יום ראשון , 24 יוני 2018

Home » Entertainment » מסע מוסיקלי בהרי הקרפטים עם סימפונט רעננה

מסע מוסיקלי בהרי הקרפטים עם סימפונט רעננה

הפעם בחרה התזמורת הסימפונט רעננה להגיש לקהל שלה מוסיקה שונה קצת.

מדובר בחלק מהמלחינים שלא מזדמן לנו לשמוע אותם בתדירות גבוהה, בטח ובטח לא בבתי הקונצרטים שלנו בארץ. אדוארד לאלו, ג'ורג' אנסקו צ'פריאן פורומבסקו, ומנגד שני קומפיזיטורים יותר ידועים, דבוז'אק, וברטוק.

"מסע בהרי הקרפטים", מציע מסע מוסיקלי באירופה התיכונה והמזרחית- מצ'כוסלובקיה דרך הונגריה ועד לרומניה. הקטעים המוסיקליים שנבחרו מייצגים את האופן שבו שאבו המלחינים-  אנטונין דבוז'אק, בֶּלָא בָּארְטוֹק, ג'ורג' אֶנֶסְקוּ וצִ'יפְּרִיָאן פּוֹרוּמְבֶּסְקוּ, את השראתם מן האוצרות העשירים והבלתי נדלים של הפולקלור המקורי העממי בארצותיהם. יצירתו של פורומבסקו מושמעת בישראל אך לעיתים נדירות.

ולצד מסע זה – ניחוח צרפתי בקונצ'רטו לצ'לו ותזמורת מאת לאלו.

 

על התזמורת ניצח איל עין הבר אשר גם משמש כחלילן בפילהרמונית, גם משתייך לסגל ההוראה  בבית הספר למוסיקה ע"ש בוכמן, ועוד הוא גם הופיע כסולן בהרכבים מוסיקליים שונים ואף זכה בפרסים. לאחרונה החל בפעילות ניצוח על תזמורות והתרשמותי ממנו היא נעימה על הבמה ומאוד מאוד סולידי .

ההפתעה המעניינת והמענגת של ערב זה הייתה השתתפותו של הלל צרי – צ'לן, אחיו התאום של הכנר נתאי צרי, שניהם וירטואוזים שנתנו כל אחד את החלק שלו להנאת ותשואות הקהל.

 

הלל צרי היה הסולן ביצירה של לאלו, קונצ'רטו ברה מינור לצ'לו ולתזמורת. כאן בא לביטוי היכולת של המלחין לתת תפקיד לצ'לן כך שיוכל לתת מכישוריו ולהפגין את היכולת של הצ'לו. לאלו מעמיד את הצ'לן במרכז, אמנם  בשוויון לתפקיד המשמעותי של התזמורת שמנגנת בעוצמה חדה, אולם מקנה לו תפקיד ראשי. מעניין כי הצפייה שלי ממוסיקה רומנית היא להמון שמחה, כאן מצאתי מוסיקה די נוגה.

להמחשה

היצירה מתחילה באופן נמרץ – לנטו ( אלגרו מאסטוזו, התזמורת מכינה וסולת דרך לסולן אשר מגיש את הרעיון הקצבי של הפרק, הנושא השני הוא מעודן ונעים לשמיעה, ואנו מוצאים עצמנו מאזינים לצ'לו יותר מהתזמורת.

הפרק השני, אינטרמצו – אנדנטה קון מוטו, מלווה בנגינה עמומה של כלי המיתר, עד שהצ'לו תופס את מקומו. זהו פרק איטי הנקטע בנגינת מחול מהיר קרוב למחולות ספרדיים. כאן גם באה לידי ביטוי נגינת צמד החלילנים וכלי מיתר.

הפרק השלישי רונדו- אלגרו ויואצ'ה כבר אומר על הקצב המהיר הפנטסטי.

 

נתאי צרי שהוא הכנר הראשי של התזמורת הסימפונט רעננה היה הסולן ביצירה של אנסקו , פרלוד באניסון. זו יצירת מופת של המלחין מעין נעימה עממית מלודית שקטה המאפשרת לכנר הראשי להפגין את השליטה שלו בכינור כסולן, זוהי ההגשה של מוסיקה עממית רומנית בעטיפה קלאסית של אחד המלחינים החשובים ברומניה. לא בכדי הוא נחשב כמלחין הלאומי של רומניה.

https://www.youtube.com/watch?v=61QKeWf8yI0

 

היצירה הנדירה של פורומבסקו הייתה קלאסית לסולן ניתאי צורי שכל צליל ממנה הרטיט לנו את הלב, כל כך נוגה, כל כך עדינה, המלחין אמנם ממוצא פולני, אולם הוא נחשב לאחד מגדוליה של המוסיקה הרומנית. המלחין נולד בשנת 1853 ב Ciprian Golembiovski כיום יתכן והמקום שייך לאוקריינה. הלחין את המוסיקה ששימשה להמנון הלאומי של אלבניה. הוא למד מוסיקה בסוצ'אבה וצ'רנוביץ, ואז המשיך ב Konservatorium für Musik darstellende קונסט בווינה 1879-1881 תחת אנטון ברוקנר ופרנץ Krenn. את דרכו האמנותית כמלחין, מנצח, וכנר ומאוחר יותר בבראשוב, שם הוא למד בבתי ספר למוסיקה ווקאלית רומנים.

