יום חמישי , 22 אוגוסט 2019

Home » מוסיקה » הקונצ'רטו לפסנתר של ליסט – התזמורת הקאמרית הישראלית

הקונצ'רטו לפסנתר של ליסט – התזמורת הקאמרית הישראלית

??????????

 

במרכז הערב העשיר הזה עמד הקונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 1 של פרנץ ליסט, יצירה אדירה ובהחלט גם הסולן אמיר כץ גילה וירטואוזיות נפלאה על הקלידים.

פרנץ ליסט היה מלחין ופסנתרן הונגרי ממוצא גרמני. ליסט נולד בעיירה ההונגרית דוֹבּוֹריָאן למשפחה דוברת גרמנית. את ראשית חינוכו המוזיקלי קיבל מאביו ששימש כפקיד בחצרו של הנסיך מיקלוש השני לבית אסטרהאזי. בגיל 8 כבר הלחין את יצירותיו הראשונות ובגיל 10 עבר לווינה ללמוד שם פסנתר אצל קארל צ'רני, תלמידו של בטהובן. (ויקיפדיה)

פרנץ ליסט היה בשיאו כווירטואוז מוסיקלי על פסנתר בשנות השלושים והארבעים של המאה התשע-עשרה, עידן בו הפסנתר שלט בכל מקום והלחנה כמו נגינה תפסה מקום חשוב בחיי התרבות של האצולה האירופאית. חלק מהנושאים לקונצ'רטו הראשון נכתבו במחברת של ליסט כבר ב- 1830 אולם העבודה עליה ארכה 26 שנה. ב-1849 חשב המלחין כי סיים, אך ב-1853 הכניס עוד שינויים. גם הבכורה ב-1855 בוויימאר עם תזמורת בניצוח ברליוז והמלחין ליד המקלדת לא הייתה סוף פסוק: בשנת 1856, כשיצאו התווים לאור, התברר שליסט עדכנם עוד.

תכנית הקונצרט בערב זה הייתה מגוונת.

אריאל צוקרמן מנצח
אמיר כץ פסנתר

 

קרל נִילְסֶן (1931-1865) סוויטה קטנה אופ' 1 בלה מינור

פרנץ ליסט(1886-1811) קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 1 במי במול מז'ור

פרדריק שופן (1849-1810)אנדנטה סְפִּיאָנָטוֹ וגראנד פולונז בריליאנט אופ' 22

פרנץ שוברט (1828-1797) סימפוניה מס'3 ברה מז'ור, ד' 200

 

היצירה הראשונה שנוגנה על ידי התזמורת כאשר רק מיתרים על הבמה הייתה של מלחין פחות ידוע על במות הקונצרטים, קרל נִילְסֶן מדנמרק. כאשר עבודה זו הוצגה לראשונה בשנת 1888, באחת ההערות בתוכנית שליוו את הסוויטה הקטנה של קרל נילסןלמיתרים נרשם "מר קרל נילסן, מלחין שאין איש מכיר". בתום ההשמעה זכתה היצירה לתשואות כה רמות וממושכות, עד כי "מר נילסן" נשלף ממקומו בין כנרי התזמורת להשתחוויות חוזרות והפרק האמצעי הושמע בשנית, כהדרן.

??????????

??????????

הייתי מגדיר יצירה זו כאלגיה עגמומית, הפתיחה כה עגמומית המתעצמת בדרמטיות כאשר הצ'לות והקונטרבס נותנים את הטון העצוב בפתיחה.  החלק השני האדג'ו למיתרים היה בעל מלודיה נעימה משהו שבין מוסיקה עממית לוואלס מהודר. ובבית השלישי שנפתח עגמומי מעצים את האלגיה שביצירה הכינורות צרמו לי מדי ואלו לא היו צריחות, פשוט עוצמה צורמת. אבל השקט חזר והצליל שוב יפה, להפך, הכינורות הפיחו חיים בנגינה והעוצמה שהתגברה מלאה חיים את האולם והסתיימה בקודה מעצימה. מרגש להכיר יצירות חדשות.

 

וכאן החל הנושא הראשי לקונצרט זה.

 

פרנץ ליסט – קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 1 במי במול מז'ור

 ??????????

