יום שני , 20 אוגוסט 2018

Home » כללי » "הקולות הנורדים" קונצרט הפתיחה לפסטיבל מוסטונן-פסט טאלין – תל-אביב ה- 5

"הקולות הנורדים" קונצרט הפתיחה לפסטיבל מוסטונן-פסט טאלין – תל-אביב ה- 5

??????????

כל שנה אנחנו מגיעים לקונצרטים המבוקשים במסגרת של הפסטיבל טאלין – תל אביב, מוסטונן פסט. כך גם בערב זה באולם רקאנטי שבמוזיאון תל אביב לאמנות, ניצח  אנדרס מוסטונן מאסטוניה על התזמורת הקאמרית הישראלית ועל מקהלת ווצ'ס מוזיקלס מאסטוניה בקונצרט אדיר.

התכנית מאוד מגוונת, לא שגרתית, כוראלית בעיקרה ונוטה למוסיקה דתית וכמובן ווקאלית ברמה גבוהה.

השנה בהפקת הפסטיבל בחרו את "הקולות הנורדים" כקונצרט הפתיחה, שבוצע על-ידי התזמורת הקאמרית הישראלית ובניצוח ונגינה (כינור) של אנדרס מוסטונן.

בנוסף אליו ניגנו עם התזמורת הקאמרית הישראלית הצ'לנית נעה חורין, הצ'לנית המובילה של התזמורת, המקהלה הקאמרית ווצ'ס מוזיקלס וסולנים מאסטוניה.

התזמורת הקאמרית הישראלית היא צעירה ורבת כישרונות ובהחלט הפתיעה אותי בביצועים ברמה הגבוהה.

מוסטונן-פסט טאלין-תל-אביב הוא פסטיבל מוסיקה אסטוני-ישראלי בו המוזיקאים המובילים של אסטוניה חוברים לתזמורות ולהרכבים מוסיקליים מהשורה הראשונה בישראל ומעלים יחדיו קונצרטים מגוונים.

בחמש שנות קיומו, הפסטיבל עשה לו מוניטין מרשים כאחד מהפסטיבלים הבינלאומיים הגדולים בישראל, אירוע שנתי שבו ניתן לשמוע את המקהלות הטובות בעולם כאן בארץ.

פסטיבל טאלין-תל אביב החמישי בהובלתו של אנדרס מוסטונן, יוקדש לחגיגות 100 שנות עצמאות לאסטוניה.

פסטיבל טאלין תל אביב- מוסטונן - קרדיט יחצ2

פסטיבל טאלין תל אביב- מוסטונן – קרדיט יחצ2

המנצח, אנדרס מוסטונן בחר לפתוח את הקונצרט בקטע קצר, יצירה מאסטוניה:

יאן ראטס – קונצ׳רטו גרוסו לתזמורת קאמרית מס׳ 16 – אלגרו

ובהמשך

באך – שני פרקים ממיסה ברביס בסול מז'ור, BWV236

קנצ'לי - Ex contrario    לכינור וצ'לו– סולו של הצ'לנית המובילה של התזמורת הקאמרית הישראלית נועה חורין.

בוקריני – סימפוניה מס' 6 אופוס 12, מס' 4 "ביתו של השטן"

שרפנטייה - טה דאום

 

הפתיחה יאן ראטס – קונצ׳רטו גרוסו לתזמורת קאמרית מס׳ 16 – אלגרו – יצירה עצומה, מהירה, קצבית מאוד, מודרנית ובהחלט מעבר ל"חימום" לנגנים ולמנצח, היא פשוט מגרה לשמוע את ההמשך.

יאן ראטס הוא נציג מוביל בסגנון הסיגנון הניאו-קלאסי אנטי-רומנטי שבשנות ה -60 הדגיש את הביטוי החופשי האנטי-רומנטי, הפעיל, המשועשע והרגשי במוסיקה האסטונית.

