יום ראשון , 20 אוקטובר 2019

Home » הודעת עיתונות » מוזיאון ישראל פותח 4 תערוכות ל- 4 חודשים – 4X4

מוזיאון ישראל פותח 4 תערוכות ל- 4 חודשים – 4X4

 

מוזיאון ישראל פותח  4 תערוכות ל- 4 חודשים המציגות נקודות מבט שונות על הגוף, החלל והזמן

 

4/12/13 – 5/4/14

 

מיקה רוטנברג: אמנות וידאו

במוזיאון ישראל, ירושלים ייפתחו ב-4 בדצמבר 2013 ארבע תערוכות חדשות לארבעה חודשים, המציגות  נקודות מבט שונות  על המפגש שבין גוף האדם, החלל והזמן.

"גדעון גכטמן, 2008-1942" היא רטרוספקטיבה ראשונה לאמן שהיה מחלוצי האמנות הקונספטואלית בישראל ובמשך 40 שנות יצירה השפיע רבות על האמנות הישראלית. התערוכה מציגה עבודות מרגשות, ולעיתים מטלטלות, של גכטמן,  העוסקות, בין היתר, בשאלה שהעסיקה אותו רבות:  עד כמה אמנות יכולה לשמר את זיכרון האמן לאחר מותו.

"מיקה רוטנברג: עבודות וידאו" היא תערוכת-יחיד ראשונה בישראל של אמנית הווידאו והמיצב מיקה רוטנברג המציגה מבחר עבודות וידאו שלה מהעשור האחרון. עבודותיה של רוטנברג משתמשות בגוף האדם בדרכים קיצוניות, פואטיות, משעשעות וביקורתיות.

במרכז התערוכה "הוצאו מהקשרם: אמנות איברי הגוף" נמצאות כ-200 יצירות אמנות מהתקופה הפרה-היסטורית ועד ימינו  העוסקות באברי הגוף האנושי. תערוכה זו מאפשרת להתבונן בדרך שבה תרבויות שונות (מכל רחבי תבל) מתייחסות לאיברי גוף על פני ההיסטוריה של המין האנושי.

"יומן אבק: אמנות ישראלית עכשווית" מציגה עבודות של 15 אמנים ישראליים העושים שימוש באבק המקומי, באובך, בחול ובעפר הבנייה הבלתי פוסקת, כחומר גלם ומתבוננים באמצעותו על חלוף הזמן, על תהליכי שחיקה ועל יצירה. האוצרת האורחת: תמר מנור-פרידמן הינה זוכת פרס האוצר לשנת 2013 מטעם משרד התרבות והספורט.


גדעון גכטמן 2008-1942

אוצרת: איה מירון


חמש שנים לאחר מותו של האמן גדעון גכטמן, תפתח במוזיאון ישראל תערוכה רטרוספקטיבית ראשונה אשר תציג את 40 שנות יצירתו. בשנות ה-70 היה גכטמן מהחלוצים אשר הביאו לשינוי קיצוני בהגדרת הפעילות האמנותית בישראל ובעולם.

התערוכה סוקרת את עבודתו המרגשת, ולעתים מצמררת, של גכטמן בהקשר המקומי והאוניוורסלי, והיא כוללת כ-120 פריטים המשקפים את מגוון הטכניקות שגכטמן יצר בהן: פיסול, ציור, צילום, וידאו, הדפס, ומיצב סאונד.

בגיל 31 הושתל בלבו של גכטמן מסתם מלאכותי בשל מחלה שהתגלתה עוד בילדותו. היה זה אירוע מכונן אשר הוביל אותו לדיאלוג ארוך עם המוות האורב, דיאלוג שסופו בפטירתו בגיל 66. 'מאוזולאום' הוא  שם פרויקט ההנצחה האישי שלו, המארגן את מכלול עבודותיו שיישארו לאחר מותו וינציחו את זכרו.  בשנות ה-70 החל גכטמן להתייחס ליצירות האמנות שלו כאל מאוזוליאום פרטי, שנועד לשמר את עבודתו ואת זהותו העצמית לאחר מותו.

"חשיפה" – עבודתו משנת 1975, המוצגת בתערוכה במלואה – היא עבודה מהפכנית בתולדות האמנות הישראלית. היא נוצרה לאחר הניתוח שעבר שנתיים קודם לכן,  ובה הציג בין השאר תצלומי גוף גדולים של תהליך גילוח שיער גופו. גכטמן אף הציג סרט וידאו המתאר את התהליך וכן מסמכים אישיים הקשורים למצבו הרפואי (גיליון חולה), המסתם שהושתל ותצלומים של בית החולים ושל האנשים שטיפלו בו.

