יום שישי , 14 דצמבר 2018

Home » פרוזה » מג'הול

מג'הול

מג'הול

 

כל ט"ו בשבט הוא מטיל  עלי משימות, הבעל בית שלי. אבל התרגלתי לזה, בכלל, אני אוהב אתגרים.

ישבתי אצלו במשרד והוא מצביע לי במפה על מטעי תמרים על יד ים המלח . "סע ותביא לי מג'הול".

"מה זה משנה לך איזה תמרים אני אביא לך, דווקא מג'הול אתה רוצה?" אני אומר לו. אלא שאז הוא מוציא לי תמר בגודל 10 ס"מ, חום, לח, ובשל. ואומר לי "תטעם".

הבנתי, אין צורך במילים נוספות.

 

בבוקר ישבתי שעות לחשוב על הקשרים שלי עם אנשים שמכירים את השטח, אולי חקלאים, ממש כלום. לפתע נזכרתי בשרון, המדריכה לגלישה ממצוקי דרגות.

כן בטח! מי שמכיר אותי נופל מצחוק עכשיו, אבל אני עם כל הכבודה שלי גלשתי ואפילו עברתי על חבל בין שני קצוות ערוצים כולל ניווט לילה עם ה GPS.

 

בערב תפסתי אותה בטלפון, "היי שרון, זה שש זוכרת אותי, הכנתי את ארוחת הערב החגיגית  פעם סביב המדורה בגיבוש של הצוותים".

אני לא שומע כלום, שקט כזה, "שרון, את שומעת"

"שומעת שומעת בטח ששומעת אותך נשמה, איך אפשר בכלל לשכוח אותך אחרי ארוחה כזו. אבל מה קרה, שכחת אותי לגמרי מאז. מה קרה שנזכרת, שוב  אתה מארגן משהו?"

"תשמעי שרון, אני יודע שאני לא בסדר. זה המרחק את יודעת, את אף פעם לא מגיעה למרכז? אני צריך את העזרה שלך. אני סומך עלייך, את יודעת שאני אוהב אותך עוד מאז. בבקשה תעזרי לי, המצב  בשוק לא משהו עכשיו, ואני חייב לעשות מה שהבוס שלי דורש "

"בתנאי שאתה עושה סנפלינג  איתי מהמצוק" ואני שומע את הצחוק שלה.

"מדרה מיה" אני מקלל," את יודעת שיש לי פחד גבהים"

רוצה? או לא רוצה" היא מפטירה, אפילו לא שאלה מה אני צריך.

 

 

נפגשנו במחסום אבנת. היא הגיעה עם הג'יפ שלה, זוהרת בדיוק כמו שזכרתי אותה. שיער שחור גולש, עיניים ירוקות, חזה שופע, הכל מדוגם.

"שרון" אני אומר לה " אני חייב להשיג יבול של תמרי מג'הול הגדולים האלה שיש כאן כמו ששמעתי"

"יש בהחלט, אבל רוב היבול נמכר לבדווים מיריחו. אבל בוא ניסע למצפה שלם ונבדוק איתם".

נסעתי אחריה, אלא שהיא בכלל לא נסעה למצפה שלם, אלא כחמש מאות מטר מהמחסום או יותר עצרה את הג'יפ מול מטע של תמרים, פתחה את שער הברזל וסימנה לי לנסוע אחריה.

 

נסענו על שביל עד שהגענו למטע. באמת נגלו לעיניי דקלים אשר פירותיהם עטופים ברשתות." זה נגד הצרעות" אמרה. "דבור" אני אומר לה. "צרעה מזרחית" היא עונה לי, "דבור זה בערבית".

"הנה חבלים". היא מוציאה  מהג'פ חבלים, רצועות הידוק, מתפסים וכל  הציוד הדרוש לעליה וטיפוס על צוקים. אני מעיף בה מבט השתוממות ועיניים פעורות?

אבל היא בנחישות שלה עונה לי בטרם פציתי פה, "סיכמנו על טיפוס אתה זוכר?"

אני מביט בה בפליאה וחוסר אונים "את לא מתכוונת שאני אטפס על העצים ואקטוף פרי עם המצ'טה הזו ".

"אני כן" היא עונה לי.

וככה בעוד אני מתווכח עמה, היא מתיישבת על גזע תמר שנגדע והונח כגדר, ולפתע היא צורחת בטירוף. אני מביט בה, ורץ אליה. הבנתי מיד על פי ריבוי הצרעות כי נעקצה. ניגשתי אליה ובאינסטקטיביות הפשלתי את מכנסיה ותחתוניה, מאתר את מקום העקיצה בישבנה, מתעלם מהצרחות והאגרופים שהיא מכה בי בחוזקה, ומצמיד את פי למקום האדום, ובשיניים מוציא את העוקץ יורק אותו. וממשיך למצוץ את הארס מהעקיצה, ויורק אותו. אבל נסחפתי לגוף שלה, הישבנים הגלויים שלה הזכירו לי נשכחות מתקופת הקורס., כך המשכתי לנשק אותה וללטף את עיגולי ישבניה, והיא בהדרגה מפסיקה להלום בי וממירה את הבכי ביבבות הנאה. היא מסתובבת, ואני מוצא את עצמי כורע מול גבעת האהבה שלה כשהיא אוחזת בראשי ומכוונת אותו. כאשר סיימתי את מסע לשוני במקום הקסום הזה,

אחזה שוב בראשי מביטה בי בהערצה ואומרת:" אינך צריך לטפס על העץ כיוון שגלשת כבר"

היא עצמה טיפסה ושלשלה לי כמות עצומה של כפות תמרים עמוסות פרי. "רק תאמר לי מה מתוק יותר, אני או המג'הול" חייכה ועזרה לי להעמיס הכל לטנדר שלי.

 

נסעתי חזרה, נסער הוזה, ומקווה שבשבועות לא ישלח אותי לחפש לו בננות אדומות או פלפלים שחורים.

מג'הול Reviewed by on . מג'הול   כל ט"ו בשבט הוא מטיל  עלי משימות, הבעל בית שלי. אבל התרגלתי לזה, בכלל, אני אוהב אתגרים. ישבתי אצלו במשרד והוא מצביע לי במפה על מטעי תמרים על יד ים מג'הול   כל ט"ו בשבט הוא מטיל  עלי משימות, הבעל בית שלי. אבל התרגלתי לזה, בכלל, אני אוהב אתגרים. ישבתי אצלו במשרד והוא מצביע לי במפה על מטעי תמרים על יד ים Rating:

השאירו תגובה

scroll to top