ראטס למד פסנתר בבית הספר למוסיקה של טרטו וסיימה ב- .1957

בדרך כלל אין ביצירות שלו את הפיתוח הדרמטי הרגיל, הם לא מספרים "סיפור"והמוסיקה שלו מרוכזת על קצב אנרגטי. זה מה שחווינו בקטע הקצרצר. הצליל הקצבי של שנות ה -60 של ראָטָס השפיע על כל המוזיקה האסטונית בסוף שנות השמונים החל מגילויו מחדש  של המודרניזם וטכניקות ההלחנה האוונגרדיות. הפסיפס שלו סימן את ראשיתו של אופן החשיבה הפוסט-מודרנית במוסיקה האסטונית.

הקונצ'רטו אשר ממנו שמענו קטע אלגרו קצר (4 דק')  מהווה הישג משמעותי במוסיקה המודרנית החדשה באסטוניה.

https://youtu.be/6ANr01CWngk

 ??????????

מהעולם המודרני העכשווי משהו נכנסנו לכנסיה למיסה. יוהאן סבסטיאן באך – שני פרקים ממיסה ברביס בסול מז'ור, BWV236, מיסה לוטרנית קצרה שהיא פרודיה בסגנון של מוסיקה המבוססת על מוסיקה קיימת. מוסיקת בארוק.

שני פרקים מתוך היצירה הושמעו והפתיחה "גלוריה" היתה באמת אדירה. המקהלה האסטונית מרשימה, הקולות צלולים ונקיים , ההעמדה מכובדת והביצוע קדוש. התזמורת  ליוותה את המקהלה ובפתיחה, בלטו שני נגני הקונטרבס ,  עוגב פוזיטיב קטן , והאבובים וכמובן  כלי המיתר. הסופרניות והטנורים  שרו בקול ערב.

??????????

??????????

כבוד במרומים לאלוהים. מוסיקה אדירה שהולחנה על ידי באך באופן פארודי  מתוך הקנטטה  מס' 79. כאן לא היו קרנות ותופים בביצוע ויחד עם זאת הוא היה חינני  וההרמוניה של קולות המקהלה האדירה את שם האלוהים ופארו אותו. הללויה!

בהמשך נוגן החלק השישי של המיסה הסנקטוס – רוח הקודש, יראת קודש אוחזת בשומעים את הקולות והצלילים. ביצוע נפלא במיוחד ויש לציין את הגברים במקהלה עם סולו מעולה ואת זמרות האלט והסופרן. ההלחנה לקוחה מקנטטה 179 שלו. הקטע מתחיל ואז חלק גדול ממנו נמרץ ביותר, עליז ותוסס.

 

לאחר ארגון הבמה חווינו מוסיקה אחרת, אולי מעולם אחר לחלוטין. קנצ'לי - Ex contrario לכינור וצ'לו.

זו יצירה מיוחדת שאני שומע לראשונה שמוסטונן, אם הבנתי נכון, ניגן אותה לפני 15 שנה. מוסטונן ניגן על הכינור בלהט שאופייני לו את היצירה המאתגרת הזו  ולצידו הסולנית, הצ'לנית הראשית של התזמורת נועה חורין.

קנצ'לי הוא מלחין גרוזיני, נחשב מאוד בגרוזיה, (יליד 1935) והמוסיקה שלו שונה מהקלסיקה, זו מוסיקה בת זמננו הקוראת תגר על כל ניסיון לסווג אותה. מאז פירוק ברית המועצות ב -1991 חי קנצ'לי במערב אירופה, בברלין ובאנטוורפן. הוא פיתח סגנונות קלאסיים וסימפוניים שלו, הוא גם משלב רעיונות אוונגרד עם אלמנטים של המוזיקה הדתית והפולקלורית הגאורגית העתיקה ביותר. אני יכול לזהות במוסיקה שלו הרבה אלמנטים שמזכירים לי את סטרווינסקי וגם חיבה אליו, יחד עם זאת המוסיקה ייחודית.

??????????

היצירה מאפשרת למוסטונן להציג את כל התיאטרליות שלו על הבמה ותוך שהוא מנגן ומשחק את היצירה הוא גם מנצח על התזמורת. המנגינה נוגה, עצובה עד כדי צלילי בכי ויבבה. הסולנית אדירה, וירטואוזית ומוכשרת. יש גם צלילי גיטריסט שנחבא לו בצד וגם נגן כלי הקשה קטן שמכניס קצת שמחה בעצב הזה. אישית, מאז ששמעתי את סטרווינסקי ואחרים במוסיקה מודרנית בת זמננו אני לא מתחבר לחריקות בכינורות ובמיתרים, כאן משום מה זה התחבר טוב, הכל צורח לשמים בבכי. אבל הצ'לו מוציא (היא מוציאה) צלילים מעולם אחר.

