יום שישי , 14 דצמבר 2018

Home » Organizations » מוסיקה קלאסית בפסטיבל ישראל 2014

מוסיקה קלאסית בפסטיבל ישראל 2014

פסטיבל ישראל ה-53

29.5.2014 – 20.6.2014

ברחבי ירושלים על אתריה ומוסדותיה

מויימאר תגיע התזמורת והמקהלה הקאמרית של בית הספר הגבוה למוסיקה ע"ש פרנץ ליסט, שיבצעו את המיסה בסי מינור מאת י. ס. באך. ביצוע זה הוא חלק ממסורת ארוכת שנים בפסטיבל המוקדשת ליצירות אורטוריות גדולות היקףוהפעם עם דגש על המוסיקה הליטורגית של באך. המיסה הנוכחית נחשבת כיצירתו האורטורית הגדולה והחשובה ביותר ורבים רואים בה את היצירה הווקאלית המשמעותית ביותר בהיסטוריה של המוסיקה המערבית. המקהלה בניצוחו של פרופ' יורגן פושבק, זכתה באינספור פרסים ומענקים המעידים על איכותה המוסיקלית, וסיירה ברחבי אירופה וביפן. ב-1998 וב-2004 הוזמנה להופעות בארה"ב על ידי אגודת מנהלי המקהלות האמריקאית ACDA. כמו כן היא מוזמנת לקונצרטים על ידי מנצחים חשובים כמו קורט מאזור, פאביו לואיסי, מקס פומר והלמוט רילינג.

מקהלת בית הספר הגבוה ע"ש פרנץ ליסט בויימאר תיקח חלק באירוע נוסף ביחד עם מקהלת האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים . שתי המקהלות יבצעו קונצרט א קאפלה שיכלול "מוטטים ושירי הלל" .

הפסנתרן עטור הפרסים מאוריציו בליני שב לפסטיבל ישראל והפעם יארח את הצ'לנית סילביה צ'ייסה עם תוכנית הכוללת אטיודי פגניני מאת ליסט, הסונטה לצ'לו ופסנתר מאת רחמנינוב, והסונטה במי מינור לפסנתר וצ׳לו מאת ברהמס. בליני שזכה בתואר World Music Piano Master במונטה קרלו בהיותו בן 24 בלבד, הוא אמן מבוקש בפסטיבלים יוקרתיים ברחבי העולם, ביניהם פסטיבל הפסנתר ביוקוהמה, פסטיבל המוסיקה הקאמרית באוסטרליה, פסטיבל ישראל ופסטיבל ז'ק קליין בריו דה ז'נרו. כמו כן הוא מופיע באולמות ידועי שם כאודיטוריום הלובר בפריס, קנדי סנטר בוושינגטון, ו- Gasteig במינכן.

בקונצרט אחר, יבצע הכנר הווירטואוז אדריאן יוסטוס מגנואה את 24 הקאפריסים שחיבר פגניני בין השנים 1802-1817, שכשמם כן הם: התפרצויות אימפולסיביות של סולמות, ארפז׳ים, טרילרים ולילים עיליים. יוסטוס נולד במקסיקו למשפחה יהודית ממוצא הונגרי. הוא חתן פרס ראשון בתחרות שרינג לכינור 1992, זוכה מדליית מוצרט ממכון התרבות של מקסיקו, וזוכה תחרות האמן הבינלאומי 2002 בניו-יורק.

 

הפסטיבל יארח את אנסמבל "מֵה לָה אָמַרְגָּטֵס טוּ" (Me La Amargates Tu) שיארח את זמרת המצו-סופרן ברכה קול. האנסמבל שנוסד בהאג הוא זוכה פרס התחרות הבינלאומית למוסיקה יהודית לשנת 2008. בהופעותיו משלב האנסמבל שירי לדינו ושירים ספרדיים מהמאות ה-15 וה-16. חברי האנסמבל מתמחים במוסיקה עתיקה, ומנגנים בכלי נגינה היסטוריים במטרה להתקרב ככל האפשר לצליל המקורי של מסורת מוסיקלית זו.

האנסמבל האסטוני הורטוס מוסיקוס בניהולו המוסיקלי ובניצוחו של אנדרס מוסטונן שב לפסטיבל ישראל. בקונצרט, תחת הכותרת "Love Dance and Battle" מביא יצירות שנכתבו לריקוד מתקופת הרנסנס והבארוק המוקדם מגרמניה, איטליה, אנגליה, צרפת וספרד. בין המלחינים שיצירותיהם יבוצעו: קלאודיו מונטוורדי, אנתוני הולבורן, תומס מורלי, הנרי פרסל, מתאו פלצ'ה וחואן גרסיה דה סספדס.

המסורת נמשכת, ובעונתו התשיעית יתמקד המרתון הקלאסי של גיל שוחט בגאון מלחיני הקלאסיקה – מוצרט. בשש שעות של מוסיקה בביצוע הרכבים וסולנים ישראליים מהשורה הראשונה ובשידור ישיר בקול המוסיקה, יביא המרתון ביצועים ייחודיים ובלתי שגרתיים ליצירות מופת של מוצרט, אשר ינסו להאיר את אמירתו האמנותית בזווית שונה ומקורית – "משוחררת",צעירה, וירטואוזית, אילתורית, ספונטנית וטבעית.

 

מעט לאחר ההכרזה על הזוכה בתחרות הבינלאומית ה- 14 ע"ש ארתור רובינשטיין במאי 2014, יופיע זוכה התחרות במופע המסורתי של פסטיבל ישראל בליווי תזמורת הקאמרטה ירושלים.

כמו כן תתקיים סדרת קונצרטים במרכז עדן תמיר בעין כרם (תכנית מפורטת בספר העיתונאים).

מוסיקה
קלאסית בפסטיבל ישראל

בתכנית

אנסמבל "מֵה לָה אָמַרְגָּטֵס טוּ" (Me la Amargates Tu)

מארח את הזמרת המצו-סופרן ברכה קול

צילום: Gabrielle van der Werf

צילום: Gabrielle van der Werf

אסטבן מנסאנו Esteban Manzano (ארגנטינה) – טנור

דורט פלורנטין Doret Florentin (יוון/ישראל) – חלילית

טוליו רונדון Tulio Rondon (ונצואלה- ארצות הברית) – ויולה דה גמבה

שרה ראידי Sarah Ridy (אנגליה/בלגיה) – נבל בארוק

חואן מרטינז Juan Martinez (מקסיקו) – כלי הקשה

זמרת אורחת – ברכה קול Bracha Kol (ישראל) – מצו סופרן

זוכה פרס התחרות הבין לאומית למוסיקה יהודית לשנת 2008, אנסמבל מה לה אמרגטס טו, נוסד בהאג, הולנד, והמשותף לכל החברים בו הוא אהבתם למוסיקה הספרדית של הקהילה היהודית בחצי האי האיברי, בתקופת תור הזהב ולאחר גירוש ספרד (1492).

בהופעותיו משלב האנסמבל שירי לדינו ושירים ספרדיים מהמאות ה-15 וה-16. חברי האנסמבל מתמחים במוסיקה עתיקה, ומנגנים בכלי נגינה היסטוריים במטרה להתקרב ככל האפשר לצליל המקורי של מסורת מוסיקלית זו.

