יום שלישי , 18 יוני 2019

Home » Entertainment » חוויה ווקאלית – האנסמבל הקולי הישראלי – שירו לה' שיר חדש

חוויה ווקאלית – האנסמבל הקולי הישראלי – שירו לה' שיר חדש

תהילים צו "א  שִׁירוּ לַיהוָה, שִׁיר חָדָשׁ;    שִׁירוּ לַיהוָה, כָּל-הָאָרֶץ.
ב  שִׁירוּ לַיהוָה, בָּרְכוּ שְׁמוֹ;    בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם-לְיוֹם, יְשׁוּעָתוֹ.
ג  סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ;    בְּכָל-הָעַמִּים, נִפְלְאוֹתָיו…..

תהילים מקור התפילה ליהודים ונס לגויים בעת צרה ותפילה, מוטט הוא הלחנה כנסייתית ליצירה קולית ווקאלית לא ליווי מוזיקלי, הזמרים הם שמחזיקים יוצרים את המנגינה שכתב המלחין. בעצם אנחנו הרבה פעמים קוראים לזה שירת א-קפלה. המאפיין העיקרי של המוט הוא שירה דתית המתאימה לכל אירוע ולא יום או חג מסוים.

האנסמבל הקולי הישראלי המורכב מזמרים מקצועיים ברמה גבוהה עם המנצח יובל בן עוזר, המנהל המוסיקלי של האנסמבל הגישו לנו חוויה קולית מרגשת בפתיחת העונה 2014 בה פגשנו כמה מהמלחינים הגדולים והבולטים שכתבו למקהלה ב-350 השנים האחרונות והציג אחת עשרה יצירות יפהפיות.

מאז ומעולם היווה ספר תהילים כר פורה למלחינים לבטא את כישרונם ואת אמונתם הדתית. במרכז הקונצרט עמד המוטט המורכב, המאתגר כאשר במרכז הקונצרט היצירה היפה ביותר של יוהן סבסטיאן באך "שירו לאדוני שיר חדש".

האזנתי לקונצרט באולם הקונצרטים שבמוזיאון ישראל, היצירות שנבחרו על ידי המנהל המוסיקלי והמנצח יובל בן עוזר בהחלט מייצגות שירה דתית ברובה נוצרית כאשר המקור הוא תהילים.

 יובל בן עוזר הוא בוגר האקדמיה למוסיקה בירושלים ובית הספר למוסיקה באוניברסיטת אינדיאנה, ארה"ב. כמנצח אורח ניצח על כל התזמורות החשובות בארץ ועל תזמורות באירופה ודרום אמריקה. בן עוזר מרבה לשתף פעולה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, עמה עבד כמנצח המקהלה תחת שרביטם של גדולי המנצחים בעולם, ביניהם: ג'ימס לווין, זובין מהטה, דניאל ברנבוים, ואחרים.
בן-עוזר הופיע בפסטיבלים רבים באירופה ובארצות-הברית, ואף זכה בפרס הבצוע המצטיין ליצירה ישראלית לשנת 1994.  מזה כ 23 משמש מנהלה המוסיקלי ומנצחה של מקהלת הקבוץ הארצי. שימש כמנהל המוסיקלי של  פסטיבל המקהלות' ויו"ר ארגון המקהלות בישראל ועוד.

היצירה הראשונה שבוצעה היא יצירתו של אריק וויטקר: הללויה. שירת א-קפלה עם שני סולנים כאשר המלחין מעבד מלה אחת! הללויה שיש בה כזה אוצר של רגש ואמונה. 10 דקות מלאות תפילה אחת: הללויה. נפלא.

היצירה השנייה,  מאת קלאדיו מונטוורדי: שירו לה' שיר חדש, מוטט לשישה קולות. לטינית. אחד מתוך ארבעה מוטטים שכתב, סגנון עתיק. יצירה שבה המקהלה נעה בקולות שונים בין יציבות לתזזיות, דואטים קלים וקצרים והנאה צרופה מקולות הגברים במקהלה. 2 דקות עולם שלם.

היצירה השלישית הפגנת העצמה והעוצמה הנשית במקהלה. ויטאוטס משינקיס (1954) שירו לה' שיר חדש. מלחין ליטאי צעיר מנצח ומורה למקהלות. כאן ביצירה א-קפלה לנשים. תהילים צ"ח:  זַמְּרוּ לַיהוָה בְּכִנּוֹר;    בְּכִנּוֹר, וְקוֹל זִמְרָה.
ו  בַּחֲצֹצְרוֹת, וְקוֹל שׁוֹפָר–    הָרִיעוּ, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְהוָה.

שירת הנשים כסירנות בים הקוראות לאל תפילה.