??????????

נֹעה חורין, צ'לו:

נעה חורין, ילידת קיבוץ איילת-השחר, החלה את לימודיה בגיל תשע עם מר אורי חן ולאחר מכן המשיכה את לימודיה אצל מר הלל צרי, אשר בהדרכתו סיימה את לימודי התואר הראשון (B.M.) בבית הספר למוסיקה ע"ש "בוכמן-מהטה" באוניברסיטת תל-אביב. בהמשך השתלמה אצל מר צבי פלסר. היא סיימה את לימודי התואר השני  (M.A) בהצטיינות יתרה בבית הספר הגבוהה למוסיקה ע"ש הנס-אייסלר בברלין  בהדרכתם של פרופסור יוסף שווב ((Josef Schwab ופרופסור שטפן פורק (Stephan Forck).

חורין השתתפה בכיתות אומן עם גדולי הצ'לנים, בהם: פרופ' עוזי ויזל, פרופ' ברנהרד גרינהאוז, פרופ' פרנץ הלמרסון, פרופ' וולפגנג בצ'ר, פרופ' פיליפ מולר, פרופ' יאנוש שטארקר ועוד. כנגנית קאמרית פעילה הופיעה במספר רב של פסטיבלים בישראל ובאירופה: פסטיבל "קול המוסיקה בגליל העליון", פסטיבל אילת, פסטיבל מוסיקה קאמרית ברולנדצק (גרמניה), פסטיבל  "סרנטה ברלין" בספרד, "ימי המוסיקה קאמרית בפרל" (גרמניה) ופסטיבל מוסיקה קאמרית וויזל (גרמניה), שם הופיעה גם כסולנית עם תזמורת הפסטיבל.

??????????

חורין זכתה במלגות יוקרתיות כמו: מלגת "קרן התרבות אמריקה ישראל" לצ'לו ולמוסיקה קאמרית, מלגת ברנבוים-סעיד,מלגת "יהודי מנוחין" למוסיקאים מצטיינים, מלגה מטעם אגודת הידידים של בית הספר הגבוהה  למוסיקה הנס-אייסלר בברלין  ומלגת הצטיינות מטעם מדינת גרמניה.

לאחר ההפסקה נוגנה היצירה של בוקריני: סימפוניה מס' 6 אופוס 12, מס 4   "ביתו של השטן".

אני אהבתי את ההגדרה שרשומה בתכניה "אם אלוהים היה רוצה לדבר אל בני אדם באמצעות המוסיקה הוא היה עושה זאת עם המוסיקה של היידן, אם היה רוצה להאזין למוסיקה בעצמו הוא היה בוחר בבוקריני" (ז'אן  בטיסט קרטייה).

נכון, ההצלחה של היידן האפילה על המיקום של בוקריני במוסיקה הקלסית אבל הוא נמנה על הגדולים בליגה הראשונה.

בוקריני נולד בשנת 1743 בלוקה, היה מלחין וצ'לן איטלקי מהתקופה הקלאסית. בין יתר היצירות שכתב הוא כתב שמונה עשרה סימפוניות, כמו הסימפוניות ברה מינור ("ביתו של השטן") את היצירה הוא כתב בספרד ב-1771.

הפתיחה סוערת ועוצמתית, רגיעה קלה ואז השמחה פורצת. יש קלידן ויש נגני בסון וקרנות והצ'לו וכמובן המיתרים. התזמורת כאן במיטבה במובן העילי (כי כל הקונצרט היה נפלא).

הפרק הראשון, האנדנטה sostenuto אלגרו אלסאי  מגיש דרמה מרגשת בביצוע אדיר של הכלים והנגנים.

בהמשך, אנדנטינו קון מוטו שיש בו מלודיות מענגות ומחרוזות מעולות. יש כאן פריטה על מיתרים בקצב מהיר בשיתוף אדיר של כל הכלים. יש כאן מקום לביטוי של המקלדת והמיתרים. לעיתים המוסיקה נשמעת כמחול חתונה עליז.