האנסמבל מתכנס מכל קצווי תבל כדי להשמיע את המוסיקה הייחודית הזו וכדי להנחיל את מורשתה לדורות הבאים. חבריו למדו אצל מורים בעלי שם מהשורה הראשונה בתחום המוסיקה העתיקה, כגון יאפ טר לינדן, פטר ואן הייכן, כריסטינה פלוהר, דונה אגרל וריינר זיפרלינג.

אנסמבל מה לה אמרגטס טו הופיע בקונצרטים ברחבי העולם. התקליטור הראשון של האנסמבל יצא לאור בחברת "פאן" בפברואר 2010 והתקליטור השני יראה אור השנה.

צילום: Gabrielle van der Werf

על המוסיקה בקונצרט

מקורה של מסורת השירים הספרדיים, שהושרו על ידי היהודים הספרדיים, הוא בתקופת גירושם מחצי האי האיברי על ידי המלכים הקתוליים פרדיננד ואיזבלה (ספרד 1492) והמלך מנואל הראשון (פורטוגל 1497). מקום מוצאם המדויק של הספרדים אינו ידוע. ישנן ראיות שאינן חד משמעיות לגבי הימצאותם של יהודים בחצי האי האיברי בתקופה שקדמה לתקופה הרומית. ראיות מוצקות יותר קיימות לגבי הימצאותם שם החל מתקופת הכיבוש הרומאי ואילך. מבחינה מוסיקלית, קיימות ראיות המצביעות על כך שהשירים הושרו על ידי היהודים במהלך שהותם בחצי האי האיברי, אך פותחו והולחנו גם לאחר שנפוצו בערים שונות באירופה ובצפון אפריקה.

מסורת השירים הספרדיים נשמרה בעל פה מדור לדור עד תחילת המאה ה-20, אז החלו חוקרים לרשום ולהקליט את השירים מפי יהודים שמוצאם מן הקהילות הספרדיות המרכזיות בסלוניקי, רודוס, סראייבו, בולגריה, איזמיר, מרוקו, ירושלים ואלכסנדריה. שפת השירים היא הלדינו, השפה המסורתית המדוברת של מרבית היהודים הספרדיים, שמקורותיה הם קסטיליאנית עתיקה (ספרדית), וכן טורקית, יוונית, ערבית, עברית, וסלבית דרומית.

השירים מתאפיינים בכך שהושרו בעיקר באירועים חברתיים כחתונות, לוויות וחגים, ולרוב על ידי נשים. הם מתארים את חיי היומיום בחצי האי האיברי, וכוללים נושאים כגון אהבה, צער, בדידות, ייאוש ושמחה. המנגינה והמקצב הושפעו עמוקות מן המוסיקה הספרדית, הטורקית, הערבית והבלקנית.

חברי האנסמבל מנגנים על כלי נגינה שנבנו בדמות הכלים המקוריים מתקופת הרנסנס והבארוק. בקונצרט משלב האנסמבל בין מאפייניהם המסורתיים והעממיים של השירים לבין אלמנטים מוסיקליים מן המאות ה-15, ה-16 וה-17

חברי ההרכב:

אסטבן מנסאנו – טנור

יליד ארגנטינה, בוגר המגמה לשירה בקונסרבטוריון המלכותי בהאג, הולנד. כסולן הוזמן מנסאנו להופיע לצד אמנים מן השורה הראשונה, ביניהם גבריאל גארידו, כריסטינה פלוהר וגיירמו אופיץ. בהופעות אלה שר מנסאנו יצירות מהוללות רבות מאת באך, היידן, מונטוורדי, רוסי, וקומפוזיציות למוסיקת בארוק מאמריקה הלטינית. הוא הופיע באירועים ופסטיבלים ידועי שם, ביניהם פסטיבל האמנויות בבריסל ופסטיבל מריה סאל באוסטריה, ובמבחר תכניות קונצרטים ברחבי הולנד.

דורט פלורנטין – חלילית

ילידת סלוניקי, יוון. למדה חלילית בחוג למוסיקה באוניברסיטת תל אביב אצל המורים ברכה קול ושלמה תדהר, והיא בעלת תואר שני בחוג זה. לאחר מכן המשיכה את לימודיה בקונסרבטוריון המלכותי בהאג אצל המורים פטר ואן הייכן ודורותיאה וינטר, ולמדה נגינה בבסון אצל המורים דונה אגרל ואלברטו גראצי. פלורנטין הופיעה בפרויקטים לצד אמנים כניקולס קריימר, גבריאל גארידו, נייג'ל נורת' ואחרים, והשתתפה בהקלטות לרדיו. כמו כן הופיעה עם להקות שונות בפסטיבלים בינלאומיים באוטרכט, ברצלונה, סלוניקי (פסטיבל דימיטריה) פוזנן (פסטיבל צדיק) ופסטיבלים רבים בישראל. היא מייסדת אנסמבל מה לה אמרגטס טו, במסגרתו היא מופיעה ברחבי העולם, וחברה באנסמבל "תאטרו אלה מודה". ב-2008 שבה פלורנטין לישראל, והיא מופיעה באירועים שונים ומרצה במוסדות כגון מכללת לוינסקי לחינוך. פלורנטין זכתה חמש פעמים במענק קרן התרבות אמריקה-ישראל.

טוליו רונדון – ויולה דה גמבה

יליד ונצואלה, בגיל 15 היה לחבר מייסד בתזמורת הסימפונית ארגוואה בוונצואלה, ובגיל 17 לימד צ'לו בקונסרבטוריון סימון בוליבאר. רונדון הוא בוגר קונסרבטוריון סימון בוליבאר, אוניברסיטת מיאמי ואוניברסיטת אריזונה בנגינה בצ'לו. לאחר לימודיו התמחה בנגינה בוויולה דה גמבה בקונסרבטוריון המלכותי בהאג עם המורים יאפ טר לינדן וריינר זיפרלינג, והופיע ברחבי העולם כסולן וכחבר בהרכבים קאמריים. כיום מנגן רונדון ברחבי העולם לצד אמנים והרכבים ידועי שם כגיל שחם, פול כץ, רביעיית מירו, רביעיית פסיפיקה ואחרים, ומופיע לצד אמנים המתמחים במוסיקה עתיקה, ביניהם נגן הנבל ז'ק אוג, הצ'לן יאפ טר לינדן והחלילן וילברט הזלזט. רונדון מכהן כפרופסור מן המניין לכלי מיתר באוניברסיטת ויסקונסין.

שרה ראידי – נבל בארוק

ילידת אנגליה, בוגרת התואר הראשון בקולג' המלכותי הצפוני למוסיקה במנצ'סטר. ראידי היא התלמידה הראשונה שזכתה בתואר שני בנגינה בנבל בארוק בקונסרבטוריון המלכותי בהאג, והופיעה במסגרת אנסמבלים רבים באירופה ובקונצרטים בישראל, יוון, סלובניה וארה"ב. ראידי מנגנת בנבל צ'ליני איטלקי, פרי עבודתו של בונה הנבלים הגרמני ריינר טוראו.

