יום שני , 9 דצמבר 2019

Home » google + » ג'אז ומוסיקת עולם בפסטיבל ישראל 2014

ג'אז ומוסיקת עולם בפסטיבל ישראל 2014

 

 

ג'אז ומוסיקת עולם

במסגרת אירועי הג'אז ומוסיקת העולם תגיע לארץ ברברה דנרליין (גרמניה) מנגניות האורגן החשובות בעולם- עם "פרויקט הבלוז והג'אז הלטיני" החדש שלה. היא תארח את הגיטריסט זוכה הגראמי הרנן רומרו מניו יורק, ואת המתופף פיוס בשנגל. דנרליין הוציאה 15 תקליטורים במהלך 20 השנים האחרונות, וזכתה בפרסים רבים. היא מייצגת את הדור החדש של מוזיקאי הג`אז בגרמניה וזכתה למוניטין בינלאומי בזכות מיומנות נגינתה באורגן ההמונד B3 האגדי.

הפסטיבל יארח את ההרכב הישראלי  Niogi עם ג'אז עכשווי. הלהקה מבצעת יצירות מקוריות ומשלבת כלים אקוסטיים וסינטיסייזרים חדשניים. חברי הלהקה, כולם נגני ג'אז שהתעמקו במהלך השנים בתחומי מוסיקה שונים, משלבים ביצירתם השפעות הרמוניות וריתמיות מן העולם הקלאסי, ג'אז ומוסיקת עולם.

מפורטוגל תגיע זמרת הפאדו כריסטינה ברנקו עם המופע "אידיאליסט". ברנקו, זמרת בעלת קריירה מרשימה המשלבת בין מסורת וחדשנות, מסכמת במופעה את המיטב שלה אחרי 17 שנות יצירה ו-13 אלבומים. אתר האינטרנט Amazon כתב: "קול האלט של כריסטינה ברנקו הוא בעל איכות מהפנטת ומפיח חיים חדשים בפאדו".

בהפקה ישראלית יוצאת דופן, יארח אנסמבל טרמולו את מיטב המתופפים הישראליים שיעברו לקדמת הבמה: זהר פרסקו, רוני הולן, גלעד דוברצקי, תומר יריב, קרן טפרברג, אהרלה קמינסקי, דן מושייב. המופע סוקר את יצירתם של מתופפים מתקופות וסגנונות שונים.

החצוצרן האיטלקי פאולו פרסו ישוב לקונצרט בישראל עם ה-Devil Quartet. פרסו פעיל בתחום הג'אז מזה 30 שנה. הוא הופיע ברחבי העולם, השתתף בכ-300 אלבומים, ומנהל אמנותית פסטיבלי מוזיקה שונים. ה-Devil Quartet מנגנים מגוון סגנונות, אך הם מושפעים בעיקר ממשנתו של מיילס דייויס והחמישייה שלו משנות החמישים.

כמו כן ימשיך השנה מועדון הג'אז פיס עם מופעים פתוחים לקהל הרחב במתחם התחנה הראשונה.

כריסטינה ברנקו – Cristina Branco (פורטוגל)

"אידיאליסט" – Idealist

כריסטינה ברנקו – שירה

ברנרדו קואוטו (Bernardo Couto) – גיטרה פורטוגזית

ברנרדו מוריירה – (Bernardo Moreira) דאבל באס

ריקרדו דיאז (Ricardo Dias) – אקורדיון ופסנתר

ז'ואאו פאולו אסטבס דה סילבה (João Paulo Esteves da Silva) – אקורדיון ופסנתר

לאחר שבע עשרה שנה, שלושה עשר אלבומים ואינספור מופעים מלהיבים מאז מופע הבכורה שלה ב-1996 באמסטרדם, כריסטינה ברנקו מסכמת קריירה מרשימה באלבום ובמופע הכוללים את מיטב להיטיה לאורך השנים. זו אינה משימה פשוטה עבורה, משום שעליה לבחור מתוך מאות שירים, ולהותיר בחוץ כאלה שהפכו לאבני דרך במורשתה המוסיקלית המפוארת.

 

צילום- Alain Scherer

 

ברנקו מתקשה להעריך את שבע עשרה שנות פעילותה המוסיקלית, הכוללות למידה, שמחה, זיכרונות, הוקרת תודה וכבוד עמוק לכל אלה שסייעו לה, תמכו והאמינו בה. שלושת השירים החדשים שהיא כוללת במופע מספקים לה סיבה להמשיך ולהאמין בעתיד מזהיר שכולו שירים, מופעים, ורגעי התעלות. שיריה החדשים מצטרפים לרשימה האידיאלית הזו, ה-“ideal List”

כריסטינה ברנקו שרה "פאדו" (מילה שמשמעה בפורטוגזית "גורל" או "ייעוד") – סגנון שירה מוסיקלי פורטוגלי המלווה בשתי גיטרות – גיטרה קלאסית וגיטרה פורטוגלית בעלת שנים עשר מיתרים. מרבית שירי הפאדו מלנכוליים וקשורים לגעגועים, אך רבים משיריה של ברנקו מביעים שמחה. היא נוטלת את המיטב מן המסורת ומפיחה בה חיים חדשים באמצעות עיבודיה האותנטיים, השמים דגש על הדיאלוג בין המילים למוסיקה.