התנועה השלישית מתחילה עם הקדמה דרמטית קצת מוזרה  andante sostenuto)אלגרו קון מולטו). העוצמה מתפרצת, הצ'לות והכינורות והאבובים במיטבן  ומאחור כל הכלים רועמים כולל כלי הנשיפה. תנועה של גלים עולים ויורדים ולקראת הסיום הסולמות עולים וצלילים מתערבלים  במהירות. והביצוע ממש וירטואוזי. כבוד!

??????????

ולסיום ביצוע בלתי נשכח של - טה דאום  של מרק אנטואן שרפנטייה.

זו מוסיקה דתית כנסיתית למקהלה ולתזמורת.  צריך לחפש סופרלטיבים כדי לתאר את הביצוע של היצירה הזאת, הסולנים ובמיוחד הסופרניות מהמקהלה האסטונית. לא כל יום זוכים לביצוע הרמוני כזה.

שרפנטייה (1704-1634), מלחין צרפתי שלמד ברומא וחזר לפריז כתב כמות גדולה של מוסיקת כנסייה.  ה"טה דאום" , שתוארך לכ- 1692 נכתב לאחת הכנסיות אבל יש בו אלמנטים של דרמטיות וחגיגת ניצחון. הוא מנצל במלוא מובן המילה את הטכניקה המקובלת של הבארוק ושל ניגוד כוחות תזמורתיים ומקהלה עם קולות סולו ויוצר הרמוניות יוצאות דופן שמהוות ממש שלמות שמימית.

??????????

אלה מכם אשר צופים בתחרות האירוויזיון יכירו את הנושא מתוך הקדמת הפתיחה. ה"פרלוד – מצעד בצורת רונדו" זכה להנצחה ולהכרה עולמית מאז שהפך לחלק בלתי נפרד משידורי האירווויזיון.

https://youtu.be/yeAwRRX0DQk

 

ליצירה 11 חלקים, שירים ותזמורת,  כולם מהללים את כבוד מלכותו, השימוש בטימפני וחצוצרות מעניק תחושה כמו של צלילי ניצחון צבאי, שהמלחין באמת התכוון לסמל זאת.

https://youtu.be/Ky3wOTwiXRA

 

ההקדמה האינסטרומנטלית, המורכבת בצורת רונדו, מקדימה את הקטע הראשון, בהנחיית הסולן הבס.המקהלה וסולנים אחרים מצטרפים בהדרגה.שרפנטייה התכוון כנראה לתזמר את היצירה על פי הפרשנות המסורתית של הטקסט הלטיני. המקהלה שולטת בחלק הראשון שבחים לאלוהים, מימד שמימי, וסולנים בודדים בחלק השני לאחר מכן, סולנים ומקהלה לסירוגין, והסיום הוא פוגה בקנה מידה גדול שנכתב עבור המקהלה, עם השלישייה של הסולנים וכפי שציינתי הסופרנית פשוט מדהימה.

??????????

הנה:

https://youtu.be/IC4_Vp4QAJU

הסיום:

 

 

מוסטונן-פסט (טאלין-תל אביב), ביוזמתו ובניהולו האמנותי של המנצח אנדרס מוסטונן, הוא פסטיבל בוטיק אסטוני-ישראלי החוזר לישראל זו השנה החמישית. הפסטיבל ישדך בין מיטב תזמורות ישראל למקהלות עלית מאסטוניה ולסולנים מן השורה הראשונה מהארץ ומאסטוניה.

במהלך שנותיו בישראל (במקביל למוסטונן-פסט הוותיק בטאלין), עשה לו הפסטיבל שם של אחד הפסטיבלים הבינלאומיים הגדולים בארץ ומקור בו ניתן לשמוע את המקהלות הטובות בעולם.