חואן מרטינז – כלי הקשה

יליד מקסיקו, בוגר אוניברסיטת קסלפה במקסיקו והקונסרבטוריון המלכותי בהאג. מרטינז, המתמחה במוסיקה בת זמננו, שיתף פעולה עם הרכבים, תזמורות ואנסמבלים רבים, ביניהם טמבוקו, אסקו, הפילהרמונית של רוטרדם, אינסומניו, פרקשן דה האג, מארטן אלטנה ועוד, והופיע בכל רחבי העולם. בימים אלה מכהן מרטינז כפרופסור מן המניין באוניברסיטת קסלפה, וחבר באנסמבלים רבים, ביניהם אינסומניו, פרקשן דה האג, מה לה אמרגטס טו, מוזה מאלה ואנסמבלים נוספים.

ברכה קול – זמרת אורחת

צילום-עמית-גושר

צילום-עמית-גושר

זמרת המצו-סופרן ילידת ישראל החלה את קריירת המוסיקה שלה כילדת פלא בנגינה בחלילית, ובגיל 13 הופיעה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של המאסטרו זובין מהטה. ברכה קול היא בוגרת מצטיינת בקונסרבטוריון של אוטרכט, הולנד, ובאקדמיה למוסיקה באוניברסיטת תל אביב. כיום היא נחשבת לאחת הזמרות הקלאסיות הבולטות בישראל, ורפרטואר הקונצרטים שלה כולל יצירות מוסיקה עתיקה ומודרנית כאחד. קול מופיעה תכופות במסגרת האופרה הישראלית במגוון רחב של תפקידים, ומרבה לבצע מוסיקה ישראלית ומוסיקה יהודית מקורית. היא חברה באנסמבל "מאנדלוסיה לסלוניקי" של יאיר דלל, והוזמנה על ידי המכון למוסיקה ישראלית להקליט דיסק ביידיש. קול מוזמנת להופיע בבכורות עולמיות ליצירות בנות זמננו, והיא חברה באנסמבל מיתר המתמחה בביצוע מוסיקה בת זמננו.

המופע יעלה ב-7 ביוני, בימק"א

 

Love Dance and Battle

אנסמבל הורטוס מוזיקוס

-Tonis-Kaumann

-Tonis-Kaumann

מנהל מוסיקלי ומנצח: אנדרס מוסטונן (Andres Mustonen)

האהבה מסובבת את העולם. ארצית או שמימית, היא מאירה, מרגשת ומענגת אותנו, אך עלולה להביא עלינו גם סבל ועינויים ואף להתחיל או לסיים מלחמות. כמה אוהבים במהלך השנים יצקו את תשוקתם, כמיהתם, כאבם ומצוקתם, וכן את חדוותם ואושרם, לתוך מילים – שירה, שהולידה בתורה מוסיקה יפהפייה?

במהלך המאות היה הריקוד חלק בלתי נפרד מטקסים, מריטואלים ואפילו משיטות ריפוי. רק במהלך המאות האחרונות הפך לעניין בידורי ולאמצעי תקשורת חברתית, בו לקחו חלק כולם – מן המעמדות הנמוכים ועד הגבוהים. כשהוא מונע בידי האהבה, עשוי הריקוד להפוך לכלי משחית של פיתוי ושכרון. במהלך התקופות, מלחינים רבים ניסו את כוחם בכתיבת מוסיקה לריקודים. מוסיקת הרנסנס והבארוק המוקדם מפתיעה ומושכת אותנו בחבלי קסם בזכות חדוות החיים הטהורה שבה והאנרגיה הילדית והאופטימית.

המוסיקה במאות ה-16 וה-17 מגוונת להפליא. בין הקצוות, מוסיקה בעלת חוקים נוקשים מחד ומוסיקת ריקודים תוססת, ההופכת לעיתים לשירי שכרות וולגריים, מאידך, ניתן למצוא אינספור גוונים, מצבי רוח ומאפיינים. המלחינים נהנו באותם ימים מן החופש לצקת את רגשותיהם ואת תשוקותיהם העזות לתוך המוסיקה שהלחינו. שירי מדריגל מאת מלחינים איטלקיים מתקופת הבארוק המוקדם, דוגמת מונטוורדי וג'זואלדו, מכילים בתוכם את כל קשת הגוונים של רגשות האנוש, וזו הסיבה שהמוסיקה הזו מדברת אלינו, נוגעת בנו ומרתקת אותנו אפילו היום, ארבע מאות שנים מאוחר יותר.

המופע כולל יצירות מתקופת הרנסנס והבארוק המוקדם מגרמניה, איטליה, אנגליה, צרפת וספרד. בין המלחינים שיצירותיהם יבוצעו במופע: קלאודיו מונטוורדי, אנתוני הולבורן, תומס מורלי, הנרי פרסל, מתאו פלצ'ה וחואן גרסיה דה סספדס.

אנדרס מוסטונן – מנהל מוסיקלי ומנצח

photo-by-Peeter-Langovits

photo-by-Peeter-Langovits

יליד אסטוניה, כנר ומנצח. את לימודיו המוסיקליים רכש באקדמיה למוסיקה בטאלין, אך הקריירה המוסיקלית שלו התפתחה הרבה מעבר למסגרות האקדמיה. כבר כסטודנט צעיר הלך שבי אחרי תנועות אוונגרדיסטיות במוסיקה, ובשנות ה-70 גילה עניין רב במוסיקה נוצרית והיסטורית. כשהוא הולך בעקבות ליבו, הקים את אנסמבל הורטוס מוזיקוס שלימים הפך למנהלו המוסיקלי.

מאז ועד היום משמש מוסטונן כמנהלו המוסיקלי של האנסמבל הייחודי, המופיע כעת ללא גבולות זמן או מקום, הואיל והרפרטואר שלו נע בין מוסיקה הודית, ערבית ויהודית מסורתית, ליצירות עכשוויות.

בכל פעילויותיו המוסיקליות של מוסטונן משתקפת נקודת מבטו המקורית, מניצוח על סימפוניות מאת מאהלר ושוסטקוביץ' ועד התקופה הקלאסית של האסכולה הווינאית. עיקר הרפרטואר שלו מורכב מאורטוריות, פסיונים ויצירות סימפוניות דרמטיות. הוא מנצח תכופות על יצירות מאת מלחינים עכשוויים כגון גובידולינה, פנדרצקי, קנצ'לי, סילבסטרוב, קנאייפל, טור, פראט וטורטריאן, כלפיהם הוא חש זיקה יצירתית עמוקה.

מוסטונן מרבה לנגן מוסיקה קאמרית עם ידידים ועמיתים, ולאחרונה אף יסד רביעיית ג'אז משלו (Art Jazz Quartet). הוא מופיע בקביעות בלטביה, רוסיה, פינלנד, ברזיל, מקסיקו, ישראל ובכל רחבי אירופה כמנצח אורח, עם אנסמבל הורטוס מוזיקוס או כסולן.

צילום: Heikki Leis/ Peeter Langovits

אנסמבל הורטוס מוזיקוס

השנה חוגג אנסמבל הורטוס מוזיקוס 42 שנות פעילות. במהלך שנות פעילותו הופיע האנסמבל על בימות רבות ברחבי אירופה, והציג רפרטואר הנע בין סוגים שונים של מוסיקה עתיקה, החל בקוראלים גרגוריאניים וכלה במלחיני הבארוק המפורסמים של המאה ה 18.

רשימת היצירות שניגן האנסמבל ארוכה להפליא וניתן לומר שאין סגנון או תקופה במוסיקה העתיקה שלא נכלל ברפרטואר שלו.