כמו מוסיקאים צעירים אחרים שעשו את הפאדו לאופן הביטוי הייחודי שלהם, כריסטינה ברנקו החלה להתוות את דרכה מתוך כבוד עמוק למסורת, אך תמיד בשילוב שאיפתה לחדש וליצור שירה מקורית וישירה, הנובעת מן הלב.

כריסטינה ברנקו

ילידת פורטוגל 1972, כריסטינה ברנקו החלה את הקריירה שלה כחובבת ג'אז ורוק, וצירוף מקרים בלבד הוא שהקרה את הפאדו על דרכה. "זה החל כמעין משחק, ערב של שירים בין חברים," היא נזכרת. כנערה מעולם לא בילתה במועדוני פאדו, על אף שהכירה את הסגנון דרך סבה, אבי אמה. ברנקו העריצה זמרות כבילי הולידיי, אלה פיצג'רלד, ג'ניס ג'ופלין וג'וני מיטשל, ולכן כשסבה העניק לה במתנה ליום הולדתה ה-18 את אלבומה של זמרת הפאדו עמליה רודריגז, לא היה לה שמץ של מושג כיצד הוא עומד להשפיע על עתידה.

בתחילת דרכה שאפה ברנקו להפוך לעיתונאית, ואולי בשל כך הדגש על המילים באלבומיה תמיד היה ניכר, ושיריה כללו את מילותיהם של משוררים פורטוגליים ידועי שם. בדרכה שלה הפכה ברנקו את הפאדו למייצג מורשת השירה והספרות של פורטוגל. מאפיין נוסף של שירתה הוא בהירות הביטוי והדיקציה, וכאשר היא שרה שירי משוררים, דומה שקולה נובע מתוך עמקי נשמתה.

מרבית שירי הפאדו מייצגים את הצדדים הטרגיים בחיים: הסבל, הגעגועים, וחוסר האונים שחווה האדם כשהוא פוגש בגורלו. המסורת ארוכת השנים הזו יצרה נוסחאות קבועות שהביאו את התחושות הללו לידי ביטוי, אך החלישו את עוצמתו של הסגנון המוסיקלי הזה, רוקנו אותו מרגשות והרחיקו אותו ממילות השירים. כריסטינה ברנקו בחרה בנתיב אחר, אינדיבידואלי וייחודי, שלעיתים קרובות ביטא חדווה משכרת חושים (כמו בשיר שהפך לסמל הקריירה שלה – Sete Pedaços de Vento ("שבעה רסיסי רוח") מתוך האלבום "יוליסס". בעשותה כך, הרעידה לעיתים את אמות הסיפים של סגנון הפאדו המסורתי.

אך ברנקו מעולם לא התנתקה מן המסורת באופן מוחלט, ותמיד חיפשה את המיטב שבה, דבר הבא לידי ביטוי בשירים הקלאסיים שביצעה.

שיריה של ברנקו משקפים את כל קשת הרגשות הקיימת בפאדו, ומבטאים את היחסים האינטימיים שבין הקול, השירה והמוסיקה. לצד תנועת הצעירים מאמצע שנות ה-90 שהפכו את הפאדו לכלי הביטוי שלהם ותרמו לתחייתו המחודשת בליסבון, כריסטינה ברנקו התוותה את מסעה הפרטי, שבו הכבוד למסורת צועד יד ביד עם התשוקה ליצירתיות וחדשנות. ואף שדבר בחייה המוקדמים של כריסטינה ברנקו לא רמז על כך שהפאדו יהפוך לייעודה, כיום ברור כי היא יצרה סגנון ייחודי וחסר תקדים שהשפיע על מאות אלפי אנשים ברחבי העולם.

ציוני דרך בקריירה

האלבום הראשון שהוציאה ברנקו לאור, "כריסטינה ברנקו בהופעה חיה בהולנד", היה אלבום אוסף משירי שתי הופעות שביצעה ב-1996 באמסטרדם. האלבום נמכר ב-5000 עותקים.

אלבומה הבא של ברנקו, Murmúrios ("לחישות"), הופק על ידי החברה ההולנדית Music & Words וכלל 14 שירים במנעד סגנונות רחב, מפאדו מסורתי נוסח עמליה רודריגז, ועד לעיבודי  יצירות מודרניות מאת אמנים פורטוגליים כגון סרג'יו גודינו, חוזה אפונסו ואחרים. ב-1999 זכה האלבום בפרסPrix Choc  בקטגוריית אלבום מוסיקת העולם הטוב ביותר מאת העיתון הצרפתי "לה מונד דה לה מוזיק".

בפברואר 2000 הוציאה ברנקו את האלבום Post-Scriptum, כותרת שנלקחה משיר מאת המשוררת מריה תרזה הורטה, וזכתה שוב בפרס Prix Choc של "לה מונד דה לה מוזיק".

באותה שנה הוציאה ברנקו בהולנד אלבום משיריו המתורגמים לפורטוגזית של המשורר ההולנדי סלאוורהוף, אשר הולחנו על ידי המוסיקאי הפורטוגלי קסטודיו קסטלו. האלבום נוצר כמחווה להולנד, שהיתה הארץ הראשונה בה זכתה ברנקו להצלחה מסחרית (על אף שמעולם לא התגוררה שם).