ביצירה השנייה של מונטוורדי והרביעית בקונצרט, יער של מוסר ותבונה על פי תהילים קי"א. השתמש המנצח בזמרת סופרן טליה דישון אשר צעדה קדימה וחיברה בין הקהל למקהלה שחזרה על שירתה.

יצירה של מלחין ישראלי, צבי אבני ( 1927) אוסף של מזמורי תהילים מוכרים בביצוע המקהלה לא ליווי. המקהלה מצליחה להעביר לקהל את ההוד וחגיגת המילים יש קטעים באוניסון מרגש שמדגיש את הקולות ( בעיקר הסופרן אבל גם בגברים). הפרק השני שונה הקולות עולים ויורדים : יְפֵה נוֹף,    מְשׂוֹשׂ כָּל-הָאָרֶץ: הַר-צִיּוֹן, יַרְכְּתֵי צָפוֹן;    קִרְיַת, מֶלֶךְ רָב. ד  אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ,    נוֹדַע לְמִשְׂגָּב. … שירה מאוחדת רבת עוצמה.

הפרק השלישי המלחין " מצייר " בתווים את מלוא ההוד של הקב"ה, תהילים ק"נ:

א  הַלְלוּ-יָהּ:
הַלְלוּ-אֵל בְּקָדְשׁוֹ;    הַלְלוּהוּ, בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ.
ב  הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו;    הַלְלוּהוּ, כְּרֹב גֻּדְלוֹ.
ג  הַלְלוּהוּ, בְּתֵקַע שׁוֹפָר;    הַלְלוּהוּ, בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר.
ד  הַלְלוּהוּ, בְּתֹף וּמָחוֹל;    הַלְלוּהוּ, בְּמִנִּים וְעֻגָב.
ה  הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי-שָׁמַע;    הַלְלוּהוּ, בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.
ו  כֹּל הַנְּשָׁמָה, תְּהַלֵּל יָהּ:            הַלְלוּ-יָהּ.

מתחיל בשירת הבסים רבת העוצמה והרגש, והנשים והקולות האחרים עונים הללויה, הקולות והצלילים של המקהלה מתעצמים וקולות הנשים מתגברים, פרק הרמוני מופלא ומהנה. הללויה!

שיר עגום – מנוחת עולמים לזכר ספינה " אסטוניה" שטבעה בים הבלטי, כתב יאקי מנטיירבי ( 1963) – שירת אסון הים למקהלה מעורבת א-קאפלה.

יובל בן עזר על היצירה

Canticum Calamitatis Maritimae , מלחין פינלנדי ומנצח הקדיש את השיר לאסון ימי בה טבעו למוות יותר מ 800 איש. המקהלה מקריאה ולוחשת מילים תוך הקראת מילות השיר המהוות מעין דקלום של תיאור האסון. זאת כאשר הסופרן נאוה סהר נמצאת בגב הקהל במרומי מדרגות האולם ושרה את  השיר עד שהיא מצטרפת שוב למקהלה. המלחין מצליח להעביר את הסערה בים והסערה הרגשית והעצב לקהל אמצאות המוסיקה והמילים אותן כתב. סגנון ריאליסטי שונה. שימוש בזמזום וקולות המדמיינים את המנוע והאסון עד כדי קריעת הפלדה של האוניה ואפילו שימוש בהלחנה לפי אותיות ה S.O.S קריאת המצוקה.

יוֹרְדֵי הַיָּם, בָּאֳנִיּוֹת;    עֹשֵׂי מְלָאכָה, בְּמַיִם רַבִּים.
כד ]  הֵמָּה רָאוּ, מַעֲשֵׂי יְהוָה;    וְנִפְלְאוֹתָיו, בִּמְצוּלָה.
כה ]  וַיֹּאמֶר–וַיַּעֲמֵד, רוּחַ סְעָרָה;    וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו.
כו ]  יַעֲלוּ שָׁמַיִם, יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת;    נַפְשָׁם, בְּרָעָה תִתְמוֹגָג.
כז ]  יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ, כַּשִּׁכּוֹר;    וְכָל-חָכְמָתָם, תִּתְבַּלָּע.
כח ]  וַיִּצְעֲקוּ אֶל-יְהוָה, בַּצַּר לָהֶם;    וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם, יוֹצִיאֵם.
כט  יָקֵם סְעָרָה, לִדְמָמָה;    וַיֶּחֱשׁוּ, גַּלֵּיהֶם.
ל  וַיִּשְׂמְחוּ כִי-יִשְׁתֹּקוּ;    וַיַּנְחֵם, אֶל-מְחוֹז חֶפְצָם. ( תהילים ק"ז)

בעצם זה רקוויאם לכל דבר.

לאחר ההפסקה השפה השתנתה מלטינית לגרמנית.