מוסטונן-פסט טאלין-תל אביב החמישי החל ב-14 בפברואר בקונצרט חגיגי במוזיאון תל אביב בהשתתפות התזמורת הקאמרית הישראלית ויסתיים ב-28 בפברואר בקונצרט מיוחד לציון 100 שנות עצמאות אסטונית, בתאטרון ירושלים.
לאור ההצלחה הגדולה של פסטיבל השנה שעברה הוחלט להמשיך ולקיים את אירועי הפסטיבל במתכונת רחבה – כ-20 קונצרטים בשורה של אולמות בפריסה ארצית, מחיפה ועד אשדוד. בין היתר יועלו מופעים גם בבית האופרה בתל אביב, ברחובות, בכפר שמריהו, בפתח תקווה ובכנסיית קרית יערים באבו- גוש.

הפסטיבל מציע תוכנית אמנותית מגוונת ומרתקת הנעה בין תקופות וסגנונות ומשלבת בין אינסטרומנטלי לווקאלי ובין קלאסי לג'אז ולמוסיקה עממית. יינתן דגש על הצגה נוספת של הצלחות מהפסטיבלים הקודמים לצד קונצרטים ייחודיים שיועלו לראשונה בארץ ומפגשי מקהלות באוויר הפתוח ברחבי תל אביב. כמיטב המסורת ישים הפסטיבל דגש על שילוב בין אמנים עכשוויים מהארץ ומאסטוניה ויעלה ביצוע בכורה עולמי ליצירת הענק של המלחין הישראלי איתן שטיינברג לשש מקהלות ולחמישה נגני כלי הקשה.
עוד בפסטיבל: יצירת המופת "יוהנס פסיון" מאת י.ס באך  עם סולנים מאסטוניה ומהארץ  ועם קולקטיב הבארוק בארוקדה; "רק לרקוד" – קונצרט מיוחד המשלב בין מוזיקה לריקודים של מיטב המלחינים הקלאסיים ובין עיבודים סימפוניים לריקודי עם אסטוניים; ערב מחווה למלחין האסטוני הדגול וליו טורמיס; "ברנדנג'אז" – עיבודים ג'אזיסטיים ליצירות באך; וכמובן, שורה של קונצרטים מיצירותיהם של מיטב המלחינים הקלאסיים  בביצוע תזמורות ישראליות מובילות תחת שרביטו של אנדרס  מוסטונן.

Andres Mustonen by Vytautas Petrikas (002)7

Andres Mustonen by Vytautas Petrikas (002)7

אנדרס מוסטונן הוא מנצח וכנר אסטוני שמחלק את חייו בשנים האחרונות בין ישראל ואסטוניה בעקבות מינוייה של אשתו לשגרירת אסטוניה בישראל.

מוסטונן מוכר מאוד בעולם כמנצח וככנר מהשורה הראשונה והופיע עם תזמורות רבות, ביניהן: הסינפונייטה הקאמרית של ריגה, התזמורת הסימפונית הממלכתית של רוסיה, תזמורת צ'ייקובסקי של רדיו מוסקבה, התזמורת הפילהרמונית של מוסקבה, התזמורת הסימפונית הלאומית של אסטוניה ועוד. בנוסף, ייסד ומשמש כמנצח והמנהל המוזיקלי של ההרכב הוֹרְטוּס מוּזִיקוּס שמנגן מוזיקה עתיקה.

מוסטונן עשה לו שם בניצוח על יצירות מאת באך, מוצרט, ברוקנר, מנואל קרדוסו, שוסטקוביץ', טלמן, שיץ, סופיה גוביידולינה ואחרים.

 

 

 

 

 

 

 

"הקולות הנורדים" קונצרט הפתיחה לפסטיבל מוסטונן-פסט טאלין – תל-אביב ה- 5 Reviewed by on . כל שנה אנחנו מגיעים לקונצרטים המבוקשים במסגרת של הפסטיבל טאלין – תל אביב, מוסטונן פסט. כך גם בערב זה באולם רקאנטי שבמוזיאון תל אביב לאמנות, ניצח  אנדרס מוסטונן כל שנה אנחנו מגיעים לקונצרטים המבוקשים במסגרת של הפסטיבל טאלין – תל אביב, מוסטונן פסט. כך גם בערב זה באולם רקאנטי שבמוזיאון תל אביב לאמנות, ניצח  אנדרס מוסטונן Rating: 0

השאירו תגובה

scroll to top