יום שני , 17 דצמבר 2018

Home » פרוזה » פרשת שבוע » פרשת מקץ

פרשת מקץ

השבוע הלכתי שוב אצל הרב לשמוע דעתו.

"רבי" אמרתי לו, "כיצד זה כל הפרשנים שקראתי עוברים ככה לסדר היום על שנאת האחים?"

"שנאת אחים" הביט בי הרב בתמיהה.

" ברור, הרי אחיו של יוסף באו להורגו ובהשפעת ראובן מכרו אותו למדיינים כעבד, וכאילו לא די בזה הכאיבו לאביהם באומרם כי נטרף"

" ששת" אומר לי הרב " הכל מעשה ידי הבריאה  מלאכת מחשבת של הקדוש ברוך הוא"

" ברוך הוא וברוך שמו" אני עונה  " וכי למה מעשה מחשבה?

" אילו לא היו מוכרים את יוסף לא היה זה נמכר למצרים כעבד, ואילו לא היה נמכר לא היה נאסר בגין אשת פוטיפר הנפקנית, ואילו לא היה נאסר לא היה פותר לפרעה את חלומותיו, ואילו לא היה פותר לפרעה את חלומותיו לא היה הופך מושל מצרים, ואילו לא היה הופך מושל מצרים לא היו בני ישראל יורדים שמה לשבור רעבונם."

"כל זה על מנת להוריד את בני ישראל  למצרים?"

"בהחלט, רואה אתה איזו מלאכת מחשבת?"

"לא" אני עונה לו " מה נתן לנו הדבר הזה להיות עבדים לפרעה?"

"בהחלט כי אילו לא היינו עבדים לפרעה לא היה מוציאנו ממצרים  באותות ובמופתים ולא היה נותן לנו את התורה"

" ואת כל זה לא היה יכול לעשות בארץ כנען בלי כל הסיבוב הזה?"

"ששת! אולי במקום כל השאלות נשלך לשבור לנו מזון "

"לשבור מזון"

"כן  הרי אתה משביר לנו מאכלים"

" אהה רבי אתה מתכוון ללכת למסעדה במשביר לצרכן? היא כבר נסגרה"

" ששת אני רואה שאינך לומד את פרשיות השבוע, שנאמר:

" ה וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים:  כִּי-הָיָה הָרָעָב, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.  ו וְיוֹסֵף, הוּא הַשַּׁלִּיט עַל-הָאָרֶץ–הוּא הַמַּשְׁבִּיר, לְכָל-עַם הָאָרֶץ"

כעת הבנתי את מקור השם " המשביר לצרכן" המשביר המרכזי"

פרשת מקץ מספרת על חלום פרעה ויוסף פותר החלומות

לא רק פותר חלומות אלא איש חכם אשר ידע להתכונן מראש לקראת הבצורת ולמלא אסמיו בר.

וכל הארצות רעבים ללחם באים אל יוסף במצריים:

" וַיְהִי רָעָב בְּכָל-הָאֲרָצוֹת, וּבְכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם. " ( בראשית מא)

כך שולח יעקב את בנו לקנות מזון במצרים:

" א וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאוּ.  ב וַיֹּאמֶר–הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת.  ג וַיֵּרְדוּ אֲחֵי-יוֹסֵף, עֲשָׂרָה, לִשְׁבֹּר בָּר, מִמִּצְרָיִם.  ( בראשית מב)

וכאשר אלו יורדים מצריים ונפגשים ביוסף בלי להכירו מתעלל בהם יוסף, הוא דורש מהם להביא את אחיהם בנימין אליו, ביודעו שזהו בן הזקונים אשר ליעקב אביו

לאחר מכן הוא לא מאפשר להם להשיב את בנימין לחיק אביו

התחשבנות לשמה.

הנה:

" ד וְאֶת-בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף, לֹא-שָׁלַח יַעֲקֹב אֶת-אֶחָיו:  כִּי אָמַר, פֶּן-יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן. " (בראשית מב)

"ז וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת-אֶחָיו, וַיַּכִּרֵם; וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם, וַיֹּאמְרוּ, מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר-אֹכֶל.  ח וַיַּכֵּר יוֹסֵף, אֶת-אֶחָיו; וְהֵם, לֹא הִכִּרֻהוּ. " (שם)

" כ וְאֶת-אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי, וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ; וַיַּעֲשׂוּ-כֵן"

לו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם:  יוֹסֵף אֵינֶנּוּ, וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ, וְאֶת-בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ, עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה.  לז וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן, אֶל-אָבִיו לֵאמֹר, אֶת-שְׁנֵי בָנַי תָּמִית, אִם-לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ; תְּנָה אֹתוֹ עַל-יָדִי, וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.  לח וַיֹּאמֶר, לֹא-יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם:  כִּי-אָחִיו מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר, וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ-בָהּ, וְהוֹרַדְתֶּם אֶת-שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן, שְׁאוֹלָה. ( שם)

" ח וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל-יִשְׂרָאֵל אָבִיו, שִׁלְחָה הַנַּעַר אִתִּי–וְנָקוּמָה וְנֵלֵכָה; וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת, גַּם-אֲנַחְנוּ גַם-אַתָּה גַּם-טַפֵּנוּ.  ט אָנֹכִי, אֶעֶרְבֶנּוּ–מִיָּדִי, תְּבַקְשֶׁנּוּ:  אִם-לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ, וְחָטָאתִי לְךָ כָּל-הַיָּמִים. " ( בראשית מג )

ויעקב מרוב הרעב מסכים:

"

יג וְאֶת-אֲחִיכֶם, קָחוּ; וְקוּמוּ, שׁוּבוּ אֶל-הָאִישׁ.  יד וְאֵל שַׁדַּי, יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ, וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת-אֲחִיכֶם אַחֵר, וְאֶת-בִּנְיָמִין; וַאֲנִי, כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי."

