יום שבת , 20 יולי 2019

Home » כללי » "בטבעת החנק" באופרה הישראלית

"בטבעת החנק" באופרה הישראלית

רוחות רפאים בביקור מצמרר

 באופרה הישראלית:


"בטבעת החנק"

מאת המלחין בנג'מין בריטן

על פי נובלה של הנרי ג'יימס

מותחן אימה באופרה:

באחוזה אנגלית מבודדת מתמודדת אומנת צעירה על חייהם של שני ילדים מול רוחות רפאים מאיימות ונחושות

לכבוד חגיגת ה-100  להולדת בנג'מין בריטן

12.2.13 -22.2.13

בית האופרה-המשכן לאמנויות הבמה ת"א

האופרה הישראלית תעלה את "בטבעת החנק" של המלחין האנגלי בן זמננו בנג'מין בריטן ובמלאת 100 להולדתו. זוהי אופרה שעלילתה מבוססת על סיפור אימה מצמרר של הסופר החשוב הנרי ג'ימס ולפי ליברית של מייפטני פייפר.

באופרה בניצוחו של דיויד שטרן, מנהלה המוסיקלי של האופרה הישראלית, לוקחים חלק תזמורת האופרה-הסימפונית ראשל"צ  וסולנים ישראלים ובינלאומיים. הבמאי הוא אלסנדרו טאלבי, עיצוב תפאורה ותלבושות :מדליין בויד.

האופרה תועלה בתאריכים 12.2.13 -22.2.13 בבית האופרה-המשכן לאמנויות הבמה ת"א.

"בטבעת החנק" , אופרה שהיא גם מותחן אימה , מככבות רוחות רפאים מאיימות אל מול אומנת צעירה, המגיעה לאחוזה אנגלית מבודדת כדי לטפל בשני ילדים קטנים: מיילס ופלורה. זהו מאבק לחיים ולמוות בין רוחות הרפאים-פיטר קווינט והעלמה ג'סל- המנסות להשתלט על נפשותיהם הרכות של הילדים- לבין האומנת.

האופרה עוסקת בתופעות על טבעיות, שאין ולא יכול להיות להן הסבר אמיתי ובשאלות הנוגעות למה אמיתי ומה לא.

בעבודת הבימוי שלו ראה הבמאי אלסנדרו טאלבי , אתגר לשמר את המתח המתמיד בין תחושות לבין המציאות עצמה: "להעביר את הרעיון הזה לבמה פירושו לאפשר לקהל הצופים לבחון אם מה שהם רואים הוא גרסה אובייקטיבית של המתרחש או גרסה סובייקטיבית המוצגת דרך הדמיון של האומנת. כדי להשיג את המטרה הזו יצרנו במה הבוחנת את הקונספט של המציאות. הבמה שלנו משחקת עם הרעיון של תחושות חזותיות באמצעות טכניקות של קאמרה אובסקורה ושל צילום, וכיצד העין מתרגמת  אינפורמציה מוזרה ובלתי רגילה לדימויים ברורים ומדויקים. התפאורה יכולה להיות לא רק האחוזה בבליי אלא גם סמל למוחה של האומנת – מקום אפל שאליו חודרים דימויים לא מוכרים ומדאיגים, דימויים שלאחר מכן היא מבארת אותם באופן מאוד ספציפי."

זמרת הסופרן נועה דנון, המגלמת את האומנת הושפעה מאוד מהסיפור לתוכו נכנסה על הבמה וגם היא מתייחסת לשאלה מהו אמיתי ומה לא:

"בתקופת החזרות להפקה כשעשיתי אותה בפעם הראשונה, אני נועה, לקחתי את הסיפור אתי הביתה. נכנסתי עמוק למותחן האימה הזה עד כי הייתי מתעוררת בלילות מפוחדת ומבוהלת. זה היה ממש תפקיד שנכנס לי לתוך הנשמה. אין ספק שהאומנת מאמינה ברוחות האלו, מבחינתה הן דמויות אמיתיות, דמויות רעות שבאות לפגוע ביקר לה מכל ולכן אני יוצאת כאן למלחמה. זה או אני או הם עד הסוף המר. והסוף מאוד מאוד מר. אמנם כן אני יכולה לומר "ניצחנו" כי מיילס גבר על הרוח, אבל הרוח הרגה אותו. אבל האם זו באמת הרוח שחנקה והרגה את מיילס? או אולי האם זו אני, האומנת, שמרוב אהבה ואובססיביות אני פשוט חונקת אותו, חניקה פיסית או אולי רק חניקה מטאפורית. בכל מקרה זו תחושה של אבדן ואבל, אפיסת כוחות."

  האופרה "בטבעת החנק" בוצעה לראשונה בוונציה בשנת 1954.

