יום שני , 18 נובמבר 2019

Home » מוסיקה » בין צרפת לישראל קונצרט הקאמרית הישראלית

בין צרפת לישראל קונצרט הקאמרית הישראלית

??????????

אחד מהקונצרטים מהם אתה יוצא נרגש, מחפש סופרלטיבים ואומר "אין דברים כאלו" ובאמת הקונצרט הזה היה לא שיגרתי עם מנצחת אורחת מוכשרת ומרשימה ושתי זמרות אופרה מהשורה הראשונה ויצירות יפהפיות.

היצירות שנוגנו הן מן הבארוק הצרפתי: גלוק, לולי וראמו  וגם הסימפוניה מס' 86 ברה מז'ור מאת יוסף היידן שהיא החמישית בין אלו שנודעו בשם "סימפוניות פריס".

אולם היהלום הוא יצירה ישראלית מקורית "מוקדם ומאוחר",  מחזור שירים מאת המלחינה המוערכת אביה קופלמן. זהו מחזור שירים לסופרן ולתזמורת קאמרית עפ"י שירי לאה גולדברג שהשנה אנו מציינים 50 שנים לפטירתה. תחום המוזיקה הקלאסית נשלט במרביתו ע"י גברים והקונצרט הזה מובל ע"י נשים: מנצחת (קרן קגרליצקי), מלחינה (אביה קופלמן), סולניות (דנה מרבך ודניאלה סקורקה)  ומשוררת  (לאה גולדברג).

??????????

התכנית

כריסטוף ויליבלד פון גלוק (1787-1714)קטעים תזמורתיים מתוך "אוֹרְפֵיאוּס ואֵאוּרִידִיקֶה:"הפתיחה, "מחול הרוחות הטובות" ו"מחול הפוּריות".

ז'אן-בטיסט לולי  הסוויטה התזמורתית "גם הוא באצילים".

ז'אן-פיליפ ראמו(1764-1683) אריותאופראיות:

"מכוחה של אהבה" מתוך "פיגמליון"

"הבה ניצור מוזיקה מופלאה" מתוך "פְּלַטֶה"

"צללים נושאי תוגה" מתוך "קַסְטוֹר ופּוֹלוּקְס"

"בּוֹא הִימֵנָיוֹס" ו"מִשְלוּ, תענוגות ומשחקים" מתוך "האינדיאניםהאצילים"

אביה קוֹפֶּלְמָן "מוקדם ומאוחר", מחזור שירים לסופרן ולתזמורת קאמריתעפ"י שירי לאה גולדברג .

יוזף היידן (1809-1732) סימפוניה מס' 86 ברה מז'ור (החמישית בסימפוניות "פריס").

סדר היצירות שנוגן קצת שונה וחלק מהיצירות של רמו נוגנו אחרי היצירה של גלוק.

??????????

הקטעים שנוגנו מתוך היצירה האופראית של גלוק: הפתיחה, "מחול הרוחות הטובות" ו"מחול הפוּריות" מתוך "אוֹרְפֵיאוּס ואֵאוּרִידִיקֶה" בהם המנצחת עצמה מנגנת על הצ'מבלו ומנצחת על התזמורת מוסיקה בארוקית מלאת חיים שמחה.

סביב הסיפור המיתולוגי המוכר חיבר גלוק אופרה איטלקית בחצר הקיסרית של וינה ב-1762  וזו הצליחה מאוד. ב-1773 עקר לפריס, שם התאים את היצירה לקהל המקומי, בין השאר ע"י "צִרפוּת" שמה ולשון שירתה. עוד הוסיף שם שני קטעי מחול אותם שמענו, בנוסף לפתיחה: "מחול הפֿוּריוֹת" הארוך, שכיכב בזמנו כפרק המסיים והאפקטיבי מאוד בבלט "דון ז'ואן" משנת 1761 וכן "מחול הרוחות הטובות" לחליל ולתזמורת, מחול שהתפרסם מאוד.

??????????

על הבמה ברקאנטי התזמורת הקאמרית בהרכב של צ'מבלו, מיתרים, חליל צד, אבובים, בסונים, קרנות טימפני וסט תופים. ביצוע קיצבי ושמח. בהמשך היצירה החלילניות התקדמו לקדמת הבמה והביצוע מעולה ומרשים ללא הצ'מבלו , פרק רומנטי, מלודיה אלגנטית פסטורלית ושלווה  (בניגוד לחלק הראשון התוסס).

