יום רביעי , 19 ספטמבר 2018

Home » מוסיקה » התזמורת הקאמרית הישראלית מנגנת יצירות של מלחינים צרפתיים – כחול לבן אדום

התזמורת הקאמרית הישראלית מנגנת יצירות של מלחינים צרפתיים – כחול לבן אדום

 

לכבוד חגיגות שנת ישראל-צרפת התזמורת הקאמרית הישראלית ניגנה ממיטב המלחינים הצרפתיים בהם "קברו של קופרן" מאת ראוול, את "השור על הגג" מאת מיו בגרסה לכינור סולו ולתזמורת ואתהסימפוניה  מס' 88  "הפריזאית"  של היידן.

הקונצרט התקיים באולם רקאנטי שבמוזיאון תל אביב.

 ??????????

מנצח: אריאל צוקרמן

היצירות:

ראוול: "קברו של קופרן"

וייטן: קונצ'רטו לכינור מס' 5 בלה מינור, אופ' 37

מיו: "השור על הגג"

היידן: סימפוניה מס' 88 בסול מז'ור (הפריזאית)

סולן אורח: בנימין שמידט (אוסטריה)- כינור

 ??????????

היצירה הראשונה שנוגנה היא "קברו של קופרן" של המלחין הצרפתי מוריס ראוול.

ליצירה 6 פרקים:

פרלוד

פוגה

פורלן

מינואט

ריגודון

טוקטה

 

זו סוויטה לפסנתר שכתב ראוול לזכרם של חיילים להם הוא הקדיש את היצירה. בשנת 1919 הוא תזמר ארבעה פרקים ממנה לתזמורת מצומצמת מה שהתאים לביצוע זה של הקאמרית הישראלית ללא פסנתר.

פרנסואה קופרן היה מלחין בארוקי שחיבב מקלדות והיווה השראה ליצירה זו, אולם זו בהחלט לא הייתה כוונתו של רוול לחקות את קופרן , או כל מלחין בארוק,  אלא הוא כלל אלמנטים בסגנון הבארוק מבלי לשנות את סגנונו הייחודי  המודרני יותר המאפיין אותו. ראוול הקדיש כל תנועה של הסוויטה לחברים שמתו במלחמת העולם הראשונה. כתב היד עצמו הוא מהשנים 1914-1917, כך שקשה לקבוע אם כל החלקים המשמעותיים של היצירה נכתבו לפני המלחמה. מכל מקום, ראוול התכוון לקומפוזיציה כאנדרטה לחבריו.  יש רגעים של בהירות והומור במוזיקה הזאת, מה שגרם לאחרים לבקר את יחסו של המלחין לכאורה למוות. אולם תחת הבזקים של שנינות שומעים קולות מלנכוליים עמוקים כמחווה של החייל החוזר לחבריו שנפלו. היצירה נועדה להוות סדרה של קטעים לזכרם של חברים חיילים אשר מצאו את מותם במלחמת העולם הראשונה ואמנם בראש כל פרק רשם את שמו של ידיד לו הוקדש: את הפרלוד הקדיש לזָ'אק שָרְלוֹ, הפוּגָה לזָ'אן גְרוּפִּי, הפוֹרְלָאן לגבריאל דֶלוּק, הרִיגוֹדוֹן לאחים פְּייֶר ופסקל גוֹדֶן, המנואט לז'אן דרייפוס והטוֹקָטָה למוסיקולוג הנודע ז'וֹזֶף דְה מָרְלְיָאב.

בפרק הראשון הפרלוד כמו בשאר הפרקים יש מעין העדפה  של הכלים השקטים  כמו חליל, אבובולאחר מכן עובר לכלים היותר חזקים, כמו הקלרינטוהחצוצרה וכמובן שילוב של סקציית הכינורות. אולם אותם כלי נשיפה קטנים ובמיוחד הקלרנית מאוד הרשימו אותי כמאזין. השילוב של נבל בתזמורת הוסיף את ההילה לצלילים הנדרשים למוסיקה שנכתבה לזכרם של החיילים. הפרלוד הוא מערבולת אמיתית של צלילים.

בפרק השני הפוגה יש יותר תשומת לב לקרנות, חליל הצד וכלי הנשיפה האחרים כמו הקלרנית. פרק מעניין מבחינה מוסיקלית אם כי קצת מונוטוני אולם הרמוני. המאזין חש ב"מוסיקה צרפתית" בפרק.

הפרק השלישי פורלן הגרסה הצרפתית של ריקוד איטלקי ישן, פרק יפהפה המהווה את השיא של היצירה לדעתי.