בשנת 2000 ביצעה ברנקו למעלה מ-130 מופעים ברחבי העולם. שנה לאחר מכן יצא לאור האלבום הראשון שלה בחברת התקליטים הצרפתית Universal Music Classics – Corpo Iluminado  ("גוף מואר").

ב-2003 הוציאה ברנקו לאור את אלבומה Sensus, באותה חברת תקליטים צרפתית. האלבום כלל את לחניו של קסטלו למילים מאת משוררים ידועים, פורטוגליים ואחרים.

ב-2005 הוציאה את אלבומה "יוליסס" ושנה לאחר מכן את האלבום Live"", שנוצר כמחווה לזמרת עמליה רודריגז.

ב-2007 חרגה ברנקו מתחומי סגנון הפאדו והוציאה אלבום שחקר את יצירותיו של הזמר היוצר חוזה אפונסו. ב-2009 שבה לחיק הפאדו, והוציאה את האלבום Kronos, הכולל שירים מקוריים שהולחנו על ידי תריסר מוסיקאים שונים.

ב-2010 הופיעה יחד עם קרלוס ביקה וז'ואאו פאולו אסטבס דה סילבה בקונצרט מיוחד בפסטיבל המוסיקה בדיסלדורף, גרמניה. הקונצרט זכה להצלחה כבירה והוקרן ברשתות טלוויזיה שונות.

ב-2011 הצטרפה ברנקו לסיור הקונצרטים השנתי של הסימפונייטה של אמסטרדם, יחד עם אמנים כבובי מקפרין, צ'יק קוריאה ורובי לקטוס. באותה שנה יצאה ברנקו לסיור הופעות עם אלבומה החדש, "פאדו טנגו", שכלל שירי משוררים כמנואלה דה פרייטס, אנטוניו לובו אנטונס, קרלו טה ואחרים, למוסיקה מאת מריו לגינה, ז'ואאו פאולו אסטבס דה סילבה ופדרו מוריירה. הסיור כלל כמאה מופעים ברחבי העולם.

ב-2013 הוציאה ברנקו לאור את אלבומה Alegria – אלבום ישיר, אירוני ומרגש על בני האדם באשר הם. השירים מבוססים על סיפוריהם של יוצרים פורטוגליים בני זמננו, כגון מיגל פריאס, מנואלה דה פרייטס, פדרו סילבה מרטינס ואחרים.

לאחר שבע עשרה שנות קריירה ומאות שירים ומופעים, החליטה כריסטינה ברנקו להוציא לאור סקירה דינמית של פעילותה עד כה, ללא התפלשות מיותרת בנוסטלגיה. החלטה זו הובילה ל-ideal list – אלבום משולש, הכולל שלושה שירים חדשים: שיר פאדו מסורתי ושני שירים מקוריים למילים מאת מריו קלאודיו. אלבום זה הוא הבסיס למופע החדש, אותו תבצע ברנקו בפסטיבל ישראל.

מן הביקורות

"כריסטינה ברנקו פורצת את גבולות הז'אנר וממציאה את הפאדו מחדש" (The Art Show)

"זמרת בעלת קול שמימי, צלול, רב עוצמה ומלא להט… היא קוראת תיגר על התפיסה ששירי הפאדו חייבים להתמקד באהבה נואשת." (Melomusic)

"קול האלט של כריסטינה ברנקו הוא בעל איכות מהפנטת ומפיח חיים חדשים בפאדו." (Amazon.com)

המופע יעלה ב-30 במאי, באולם ימק"א

טרמולו

מופע כלי הקשה

משתתפים: זהר פרסקו, רוני הולן, גלעד דוברצקי, תומר יריב, קרן טפרברג, אהרלה קמינסקי, דן מושייב ואנסמבל טרמולו

מנהל אמנותי ומנצח: תומר יריב

נגני האנסמבל: דנה לופטוס, אפי שטרים, ליאור אלדד, זיו קפלן, יואב צרפתי, ערן מרגלית, תומר גלילי, נדב עובדיה, דניאל סולומונוב

אנסמבל טרמולו החל את פעילותו בשנת ‪2012 תוך שיתוף פעולה בין שלושה גורמים – קרן תרבות אמריקה-ישראל, המרכז למוסיקה ירושלים וטרמולו – המרכז לכלי הקשה נתניה. לפרויקט נבחרו תשעה נגני כלי הקשה צעירים ומצטיינים אשר מייצגים את הדור הבא של נגני כלי ההקשה בישראל.

צילוםיחצ

אנסמבל טרמולו הוזמן להופיע במספר קונצרטים ופרויקטים מיוחדים, ביניהם שיתופי פעולה עם גופים מוסיקליים מובילים בישראל דוגמת הפילהרמונית הישראלית, אנסמבל מיתר, אנסמבל המאה ה-‪ ,21תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, הזמנות לפסטיבלים חשובים כפסטיבל פליציה בלומנטל ופסטיבל טקטוניקס, ומפגשים ושיתופי פעולה עם אמנים בינלאומיים כגון פיליפ לרו, רובין שולקובסקי, עמנואל סז'ורנה ואחרים.

