יום שישי , 19 אוקטובר 2018

Home » פרוזה » הארוחה אצל גוגו

הארוחה אצל גוגו

 היום באודישן לתכנית של אהרוני, הגיעה בשלנית גרוזינית עם חצ'אפורי במילוי גבינה, חצ'אפורי במילוי שעועית ,לבש, מרק אגוזים, וסלט חצילים
ואני  לא הספקתי לטעום כי הלכתי
אבל נזכרתי
 

 הארוחה אצל גוגו

 

קשה מאוד להבחין בה בשוק של לוד בין כל הנשים הלבושות שחורים.

זהו מנהג גרוזיני עתיק יומין' מנהג אבלות כזה.

כך הייתה נטלה' אמו של ראובן. אישה מבוגרת, עבת בשר, אך מלאת חיוניות

ואהבת משפחה.

 

אור גדול האיר את בית המשפחה הזו, כשנולד לראובן ואישתו רחל בנם בכורם

פנחס. לא ידעו כיצד לחגוג, הרבה אסונות היו במשפחה, ועתה כשנולד בנם הראשון נכד לנטלה, לא ידעו כיצד לתת ביטוי לשמחה הגדולה.

 

טקס ברית המילה נערך באולם שמחות בבעלות גרוזינית, והמאכלים המסורתיים

חגגו שם. ככה גיליתי את "הלבש" הפיתה הגרוזינית הגדולה והטעימה, ושפע בשרים, בצקים, והממולאים. אין לך חוויה גסטרונומית כזו כל יום.

 

לקראת חצות הגיחה בתרועה להקת רקדנים ורקדניות עם חרבות, ולקול התזמורת חוללו לפני הקהל ריקודים מרהיבים. אז משחשבת שהנה זה נגמר, הובל כבש שלם משופד לרחבה, והמלצריות החינניות החלו לחלק לקהל שנותר, ונותרו הרבה בני משפחה וידידים קרובים.

 

יחסי הרעות שביני לבין ראובן נוצרו במקום עבודתו הקודם והתחזקו כאשר עבדנו יחד באותו פרוייקט. אחד מסממני הידידות האלה היה החצ'פורי (בורקס גרוזיני) שהיה מביא כל בוקר, מעשה ידיה של אמו, אשר את הגבינה הייתה מכינה בעצמה על ידי חלב שהוחמץ וגבינה ומלוחה. בשונה מהמאפה הרגיל החצ'פורי שלה היה נאפה בטיגון, מה שהיה מוסיף לו טעם נהדר. כנראה שראובן ידע כבר כי אחת הדרכים לרכוש את ידידותי זה דרך האוכל.

 

כאשר פנחס בנו של ראובן היה בן חודש, אמו של ראובן ערכה סעודה אשר אליה הוזמנתי כידיד מוכר של המשפחה.

 

את הארוחה הזו, הגם שעברו יותר מעשרים שנה לערך אינני שוכח.

 

נסעתי אליהם לשכונת חב"ד בלוד, מנסה לאתר את הבניין בין הבלקונים הדומים אחד לשני. ברחוב ילדים שיחקו למרות שהערב כבר ירד, ובעזרת אחד מהם מצאתי את הדירה. צלצלתי, והתקבלתי בנשיקות כאילו אני אחד מבני המשפחה. הבית היה מסודר להפליא, אני זוכר במעומעם את המפיות הרקומות את השטיחים וקישוטי קיר, ובניהם המון תמונות של בני משפחה משם מגרוזיה. כמובן שלא פסחו על הסברים והכרת בני המשפחה שעל הקירות ובני המשפחה היושבים לכיסאות.

 

והנה מזגו לי כוס של משקה שטרם הכרתי, "צ'ה צ'ה" אמרו לי. והסב מברך לכבוד זה וזה וכו ' ומגביה את הכוס ומיד לוגם באחת. נו אז אני מצטרף ולוגם, לרגע חשבתי שאני מתעוור, חריפות המשקה העבירה בי זרם חשמלי מכף רגל עד אוזני.

 

משהתפכחתי, ונוכחתי שאני עדיין חי נושם ורואה צלול, התיישבתי לשולחן.

 

נטלה, נזיקי, אסתר וטינה בנות הדודים החלו להעמיס את השולחן מאכלים שונים.