 ??????????

??????????

גלוק, יליד בוואריה למד בצ'כיה ובאיטליה, פצח בקריירה בווינה ופעל גם בלונדון, בדרזדן, בפראג, בקופנהגן וברומא וחולל מהפכה באופרה של פריס.

 

לאחר הפתיחה הזו עלתה לבמה זמרת האופרה הסופרן דנה מרבך לביצוע אריה מתוך "האינדיאניםהאצילים" של ז'אן-פיליפ ראמו.

??????????

שני קטעים – אריות בחלק זה של הקונצרט:

"מכוחה של אהבה" מתוך "פיגמליון"

"הבה ניצור מוזיקה מופלאה" מתוך "פְּלַטֶה"

הליווי של הצ'מבלו מעשיר את המוסיקה בנוסף למיתרים וחליל צד שנותר על הבמה.

הקול של דנה מרבך  סופרן צלול, היא ממש מגישה משחק בשפת גוף וקול על הבמה, לפעמים משחק הקולות שלה ממש קולרטורה וירטואוזי מדהים.

 ??????????

??????????

ראמו, הצרפתי היחיד מכל מלחיני הקונצרט הזה, היה נגן משובח, תיאורטיקן מבריק ומלחין מוכשר. בעשורי חייו הראשונים התפרנס מנגינת כינור ועוגב ובמקביל חיבר יצירות רבות לצ'מבלו, מוטטים, קנטטות ושירים. תרומה אדירה הרים בתחום התיאורטי: הטרקטט שלו "ההרמוניה ועקרונות היסוד שלה" (1722)  שלפיו המוזיקה היא בכירת האמנויות ושוות-מעמד למדע, הפעים את משכילי אירופה ואף את האנציקלופדיסטים דִידֶרוֹ ורוּסוֹ. רק בהגיעו לגיל 50 החל ז'אן-פיליפראמו לחבר אופרות.

 

פיגמליון הוצגה לראשונה באופרת פריס בקיץ 1748. במרכזה המיתוס של אובידיוס הרומי על פיגמליון הפַסָּל המתאהב ביצירתו, ובעזרת אמור, אֵל האהבה, הפֶסֶל הופך לאשה יפהפייה. בקטע "מכוחה של אהבה", אמור מסביר לפיגמליון – ברצ'יטטיב חינני – כי שלמות עבודתו אכן מזכה אותו באהבת יציר כפיו. ובאריה התוססת שאחר-כך אמור קורא ל"יצורי שְׂחוֹק ומְשוּבָה" להשלים את הפֶּסֶל ולצאת במחולות עם הפַסָּל ועם פסלו. פְּלַטֵה היא נסיון ראשון של ראמו לחבר אופרה קומית. הבכורה הייתה בוורסאי במרס 1745. יופיטר, כדי לרפא את אשתו יוּנוֹ מקנאתה, מקבל את עצת מרעיו: להעמיד פנים שהתאהב בפְּלַטֵה, נימפה מכוערת הגרה בבִּיצה. יופיטר מקווה שכשיתברר ליונו כמה לא הגיוני כל הרעיון, תצחק, תתרצה ותתרפא. וכך אכן היה. כמובן, בדרך – מבול של תסבוכות. תריסר דמויות יש באופרה, וביניהן – אהבה ושנאה, קנאה ורכילות, בגידות, מזימות ומריבות. את האריה שלנו, "הבה ניצור מוזיקה מופלאה", מזמרת דמות אקסצנטרית, "טירוף" שמה, המזהירה את נימפת הביצה שלא להיעתר לחיזורי מלך האלים, כי "האהבה יודעת להתאכזר ולנקום".

 ??????????

בחלק השני של הקונצרט דנה מרבך שרה עם התזמורת את "הבה ניצור מוזיקה מופלאה" מתוך "פְּלַטֶה"

"צללים נושאי תוגה" מתוך "קַסְטוֹר ופּוֹלוּקְס".

בצללים נושאי תוגה ניכרת דרמטיות אותה היטיבה הזמרת להביע ולהשמיע. בהמשך צלילי הפיציקטו לצד הצ'מבלו היו מענגים ומשחק הקולות שהזמרת ביצעה היה מעולה.

??????????