יצירתיותם של חברי הורטוס מוזיקוס באה לידי ביטוי בכל יצירה אותה הם מנגנים. יש האומרים שהמושג "הרכב מוסיקה עתיקה" מקבל פרשנות חדשה ואף "נולד מחדש" בכל חזרה של האנסמבל.

אנסמבל הורטוס מוזיקוס הופיע בארה"ב, יפן ובפסטיבל ישראל, וכן באינספור פסטיבלים חשובים למוסיקה עתיקה. האנסמבל הקליט כ-35 אלבומים, חלקם בחברות תקליטים חשובות כ- Erdenklang, Forte ו- Musica Svecia.

המופע יעלה ב-31 במאי, באולם ימק"א

 

מאוריציו בליני מארח את סילביה צ'ייסה

 

מאוריציו בליני (Maurizio Baglini) – פסנתר

סילביה צ'ייסה (Silvia Chiesa)- צ'לו

בתכנית:

אטיודי פגניני מאת ליסט

הסונטה לצ'לו ופסנתר מאת רחמנינוב

הסונטה במי מינור לפסנתר וצ׳לו מאת ברהמס

 

אטיודי פגניני מאת ליסט

 

"אין אמנות בלי טכניקה ואין טכניקה בלי אמנות" אמר הפסנתרן והפילוסוף אלפרד קורטו, וחלקו השני של המשפט בוודאי רלוונטי למאוריציו בליני האיטלקי, אשר נודע כווירטואוז חסר גבולות, מעבר ליכולת האפשרית האנושית ממש. ליסט כתב את היצירה ב 1851, וכהצהרה, ביקש לגעת בגבולות הטכניקה הפיזית האפשרית. שישה האטיודים שלו נשענים על שש יצירות של פגניני, לפי הסדר הבא: קאפריס מס׳ 6, קאפריס מס׳ 17, פינאלה מהקונצ׳רטו השני לכינור (המכונה לה קאמפנלה- בזכות צליל הפעמונה שאותו מחקה הכינור), הקאפריס הראשון, קאפריס מס׳ 9, והקאפריס האחרון מס׳ 24.

הסונטה לצ׳לו ופסנתר מאת רחמנינוב

כותב שורות אלו (גיל שוחט) פותח בהתנצלות אישית על הסופרלטיב הבא: בעיני הסונטה הזו הינה היצירה היפה והמרגשת שנכתבה לצ׳לו מאז ומעולם. זוהי לא סונטה – זוהי סימפוניה מלאה וגדולה, המזוקקת לשני כלים. רחמנינוב כתב אותה לידידו הצ׳לן אנטולי ברנדוקוב בשנת 1901, וביצע אותה ביחד עמו באותה השנה במוסקבה. מה אין ביצירה הזו? יש בה הכל: אלגיה מצמררת לצ׳לו כבר בפתיחה, דרמה של הרמוניה חושנית, בהמשך הפרק הראשון, התעלות רוחנית חסרת גבולות בפרק השלישי, ונושא רומנטי מסכם ומרחיב לב בפינאלה.

הסונטה במי מינור לפסנתר וצ׳לו מאת ברהמס

יצירה זו לא רק מסכמת שלושה פנים באישיותו המורכבת של ברהמס, אלא גם את הרומנטיקה הגרמנית כולה. הפרק הראשון הוא מעיין רקוויאם איטי, המביא את אחת המנגינות הכואבות שברהמס כתב אי פעם, בליווי עדין ועמוק של אקורדים בפסנתר. העצבות הופכת לנהר דרמתי בפרק השני – מעין מינואט שכולו רגש, ונעשית לפוגה בסגנון וברוחו של באך בפינאלה.

 

צילום: Luca d'Agostino

מאוריציו בליני – פסנתר

 

הפסנתרן עטור הפרסים מאוריציו בליני זכה בתואר World Music Piano Master במונטה קרלו בהיותו בן 24 בלבד. בליני מופיע תדיר בפסטיבלים יוקרתיים ברחבי העולם, ביניהם פסטיבל הפסנתר ביוקוהמה, פסטיבל המוסיקה הקאמרית באוסטרליה, פסטיבל ישראל ופסטיבל ז'ק קליין בריו דה ז'נרו. כמו כן הוא מופיע באולמות ידועי שם כאודיטוריום הלובר בפריס, קנדי סנטר בוושינגטון, ו- Gasteigבמינכן.

בליני שימש כסולן במסגרת תזמורות בינלאומיות מהשורה הראשונה, ביניהן הפילהרמונית של מונטה קרלו, התזמורת הקאמרית של ציריך והתזמורת הפילהרמונית החדשה של יפן, שם ניגן תחת שרביטם של מנצחים כעמנואל קריבין, ארמין ג'ורדן הווארד גריפית'ס ובראין רייט. מופעיו סוקרו על ידי העיתונים החשובים בעולם.

כאוהד מושבע של מוסיקה קאמרית, חלק ניכר מפעילותו של בליני מוקדש לשיתופי פעולה מוסיקליים חדשים, תוך התמקדות מיוחדת במוסיקה בת זמננו.

 

סילביה צ'ייסה – צ'לו

 

ילידת מילנו, סילביה צ'ייסה למדה צ'לו אצל רוקו פיליפיני, מריו ברונלו ואנטוניו ג'ניירו. היא החלה בקריירה הבינלאומית שלה כסולנית בגיל צעיר, וניגנה עם תזמורות ידועות שם כתזמורת האופרה של רואן בצרפת, הפילהרמונית המלכותית באולמות הברביקן והקאדוגן בלונדון, הפילהרמונית של קרקוב בפולין ותזמורת ורדי באיטליה.

סילביה צ'ייסה הופיעה כסולנית תחת שרביטם של מנצחים מן השורה הראשונה, ביניהם פאולו אריוובני, ג'אן פאולו ביזנטי, דניאל גאטי, הווארד שלי, קורדו רובריס, כריסטיאן אורסנו ובריאן רייט.

צ'ייסה היא חובבת מוסיקה בת זמננו, והופיעה בבכורות עולמיות רבות של מלחינים כגון אלדו קלמנטי, ניקולא קמפוגרנדה, מישל דל אונגרו, סר פיטר מקסוול דייוויס וג'ובאני סולימה. מתיאו ד'אמיקו הקדיש לה את הקונצ'רטו לצ'לו Il filo di Teseo, ואציו קורגי הקדיש לה ולשותפה הפסנתרן מאוריציו בליני את הסוויטה D’ après cinq chansons d’ élite.

המופע יעלה ב-7 ביוני, באולם ימק"א

מכלול הקאפריסים מאת פגניני

בביצוע אדריאן יוסטוס (כינור)

בין השנים 1802-1817 כותב פגניני, וירטואוז הכינור מגנואה, סדרה של 24 אטיודים לכינור סולו, ללא ליווי, המכונים ׳קאפריסים׳ (כמו המילה קאפריזה). וכשמם כן הם: התפרצויות אימפולסיביות של סולמות, ארפז׳ים, טרילרים, צלילים עיליים ומה לא.

קשה לחשוב על כתיבה לכינור יותר אתגרית לפני פגניני וגם אחרי פגניני, מאשר הקאפריסים. גם במקרה זה, כמו בכל התכנית הקלאסית השנה בפסטיבל, יש התייחסות לבאך: פגניני בוחר במספר 24, כמחווה לסדרה אחרת בת 24 מיניאטורות: הפסנתר המושווה של באך.