 

קשה לזכור את מה שהכינו שם, לחם גרוזיני הלבש שהוא כמו פיתה של ימי המנדט אבל מרוחה בשמן זית ופריכה כמו פוקצ'ה, סרדינים מבושלים בשמן, דג נהרות ששמו טסטסיאחיאלי (Tsotskhali),לקרדה, סלט עגבניות עם פלפל חריף וכוסברה, ממולאים כמו פלימיני, פירושקי ומן בלינצס ממולאים בפיטריות וכבד קצוץ.

 

לא ! אלו רק מנות ראשונות!, ושוב הפעם הדוד מגביה כוס  צ'ה צ'ה ומיד מוזגים לי

עוד כוס, אני מנסה לסמן קו דמיוני על הכוס, אבל לשווא שוב מכת חשמל. אך הפעם התחלתי ליהנות מהטעם. יותר חזק ויותר טעים מוודקה. יוסף אחד הדודים שישב ביני לבין בנימין אומר לי "זה תוצרת בית, מתאנים, מאה אחוז".

 

השולחן הגרוזיני ניחן בתכונה שאין לאף שולחן בעולם. יש להם כלים כאלו שאפשר להניח בקומות. הסיבה היא שלא מורידים מנות מהשולחן. וכך החלו להניח את המפלס השני, מרק ששמו כמדומני ציתלי לוביו סופי ( Lobiani) העשוי שעועית אדומה, עוף, שמן זית' שום, כוסברה וטרגון. אל תניחו לרגע בדעתכם שלא נמזגה כאן עוד כוס צ'ה צ'ה. עכשיו כבר התמכרתי ואביתי לכוס הבאה. מצב רוחי התרומם, וכשסיימתי את המרק מילאתי כוס הגבהתי אותה מעלה להשתוממות הנוכחים, וברכתי: "נרים כוס לזכר כל אלו שלא עמנו כאן ולאלמנות שממתינות לכולם" כולם שאגו מצחוק כנראה שכמו שאומרים נכנס יין יצא סוד.

 

עתה החלו הבשרים להגיע למפלס השלישי. בקערות עם רגל זכוכית ארוכה אך יציבה הובאו בשרים, קבבים שישליקים, חארצ'ו (Kharcho) מין מרק בשר כבש בעגבניות ועשבי תיבול, נתחי בשר בעגבניות, צ'חוחבילי עופות ברימונים ועגבניות, ומי יודע מה או מי יכול לזכור. אלא שעתה באו שוב בנות הדוד עם בקבוקי יין רוזה, "בטח תוצרת בית" לוחש לי הדוד. וכי יש ברירה, בשר הולך עם יין. אולם לאחר כמה כוסות של יין אני מרגיש שהחדר מתחיל להסתובב, אני מנסה לקום אבל הכסא כבד ממני, אני לא יכול להזיזו. נו טוב נשב ונאכל אני אומר לעצמי, וככה ממשיכים עם היין עד לעוגות והקפה.

 

השעה מאוחרת, אני מנסה לקום, אך נופל לתוך הכסא. וראובן מבחין היטב במצבי, " ביז'ו" הוא אומר לי, "לא נראה לי שתצליח לנהוג הביתה, אני אקח אותך לגוגו לנוח".

 

לא הבנתי דבר, בקושי ירדתי מהמדרגות והלכתי אחריו כעיוור. שוב עלינו מדרגות, שמעתי צלצול כמה מילים בגרוזינית וצחוקים.

 

לא יודע מי רחצה אותי באמבט ואיך הגעתי עירום למיטה ומה היה שם. אני יודע שהתעוררתי בבוקר עם כאב ראש במיטה זרה. אני יודע שזה היה הלילה הראשון שלא ישנתי ליד רעייתי מאז נישאנו וגם ידעתי שגם.

לא פלא שמאותו יום אינני מזלזל באלמנות גרוזיניות, ואינני שותה אלכוהול.

 

הארוחה אצל גוגו Reviewed by on .  היום באודישן לתכנית של אהרוני, הגיעה בשלנית גרוזינית עם חצ'אפורי במילוי גבינה, חצ'אפורי במילוי שעועית ,לבש, מרק אגוזים, וסלט חצילים ואני  לא הספקתי לטעום כי הל  היום באודישן לתכנית של אהרוני, הגיעה בשלנית גרוזינית עם חצ'אפורי במילוי גבינה, חצ'אפורי במילוי שעועית ,לבש, מרק אגוזים, וסלט חצילים ואני  לא הספקתי לטעום כי הל Rating:

השאירו תגובה

scroll to top