לרגל פסטיבל ישראל 2014 הורכבה תכנית מיוחדת ובה יארח אנסמבל טרמולו את נגני כלי ההקשה המובילים בישראל, מתחומים שונים.

האמנים האורחים:

אהרל'ה קמינסקי – מערכת תופים

מתופף ונגן כלי הקשה המשתייך לדור הראשון של נגני הג'אז ילידי הארץ. קמינסקי השתתף בהקלטות רבות, החל משנות השישים ועד תחילת שנות השמונים, והיה מחלוצי הפופ והרוק בארץ. שיתופי הפעולה שלו עם אמנים מובילים כאריק איינשטיין, שלום חנוך, החלונות הגבוהים, יוני רכטר, גידי גוב, חוה אלברשטיין, מתי כספי ושלמה ארצי הפכו לאבני דרך בהתפתחות הרוק הישראלי. קמינסקי ידוע בעיקר בתרומתו הניכרת לעולם הג'אז בישראל, וכמו כן התמחה במוסיקה של אמריקה הלטינית. במשך כל השנים עסק קמינסקי בהוראה והעמיד דורות של מתופפים צעירים.

במופע ינגן קמינסקי את יצירתו "אפריקה".

זהר פרסקו – תופי מסגרת

אמן תופי מסגרת בינלאומי, אשר בנה שפה ייחודית המשלבת מוסיקליות מרגשת וטכניקה ווירטואוזית. פרסקו היה חבר בהרכב "בוסתן אברהם" ושיתף פעולה עם אמנים רבים, ביניהם זקיר חוסיין, פיליפ גלאס, גלן ואלז, אחינועם ניני ואחרים. כמו כן מנהל פרסקו את פסטיבל כלי ההקשה "פעימות", המתקיים מדי שנה בבית הקונפדרציה בירושלים. פרסקו הופיע והקליט עם אמנים ישראליים ידועי שם  כדייוויד ברוזה, אתי אנקרי, שם טוב לוי, ירמי קפלן, אריק איינשטיין, ברי סחרוף ואחרים.

במופע ינגן פרסקו את היצירה המקורית  "פעימות", מאת זהר פרסקו ובעיבודם של זהר פרסקו ותומר יריב.

דן מושייב – טימפני

דן מושייב הגדיר מחדש את המושג "ילד פלא" כאשר זכה פה אחד במבחן קבלה לטימפני של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, שבוע בלבד לאחר יום הולדתו ה-18. משפחתו המוסיקלית עלתה לארץ כאשר היה בן 4 ואת ילדותו העביר בשדרות. הוא עדיין שומר על קשר עם שדרות כמורה לכלי הקשה בבית הספר התיכון שם, במסגרת פרויקט מיוחד הממומן על-ידי התכנית "מפתח" של התזמורת הפילהרמונית. בנוסף על הנגינה בתזמורת, חוקר מושייב את שורשיו האתניים כחבר בהרכב למוסיקה בלקנית.

במופע ינגן מושייב את היצירה Raise the Roof לסולו טימפני מאת מייקל דאוורטי, בעיבודו של דור פישר להרכב כלי הקשה.

רוני הולן – מערכת תופים

מתופף ומלחין, מבכירי נגני הג'אז בארץ. בנוסף להשפעתו הכבירה על התפתחות אמנות תיפוף הג'אז בישראל באמצעות הרכבים שונים שהוביל, הולן יוצר וכותב ומוסיקה ומכהן כראש מחלקת התופים בבית הספר רימון. הוא מופיע תדיר עם אמנים ישראלים, אמנים מחו"ל והפקות תיאטרון.

במופע ינגן הולן את היצירה First Circle מאת פט מתיני, בעיבודו של תומר יריב.

קרן טפרברג – מערכת תופים

המתופפת קרן טפרברג למדה תופים בבית הספר רימון ובאוניברסיטת ברקלי בבוסטון. היא חיה כעשר שנים בארה"ב, במהלכן ניגנה לצד סטינג, שון קולווין, ג'סי מקרטני והחצוצרן כריס בוטי, והשתתפה בהקלטות לפסי קול של סרטי קולנוע. בארץ ניגנה טפרברג עם שלמה ארצי, קרן פלס, דודו טסה, דני רובס, יוסי פיין ורוני פיטרסון.

טפרברג תנגן את היצירה "בונהם" מאת כריסטופר ראוס – מחווה למתופף להקת לד זפלין.

הרכב סלמנדראם – גלעד דוברצקי ותומר יריב

שני המוסיקאים מהמובילים בעולם בתחומם הקימו הרכב המשלב בין מוסיקה קלאסית למוסיקת עולם. במופע ינגנו השניים את היצירה המקורית שלהם "מסעו של אבן בטוטה". גלעד דוברצקי הוכתר על ידי מגזין הג'אז "ג'אזיז" כאחד מעשרת נגני כלי ההקשה הטובים בעולם. דוברצקי חזר לישראל לאחר שהות ממושכת בניו יורק, שם ניגן עם גדולי מוסיקאי הג'אז הבינלאומיים כאל דמיולה, מייק סטרן, רנדי ברייקר, אורנט קולמן, ג'ושוע רדמן, עומר פארוק טקבילק ובראד מלדאו.