ארבעת תנועות:

Allegro maestoso

Quasi adagio

Allegro vivace – Allegro animato

Allegro marziale animato

הפתיחה היא לב היצירה! מסוג המנגינות הבלתי נשכחות, משהו אדיר והביצוע, רבותי, כאילו ישבתי באולם עם תזמורת סימפונית במלואה. כמובן שהבמה היתה מלאה בכל כלי הנשיפה והטימפני הכל מתואם כל כך ומתאים, אבל במרכז הבמה על הפסנתר הסולן אמיר כץ, פסנתרן מעולה, וירטואוז, עדין, צנוע אפילו  והצלילים שהוא הפיק מהפסנתר – ישר ללב, עדינות ההקשה והתנועה האלגנטית שלו שובות לב.

??????????

??????????

התנועה הראשונה מתחילה עם מחרוזות המציגה את הנושא המרכזי. פעמיים זה חוזר כאשר התזמורת עונה בכל פעם  ואחרי הפתיחה הסוערת הפסנתר מציג נושא שני עם קלרינט סולו ולאחר מכן כינור סולו . לחליל הצד כמו לאבוב מקום מרכזי בנגינה מול הפסנתר וכאשר הכינורות מצטרפים ברקע זה כל כך יפה, מקסים. הווריאציות על הנושא פשוט מקסימות, אין הפרדה בין התנועות והתנועה השלישית כמעין ריקוד כאשר הנושא חוזר שוב עם מחרוזות  של הנושאים שהושמעו. הפרק האחרון נראה לי כאחד הקשים שנכתבו לפסנתר והסולן מתמודד בהצלחה, המלחין כתב יצירה נהדרת אבל הביצוע הוא שקובע וכאן הביצוע היה מעולה לטעמי. וכאשר כל הנשיפה הצטרפו רשמתי לי "אין דברים כאלו" ואין. נעתקה נשמתי.

??????????

לאחר ההפסקה:

פרדריק שופן- אנדנטה סְפִּיאָנָטוֹ וגראנד פולונז בריליאנט אופ' 22

 

על יצירה זו נאמר כבר כי העגלה נרתמה לפני הסוסים, קודם היה הפולונז ושאר היצירה התחברה אליו. את הפולונז – עיצוב אמנותי למחול עממי פולני – הלחין שופן כיצירה לפסנתר ולתזמורת  ב-1830/1. הצורה הרשמית של הפולונז אינה קלה להגדרה, שכן היא נובעת משילוב של שני עקרונות: הימנעות מאופיינית של רונדו וצורה מיוחדת לריקוד, אלא שהנושא של הפזמון משתנה באמצעות וריאציה, כך שיחד עם הריקוד מוצגת קבוצה שלמה של נושאים.

המבנה הדרמטי של יצירה זו – ככלל – הוא בלתי מסובך: על המאזין להיגרר לטראנס על ידי הקסם של המוסיקה מגבולות החלום והמציאות, לפני שהם מתעוררים, עם צליל התזמורות התזמורתיות והקצביות של הפולונז, לחיים חדשים.הפולונז של שופן ידוע כיצירה תובענית ומאתגרת לפסנתרנים.

הסולן גם כאן מפגין את כישרונו על הפסנתר כאשר הפתיחה אנדנטה ספיאנטו זה סולו של הפסנתרן שלפנינו, אמיר כץ. כאשר התזמורת נכנסת מתחיל הפולונז והחגיגה בעיצומה. ביצוע וירטואוזי אדיר. לקראת הסוף תשומת לבי לקרנות והחצוצרה שתרמו לביצוע.

לסיום:

פרנץ שוברט  סימפוניה מס'3 ברה מז'ור, ד' 200

רק שתדעו: את השלישית משבע הסימפוניות שלו*, השלים שוברט בן ה-18 בשמונה ימים בקיץ 1815.

 

I. Adagio maestoso — Allegro con brio
II. Allegretto in G major
III. Menuetto. Vivace-
IV. Presto vivace

 ??????????

??????????

פתיחה איטית המתעצמת עם נוכחות של כל הכלים בתזמורת ובמיוחד כלי הנשיפה מעץ, האוקטבות מתמשכות, המלודיה יפהפיה, הטימפני בעל נוכחות  כמו גם הקלרנית.