בלדה לכינור נכתבה ב -21 באוקטובר, 1880, הבלדה לכינור ולתזמורת הפכה עד מהרה לעבודה הטובה ביותר הידועה של צ'יפריאן Porumbescu, ועבודת התייחסות במוסיקה קלסית הרומניה של המאה ה -19. היצירה, מלאה שירה ונוסטלגיה מרירה, עם אור וצל, ותערובת ריקוד ושיר ישן, כל הדבר בסביבה של מלנכוליה השלווה. מצויין!

 

עוד הפגינה התזמורת נגינת מחולות עם רומניים של המלחין בלא בארטוק:

מחול מקלות

מחול האבנט

מחול במקום אחד

מחול החליל והקרן

פולקה רומנית

מחול מהיר

ועוד מחול מהיר.

https://www.youtube.com/watch?v=K35-uW_8B3M

בארטוק שבנוסף להיותו מלחין היה גם אחד מחוקי הפולקלור המוסיקלי בהונגריה מולדתו, חקר גם את הפולקלור הרומני כמו מוסיקת עמים אחרים. כך הא גילה שבמוסיקה הזו משתמשים בסולמות פרימיטיביים בעלי חמישה צלילים ועם קשר עז לסולמות מזרחיים. מיקצבים בלתי סימטריים ועל כך כתב " המוסיקה העממית האמיתית היר רב גוונית ומושלמת בצורתה…"

בהשפעת מוסיקה זו ראשית דרכו המוסיקלית לוותה בפולקלור הונגרי ושירי עם של רומניה והבלקן.

במסעותיו הוא אסף נעימות ומחולות עם אותם עיבד לתזמורת קטנה. שבעת המחולות הללו שונים באופיים, מנוגנים בלי הפרדה ביניהם, כששלושת המחולות בסוף מהוות מעין קודה גדושת עוצמה והתרגשות גוברת של הצלילים עד לסיום.

בחלק השני התזמורת בהרכב מלא ניגנה את היצירה של אנטונין דבוז'אק – סימפוניה מס' 6 ברה מז'ור, אופוס 60

לסימפוניה זו השפעות מברהמס, היא  מהפחות נחשבות של המלחין אולם היא משלבת פסטורלייה ענוגה בשמחה ועל אף שיש בה קטע נוגה היא מלאת חיים וצלילים.

הפרק הראשון אלגרו נון טנטו מעורר לחיים ומגיש צלילים נעימים.

הפרק השני  האדאג'ו, איטי ונוגה  ואולם סולת הכינורות של הסימפונט וכלי המיתר עושים עבודה נהדרת והמנגניה מקסימה, מלודית כאשר לקראת סיום הפרק יש התפרצות עוצמתית של הכלים.

הפרק השלישי סקרצו פרסטו מהיר מושתת על מחול צ'כי עם נטיה למחול סלבי.

הפינאלה אלגרו קון ספיריטו-פרסטו עוצמתי, לדעתי האישית גובה התקרה בהיכל אינו מסוגל להכיל את עוצמת כלי הנשיפה. המוסיקה השקטה של כל הקשת שפותחים את הפרק מתפתחת ומתקדמת לויולה ולקלרניתות עליהן מתווספים סוללת כלי הנשיפה מאחור המסיימים את הפרק בתרועה.

מסע מוסיקלי בהרי הקרפטים עם סימפונט רעננה Reviewed by on . הפעם בחרה התזמורת הסימפונט רעננה להגיש לקהל שלה מוסיקה שונה קצת. מדובר בחלק מהמלחינים שלא מזדמן לנו לשמוע אותם בתדירות גבוהה, בטח ובטח לא בבתי הקונצרטים שלנו בא הפעם בחרה התזמורת הסימפונט רעננה להגיש לקהל שלה מוסיקה שונה קצת. מדובר בחלק מהמלחינים שלא מזדמן לנו לשמוע אותם בתדירות גבוהה, בטח ובטח לא בבתי הקונצרטים שלנו בא Rating: 0

השאירו תגובה

scroll to top