באופרה הישראלית הועלתה "בטבעת החנק" בבימויו של חנן שניר בשנת 1988. מאז הועלו באופרה הישראלית כמה מהאופרות הנוספות של בריטן כולל "פיטר גריימס", "בילי באד" ו"חלום ליל קיץ".

האופרה כתובה לשישה זמרים ולתזמורת קאמרית ובה 13 כלים (חמישיית כלי מיתר, רביעיית כלי נשיפה מעץ, קרן, כלי הקשה, נבל ופסנתר) כאשר כל הנגנים מתפקדים הן כסולנים והכן כנגני אנסמבל. זוהי כתיבה מיוחדת במינה שמדגישה את הייחוד של התזמורת באופרה ואת הקשר המאוד אינטימי בין הנגנים לבין הזמרים.

 ההתמקדות של בריטן בדמויות ובקולות של ילדים קיימת לכל אורך היצירה שלו. באופרות "פיטר גריימס" ו"מוות בונציה" יש תפקיד לילד שחקן שאינו שר, אבל באופרות אחרות שלו מ"חלום ליל קיץ ועד ל"מבול של נח" ו"הבה נעשה אופרה" בריטן כתב לקולות ילדים צעירים.

בנג'מין בריטן- נולד ב-22 בנובמבר 1913, בסאפוק אנגליה, נפטר ב- 4 בדצמבר 1976. יצירתו כוללת מספר אופרות שבמרכזן התמודדות היחיד עם סביבתו העוינת. הסיפורים ריאליסטיים וגיבוריהם אנשים פשוטים. אפשר שבריטן השליך ממציאות חייו שלו, הומוסקסואל מוצהר, על יצירותיו. ביצירתו הקולית הרבה להשתמש בטקסטים של יוצרים הומוסקסואלים כמו למשל: 'רקוויאם המלחמה' (1961), יצירה פציפיסטית, בה שילב בריטן שירים של ווילפרד אואן, קצין בריטי הומוסקסואל.

בריטן כתב גם לילדים, ידועה במיוחד יצירתו 'מדריך התזמורת לבני הנעורים', וריאציות על נושא מאת הנרי פרסל שמציגות כלי אחר כלי בתזמורת לפני שילובם יחד.

על ההפקה מנצח דיויד שטרן, מנהלה המוסיקלי של האופרה הישראלית, שניצח על אופרות רבות של בריטן בכל רחבי העולם, ומשתתפים בה סולנים מהארץ ומהעולם. את תפקיד האומנת חולקות ביניהן הסופרן הישראלית נעה דנון, בוגרת האופרה סטודיו – כיום זמרת הסופרן המובילה באופרה של מגדבורג, והסופרן האירית שינייד מולהורן בהופעתה הראשונה בארץ. בתפקיד קווינט (הרוח הגברית) מופיעים זמרי הטנור רוברט מקפירסון ("היהודייה" באופרה הישראלית) ומייקל בנט בהופעתו הראשונה בארץ. בתפקיד הגברת ג'סל (הרוח הנשית) מופיעות לסירוגין זמרות הסופרן הישראליות עדית זמיר ואנסטסיה קלוואן. את תפקיד המשרתת, הגברת גראוס, תבצענה ויוייאן טירני הקנדית ונעמה גולדמן הישראלית.

תפקידי הילדים באופרה הזו נכתבו לילדים זמרים. את תפקיד הבת פלורה (שבעבר ביצעו באופרה הישראלית רינת גבאי והילה פליטמן) תחלוקנה זמרות הסופרן הצעירות שירה פטשורניק וירדן זיסהולץ. בתפקיד מיילס הבן יופיעו לסירוגין שני זמרים צעירים מאנגליה הארי אוקס ודומיניק ויליאמס.

 

מופעים :
* יום ג' 12.2 20:00 | יום ד' 13.2 20:00 | יום ו' 15.2 13:00 | מוצ"ש 16.2 20:00 | יום א' 17.2 20:00 | יום ב' 18.2 20:00 | יום ד' 20.2 20:00 | יום ה' 21.2 20:00

"בטבעת החנק" באופרה הישראלית Reviewed by on . רוחות רפאים בביקור מצמרר  באופרה הישראלית: "בטבעת החנק" מאת המלחין בנג'מין בריטן על פי נובלה של הנרי ג'יימס מותחן אימה באופרה: באחוזה אנגלית מבודדת מתמודדת אומנ רוחות רפאים בביקור מצמרר  באופרה הישראלית: "בטבעת החנק" מאת המלחין בנג'מין בריטן על פי נובלה של הנרי ג'יימס מותחן אימה באופרה: באחוזה אנגלית מבודדת מתמודדת אומנ Rating:

השאירו תגובה

scroll to top