יום שבת , 21 ספטמבר 2019

Home » אוכל ושתייה 2 » על הביקור במסעדת " הבית" וגם מקלובה

על הביקור במסעדת " הבית" וגם מקלובה

מקלובה

 

 

 

"סשת", היא אומרת לי בטלפון, "בוא ניסע לחנות של אשורי בצרופה.

יש שם המון דברים יפים".

"לא קוראים לי סשת", אני אומר לה בנימה כועסת.

"אבל ככה אתה כותב את השם שלך "

"טוב, טוב" אני מתעצבן, "תדיגי, צרופה זה לא המקום של חנות  הספרים של איתמר?"

" כןן" היא עונה בהתלהבות.

"יופי", אני אומר "יש שם אולי ספר שאני מחפש. ויש לי תנאי אחד,

אנחנו הולכים לאכול בעין חוד, קראתי על זה משהו ואני חייב להיות שם."

"בסדר. אבל אני רוצה גם לקנות סושי בקיסריה, אתה רוצה להזמין משהו?

כדאי להזמין מראש."

" לא."

ונסענו.

הביקור בחנות של אשורי "פיצ'פקעס" -  ממש חוויה, מה גם שהן טענו

שקניתי את הדבר הכי יפה בחנות. 

אבל מה שמצא חן בעיני זה הבן-אדם: "אם אין לך כסף, ששת, תשלח לי צ'ק בדואר.

אני לא דואג"

"ואיתמר?" אני שואל אותו, "איפה איתמר?"

"איתמר סגר את החנות שלו" הוא עונה לי.

כשיצאנו היא אומרת "אתה רוצה שנדוויץ שהכנתי"?

"איזה שנדוויץ יש לך בראש", אני עונה, הרי אמרתי אנחנו הולכים לאכול בעין חוד.

ואז זאתי אומרת: "כולה חומוס, בשביל חומוס צריך לנסוע כל כך רחוק?"

"כן", אני אומר "הרי באתי בשביל המסעדה".

וככה אנחנו נוסעים, חולפים על עין הוד, עוברים באמצע כיכר שמצויירת על הכביש,

ונכנסים לדרך לא  דרך, בקושי שביל. עד שרואים את הכפר.

"הנה זה כאן, כבר מגיעים" אני אומר לה. אבל הדרך ממשיכה דרך נופים, שאם חס וחסה

אסתכל עליהם, נגיע, אבל לבית חולים.

אז אחרי כל הירידות והעליות אנחנו נכנסים סוף-סוף לכפר.

"היי וואלד", אני שואל חבורה של ילדים, "איפה פה המסעדה הכי טובה?"

"יש רק אחת" עונים לי ומכוונים אותי.

כך הגענו למסעדת "הבית בעין חוד" של אבו אלהיג'א.

 

מתוך כעשרים המנות שהגישו לנו שם, עליהן כבר כתבתי שיר, החלטתי להכין את המקלובה.

 

 

מרכיבים:

עוף שלם מפורק, או 4 כרעיים

2 בצלים  גדולים

4 פרחי כרובית חצויים

גזר חתוך למקלונים עבים

5 פרוסות חציל עובי בינוני

2 תפוחי אדמה פרוסים בינוני

כוס וחצי אורז שהושרה שעה במים חמים*

3 עלי דפנה

שמן קנולה עם מעט שמן זית כחצי כוס לערך

כף אבקת מרק

מים ( לא מדדתי)*

 

תבלינים:

כפית בהרט

כפית כורכום

קורט קינמון

קורט חוויג' למרק

פלפל שחור, פפריקה, כוסברה גרגירים טחון

3 גרעיני הל טחונים

 

ההכנה:

בסיר גדול מטגנים 2 בצלים פרוסים גס, מוציאים.

ולאחר מכן את פרחי הכרובית החצויים, מוציאים.

מטגנים מעט את הגזר, מוציאים.

מטגנים את פרוסות החצילים, מוציאים.

מטגנים את העוף מכל הצדדים (כדאי להגיר עליו את השמן שניגר מהירקות)

מטגנים את תפוחי האדמה, הופכים אותם ממשיכים לטגן קצת ומכסים את הסיר.

** אסור שתפוחי האדמה ידבקו לסיר

מעבירים את העוף לסיר אחר, מבשלים ב 4-6 כוסות מים וכף אבקת מרק עוף כחצי שעה.

 

כעת מסירים את המכסה מהסיר הגדול שאת תחתיתו מכסים תפוחי האדמה המטוגנים

מניחים 4 חצאי כרובית מטוגנת, מפזרים מחצית מהבצל המטוגן מחצית מהגזר,ומעל את פרוסות החצילים.

מניחים מעל את חלקי העוף המטוגן עלי הדפנה ובמרווחים מכניסים את שאר הכרובית הגזר ומחצית השנייה של הבצל המטוגן.

 

מערבבים את תערובת התבלינים עם האורז שהושרה שעה במים וסונן.

מפזרים את האורז על העוף כך שיכסו את כל החלק העליון.

מוסיפים את מי המרק בו בושל העוף, המים צריכים לכסות מעט על התבשיל.

מבשלים כחצי שעה ומעבירים לפחות לשעה נוספת על האש הכי קטנה.

מכבים וממתינים חצי שעה.

הופכים על מגש מתאים.

עוצמים עיניים.

ונהנים מהטעם.

 

 

בקושי הצלחנו לצאת מהמסעדה. אוכל כזה – לא אוכלים כל יום.

אני צוחק על זאתי: "חומוס, אהה? רק חומוס?"

וממשיך ושואל "שנעצור בדרך לקנות סושי"?

"סשת!" היא עונה לי בתקיפות "סע! ואל תדבר איתי על אוכל – שבוע".

 

 

P1141175P1271252P1281288

 

על הביקור במסעדת " הבית" וגם מקלובה Reviewed by on . מקלובה       "סשת", היא אומרת לי בטלפון, "בוא ניסע לחנות של אשורי בצרופה. יש שם המון דברים יפים". "לא קוראים לי סשת", אני אומר לה מקלובה       "סשת", היא אומרת לי בטלפון, "בוא ניסע לחנות של אשורי בצרופה. יש שם המון דברים יפים". "לא קוראים לי סשת", אני אומר לה Rating:

השאירו תגובה

scroll to top