פרק המינואט לא ריגש אותי  אלא בסיומו, אולי כאן אתה מרגיש את העצב שיצירה כזו צריכה לשדר.

הריגודון זה כבר מחול נמרץ, תנועה עזה של הכלים במיוחד שוב כלי הנשיפה הקטנים יוצרים את האווירה.

לסיום הטוקטה, נמרצת ועוצמתית, משולבת ברגעים קסומים של ליריות שקטה כשסקציית הכינורות מנגנת במרץ.

 

היצירה השניה של הנרי וייטן,  קונצרטו לכינור מס' 5 בלה מינור, אופ' 37 הפגישה אותנו עם הסולן האדיר בנימין שמידט. האמת, לא רבים מכירים ובארץ בכלל לא כל כך מבצעים יצירות שלו כמו שממעטים להנגיש לקהל יוצרים צרפתיים (או מוכרים כצרפתיים). קשה לדעת מיהו הנרי וייטן המוכר בעולם בכלל בשמו אנרי פרנסואה יוסף ויוקטמפס  אשר היה מלחין וכנר בלגי 17) בפברואר 1820 – 6 ביוני 1881). הוא התפרסם עם הקונצ'רטו לכינור מס '1 שזכה לשבחים כאשר ניגן אותו בסנט פטרבורג ובביקורו השני ב -1840 בפריס בשנה שלאחר מכן.

??????????

??????????

הוא עצמו אחד מהנגנים הווירטואזיים בכינור שהלחין יצירות לנגנים מוכשרים ווירטואוזיים.

אף על פי שהקונצ'רטו לכינור מס '4 הוא הקונצ'רטו המוכר והאהוב שלו, הרי שהקונצ'רטו מס' 5 בלה מינור גם הוא  מוכר יחסית וכבר נוגן על ​​ידי יאשה חפץ ,יצחק פרלמן ועוד.

התנועה הראשונה, אלגרו נון טרופו – מודראטו מכריזה על הנושאים העיקריים שלה באמצעות התזמורת ללא הסולן. מוטיב הפתיחה מתוח וטרגי,  עד מהרה המוסיקה הופכת רמה יותר כשהתזמורת מנגנת בעוצמה  מלאה, הטימפני נותן בקצב. התזמורת מכינה את הקרקע לסולן והכינור נכנס סוף סוף לביצועים ומעברים המנוגנים בחן, בצניעות, אבל הוא ממש וירטואוז ששולט בכלי ובצליל. לרגעים נוצר מעין דו שיח מהיר בין הקלרנית לסולן, לעיתים בינו לחליל הצד. הסולן מבצע את נושאי הפרק, מקפיד על הליריות שלהם בהרמוניה מלאה.

מעבר ממודראטו קצר מוביל לתנועת אדג'יו, התנגשות של ליריות מינורית. לקראת הסוף קדנצה נפלאה ומבריקה המובילה לאדג'יו עצמו ללא הפסקה. הצלילים שמימיים. המוזיקה חוזרת אל "מינור" לסיום האלגרו קון פוקו לשתי קודות וירטואוזיות מאין כמותן. כפיים, כפיים גם לתזמורת ולמנהלים שבחרו ביצרה והביאו להכרה שלנו במלחין וביצירה.

??????????

לאחר ההפסקה שב הסולן לנגן את היצירה הבאה: דריוס מיו: "השור על הגג" אופ' 58.

שוב יצירה לא ממש מוכרת ושאינה מבוצעת בתדירות בארץ.  מיו הוא מלחין ומורה יהודי שזכינו  לרחוב על שמו בתל אביב. כנצר למשפחה יהודית-צרפתית עתיקה  נאלץ מִיוֹ, בשנת 1940, להימלט מצרפת עם משפחתו. לאחר שהייה קצרה בספרד  התיישב בארה"ב, שם הוקסם מן המקצבים ומן ההרמוניות של הג'אז. את הזדהותו העמוקה עם הציונות ועם ישראל  הביע ברבות מיצירותיו ומכתביו  ובשנת 1952 ביקר בישראל  לרגל ביצוע הבכורה של האופרה שלו "דוד". בשנים 1917-1918 מיו שהה בברזיל כמזכירו של הסופר הצרפתי פּוֹל קְלוֹדֶל  והוקסם מן המקצבים של המוסיקה העממית הברזילאית ומן העליצות המשכרת של הקרנבל. ביצירתו "השור על הגג", משנת 1919, ניכרות  היטב השפעות אלה. היצירה מושתתת על כתריסר נעימות ברזילאיות והן קשורות זו לזו, בנושא מקורי של מיו.

 ??????????