תומר יריב, אמן מרימבה וכלי הקשה, ניגן בהרכב "פרקדו" והופיע כסולן עם תזמורות מובילות בעולם, ביניהן הפילהרמונית של ניו יורק, הפילהרמונית של לוס אנג'לס ותזמורת האופרה של מינכן, תחת שרביטם של מנצחים מהשורה הראשונה כזובין מהטה ופייר בולז. יריב זכה בפרסים בינלאומיים רבים ומקיים הופעות, קונצרטים וכיתות אמן בישראל ובחו"ל.

המופע יעלה ב-10 ביוני, באולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים

פאולו פרסו ורביעיית השטן (Paolo Fresu Devil Quartet)

פאולו פרסו – חצוצרה, קרנון

בבו פרה (Bebo Ferra) – גיטרה

פאולינו דלה פורטה (Paolino Dalla Porta) – קונטרבס

סטפנו בניולי (Stefano Bagnoli) – תופים

פאולו פרסו הוא אחד מנגני החצוצרה והקרנון המוכשרים והידועים בעולם כיום. הוא הושפע עמוקות מחצוצרני הג'אז האגדיים מיילס דיוויס וצ'ט בייקר, ונגינתו הייחודית היא צלולה, מבריקה ושופעת חדווה. פרסו ייסד את רביעיית השטן ב-2004, יחד עם שלושת נגני הג'אז וחבריו הטובים – הגיטריסט בבו פרה, נגן הקונטרבס פאולינו דלה פורטה והמתופף סטפנו בניולי. במלאת עשור לפועלם, יופיע ההרכב בפסטיבל ישראל במופע בו יבצעו קטעים מתוך אלבומם החדש Desertico, המורכב כמעט כולו מלחנים מקוריים, פרט לעיבוד לקלאסיקת הרולינג סטונס – Satisfaction וגרסה ל- Blame It On My Youth.

 צילום Jean-Louis Neveu

זהו ביקורו השני של ההרכב הייחודי בפסטיבל ישראל, לאחר ביקורו הראשון והמוצלח ב-2009.

פאולו פרסו – חצוצרה

החצוצרן עטור הפרסים מסרדיניה הוא מנגני הג'אז החשובים ביותר הפועלים כיום. במהלך 30

השנים האחרונות הופיע פרסו בהצלחה גדולה בכל רחבי העולם, והשתתף בכ-300 אלבומים. הוא ניגן לצד אמנים ידועי שם כג'ון טיילור, קני וילר, פאלה דניאלסון, ג'ון כריסטנסן, ריצ'ארד גליאנו, דייב הולנד, מישל פורטל, קרלה בליי, דייב הולנד, אלדו רומנו, טרילוק גורטו, אורי קיין, ג'ון זורן, עומר סוסה, דיוויד ליבמן, ג'ים הול, תזמורת גיל אוונס, אנדי שפרד ורבים אחרים.

פרסו משמש כמנהל אמנותי בפסטיבלי ג'אז רבים בעולם, ביניהם Time in Jazz ו-Nuoro Jazz, ונוטל חלק בפרויקטים רב תחומיים הכוללים שחקנים, רקדנים, ציירים, פסלים ומשוררים. בנוסף הוא מלחין מוסיקה לקולנוע, למחול, לתיאטרון ולמופעי מולטימדיה. מופע הג'אז שלו A Solo באודיטוריום ברומא גרף את תשואותיהם הרמות של כ-3000 צופים.

פרסו מעורב בפרויקטים מוסיקליים רבים, במהלכם הוא מסייר ברחבי העולם ומופיע כ-200 פעמים בשנה. ב-2011 ערך סיור הופעות באנגליה עם ראלף טאונר, במסגרת הפרויקט המשותף ועטור השבחים שלהם Chiaroscuro. ב-2013 ערך סיור הופעות בארה"ב עם עומר סוסה ואורי קיין, וכן באירופה עם Brass Bang!, רביעיית כלי נשיפה הכוללת את הנגנים ג'אנלוקה פטרלה, סטיבן ברנשטיין ומרקוס רוג'ס. כמו כן השתתף פרסו בשנים האחרונות בפרויקטים בינלאומיים נוספים, ביניהם Mare Nostrum עם ריצ'רד גליאנו ויאן לונדגרן, "האקורדים האבודים מוצאים את פאולו פרסו" עם קרל הבליי, סטיב סוולאו, אנדי שפרד ובילי דרמונד, Think עם אורי קיין, Alma עם עומר סוסה, ו-Desertico עם רביעיית השטן.

פרסו חי בפריס, בולוניה וסרדיניה, ונחשב ל"חצוצרן-על" ולאחד הנגנים הייחודיים והבולטים בסצנת הג'אז העכשווית.

רביעיית השטן

הרכב רביעיית השטן נולד ב-2004, בעקבות הצלחתה של "רביעיית המלאך" (Angel Quartet) שהוביל פרסו. הרביעייה מורכבת משני חבריו הוותיקים של פרסו לסצנת הג'אז האיטלקית, הגיטריסט בבו פרה ונגן הקונטרבס פאולינו דלה פורטה, ומן התוספת החדשה, המתופף סטפנו בניולי. הרביעייה הקליטה ב-2007 את האלבום Stanley Music! וב-2013 את Desertico, מסע בין אפריקה ושאר העולם. רביעיית השטן מנגנת מוסיקה אקלקטית שאינה נעולה על סגנון מסוים אך מושפעת ממשנתו של מיילס דייויס והחמישייה שלו משנות ה-50.