האופרה קַסְטוֹר ופּוֹלוּקְס הוצגה לראשונה בפריס ב-1737. מדובר בשני תאומים: פולוקס בן-אלמוות וקסטור בשר ודם. הנסיכה שלנו מתאהבת דווקא בבן התמותה, וכצפוי, הוא נהרג. גם כאן, כמו בסיפור אורפיאוס, גיבורינו מכירים את הנתיבות שְאוֹלָהּ והחוצה. תקצר היריעה מלתאר את כל סבכי העלילה. נאמר רק, שבאריה שלפנינו, "צללים נושאי תוגה", בטרם נודע לנסיכה טֶלָאִיר שקסטור אהובה קום יקום.

??????????

מן המתים, היא מתאבלת מרה על מותו: "אבוי, לבי שבור היום", היא שרה. "עתה, באין לי קסטור אהובי, טוב מותי מחיי".

ולבסוף, שתי אריות מאופרה קדומה, האינדיאנים האצילים (1736). זוהי סוגת ביניים בין אופרה לבלט, והיא הפכה פופולארית מאוד בצרפת של תחילת המאה ה-18. העידן היה עידן האוריינטליזם, והציר המרכזי של "האינדיאנים האצילים" הוא אהבה המתלקחת בארצות אקזוטיות: הסיפור הראשון מתרחש בתורכיה, השני בקרב בני אינקה פרואניים, השלישי בפרס והרביעי בקרב "אינדיאנים" צפון-אמריקניים. באריה הראשונה שנשמע, "בּוֹא הִימֵנַיוֹס", פאני, נסיכת אינקה מבקשת מֵאֵל-הנישואין לאחד אותה עם דון קרלוס, מפקד "כובש". באריה האחרונה קורה ההיפך: באריה "מִשְלוּ, תענוגות ומשחקים" האינדיאנית זימה פונה עורף לשני מחזריה "הזרים", אחד ספרדי ואחד צרפתי. חוקי היער והטבע שהיא מכירה ומכבדת מדריכים את לבה לבחור באַדַרְיוֹ, בן שבטה.

 ??????????

דנה מרבך היא בעלת תואר ראשון בזמרה מן האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ותואר שני מן האקדמיה למוסיקה בהמבורג. היא זכתה במלגות קרן רונן, קרן התרבות אמריקה-ישראל והמכון הישראלי לאמנויות הזמרה (IVAI). היא הייתה חברה ב"מיתר אופרה סטודיו" של האופרה הישראלית ובשנים

דנה מרבך, ילידת ישראל, שרה לראשונה באופרה הישראלית כבר בגיל 18 כשהשתתפה בהפקת טוסקה (פוצ'יני). בשנים שלאחר מכן הופיעה בבתי אופרה ברחבי העולם בתפקידים מגוונים. בשנים האחרונות היתה חברה באנסמבל הזמרים של בית האופרה של לוצרן, שווייץ. במקביל לקריירה אופראית ענפה, מופיעה דנה מרבך בקביעות גם כסולנית בקונצרטים בארץ ובאירופה, באולמות חשובים כמו הקונצרטחבאו באמסטרדם, אולם המלכה אליזבת' בלונדון ואחרים וכן בפסטיבלים יוקרתיים ברחבי העולם. בנוסף להופעותיה בתחומי האופרה והאורטוריה, היא מקדישה חלק ניכר מזמנה לשיר האמנותי.

 

בקונצרט זה בין צרפת לישראל לגבי הצד של ישראל היה החזק, מדובר על עיבוד של אביה קוֹפֶּלְמָן  ל"מוקדם ומאוחר" מחזור שירים לסופרן ולתזמורת קאמרית עפ"י שירי לאה גולדברג. התיזמור והביצוע של הסופרנית דניאלה סקורקה היה מצמרר, מרגש, על זה כתבתי "אין דברים כאלו".

??????????

סט כלי ההקשה על הבמה עם כל הגונג והפעמונים , סט תופים וצילצולים נכנס גם הוא לפעולה…

??????????

השירה של דניאלה דרמטית במיוחד והיא נוגעת במילים לכל הנימים והנשמה, אין אפשרות לתאר את ההלחנה למילותיה של לאה גולדברג על ידי אביה קופלמן אלא כמושלם! יש גוון קלאסי עם גוון מזרחי פה ושם. שירה מרגשת חודרת כל שריון.

??????????