כל הקאפריסים מדהימים בטכניקה שלהם, והידועים מביניהם הם: מס׳ 1 עם הריצה המהירה הארפז'ית על כל מיתרי הכינור, מס׳ 6 – הטריל, מס׳ 9 – הצייד, מס׳ 13 – צחוק השטן, והמפורסם מכולם, האחרון, מס׳ 24 – נושא ואריאציות.

הנושא הזה הפך לאחד הנושאים המוסיקליים החשובים של הרומנטיקה, כאשר ליסט, ברהמס ורחמנינוב מקדישים לו יצירות רחבות היקף. קונצרט זה הינו גם מחווה לאמן ישראלי, וירטואוז אמיתי החי בקרבנו – אדריאן יוסטוס, אשר יבצע את כל 24 הקאפריסים בתנופה וירטואוזית אחת.

אדריאן יוסטוס – כינור

הכנר הווירטואוז הבינלאומי אדריאן יוסטוס נולד במקסיקו למשפחה יהודית ממוצא הונגרי. הוא הגיע לארץ לראשונה ב-1993, במסגרת תזמורת הנוער הבינלאומית בפסטיבל המוסיקה בים האדום עם לורין מאזל. יוסטוס הוא חתן פרס ראשון בתחרות שרינג לכינור 1992, זוכה מדליית מוצרט ממכון התרבות של מקסיקו, וזוכה תחרות האמן הבינלאומי 2002 בניו-יורק.

אדריאן יוסטוס הוא בוגר בית הספר למוסיקה "איסטמן" ברוצ'סטר ארה"ב ובית הספר הגבוה למוסיקה "מנהטן" בניו יורק עם פנחס צוקרמן, והופיע כסולן עם התזמורת הפילהרמונית של לונדון, עם התזמורת הסימפונית של חיפה, של קיוטו ועם תזמורת הפסטיבלים של פראג. הוא ניגן באולמות המכובדים ביותר בעולם, ביניהם קרנגי הול בניו-יורק, ויגמור הול ומרכז ברביקן בלונדון, האולם הספרדי בטירה של פראג ואולם האמנויות היפות במקסיקו.

יוסטוס מוכר בישראל מהופעותיו כסולן עם תזמורות כסימפונית ירושלים רשות השידור, הסימפונית חיפה, הקאמרית הרצליה, התזמורת הקאמרית הקיבוצית, התזמורת הסימפונית של מקסיקו, הפילהרמונית של לונדון, הסימפונית של קיוטו, הפילהרמונית של מקסיקו סיטי, הפילהרמונית של חליסקו בגוודלחרה והתזמורת של פסטיבל פראג.

לאחרונה שב יוסטוס מסיבוב הופעות מוצלח כסולן בקונצ'רטו של פגניני עם התזמורת של מקסיקו. באמתחתו תקליטורים הכוללים את ביצוע הקונצ'רטו לכינור מאת סיבליוס עם התזמורת הפילהרמונית מלונדון, כמו גם מוסיקה קאמרית. הוא למד גם הלחנה וכתב מספר יצירות לכינור, וכן קדנצות עבור הקונצ'רטות לכינור מאת מוצרט. הוא מנגן על כינור גוארנריוס (1744) שהושאל לו מטעם הקרן לתרבות ג'ובי.

בשנת 2013 שימש יוסטוס כסולן בפסטיבל הכליזמר בצפת ועם הפילהרמונית של מקסיקו.

 

מן הביקורות

"הרסיטל המענג של אדריאן יוסטוס בויגמור הול חושף כנר אינטליגנטי להפליא. " (The Strad)

"במשיכות קשת ספורות הפיק יוסטוס יותר להט ותשוקה משרובנו נפיק במהלך חיים שלמים…" (The Japan Times)

"בצלילים חמים ושופעים נשם יוסטוס דרך משפטיו הארוכים של ברהמס כאילו שר שיר עם נושן, ולא ניגן בכלי נגינה." (Upfront, Times Union, New York)

"בנוסף לכריזמטיות, לטכניקה משובחת ולמוסיקליות מעוררת השתאות, יוסטוס מעביר מסר ברור, שנועד לא רק לאוזניו של המאזין אלא גם ללבו ולנפשו." (La Aficion, מקסיקו סיטי(

"יוסטוס מפיק הנאה כה גדולה מן המוסיקה, שהוא הופך את המופע לעונג עילאי ומדבק" (La Nacion, קוסטה ריקה)

המופע יעלה ב-31 במאי, באולם ימק"א

 

מרתון מוצרט

 

משתתפים:

אנדראס מוסטונן – כינור

צבי כרמלי – ויולה

סבטלנה סנדלר – מצו סופרן

יעל לויטה – סופרן

שמחה חלד – צ'לו

דניאל גורפינקל – קלרינט

אלכסנדר גורפינקל – קלרינט

שמיניית ווקל

עמרי מור – פסנתר

ויקטור סטניסלבסקי – פסנתר

גיל שוחט – פסנתר

עורך ומנגן: המלחין, הפסנתרן והמנצח – גיל שוחט

צילום: עמית גושר

המסורת נמשכת! בעונה התשיעית למרתון הקלאסי בפסטיבל ישראל מתמקד במוצרט – גאון מלחיני הקלאסיקה.

גדולי הכוכבים של עולם המוסיקה הקלאסית הישראלית חוברים לאירוע אינסטרומנטלי-ווקאלי-קאמרי באיכות בלתי מתפשרת.

בשנה התשיעית של המרתון המסורתי, יעמוד מוצרט במרכז, בקרוב לשש שעות של מוסיקה והסברים, במרתון בשלושה חלקים, ובשידור ישיר בקול המוסיקה. המרתון יביא ביצועים ייחודיים ובלתי שגרתיים ליצירות מופת של מוצרט, אשר ינסו להאיר את אמירתו האמנותית בזווית שונה ומקורית – זווית "משוחררת" וצעירה, וירטואוזית, אילתורית, ספונטנית, טבעית. כך נשמע פרקי סימפוניה מעובדים לאנסמבל קולי בן 8 קולות, ביצוע הקונצ׳רטו בדו מינור לפסנתר באופי ג׳אז, וביצוע הסימפוניה קונצרטנטה עם שני קלרינטים סולנים, במקום הכינור והוויולה המסורתיים. למיטב הסולנים והזמרים הישראלים יצטרף גם השנה הכנר והמנצח האהוב כל כך בפסטיבל, אנדרס מוסטונן. את המרתון ינחה, תוך ניתוח בסיסי מן הפסנתר של כל יצירה מבוצעת, המלחין, הפסנתרן והמנצח גיל שוחט.