בבו פרה – גיטרה

בבו פרה הוא אחד הגיטריסטים האיטלקיים הפעילים בעולם, וניגן לצד אמנים כפול מק-קנדלס, בילי קובהם, אנריקו ראווה, פרנקו ד'אנדריאה, פייטרו טונולו, מאורו נגרי וקרול ולסמן. פרה ידוע כאחד המלחינים היצירתיים של סצנת הגל החדש בג'אז האיטלקי. הוא הופיע ברוב פסטיבלי הג'אז החשובים בעולם והשתתף ביותר מ-20 אלבומים, כולל Mari Pintau, כשמה של הלהקה האחרונה אותה הוביל. כמו כן השתתף בהפקות קולנוע ותיאטרון חשובות, והקליט עם תזמורת לה סקאלה המפורסמת, בניצוחו של קרלו בוצ'דורו.

פאולינו דלה פורטה – קונטרבס

פאולינו דלה פורטה הוא אחד השמות החשובים בדור החדש של נגני הקונטרבס בסצנת הג'אז האיטלקית. הוא נטל חלק בהקלטות של כ-80 הפקות, כולל סדרה ארוכה עם אמנים כגון קני וילר, קורט רוזנווינקל, לסטר בואי, מייקל פטרוצ'יאני, אוליבר לייק, דומיניק פיפרלי, אלדו רומנו ואנריקו ראווה. דלה פורטה השתתף בסיורי הופעות באירופה, ארה"ב, אוסטרליה ופולינזיה, והופיע בפסטיבלי הג'אז הבינלאומיים החשובים בעולם. לאחרונה הלחין את המוסיקה לסרט התיעודי Magie d'Africa של הבמאי אשיל מורי, ואת פס הקול לסרט La ballata di Domenica של וילמה לבאטה.

סטפנו בניולי – תופים

מתופף הג'אז סטפנו בניולי ניגן לצד פאולו פרסו, דדו מורוני, פרנצ'סקו קפיסו ואחרים. בניולי ידוע באיטליה כמומחה בתיפוף ג'אז קלאסי, ובייחוד בשימוש במברשות תיפוף. מאז 1978 הוא משתף פעולה עם הרכבים ונגנים מהמובילים באיטליה ובעולם, ביניהם התזמורת הסימפונית ע"ש ורדי ממילנו, צ'וצ'ו ואלדז, קלארק טרי, בני גולסון, ג'וני גריפין, באדי דה פרנקו, איריו דה פאולה, אל גריי, סם מוסט, בוב וילבר ג'ימי וית'רספון ורבים אחרים.

מן הביקורות

"מופע מלא רגש, זיעה ונשמה… שימו לב לקאבר המדהים ל-Satisfaction" (Corriere della Sera)

"כל פרט כאן עשוי כהלכה, מלא רוגע וחושניות… המוסיקה מאופקת, ייחודית ומרוממת רוח" (Music Story)

"אלכימיה טונלית נשגבת" (eMusic)

המופע יעלה ב-13 ביוני, בימק"א

ברברה דנרליין מארחת את הרנן רומרו

פרויקט הבלוז והג'אז הלטיני

ברברה דנרליין (Barbara Dennerlein): אורגן המונד B3 (ומערכת דוושות בס)

הרנן רומרו (Hernan Romero): גיטרה ושירה

פיוס בשנגל (Pius Baschnagel): תופים

הפרויקט החדש של ברברה דנרליין, מנגניות האורגן החשובות בעולם, מציג את הגיטריסט זוכה פרס הגראמי הרנן רומרו מניו יורק, שניגן עם מוסיקאים ידועי שם כאל די מיולה, פאקו דה לוצ'יה וג'ון מקלפלין, ואת המתופף פיוס בשנגל, שניגן עם בני גולסון, צ'יקו פרימן ורבים אחרים.

המופע מורכב מקטעי בלוז, ג'אז לטיני ומגוון תת סגנונות נוספים של מוסיקת הג'אז, שמנועם הוא המקצב הפאנקי והארצי של אורגן ההמונד  B3בעל מערכת דוושות הבס. נגינתה של דנרליין מספקת בסיס עשיר ורב עוצמה לחברי הלהקה, הנישאים איתה במלוא הגרוב. המוסיקה במופע היא בעלת מזג ואנרגיה דרום אמריקאיים, אך משופעת גם במלודיות רומנטיות ומלאות נשמה, בצלילי בלוז ובמקצבים מגוונים. זהו פרויקט נוסף ומרתק של ברברה דנרליין הפורצת שוב את גבולות סגנון הג'אז ויוצרת תמהיל מוסיקלי חדשני וייחודי.

צילום Newtone Management

"כשהיא מרכיבה את הכל יחד, כשהרגליים והידיים נעות בעצמאות מוחלטת, ויוצרות מלודיות שהן הגיוניות להפליא ובה בעת מלאות תעוזה – לא נותר לך אלא לתהות – איך העלמה הגרמנייה הזו נעשתה כל כך פאנקית?" (הארפרס בזאר)

ברברה דנרליין – אורגן המונד B3

נגנית האורגן הגרמנייה ברברה דנרליין הוציאה 15 תקליטורים במהלך 20 השנים האחרונות, וזכתה בפרסים רבים. היא מייצגת את הדור החדש של מוזיקאי הג`אז בגרמניה וזכתה למוניטין בינלאומי בזכות מיומנות נגינתה באורגן ההמונד B3 האגדי.