אביה קופלמן, מלחינת הבית של התזמורת הסימפונית ירושלים, היא כלת פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים (2007) וזוכת תחרות בינלאומית של רביעיית קרונוס. יצירותיה מבוצעות ברחבי העולם, בין השאר בקרנגי הול בניו-יורק, בהיכל הקונצרטים של שטוקהולם ובתיאטרון העיר בפריס. בשנה האחרונה בלבד נוגנו יצירותיה בלוס אנג׳לס, בסן פרנסיסקו, בברלין, בכמה מערי שבדיה, בדנמרק, בפולין ובהונג-קונג. קופלמן כותבת במנעד סגנונות רחב: מלבד מוזיקה סימפונית, ווקאלית וקאמרית – גם שירים פופולריים להרכב רית׳ם ואלקטרוניקה ולהרכב ג׳אז פיוז׳ן.

השנה שהתה שהות-אמן באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ובימים אלה היא מתארחת בעיר האמנויות הבינלאומית בפריס ((La Cité internationale des arts. במהלך השנים שילבה את עשייתה המוזיקלית עם הוראה במכללת הֵד, בבית הספר רימון ובאוניברסיטת בר-אילן. כמו כן הרצתה הרצאות רבות. היא רואה ערך רב בטיפוח המוזיקה האמנותית ובקירובה אל הקהל הרחב.

הנה דבריה על "מוקדם ומאוחר":"לדמותה וליצירתה של לאה גולדברג מקום מיוחד בעולמי. מעבר להיותה סמל התרבות הישראלית, מדובר בדמות פורצת דרך, עמוקה וטראגית, אשת רוח והעולם הגדול, אקדמאית ויוצרת עצמאית, שהקדישה את חייה ליצירה ונאלצה לוותר על חיי זוגיות ומשפחה. שפת שיריה נראית לעתים שקופה למדי, אך בעיניי הדבר עלול לתעתע, שכן שיריה נוגעים במקומות העמוקים ביותר של הנפש. "מוקדם ומאוחר" כשם אחד מספריה, מצביע על הנושא שבו עוסקת היצירה – פרספקטיבה על החיים מנקודות מבט שונות, פילוסופית ורגשית בו-בזמן. כל רגע בחיינו יכול להיראות לנו מוקדם או מאוחר, בהתאם לאירועים המלווים אותו ובהתאם לתחושתנו ולתפישת עולמנו. "שארית החיים" כותבת גולדברג, "היא תבונה או סכלות, ולָך הברירה". מלבד במבט הפילוסופי-רוחני, היצירה עוסקת בנושאים נצחיים ורלוונטיים במיוחד בעבורי, כגון אהבה טראגית ומופרדת מִמּוּשָׂאָהּ והפער המתעתע בין דמות יוצרת בחייה לדמותה ביצירתה. נושאים אלה שזרתי לכדי יצירה אחת מבחינת הקשרים מוזיקליים וטקסטואליים. המוזיקה נכתבה כביטוי למנעד הרגשי העצום של הטקסטים, העטוף במעטפת רכה וזורמת. ואיך אפשר ללא הדים רחוקים לזמר הישראלי? קוריוז: יצירה זו נכתבה בחלקה בהיותי בישראל ובחלקה בהיותי בפריס, וכך, שלא במתכוון, יצאה מתאימה באופן מושלם לכותרת הקונצרט "בין צרפת לישראל'.

??????????

??????????

 ??????????

הכי ריגש אותי  הקטע :

שִׁבְעָה יָמִים חִכִּיתִי לְדִמְעָה שֶׁתִּפֹּל

מִזִּכְרוֹן אֲשֶׁר הָיָה.

וְלֹא נָתַתָּ לִי חֶסֶד-דִּמְעָה אַחֲרוֹן

וְלָכֵן לֹא אָקוּם לִתְחִיָּה.

 

שִׁבְעָה לֵילוֹת חִכִּיתִי לַחֲלוֹם שֶׁתַּחְלֹם

לְהַחְזִיר אֶת דְּמוּתִי הַדְּווּיָה.

וְלֹא חָלַמְתָּ עָלַי גַּם בַּלַּיְלָה הַשְּׁבִיעִי.

לָכֵן לֹא אָקוּם לִתְחִיָּה.

 

שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת

מֵאָז מוֹתִי לֹא קָרָאתָ בִּשְׁמִי.

לָמָּה אֵפוֹא אָקוּם לִתְחִיָּה,

בִּשְׁבִיל מִי?

הנה ההקלטה תקשיבו עד הסוף

 

השירה והליווי התזמורתי אדירים.