תכנית מרתון מוצרט:

חלק ראשון – מוצרט בריבוע

Piano Quartet no. 1 in G Minor, K. 478

Allegro

Andante

Rondo (Allegro)

 

אנדרס מוסטונן – כינור

צבי כרמלי – ויולה

שמחה חלד – צ'לו

גיל שוחט – פסנתר

 

——————–

 

The Sinfonia Concertante for Clarinet, Clarinet and Piano in E-flat major, K. 364 (320d)

Allegro maestoso

דניאל גורפינקל – קלרינט

אלכסנדר גופינקל – קלרינט

ויקטור סטניסלבסקי – פסנתר

——————–

Clarinet Quartet in B flat major, K. 317b

דניאל גורפינקל – קלרינט

אלכסנדר גופינקל – קלרינט

צבי כרמלי – ויולה

שמחה חלד – צ'לו

 

חלק שני – סונטות ולידר

Sonata No. 12 in F Major, K. 332

Allegro

Adagio

Allegro assai

גיל שוחט – פסנתר

 

——————–

 

Sonata for Violin and Piano No. 21 in E Minor, K. 304

Allegro

Tempo di Menuetto

 

אנדרס מוסטונן – כינור

גיל שוחט – פסנתר

 

——————–

Così fan tutte, ossia La scuola degli amanti (Thus Do They All, or The School for Lovers) K. 588

" In uomini, in soldati, sperare fedeltà?"

 

Don Giovanni K. 527

"Batti, batti o bel Masetto"

 

The Magic Flute K. 620

"Der Hölle Rache kocht in meinem Herzen" (Queen of the Night)

 

יעל לויטה – סופרן

ויקטור סטניסלבסקי – פסנתר

 

——————–

 

The Marriage of Figaro, K. 492

"Via Resti Servita"

 

The Marriage of Figaro, K. 492

"Aprite, Presto, Aprite"

 

The Marriage of Figaro, K. 492

Cherubino's " Non so piu, cosa son cosa facio"

Cherubino's "Voi che sapete"

 

Così fan tutte, opera, K. 588

"A guarda, sorella"

יעל לויטה – סופרן

סבטלנה סנדלר – מצו-סופרן

ויקטור סטניסלבסקי – פסנתר

 

חלק שלישי – מוצרט בזווית אחרת

Ave Verum Corpus

Motet in D Major for Choir and Orchestra

In D major, K. 618

 

Eine kleine Nachtmusik

Serenade No. 13 for strings in G major, K. 525

Allegro

Romanze: Andante

Menuetto: Allegretto

Rondo: Allegro

 

Rondo for Piano and Orchestra in A major, K. 386

 

שמיניית ווקל

——————–

Sonata for Violin and Piano No. 27 in G Major, K. 379

Adagio – Allegro

Theme and Variations: Andantino cantabile

 

אנדרס מוסטונן – כינור

גיל שוחט – פסנתר

 

——————–

Piano Concerto no. 24 in C Minor, K. 491

(Cadenza: M. Omri)

Allegro in C Minor

עומרי מור- פסנתר

המופע יעלה ב- 6 ביוני, באולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים

 

תזמורת בית הספר הגבוה למוסיקה ע"ש פרנץ ליסט בויימאר

המיסה בסי מינור מאת י. ס. באך

צילום ורנר גואידו

צילום ורנר גואידו

צילום ורנר גואידו

צילום ורנר גואידו

סולנים, מקהלה קאמרית ותזמורת בית הספר הגבוה למוסיקה ע"ש פרנץ ליסט בויימאר

מנהל מקהלה: יורגן פושבק

מנצח ומנהל מוסיקלי: קונרד יונגהנל

ביצוע המיסה בסי מינור, "המיסה הגדולה" כפי שהגדיר אותה יוהאן כריסטיאן באך, בפסטיבל ישראל בירושלים הינה תמיד סיבה לחגיגה מוסיקלית ווקאלית. ביצוע זה ממשיך מסורת ארוכת שנים של הפסטיבל בהפקת ביצועים ליצירות אורטוריות גדולות היקף, עם דגש על המוסיקה הליטורגית של באך, האהוב מאד בישראל. המיסה הנוכחית נחשבת לא רק כיצירתו האורטורית הגדולה והחשובה ביותר, אלא רבים רואים בה את היצירה הווקאלית המשמעותית ביותר בהיסטוריה של המוסיקה המערבית, לא פחות. באך בעצמו התייחס אליה בכובד ראש – הוא החל לכתוב אותה (פרק הקרוסיפיקס) בשנת 1714 והמשיך את כתיבתה עד 1749 – שנה אחת לפני מותו. את הסנקטוס המפורסם כתב ב-1724, ואתה ה-קיריה המורכב שפותח את היצירה – כתב ב-1733. שנה זו, 1733, היתה גם שנת מותו של אוגוסטוס השני, אלקטור סקסוניה, ובאך, ככל הנראה מתוך נסיון לקבל תואר ומשרת מלחין האלקטור של סקסוניה, הקדיש את המיסה למחליפו, אוגוסטוס השלישי. זוהי גם הסיבה לכך שבאך הלותרני, הרפורמי, כתב מיסה קתולית, לטינית, מלאה ומושלמת. כל חלקי היצירה מביעים באופן מרשים ביותר את יכולתו הפוליפונית, הפוגאלית, של באך, מה שמעניק ליצירה רבדים עמוקים מבחינת ההבעה הרגשית, החופפים ליחסים המרתקים בין הקולות המוסיקליים. אנקדוטה ישראלית הקשורה ליצירה: לאחר רצח רבין, נוגנה במשך ימים ולילות המנגינה המפורסמת בכל ערוצי הטלוויזיה. לא רבים יודעים כי מנגינה זו היא למעשה פרק האגנוס דיי מתוך המיסה של באך.

צילום: Schweiger Stefan/ ורנר גואידו

המקהלה הקאמרית של בית הספר הגבוה למוסיקה ע"ש פרנץ ליסט

 

במקור נוסדה המקהלה על ידי וולטר ריין כמקהלת מדריגל ב-1926. מאז 1997 מנוהלת המקהלה על ידי פרופ' יורגן פושבק. המקהלה מתארחת תדיר בתחרויות ופסטיבלים מקומיים ובינלאומיים, ביניהם במרקטאוברדורף, גראץ, בלפורט, פולדה וטולוסה. המקהלה זכתה באינספור פרסים ומענקים המעידים על איכותה המוסיקלית, וסיירה ברחבי אירופה וביפן. ב-1998 וב-2004 הוזמנה להופעות בארה"ב על ידי אגודת מנהלי המקהלות האמריקאית ACDA. כמו כן שיתפה פעולה עם תזמורות ביצירות מאת באך ומוצרט, תחת שרביטם של מנצחים ידועי שם כקורט מאזור, פאביו לואיסי, מקס פומר והלמוט רילינג. עם זאת, מרביתו של רפרטואר המקהלה מתמקד במוסיקת א-קפלה מן המאה ה-16 ועד המאה ה-20. מרבית חברי המקהלה לומדים בתכנית לתואר במוסיקה של בית הספר, או בלימודי ניצוח וקול. חלק מזמרי המקהלה הם תלמידים הרשומים לאוניברסיטת הבאוהאוס בויימאר.

יורגן פושבק: מנהל מקהלה, קונרד יונגהנל: מנצח ומנהל מוסיקלי.