"השור על הגג ("(Le Boeuf sur le Toit על שם של בר או מסבאה המתאר את הבלתי הגיוני והבלתי אפשרי נותן ביטוי פורטוגזי- ברזילאי לקצבים הססגוניים של הקרנבל בברזיל. היצירה בנויה על נעימות ברזילאיות שהמלחין קושר אותן יחד ליצירה (15 דק'): טנגו, סמבה ואפילו פאדו פורטוגזי משולבים כאן. לפעמים הצלילים מוזרים ולפעמים חורקים אבל על הבמה שמח, כל כך שמח שהמנצח אריאל צוקרמן ממש רוקד את הניצוח (בניגוד לניצוח הרשמי האלגנטי של היצירה הראשונה). אם רציתם קצב, הומור וכנר אחד מוכשר מוקף בתזמורת נהדרת מצאתם אותם כאן .

 

כך או אחרת זו ההזדמנות לחבר את דרום אמריקה לקונצרט הבא של הקאמרית  "מיסה קריאולה" או בקיצור ארגנטינה (רק שתדעו).

 

??????????

כמה מילים על הסולן: בנימין שמידט נולד בווינה וגדל בזלצבורג. בין שאר התחרויות הוא זכה בתחרות קרל פלש בלונדון 1992 שם זכה גם בפרס מוצרט. מאז הופיע בהופעות הגדולות בעולם עם תזמורות מפורסמות כגון התזמורת הפילהרמונית של וינה, התזמורת הפילהרמונית של לונדון, הפילהרמונית של סנט פטרבורג, הקונצרטחבאו אמסטרדם עם מנצחים כמו כריסטוף פון דוהני, דוד זינמן,  סייג'י אוזאווה או ולרי גרגייב.  אפשר לציין את סגולותיו של בנימין שמידט  כסולן  במגוון רחב של הרפרטואר שלו – מלבד היצירות הרגילות  בהן הוא מנגן גם את הקונצרטים של הכינור מאת הרטמן, גולדה, קורנגולד, מות'ספיל, שימנובסקי, לוטוסלבסקי ואת רג 'ר – יש לו מיומנות יוצאת דופן  לאלתור ג' אז. בנימין שמידט הקליט כ -50 תקליטורים והם זכו בפרסים שונים כגון פרס הקלט הגרמני (מספר פעמים עבור קלאסיק וג'אז), פרס אקו קלאסיק, בחירת העורך של גרמופון וסטראד סלקטיון. הוא מבצע כ -80 קונצרטים בשנה ברחבי העולם, הוא פרופסור לכינור במוזרטום בזלצבורג ונותן שיעורי אמן בברן, שוויץ.בנימין שמידט זכה בפרס הבינלאומי לאמנות ותרבות של העיר זלצבורג ומבצע את אחד הכינורות היפים ביותר בסטראדיווריוס, "אקס ויוטי 1718", שמועמד לרשותו על ידי הבנק הלאומי האוסטרי.

??????????

בנימין שמידט מתואר כאחד הכנרים החשובים ביותר בספר "הכנרים הגדולים של המאה     ה-20" מאת ז'אן-מישל מולכו (מהדורהBuchet-Chastel, 2014 ).

זכינו.

לסיום נוגנה היצירה הנפלאה סימפוניה מס'  88  בסול מז'ור של יוסף היידן, אחת משש היצירות שהוא הקדיש לפריז (בתשלום) ונחשבת לאחת מיצירות המופת שלו בעיקר בזכות הפרק השני  שיש בו אחרי החלק האיטי, חלק נמרץ, נעים וייחודי.

ככלל זו יצירה שמביאה את השמחה של פריז לפתחנו, עליצות  נפלאה בביצוע הרמוני מעולה, המלודיות יפות שבא לבכות והקצב כחול לבן אדום, ויו-לה-פרנס.

 

 

 

 

 

 

 

התזמורת הקאמרית הישראלית מנגנת יצירות של מלחינים צרפתיים – כחול לבן אדום Reviewed by on .   לכבוד חגיגות שנת ישראל-צרפת התזמורת הקאמרית הישראלית ניגנה ממיטב המלחינים הצרפתיים בהם "קברו של קופרן" מאת ראוול, את "השור על הגג" מאת מיו בגרסה לכינור ס   לכבוד חגיגות שנת ישראל-צרפת התזמורת הקאמרית הישראלית ניגנה ממיטב המלחינים הצרפתיים בהם "קברו של קופרן" מאת ראוול, את "השור על הגג" מאת מיו בגרסה לכינור ס Rating: 0

השאירו תגובה

scroll to top