דנרליין היא ילידת מינכן (1964). היא החלה ללמוד נגינה באורגן כשהייתה בת 11, וכבר בגיל 15 החלה להופיע כנגנית אורגן בג'אז, במועדוני ג'אז מקומיים. טכניקת הנגינה והסגנון המיוחד שלה פתחו ממדים חדשים בנגינת אורגן, ורבים טוענים כי סללה את הדרך לרנסנס של האורגן בתחום הג'אז על סגנונותיו השונים – מסווינג ועד בי-בופ, מבלוז ועד פאנק.

בשנות ה-90 החלה דנרליין להופיע גם מחוץ לגרמניה ונחשבה ל"יצואנית" הג'אז המצליחה והחשובה ביותר של ארץ הולדתה. ב- 1995 היא זכתה בפרס מבקרי האלבומים הגרמנים על האלבום הראשון שלה – Take Off, שהיה ללהיט בגרמניה והגיע למקום ראשון באלבומי הג'אז שם במשך מספר חודשים.

האלבום השני שלה, Junkanoo, זכה אף הוא בפרסים, וכך גם אלבומה Outhipped. היא הופיעה לצד מוסיקאי ג'אז רבים וחשובים, ביניהם ריי אנדרסן, רנדי ברקר, דניס צ'מברס, תומס צ'אפין, רוי הארגרוב, פרנק לייסי, דיוויד סאנשז, מיטש ווטקינס. בנוסף הופיעה דנרליין עם תזמורות פילהרמוניות, דוגמת הפילהרמונית של מינכן, הסימפונית של וינה ועוד.

אלבומה האחרון, Spiritual Movement No.3, הוא הקלטה חיה של עוגב (הכלי הנוסף בו היא מנגנת) וגיטרה, בליווי סינתיסייזר.

דנרליין הופיעה ברחבי אירופה, בארה"ב וביפן, במועדוני ג'אז חשובים דוגמת ה"בלו נוט" וה"סוויט באזילס" בניו יורק, "ג'אז קפה" ו"רוני סקוט" בלונדון וה"מרידיאן" בפריס. היא מוזמנת בקביעות לנגן בפסטיבלי ג'אז חשובים בעולם.

הרנן רומרו – גיטרה

המלחין והגיטריסט הארגנטינאי הרנן רומרו הושפע מן המוסיקה האקזוטית של ספרד ואגן הים התיכון, והוא שוזר אותה בסגנון הג'אז הקלאסי והלטיני המאפיין את לחניו.

מקורה של המוסיקה החושנית, הרומנטית והמדבקת של רומרו הוא בילדותו המוקדמת, כאשר חבר לאנסמבל המוסיקה המשפחתי והופיע במסגרתו. אמו של רומרו, הזמרת הבינלאומית הפופולרית אסטלה רבאל, היתה התורמת העיקרית לסביבה המוסיקלית והיצירתית בה גדל.

ב-1986 עקר רומרו לניו יורק, ועד מהרה החל לעבוד לצד כמה מן הגיטריסטים הבינלאומיים המובילים, ביניהם אל די מיולה וג'ון מקלפלין. ב-1990 הפיק רומרו וניגן באלבום "אל די מיולה מנגן פיאצולה", וכך החל שיתוף פעולה פורה ורב שנים בין שני האמנים, שכלל כ-15 אלבומים נוספים.

המוסיקה שהלחין רומרו עצמו יצאה לאור בסוף שנות ה-90, בסדרת תקליטורים שהציגו את נגינת הגיטרה חדורת הלהט שלו ואת לחניו החושניים, מתובלים בקורטוב של פלמנקו ושל ג'אז לטיני. לאחר מכן הקליט רומרו את הופעתו החיה בכנסיית הטריניטי בניו יורק, הופעה אשר נחרתה עמוק בזיכרונם של כל צופיה. המוסיקה העוצמתית ורבת ההשראה, המשולבת בסגנון לירי, השפיעה רבות על דורות של גיטריסטים לעתיד לבוא.

אלבומו של רומרו Un Segundo Una Vida זכה בפרס הגראמי, בזכות התזמורתיות המורכבת וריבוי כלי הנגינה, שכללו תזמורת קאמרית של כלי מיתר ומנעד רחב של קולות מרגשים.

ב-2013 הפיק רומרו והשתתף באלבום All Your Life עם אל די מיולה, שהוקלט באולפני אבי רוד האגדיים בלונדון. האלבום 3 Caras, בו שיתף פעולה עם אמנים כמו אמו, הזמרת אסטלה רבאל, אל די מיולה וג'רי מארוטה, מועמד לזכות בפרסים בכמה קטגוריות, כולל האלבום הטוב ביותר של השנה.