תזמורת בית הספר הגבוה למוסיקה ע"ש פרנץ ליסט

תלמידי בית הספר הגבוה למוסיקה ע"ש פרנץ ליסט שנוסד ב-1872 בווימר, גרמניה, חותרים ללא הרף להצלחה מקצועית בתחום המוסיקה: מדי סמסטר, מתקבצים התלמידים הלומדים לתואר בכלי נגינה תזמורתיים בתזמורת גדולה זו, ומקדישים עצמם לאוצרות הנסתרים בהיסטוריה של המוסיקה, בעזרת עיבודים רעננים ואנרגיית נעורים. בנוסף למנצח הראשי של התזמורת, ניקולס פאסקט, עובדת תזמורת בית הספר עם מנצחים אורחים בעלי מוניטין בינלאומי כגון מארק ינובסקי (פולין) או כריסטיאן טילמן (גרמניה). לצד היצירות הסימפוניות הדגולות שמנגנת התזמורת, מהיידן ועד מאהלר, מבוצעים גם קונצ'רטי סולו מן המאה ה-20. הסולנים הם לעיתים תכופות תלמידי בית הספר המתקדמים, המשלימים בקונצרטים אלה את חובותיהם לתואר.

המופע יעלה ב-8 ביוני, באולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים

 

אקאפלה – מוטטים ושירי הלל

מקהלת בית הספר הגבוה למוסיקה ע"ש פרנץ ליסט בויימאר

ומקהלת האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים

 

בקונצרט זה חברו יחד מוסיקאים צעירים משני בתי ספר – מן האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, שנוסדה במקור על ידי פרופסורים מבית הספר למוסיקה בברלין, ומבית הספר הגבוה למוסיקה ע"ש פרנץ ליסט בויימאר.

תכנית מקהלת בית הספר הגבוה למוסיקה ע"ש פרנץ ליסט בויימאר

צילום: מאק פליקס/ יונתן דרור

שיר עם גרמני

 

——————–

 

"מה תשתוחחי נפשי", יוהאן היינריך שייץ, מוטט

(Johan Hermann Schein: Motet "Was betrübst du dich, meine Seele”)

 

——————–

 

"אלי אלי, למה עזבתני", תהילים כ', פליקס מנדלסון-ברתולדי

(Felix Mendelssohn-Bratholdy: Psalm 22, "Mein Gott, Warum hast Du mich verlassen")

 

——————–

 

"שיר חדש שירו לה", היינריך שייץ

(Heinrich Schütz: "Singet dem Herrn ein neues Lied")

 

——————–

 

"גלוריה", ארוס נגרי

(Eros Negri: "Gloria")

 

 

תכנית המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים

 

"מזמור לססיליה הקדושה", בנג'מין בריטן

(Benjamin Britten: Hymn to St. Cecilia)

 

——————–

 

"הרנינו לאלוהים", ויליאם בירד

(William Byrd: "Sing Joyfully")

 

——————–

 

"ויבן עזיהו", מנחם ויזנברג/יוחנן זראי

 

——————–

 

"הם אמרו", יחזקאל בראון

 

תכנית שתי המקהלות

 

"לא אשלחך כי אם ברכתני", יוהאן סבסטיאן באך, מוטט

(Johann Sebastian Bach: Motet "Ich lasse dich nicht")

 

——————–

 

שיר עם אירי

 

——————–

 

"צריף ישן", נטע שחר/יוחנן זראי

צילום-יונתן-דרור.

צילום-יונתן-דרור.

על המקהלה הקאמרית של בית הספר הגבוה למוסיקה ע"ש פרנץ ליסט בויימאר

במקור נוסדה המקהלה על ידי וולטר ריין כמקהלת מדריגל ב-1926. מאז 1997 מנוהלת המקהלה על ידי פרופ' יורגן פושבק. המקהלה מתארחת תדיר בתחרויות ופסטיבלים מקומיים ובינלאומיים, ביניהם במרקטאוברדורף, גראץ, בלפורט, פולדה וטולוסה. המקהלה זכתה באינספור פרסים ומענקים המעידים על איכותה המוסיקלית, וסיירה ברחבי אירופה וביפן. ב-1998 וב-2004 הוזמנה להופעות בארה"ב על ידי אגודת מנהלי המקהלות האמריקאית ACDA. כמו כן שיתפה פעולה עם תזמורות ביצירות מאת באך ומוצרט, תחת שרביטם של מנצחים ידועי שם כקורט מאזור, פאביו לואיסי, מקס פומר והלמוט רילינג. עם זאת, מרביתו של רפרטואר המקהלה מתמקד במוסיקת א-קפלה מן המאה ה-16 ועד המאה ה-20. מרבית חברי המקהלה לומדים בתכנית לתואר במוסיקה של בית הספר, או בלימודי ניצוח וקול. חלק מזמרי המקהלה הם תלמידים הרשומים לאוניברסיטת הבאוהאוס בויימאר.

יורגן פושבק: מנהל מקהלה, קונרד יונגהנל: מנצח ומנהל מוסיקלי.

על המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים

המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, זוכת המקום הראשון בתחרות המקהלות הארצית לשנת 2008, מונה כ-30 חברים – רובם סטודנטים למוסיקה באקדמיה בירושלים. המקהלה נוסדה בשנת 1969 על-ידי אבנר איתי. כבר בראשית דרכה הוכרה כאחת המקהלות הטובות בארץ והופיעה עם תזמורות רבות, בהן הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית ירושלים והתזמורת הקאמרית הישראלית. בין היתר, המקהלה הופיעה תחת שרביטם של המנצחים ליאונרד ברנשטיין, זובין מהטה, גארי ברתיני ודניאל ברנבוים.

בשנים 1972 עד 1985 שימש סטנלי ספרבר כמנצחה ומנהלה האמנותי של המקהלה ואהרון חרל"פ היה מנצחה ומנהלה האמנותי של המקהלה בין השנים 1985 ועד 1997.

בשנת 2000 חידשה המקהלה הקאמרית את פעילותה תחת ניצוחו וניהולו האמנותי של סטנלי ספרבר והופיעה בתכניות א-קאפלה באולמות שונים, ביניהם מוזיאון תל אביב והאוניברסיטה המורמונית בירושלים. המקהלה מופיעה בקביעות בתכניות מיוחדות באקדמיה למוסיקה, ביניהן סדרת "משלנו" המוקדשת למלחיני האקדמיה וסדרת ה"מצוינות" במרכז טארג בעין כרם. המקהלה הופיעה בפסטיבל אבו גוש ב- 2004 ובכל שנה מאז שנת 2007 ועד היום.

בעונת הקונצרטים של 2006-7, המקהלה ביצעה את המיסה של בטהובן בדו מז'ור עם התזמורת הסימפונית ירושלים, הופיעה בסדרת "צעירים במשכן" במרכז המוסיקה במשכנות שאננים וביצעה את הרקויאם של פורה עם התזמורת הסימפונית ראשון לציון. בנוסף ביצעה המקהלה את המגניפיקט מאת באך עם התזמורת הקאמרית הישראלית, הגלוריה של פולנק והסימפוניה התשיעית של בטהובן עם התזמורת הסימפונית ראשון לציון, הסימפוניה השניhה של מנדלסון עם התזמורת הסימפונית ירושלים וקונצרט א-קפלה בסדרת "אתנחתא" בתיאטרון ירושלים.

בחודש אוקטובר 2008, יצאה המקהלה לסיור הופעות לאורך החוף המזרחי של ארצות הברית והופיעה בבוסטון, בלטימור, וושינגטון, פילדלפיה וניו יורק, במסגרת חגיגות 60 שנה למדינה.