לסיום המילים של לאה

הקראת שירה:

הָלַכְתִּי אֶל הַלַּיְלָה הַזֶּה

שֶׁאֵינֶנּוּ נִגְמָר

וּפִתְאוֹם הָיָה בֹּקֶר

וְהַשֶּׁמֶשׁ הֵאִירָה

אֶת פְּנֵי הַחַיִּים

שֶׁקִּנְּאוּ בַּמֵּתִים.

***

"שְׁאֵרִית הַחַיִּים" [כָּךְ אָמַר]

"שְׁאֵרִית הַחַיִּים הִיא תְּבוּנָה אוֹ סִכְלוּת

ולָךְ הַבְּרֵרָה".

דניאלה סְקוֹרְקָה למדה בקונסרבטוריון בכרמיאל, שירְתה בצה"ל כמוזיקאית מצטיינת והשלימה תואר ראשון באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. אחרי תקופת חברות ב"מיתר אופרה סטודיו", נפתחה לפניה קריירה סולנית. היא הופיעה בין היתר עם הפילהרמונית הישראלית בניצוח מהטה, הקאמרטה הישראלית ירושלים בניצוח, בירון סימפונט רעננה בניצוח זֶבָּה, וההרכבים הצרפתיים "האמנויות הפורחות" בניצוח כריסטי ו"הכשרונות הליריים" בניצוח רוּסֶה. על בימת האופרה הייתה בֶּלִינְדָה בדידו ואניאס של פרסל, אאורידיצ'ה באורפאוס של טלמן, פֶנִיס בארמיד של לוּלי, דִיאָן באַקְטֵאוֹן של שרפנטייה, סוזנה בנישואי פיגארו, צֶרְלִינָה בדון ג'ובאני ודֶסְפִּינָה בכך עושות כולן של מוצרט ורחל/רבקה באמהות של זֶבָּה. עוד הופיעה במשיח ובדיקסיט דומינוס של הנדל, בסטאבט מאטר של פרגולזי, בארבעה מוטטים גדולים של מוֹנְדוֹנְוִיל, ברקוויאם ובמיסה בדו מינור של מוצרט ובבכיאנס ברזילרס של וילה-לובוס. סקורקה זכתה בפרס הראשון ע"ש מיכל אורן ובפרס על ביצוע מצטיין ליצירה ישראלית בתחרויות האביב של קרן התרבות אמריקה-ישראל ובמקום השלישי בתחרות לשירת בארוק ע"ש צ'סטי באינסברוק.

 ??????????

 

ז'אן-בטיסט לולי  הסוויטה התזמורתית "גם הוא באצילים"

לביצוע יצירה זו  התייצבו בנוסף למיתרים האבובניות בסון החלילנית בהעמדה שונה במיקום על הבמה, כלי הקשה בנוסף לשרשרת פעמונים שבידי המנצחת,  בקיצור מוסיקה בארוקית שמחה וקיצבית.

??????????

ז'אן-בטיסט לולי הסוויטה התזמורתית "גם הוא באצילים".

אוברטורה/ מחול הקַנַרִי/ גבוט החייטים/ מינואט/ מנגינת הספרדים/ כניסת הַסְקַרַמוּשִים והאַרְלֶקִינִים/ מארש הטורקים.

בתופים ומצלתיים בחליל ובכינור ביצוע מלודי יפהפה.

??????????

??????????

????????????????????

"הבורגני האציל", או "גם הוא באצילים", כתרגומו היצירתי של אלתרמן, היא קומדיית-בלט בחמש מערכות, המוצגת בדקלום מלודרמטי מסוגנן, ובין סצנות העלילה משולבים קטעי נגינה, שירה ובלט. לולי היה בין הנגנים-רקדנים-מחברים של בלט מלכותי, שבו רקד גם המלך, אז נער בן 14 (לואי הוכרז מלך בגיל 5). הסימפתיה הוצתה מיד, וכעבור זמן לא רב מונה לולי למנהל המוזיקה של החצר.

בראשית שנות השישים החל שיתוף הפעולה בין לולי לבין המחזאי-סטיריקן מולייר  ויצירתם המשותפת האחרונה והידועה ביותר היא "הבורגני האציל".

בקונצרט זה נוגנו 17 דקות מתוך יצירה זו.

 

לסיום יוזף היידן (1809-1732) סימפוניה מס' 86 ברה מז'ור (החמישית בסימפוניות "פריס") נחשבת לטובה ביצירות פריס של היידן.

 ??????????

??????????

על הבמה:

חליל, שני אבובים, שני בסונים, שתי קרנות, שתי חצוצרות, טימפניוכלי קשת.