לאחר "חשיפה", פרסם גכטמן עצמו "מודעת אבל" הנושאת את שמו בעיתון הארץ ובג'רוזלם פוסט וכן על לוחות מודעות באזור מגוריו בראשון לציון. פעולה זו קבלה ביטויים נוספים כשיצר הדפסים וציורים של מודעות אבל צבעוניות שכמו לעגו למוות והעמידו אותו באור הומוריסטי.

גדעון גכטמן, הודעת פטירה 1984

זמן קצר לפני מות בנו יותם בגיל 26, החל  גכטמן לעבוד על מיצב זיכרון, שכול ואבל: יותם, 1999. מחלתו ואשפוזו של הבן היו החומרים למיצב מורכב זה המשלב פוחלץ של טווס, רהיטי בית חולים, תצלומים מחדר האשפוז של יותם, וכן עבודת וידאו שגכטמן נראה בה כאיש מעבדה השוקל את אותיות שמו של בנו העשויות משיש, מפורר אותן ומאחסן אותן במבחנות זכוכית. המיצב "יותם" הוא גם מעין ארכיון המשלב עבודות עבר מוקטנות.

התערוכה מאפשרת מבט מעמיק אל מכלול יצירתו של אחד האמנים הבולטים והמיוחדים שפעלו בישראל. יצירתו המרגשת והמטלטלת של גכטמן נטועה בהקשרים ישראליים ואוניוורסליים, אישיים ורחבים,  והיא מעניקה לנו פרספקטיבות מרתקות לשאלות הקיומיות המעסיקות כל אדם.

אוצרת: איה מירון, אוצרת-משנה לאמנות ישראלית, המחלקה לאמנות ישראלית ע"ש דוד אורגלר

מיקה רוטנברג: אמנות וידאו

אוצר: אמיתי מנדלסון

מוזיאון ישראל מציג תערוכת יחיד ראשונה בישראל של אמנית הווידאו והמיצב מיקה רוטנברג. התערוכה כוללת מספר עבודות וידאו המתפרשות על פני עשור של פעילות.

רוטנברג, ילידת בואנוס איירס, למדה אמנות בישראל ובניו-יורק, והיא מתגוררת ויוצרת בניו יורק החל משנת 1998. עבודותיה הוצגו במוזיאון ויטני לאמנות אמריקנית בניו-יורק, במכון לאמנות עכשוויתKW  בברלין, במוזיאון לאמנות מודרנית מגזין 3 בשטוקהולם, במוזיאון גוגנהיים בניו יורק, בביאנאלה במוסקבה, במוזיאון הרצליה ועוד.

בעבודות הווידאו שלה משתמשת רוטנברג בגוף האדם בדרכים קיצוניות, פואטיות, משעשעות וביקורתיות. עבודותיה המרכזיות מציגות פסי יצור שבהם הופכות שחקניות בעלות מאפיינים גופניים מיוחדים ויכולות יוצאות מגדר הרגיל, לחלק מתהליך ייצור אבסורדי.  בסופו של תהליך זה מופקים מגוון מוצרים מופרכים ומגוחכים ממרכיבים כגון זיעה, שיער ופודרה.

רוטנברג מעלה שאלות הנוגעות לתפקידה של האישה בחברה, למתח בין האדם למכונה ולמקומה של עבודת-יד בעידן שהופך יותר ויותר לגלובלי, מסחרי וטכנולוגי.

אוצר: אמיתי מנדלסון, אוצר המחלקה לאמנות ישראלית ע"ש דוד אורגלר

מיקה רוטנברג,  Squeeze, 2010

"הוצאו מהקשרם – אמנות איברי הגוף"

אוצרת: טניה סירקוביץ

 

עיניים, ידיים, רגליים, טורסו – אברי גוף אלה ואחרים מופיעים משחר ההיסטוריה ביצירות עצמאיות של אמנים. יצירות אלו ביטאו על פני ציר הזמן לא רק את תפיסות הגוף ואבריו בתקופה שבה נוצרו, אלא גם תפיסות של תרבות, דת, פולחן ואידיאולוגיות שונות. בעת המודרנית, על רקע זוועות המלחמה מחד ותפיסות אסתטיות חדשות מצד שני, הפך העיסוק בנושא זה רלוונטי מתמיד.

התערוכה מציגה כ- 200 יצירות מכל רחבי העולם העוסקות בחלקים מהגוף האנושי כאובייקטים עצמאיים העומדים בפני עצמם במנותק מהגוף הכולל.