פליקס מנדלסון במוטט אופ 78 מס 2 " שפטני אלוהים, וריבה ריבי" שירת מקהלה לא ליווי. הרמוניה של קולות, יצירה מלודית שנפתחת בשירה עזה, גברים לחוד נשים לחוד עד לאיחוד , השיר מתחיל במילים מתוך תהילים מ"ג ומסתיים בתהילים מ"ב ו  מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי, נַפְשִׁי–    וַתֶּהֱמִי עָלָי:
הוֹחִלִי לֵאלֹהִים, כִּי-עוֹד אוֹדֶנּוּ–    יְשׁוּעוֹת פָּנָיו. ז  אֱלֹהַי–  בו מתבצע איחוד בין הגברים לנשים ומסתיים ב יב  מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי, נַפְשִׁי–    וּמַה-תֶּהֱמִי עָלָי:
הוֹחִילִי לֵאלֹהִים, כִּי-עוֹד אוֹדֶנּוּ–    יְשׁוּעֹת פָּנַי, וֵאלֹהָי.

היצירה שהביצוע שלה היה "אלוהי" מדהים היא יצירתו של יוהנס ברהמס: מוטט אופ' 29 מס 2 "לב טהור ברא לי אלוהים" יצירה אדירה שמצביעה על יכולתו הגבוהה של ברהמס בטכניקות כתיבת המוט בעת ההיא השירה של המקהלה הייתה שילובים שמיימים של קולות, משהו שונה, נדיר, מקווה שיהיו להם הקלטות… הניגודים מחד והשילובים מאידך של קולות הגברים והנשים מצביעים על יכולת אדירה של המנצח, והמקהלה. 7 דקות שצריך לזכור לנצח.

להמחשה

https://www.youtube.com/watch?v=rqdU-gMYuYk

היינריך שיץ הלחין את מוט ס"ו 378 " הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" שיץ מגדולי המלחינים בני דורו בגרמניה אחד המשפעים על המוסיקה במאה ה17,הלחין את היצירה מתוך פרק קכ"ו בתהילים תוך שהוא ממחיש במוסיקה את הדמעות ואת הרינה, ההרמוניות בין קולות הטנורים לסופרן מדהימות את המאזין, הצופה.

ה  הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה–    בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ.
ו  הָלוֹךְ יֵלֵךְ, וּבָכֹה–    נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ-הַזָּרַע:
בֹּא-יָבֹא בְרִנָּה–    נֹשֵׂא, אֲלֻמֹּתָיו.

הסיום עם היצירה העיקרית של הקונצרט : יוהאן סבסטיאן באך: מוט רי"ב 225 " שירו ליהוה שיר חדש" תהילים קמ"ט זכה כאן להעמדה מיוחדת ומתחלפת במקומות שלל המקהלה. אומרים שמוצרט היה המום כששמע לראשונה את היצירה. אכן ( אולי מבחינתי אחרי ברהמס) יצירה זו הייתה השיא הווקאלי של הקונצרט. מוטט מרשים ביותר והמקהלה הפגינה יכולת לעמוד בציפיות של… המלחין… מקהלת הנשים מדהימה בפתיחה של שירת הים והגברים מצטרפים באוקטבה מרשימה. נוצר אפקט מיוחד בין הדברים והנשים.  יצירה זו שיש בה פרק מהיר- איטי- מהיר היא למעשה מיסה, בפרק הסיוםיש מעין הפרדה בין שתי המקהלות העונות וחוזרות זו לזו במרץ גובר ואז האיחוד והסיום המרטיט.

הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו;    הַלְלוּהוּ, כְּרֹב גֻּדְלוֹ.

כֹּל הַנְּשָׁמָה, תְּהַלֵּל יָהּ:            הַלְלוּ-יָהּ

אורגן אביעד שטיר

בס חגי זהבי

להמחשה

https://www.youtube.com/watch?v=lc14Jv1eTUE

הקונצרט הזה הוא ירית הפתיחה לעונה חדשה, צפויים לנו עוד 3 או 4 קונצרטים ווקאלים עם האנסמבל

הללויה.

חוויה ווקאלית – האנסמבל הקולי הישראלי – שירו לה' שיר חדש Reviewed by on . תהילים צו "א  שִׁירוּ לַיהוָה, שִׁיר חָדָשׁ;    שִׁירוּ לַיהוָה, כָּל-הָאָרֶץ. ב  שִׁירוּ לַיהוָה, בָּרְכוּ שְׁמוֹ;    בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם-לְיוֹם, יְשׁוּעָתוֹ. ג תהילים צו "א  שִׁירוּ לַיהוָה, שִׁיר חָדָשׁ;    שִׁירוּ לַיהוָה, כָּל-הָאָרֶץ. ב  שִׁירוּ לַיהוָה, בָּרְכוּ שְׁמוֹ;    בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם-לְיוֹם, יְשׁוּעָתוֹ. ג Rating: 0

השאירו תגובה

scroll to top