פרקים:

אדג'ו – אלגרו ספיריטוזו / קפריצ'ו: לרגו / מינואט: אלגרטו / פינאלה: אלגרו קון ספיריטו

 

פתיחה הרמונית מלודיה של צלילים אוליהתנועה הראשונה איטית אולם שינוי מתרחש והיא הופכת קצבית  מהירה ועוצמתית.

הפרק השני איטי עגמומי עם אפקטים מסקרנים בעיקר של החליל הבסונים והקונטרבס ולקראת סיום הפרק עוצמתי יותר.

פרק שלישי נמרץ יותר,  כל הכלים של התזמורת מציגים את יכולתם ובמיוחד לציין את כלי הנשיפה מאחור שתורמים לביצוע מעולה.

הסיום הכינורות והמיתרים מציגים ביצוע מהיר ומדוייק.

על סימפוניה מס' 86, החמישית ב"סימפוניות פריס", אומר ההיידניסט האמריקני ה' צ' רובינס-לנדון: "אולי זו הגדולה בסימפוניות פריס. בוודאי "הווירטואוזית ביותר בפרקיה המהירים והמרטיטה ביותר בפרקיה האטיים". בעקבות אדג'ו פותח בא אלגרו תוסס, עתיר תרועות-חצוצרה, קריאות-קרן, משיכות-קשת נמרצות והלמויות-תוף, ופה ושם, החליל או האבובים מחקים ציוצים טירוליים. פיתוח ארוך מציג וריאציות לשני נושאי הפרק. תנועתו של הקפריצ'ו האטי נינוחה והמשרעת הרגשית עשירה. המינואט משולש-המקצב הוא גרסה מסוגננת של מחול אוסטרי כפרי, לֶנְדְלֶר, ובטריו המקופל במינואט רפליקות סולניות מפי החליל, האבובים והבסונים מלוות בפיציקטי של כלי קשת. הפינאלה, אלגרו, בצורת הסונטה, הוא אחד מפרקי הסיום המקסימים של היידן.

 ??????????

??????????

המנצחת קרן קגרליצקי.

 מנצחת הבית בסימפונט רעננה ואסיסטנטית של מאסטרו עומר מאיר וֶלְבֶּר בתזמורת הפילהרמונית BBC במנצ'סטר, עוסקת גם בהלחנה, ניהול מוזיקלי, עיבוד ותזמור. היא החלה ללמוד נגינת פסנתר בגיל שבע והתחנכה בקונסרבטוריון האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים אצל ד"ר יצחק קוסוב ושושנה כהן. היא בעלת תואר ראשון בקומפוזיציה רב-תחומית ובניצוח תזמורות מן האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, תלמידתם של הפרופסורים בירון, גלוברזון, ויזנברג וספרבר. עוד השתתפה בכיתות האמן של מָטִייָה רוֹנְדֶלִי (איטליה), שרון צ'וֹאָה (הונג-קונג) ופרופ' בוריס בְּרוֹט (קנדה). קגרליצקיזוכת מלגת הצטיינות ב-2015 ומלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל בניצוח בשנים 2018-2019. היא מרבה לנצח על סימפונט רעננה, ובנוסף לכך ניצחה על הקאמרטה הישראלית ירושלים בפסטיבל הפסנתרים בירושלים (2018) ועל הסימפונית של בְּרֶטָןבקונצרטים בצרפת. קגרליצקי מופיעה בהפקות משולבות עם זמרים, בין היתר עם אנריקו מסיאס ועם סוזן וגה. היא מופיעה בקביעות בקונצרטים מודרכים בבתי ספר ברחבי הארץ במסגרת פרויקט "פעמה".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בין צרפת לישראל קונצרט הקאמרית הישראלית Reviewed by on . אחד מהקונצרטים מהם אתה יוצא נרגש, מחפש סופרלטיבים ואומר "אין דברים כאלו" ובאמת הקונצרט הזה היה לא שיגרתי עם מנצחת אורחת מוכשרת ומרשימה ושתי זמרות אופרה מהשורה ה אחד מהקונצרטים מהם אתה יוצא נרגש, מחפש סופרלטיבים ואומר "אין דברים כאלו" ובאמת הקונצרט הזה היה לא שיגרתי עם מנצחת אורחת מוכשרת ומרשימה ושתי זמרות אופרה מהשורה ה Rating: 0

השאירו תגובה

scroll to top