בהמשך האלגרטו העוצמתי הזה עם הכינורות מחד הטימפני בתווך וכלי הנשיפה הקטנים במיוחד אבל הם  מאפשר למאזין לשמוע כל כלי וכל נגן וזה מיוחד ומרגש  ומצביע על הכנה מעולה של התזמורת על ידי המנצח אריאל צוקרמן.

המינואט, שילובים של התזמורת  במיוחד חלילי הצד, האבוב והבסון והכינורות יוצרים דואטים מרתקים.  הסיום מתחיל במבוא אטי, האוצר כוח לקראת הסחרור המסיים – טרנטלה איטלקית.

כפייים!

 

 

אמיר כץ, פסנתרן ישראלי בעל קריירה בין-לאומית, מופיע ברסיטלים וכסולן עם תזמורות מובחרות  ונגינתו משודרת בתחנות רדיו וטלוויזיה. כץ, יליד רמת-גן, החל ללמוד נגינת פסנתר בגיל 11 אצל הגב' חנה שלגי בקונסרבטוריון גבעתיים. בשנות לימודיו בתיכון תלמה ילין זכה במלגות שָרֵת של קרן התרבות אמריקה-ישראל ובמענק קלֶרְמוֹנְט. אחר כך נסע לאירופה  ובעזרת מלגות הקרן לחילופי התרבות של גרמניה DAAD)) השתלם אצל סוּלָמִיטָה אַרוֹנוֹבְסְקִי, אֶלִיסוֹ וִירְסָלַדְזֶה, קרל אוּלְרִיך שְנָבֶּל, מיכאל שֶפֶר, לאון פליישר ומארי פרחיה. הוא קטף את הפרס הראשון בארבע תחרויות פסנתר בין-לאומיות: תחרות מריה קָנַלְס בברצלונה, תחרות רוֹבֶּר קָסָדֶסִי בקליבלנד, תחרות וִיוֹטִי וַלְסֶסְיָה באיטליה ותחרות שוברט בדורטמונד.

בין התזמורות שעמן מנגן כץ כסולן: הפילהרמונית הישראלית, הפילהרמוניות של מינכן, דורטמונד, פראג ובְּרֶמֶן, הקאמרטה הישראלית ירושלים, הסימפונית ירושלים, הסימפונית של ברצלונה, הסימפונית הקאמרית של פרינסטוןוהתזמורת הלאומית של ליל שבצרפת.הוא הופיע באולם פילהרמוני בברלין, בוויגמור הול בלונדון, בתיאטרון שָטֶלֶה בפריס, במוּזִיקְפֶרְאַיין של וינה, בטונהאלה של ציריך ובלינקולן סנטר הניו יורקי,בפסטיבל רדיו צרפת ומוֹנְפֶּלְיֶה, בפסטיבל המוזיקה בסוואנה, ג'ורג'יה, בפסטיבל הפסנתר של מיאמי, בפסטיבל ע"ש אולג כגן בקְרוֹיט שבגרמניה ועוד.חברות תקליטים ובהן סוני, הליקון ואורפיאו הקליטו את אמיר כץ בנגינת סונָטות של בטהובן ושל שוברט, נוקטורנים ואטיודים של שופן, קונצ'רטי של צ'ייקובסקי ורחמנינוב ו"שיריםבלא מילים" של מנדלסון, הקלטה שזכה ב-2009 בפרס התקליטור המצטיין של בטאון המוזיקה "קרשנדו".

 

 

הקונצ'רטו לפסנתר של ליסט – התזמורת הקאמרית הישראלית Reviewed by on .   במרכז הערב העשיר הזה עמד הקונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 1 של פרנץ ליסט, יצירה אדירה ובהחלט גם הסולן אמיר כץ גילה וירטואוזיות נפלאה על הקלידים. פרנץ ליסט ה   במרכז הערב העשיר הזה עמד הקונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 1 של פרנץ ליסט, יצירה אדירה ובהחלט גם הסולן אמיר כץ גילה וירטואוזיות נפלאה על הקלידים. פרנץ ליסט ה Rating: 0

השאירו תגובה

scroll to top