אם זה לא מלודרמטי מה כן?

אולי הדאגה של יוסף לאביו

" כז וַיִּשְׁאַל לָהֶם, לְשָׁלוֹם, וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן, אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם–הַעוֹדֶנּוּ, חָי."

שהרי מרוב התרגשות התחיל לבכות:

" ל וַיְמַהֵר יוֹסֵף, כִּי-נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל-אָחִיו, וַיְבַקֵּשׁ, לִבְכּוֹת; וַיָּבֹא הַחַדְרָה, וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה."

וכאילו לא די בכך הוא מחביא גביע כסף באמתחתו של בנימין ולאחר מכן רודף אותם בטענת גנבה ומרמה ולוקח את בנימין לעבד, נראה אתכם חוזרים הביתה בלי בנימין הוא אומר לעצמו, מעניין מה סיפרתם לאביכם כשמכרתם אותי לעבד.

י וַיֹּאמֶר, גַּם-עַתָּה כְדִבְרֵיכֶם כֶּן-הוּא:  אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה-לִּי עָבֶד, וְאַתֶּם תִּהְיוּ נְקִיִּם.  יא וַיְמַהֲרוּ, וַיּוֹרִדוּ אִישׁ אֶת-אַמְתַּחְתּוֹ–אָרְצָה; וַיִּפְתְּחוּ, אִישׁ אַמְתַּחְתּוֹ.  יב וַיְחַפֵּשׂ–בַּגָּדוֹל הֵחֵל, וּבַקָּטֹן כִּלָּה; וַיִּמָּצֵא, הַגָּבִיעַ, בְּאַמְתַּחַת, בִּנְיָמִן. ( ברשית מד)

יהודה מנסה לדבר ללב יוסף:

" כב וַנֹּאמֶר, אֶל-אֲדֹנִי, לֹא-יוּכַל הַנַּעַר, לַעֲזֹב אֶת-אָבִיו:  וְעָזַב אֶת-אָבִיו, וָמֵת."(שם)

" כז וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ אָבִי, אֵלֵינוּ:  אַתֶּם יְדַעְתֶּם, כִּי שְׁנַיִם יָלְדָה-לִּי אִשְׁתִּי.  כח וַיֵּצֵא הָאֶחָד, מֵאִתִּי, וָאֹמַר, אַךְ טָרֹף טֹרָף; וְלֹא רְאִיתִיו, עַד-הֵנָּה.  כט וּלְקַחְתֶּם גַּם-אֶת-זֶה מֵעִם פָּנַי, וְקָרָהוּ אָסוֹן–וְהוֹרַדְתֶּם אֶת-שֵׂיבָתִי בְּרָעָה, שְׁאֹלָה.  ל וְעַתָּה, כְּבֹאִי אֶל-עַבְדְּךָ אָבִי, וְהַנַּעַר, אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ; וְנַפְשׁוֹ, קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ.  לא וְהָיָה, כִּרְאוֹתוֹ כִּי-אֵין הַנַּעַר–וָמֵת; וְהוֹרִידוּ עֲבָדֶיךָ אֶת-שֵׂיבַת עַבְדְּךָ אָבִינוּ, בְּיָגוֹן–שְׁאֹלָה.  לב כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת-הַנַּעַר, מֵעִם אָבִי לֵאמֹר:  אִם-לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ, וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל-הַיָּמִים.  לג וְעַתָּה, יֵשֶׁב-נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר–עֶבֶד, לַאדֹנִי; וְהַנַּעַר, יַעַל עִם-אֶחָיו.  לד כִּי-אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל-אָבִי, וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי:  פֶּן אֶרְאֶה בָרָע, אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת-אָבִי." (שם)

זהו!!! זה הקש ששבר את יוסף:

" א וְלֹא-יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו, וַיִּקְרָא, הוֹצִיאוּ כָל-אִישׁ מֵעָלָי; וְלֹא-עָמַד אִישׁ אִתּוֹ, בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו.  ב וַיִּתֵּן אֶת-קֹלוֹ, בִּבְכִי; וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם, וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה.  ג וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי; וְלֹא-יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ, כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו.  ד וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו גְּשׁוּ-נָא אֵלַי, וַיִּגָּשׁוּ; וַיֹּאמֶר, אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר-מְכַרְתֶּם אֹתִי, מִצְרָיְמָה.  ה וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ, וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי, הֵנָּה:  כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם."

הנה לכם מלאכת המחשבת" " כי למחיה שלחני אלוהים לפניכם"

שבת שלום

פרשת מקץ Reviewed by on . השבוע הלכתי שוב אצל הרב לשמוע דעתו. "רבי" אמרתי לו, "כיצד זה כל הפרשנים שקראתי עוברים ככה לסדר היום על שנאת האחים?" "שנאת אחים" הביט בי הרב בתמיהה. " ברור, הרי השבוע הלכתי שוב אצל הרב לשמוע דעתו. "רבי" אמרתי לו, "כיצד זה כל הפרשנים שקראתי עוברים ככה לסדר היום על שנאת האחים?" "שנאת אחים" הביט בי הרב בתמיהה. " ברור, הרי Rating:

השאירו תגובה

scroll to top