בחודש מאי 2010, המבקר חגי חיטרון (הארץ) כתב על המקהלה: "אפשר רק לקנא במנצח סטנלי ספרבר ש'מנגן לו' על הכלי האנושי הזה". מוקדם יותר באותה העונה, הופיעה המקהלה יחד עם מקהלת אנקור בקונצרט מיוחד לכבוד המלחין הבריטי אנדרו קרטר. בחודש יולי 2010 חברה המקהלה לתזמורת הפילהרמונית בניצוחו של זובין מהטה לקונצרט "זעקה לעולם" בו בוצעה יצירתו של תומר הישג "זעקת אם", אשר הוקדשה לאביבה שליט וקראה תפילה לחזרתו של גלעד בריא ושלם.

בחודש מאי 2011 המקהלה ביצעה את הסימפוניה השניה של מאהלר בסדרת קונצרטים עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בחודש יוני, המקהלה ייצגה את ישראל בתחרות המקהלות הבינלאומית היוקרתית בעיר מרקטאוברדורף שבגרמניה. בסיום התחרות, המקהלה שילבה כוחות עם האנסמבל הקולי של מינכן בשני קונצרטים מיוחדים במינכן ובאתר ההנצחה בדכאו.

ב-31 לדצמבר, 2012, הצטרפה המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים למקהלה ע"ש גארי ברתיני ולתזמורת הפילהרמונית הישראלית בביצוע הסימפוניה התשיעית של בטהובן עם מאסטרו קורט מזור, בקונצרט מיוחד בערב סיום השנה האזרחית.

בחודש ינואר 2013, ביצעה המקהלה את היצירה "דיקסיט דומינוס" מאת ג.פ. הנדל בניצוחו של מאסטרו ג'ון נלסון והתזמורת הקאמרית הישראלית, ובחודש אפריל 2013, קיימה המקהלה ביצוע משותף ביחד עם המקהלה הקאמרית של האקדמיה למוסיקה בתל-אביב ע"ש אגודת ידידי האוניברסיטה בשוויץ של הרקוויאם הגרמני של ברהמס למקהלה ופסנתר בארבע ידיים.

בחודש מאי 2014 תבצע המקהלה את יצירתו של איגור סטרווינסקי "החתונה", הכתובה למקהלה, סולנים, ארבעה פסנתרים וכלי הקשה, בפתיחת תחרות רובינשטיין הבינלאומית לפסנתר.

מאפיין ייחודי של המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים הוא שמרבית חבריה הם סטודנטים במחלקה הווקאלית העוברים הכשרה לקראת קריירה סולנית. זמרים רבים חשים שהעבודה והיצירות להן הם נחשפים במקהלה מועילים עד מאוד להתפתחותם המוסיקלית והמקצועית.

מנצח ומנהל אמנותי: סטנלי ספרבר, מנצחי משנה: תמי קליינהויז וניר כהן, פסנתרנית: אירנה לונקביץ', מנהל המקהלה: ניר כהן

 

המופע יעלה ב-7 ביוני בשעה 11:00, ימק"א

זוכה תחרות רובינשטיין

בקונצרט מיוחד לפסטיבל ישראל

יחצ

מעט לאחר ההכרזה על הזוכה בתחרות הבינלאומית ה- 14 ע"ש ארתור רובינשטיין במאי 2014, יופיע זוכה התחרות במופע המסורתי של פסטיבל ישראל בליווי תזמורת הקאמרטה ירושלים.

התחרות הבינלאומית לפסנתר ע"ש ארתור רובינשטיין היא אירוע מוזיקלי הנמנה עם החשובים בעולם, אשר הפך במרוצת השנים לאבן שואבת בעבור פסנתרנים מכל רחבי העולם.

 

התכנית:

מנצח: וכטנג קחידזה (גיאורגיה)

זוכה תחרות רובינשטיין 2014

קלרינטים: דואו גורפינקל (ישראל)

 

קרומר / קונצ'רטו לשני קלרינטים

קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת של מוצרט או של בטהובן וקטעי סולו לפי בחירת הזוכה

היידן / סימפוניה מס' 101 "השעון"

 

המופע יעלה ב-2 ביוני, באולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים

 

קונצרטים במרכז עדן-תמיר, שכונת עין כרם

מסורת בת 45 שנה לזכרה של ברכה עדן

 

מרכז עדן-תמיר למוזיקה הוקם בשנת 1968 על ידי צמד הפסנתרנים ברכה עדן ואלכסנדר תמיר וממוקם בעין כרם. במהלך פסטיבל ישראל, מידי סוף שבוע, תתקיים במרכז סדרת קונצרטים שלהלן תוכניתה:

צילום-אלכס-תמיר.

צילום-אלכס-תמיר.

רק שוברט – שישי, 30 במאי– 12:00

 

סונטה לפסנתר בסול מז'ור ד. 894

פנטסיה לפסנתר בארבע ידיים בפה מינור ד.940

סונטה לפסנתר בלה מז'ור ד. 959

וואלסים אציליים וסנטימנטליים לפסנתר בארבע ידיים ד. 799

דואו הפסנתר הירושלמי : שיר זמל, דרור זמל

 

——————–

 

רק ברהמס – שבת, 31 במאי– 11:00

 

78 סונטה לכינור ולפסנתר בסול מג'ור, אופ.

38 סונטה לצ'לו ולפסנתר במי במול מג'ור, אופ.

19.רביעיית פסנתר מס.1 בסול מינור, אופ

איליה קונובלוב – כינור,

קיריל מיכנובסקי – צ'לו

יוליה גורביץ' – פסנתר

 

——————–

 

רק שופן – שישי, 6 ביוני – 12:00

 

פסנתרנים אמנים צעירים

חניכי מרכז אולדוול – קונסרבטוריון האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים

סקרצו מס' 2 בסי במול מינור, אופ. 31

פולונז פנטזיה אופ. 61

סונטה מס' 2 בסי במול מינור, אופ. 35

בלדה מס' 4 בפה מינור, אופ. 52

סונטה מס' 3 בסי מינור, אופ. 58

שבת, 7 ביוני– 11:00 בבוקר

רק שומאן

47רביעיית פסנתר אופ.

44רביעיית פסנתר אופ.

אמסמבל מילניום – אמסמבל הבית

יבגניה פיקובסקי, אליקום זלצמן,– כינורות

דמטירי רטוש– ויולה , פליקס נמירובסקי– צ'לי

רון זלקה- קלרנית, מריאנה סורקין-פסנתר

 

——————–

 

מצוינות – דור העתיד – שישי, 13 ביוני – 12:00

 

זוכי תחרות פסנתר ע"ש אסתר וחיים קלמי

 

מוסיקה קלאסית בפסטיבל ישראל 2014 Reviewed by on . פסטיבל ישראל ה-53 29.5.2014 - 20.6.2014 ברחבי ירושלים על אתריה ומוסדותיה מויימאר תגיע התזמורת והמקהלה הקאמרית של בית הספר הגבוה למוסיקה ע"ש פרנץ ליסט, שיבצעו את פסטיבל ישראל ה-53 29.5.2014 - 20.6.2014 ברחבי ירושלים על אתריה ומוסדותיה מויימאר תגיע התזמורת והמקהלה הקאמרית של בית הספר הגבוה למוסיקה ע"ש פרנץ ליסט, שיבצעו את Rating:

השאירו תגובה

scroll to top