מן הביקורות

"האוזן ההרמונית של דנרליין מולידה מלודיות רעננות ויכולה לגרום אפילו לנעימת הבלוז הנדושה ביותר להישמע כאילו חוברה זה עתה… עבודת הרגלים הבלתי נלאית שלה היא אחת האטרקציות במופעיה" (הגרדיאן)

"היא מנגנת בצורה אידיומטית, ומבינה לעומק את שפת הסווינג והפאנק" (ניו יורק טיימס)

"נגנית האורגן המבריקה הזו עושה שימוש בטכניקה וירטואוזית ובאלתורים נועזים" (מרקורי ניוז)

"מוסיקה מרתקת ועוצמתית!" (Wire Magazine)

"מלחינה שופעת דמיון ופרובוקטיבית… ההנאה של חברי הלהקה מדבקת" (Jazz)

"דנרליין נחושה בדעתה להפוך את אורגן ההמונד B3 למכונת קצב. היא מנגנת בידיים וברגליים בעת ובעונה אחת ויוצרת ג'אז עכשווי אותנטי, וכן, גם חם אש" (People)

המופע יעלה ב-14 ביוני, באולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים


להקת Niogi

ג'אז עכשווי

כתיבה ועיבוד: עמרי אברמוב וגיא שקולניק

עמרי אברמוב – סקסופונים, EWI

גיא שקולניק – פסנתר ומקלדות

שי חזן – בס חשמלי, קונטרבס

עוצי זימרינג – תופים

המופע, המבוסס כולו על מוסיקה מקורית, מציג מסע מוסיקלי בכיוון מערב. קטעים כמו Mercury Enters Virgo, Jan's Balloon ו- The Master's Cat מציגים שילוב בין ג'אז אמריקאי ואירופאי ובין  כתיבה המביאה לידי ביטוי חשיבה צורנית קלאסית אירופאית ורב-קוליות. בחלקו השני של המופע מנוגנת הסוויטה Images, הכוללת בתוכה חמש קומפוזיציות המצטרפות יחדיו למסע המבליט כתיבה טונאלית מלודית והרמונית וביטוי רחב לכלים האלקטרוניים.

העידן הנוכחי מתאפיין בעושר מדהים של סינטיסייזרים, הן בצורה המסורתית של מקלדות והן במסגרת תוכנות מחשב. Niogi מציגים על הבמה שמונה סינטיסייזרים שונים, דיגיטליים ואנלוגיים, ועושים שימוש נרחב בפוטנציאל הצלילי האינסופי שהם נושאים בחובם. בנוסף לעושר המקלדות על הבמה, הלהקה מציגה גם את ה-EWI – כלי נשיפה אלקטרוני המתחבר לסינטיסייזרים הבאים מן המחשב. כלי זה כולל מנעד צלילים רחב מאוד ומציע אפשרויות הבעה נוספות האופייניות לעולם כלי הנשיפה.

צילום ניב דרך

להקת Niogi

להקת הג'אז העכשווי Niogi מבצעת יצירות מקוריות ומשלבת כלים אקוסטיים וסינטיסייזרים חדשניים. חברי הלהקה, כולם נגני ג'אז שהתעמקו במהלך השנים בתחומי מוסיקה שונים, משלבים ביצירתם השפעות הרמוניות וריתמיות מן העולם הקלאסי, ג'אז ומוסיקת עולם.

המוסיקה של Niogi שמה דגש על מוטיבים מלודיים ומתאפיינת בקומפוזיציות מורכבות, אשר נעות בין חומר כתוב לחומר מאולתר ומבטאות שינויי אווירה באמצעות שימוש בכלים אלקטרונים ייחודים ובתכנות סינטי מתקדם.

הלהקה הופיעה בפסטיבלים בינלאומיים בעולם, ביניהם Ingolstaedter Jazztage בגרמניה (2013), והפסטיבל הבינלאומי Jazz Bliss במיינמאר (2011). בשנת 2012 זכתה הלהקה במענק מטעם משרד התרבות לקידום המוסיקה שלה.

הלהקה מופיעה באופן קבוע במועדונים ובאולמות מופעים ברחבי הארץ, והוזמנה להופיע בבתי ספר גבוהים למוסיקה ובאקדמיות.

מן הביקורות

"המוסיקה של הלהקה הישראלית Niogi מזכירה את המוסיקה המוקדמת של להקת פט מתיני, בתקופה שבה יצרו אלבומים כמו American Garage – סימביוזה נהדרת של מקצבים ומלודיות מורכבים והרמוניות רגישות… ההרכב משלב בין צלילים מענגים של ג'אז עכשווי וסטרוקטורות קלאסיות, לבין מוסיקת עולם ופופ." Ingolstaedter Jazztage

המופע יעלה ב-14 ביוני, באולם ימק"א


ג'אז ומוסיקת עולם בפסטיבל ישראל 2014 Reviewed by on .     ג'אז ומוסיקת עולם במסגרת אירועי הג'אז ומוסיקת העולם תגיע לארץ ברברה דנרליין (גרמניה) מנגניות האורגן החשובות בעולם- עם "פרויקט הבלוז והג'אז הלטיני"     ג'אז ומוסיקת עולם במסגרת אירועי הג'אז ומוסיקת העולם תגיע לארץ ברברה דנרליין (גרמניה) מנגניות האורגן החשובות בעולם- עם "פרויקט הבלוז והג'אז הלטיני" Rating:

השאירו תגובה

scroll to top