"הוצאו מהקשרם" מעניקה מבט רענן על ההתייחסות אל אברי הגוף בתרבויות שונות מהתקופה הפרה היסטורית ועד ימינו וממזרח ועד מערב. היא כוללת, בין היתר,  קמעות מצריים, מנחות אטרוסקית, תשמישי קדושה יהודיים, יצירות אמנות מודרניות ועוד.

אוצרת: טניה סירקוביץ, אוצרת ומנהלת המחלקה להדפסים ורישומים ע"ש מיכאל ברומברג

בין העבודות שיוצגו:

עבודתו של מרסל דושאן "נא לגעת" משנת 1947. בעבודתו זו יצר דושאן שד של אישה  על כריכת  הקטלוג של תערוכת הסוריאליזם שהוצגה בפאריז.

עבודתו של הפסל הצרפתי, אוגוסט רודן, "איריס, שליחת האלים", משנת 1890המעתיקה את הגוף הנשי בתנועה גמישה ללא הראש והידיים.

 

"מנחה דמויית רגל" משנת 1836,

בנצרות המזרחית והמערבית כאחד נהגו להניח לאות זיכרון, כחלק מבקשה או לאות תודה מנחות "אקס ווטו" בכנסיות, במקדשים ובאתרי עלייה לרגל. אימוץ המנהג הפגאני הנציח פעמים רבות גם צורות ביטוי אמנותיות שמקורן בימי קדם. המנחות ייצגו את האיבר שניצל מסכנה או ממחלה, או לחלופין את האיבר הממתין לריפוי, שבגינו המאמין מבקש את ההתערבות האלוהית.

"יומן אבק: אמנות ישראלית עכשווית"


אוצרת אורחת: תמי מנור – פרידמן

 

ענן אבק מסתנן אל מחשבתם של אמנים ישראלים בני-זמננו ונוכח ביצירתם כחומר, כדימוי או כמשל. 15 האמנים המשתתפים בתערוכה "יומן אבק: אמנות ישראלית עכשווית", ובהם עילית אזולאי, גלעד אפרת, אירית חמו, דנה לוי, מיכה אולמן, גל וינשטיין, שרון יערי ויובל יאירי, נותנים את פרשנותם לטבעו החידתי והחמקמק של האבק. בין שהם מתייחסים לסביבתם האינטימית, ובין אם למרחב הנוף הישראלי – בסטודיו, בעיר או ברחבי המדבר – החומר הפולשני הזה משמש אותם לחקור סוגיות נצחיות, כגון הזמן ההולך ואוזל, יצירה והתכלות, נוכחות והעדר. בתערוכה מוצגות כ- 45 עבודות מהעשור האחרון, בטכניקות של ציור, צילום, ווידיאו ומיצב.

בין העבודות בתערוכה:

גל וינשטיין, ענן אבק, 2009

בענן האבק, העשוי סיבי צמר פלדה, מבקש גל וינשטיין ללכוד מופע מתפרץ של כוח טבע המערבל חומר, גז וזמן. היצירה עוקבת אחר התאבכות האפר הגעשי ברצף דימויים כמו-מדעי המתפתח אל שיאו המאיים.

 

גל וינשטיין, ענן אבק, 2009

אירית חמו, מלון שולמית חיפה, 2012

מחווה של אירית חמו לעבודתו של הצייר מרדכי גומפל,  אשר יצר ציור קיר של ארקדיה מקומית בסגנון ילידי – ארכאי עבור מלון "שולמית" בחיפה. במחווה זו של חמו, היא מפנה אפוא מבט כפול אל מורשתה התרבותית: מעלה באוב לוחות חדורי פאתוס וחזון מתקופת אבות האמנות והופכת אותם לקלישאות מעלות אבק.

 

מוזיאון ישראל בירושלים, אתר המוזיאון: http://www.imjnet.org.il/

מוזיאון ישראל פותח 4 תערוכות ל- 4 חודשים – 4X4 Reviewed by on .   מוזיאון ישראל פותח  4 תערוכות ל- 4 חודשים המציגות נקודות מבט שונות על הגוף, החלל והזמן   4/12/13 – 5/4/14   מיקה רוטנברג: אמנות וידאו במוזיאון ישראל, ירו   מוזיאון ישראל פותח  4 תערוכות ל- 4 חודשים המציגות נקודות מבט שונות על הגוף, החלל והזמן   4/12/13 – 5/4/14   מיקה רוטנברג: אמנות וידאו במוזיאון ישראל, ירו Rating:

השאירו תגובה

scroll to top