יום שישי , 14 דצמבר 2018

Home » כללי » קולות שמימיים ב"מוסטונן פסט" עם התזמורת הסימפונית ראשון-לציון

קולות שמימיים ב"מוסטונן פסט" עם התזמורת הסימפונית ראשון-לציון

למה זה נגמר, זו השאלה שוודאי כל אחד שאל את עצמו בסיום הקונצרט המיוחד והבלתי שגרתי הזה במסגרת מוסטונן פסט שהתקיים בראשון לציון.

ליסט שהיה מלחין שנוי במחלוקת כתב את היצירה – סימפוניית דנטה – סימפוניה לקומדיה האלוהית. בפרק האחרון ליצירה, המגניפיקט, נשמעו קולות מהשמיים, כל כך זכים וטהורים שהעור שלי מקבל צמרמורת גם בעת כתיבת שורות אלו. שתי מקהלות שרו וליוו את התזמורת הסימפונית ראשון לציון בניצוחו של אנדרס מוסטונן, שתי מקהלות שלא היה להן מקום על הבמה והן שרו מהיציע המרכזי, מלמעלה מבלי שנראה אותן והקולות האלו ממרומים זו חוויה ווקאלית מוסיקלית בלתי נשכחת.

מוסטונן-פסט (טאלין-תל אביב), ביוזמתו ובניהולו האמנותי של המנצח אנדרס מוסטונן, הוא פסטיבל בוטיק אסטוני-ישראלי החוזר לישראל זו השנה החמישית. הפסטיבל משדך בין מיטב תזמורות ישראל ובין מקהלות עילית מאסטוניה ולסולנים מן השורה הראשונה מהארץ ומאסטוניה.

במהלך שנותיו בישראל (במקביל למוסטונן-פסט הוותיק בטאלין), עשה לו הפסטיבל שם של אחד הפסטיבלים הבינלאומיים הגדולים בארץ ומקום בו ניתן לשמוע את המקהלות הטובות בעולם.

אנדרס מוסטונן

 ??????????

??????????

התכנית:

אנדרס מוסטונן, מנצח וכנר (אסטוניה)
ישראל רנד, חזן
מקהלת אלרהיין (אסטוניה)
מקהלת בת קול (ישראל)

אלר – פואמה סימפונית "שחר"
יוסף ברדנשווילי – אשכבה לבן עמי לחזן, מקהלה ותזמורת
י.ס. באך – קונצ'רטו לכינור בלה מינור מס' 1041
ליסט – סימפוניית דנטה – בעקבות הקומדיה האלוהית

ללא ספק תכנית  מקורית, ייחודית ולא שגרתית, אולי הייתי רוצה יותר  מהטעמים של אסטוניה אבל בסך הכל  במשך  הפסטיבל מתקיימים די אירועים בסגנונות שונים כך שכל אחד היה ועדיין יכול ליהנות מהמגוון הרב.

היינו אלר – "שחר" פואמה סימפונית

נולד ב – במרץ 1887 בטארטו
נפטר ב – ביוני 1970 בטאלין

מלחין אסטוני, המנגינה כל כך נעימה להאזנה שהיית רוצה שתלווה סרט, או שמוסיקה כזו תעיר אותך בשחרו של יום, מוסיקה שנעים להאזין לה. זו מוסיקה שהייתי מאפיין רומנטית, עם  מאפיינים עממים קלסיים מודרניים.

"שחר", אחת הפואמות הסימפוניות של היינו אלר נחשבת לביטוי תמציתי של המוסיקה הנורדית, יצירה המאופיינת בשפה מוסיקלית בהירה ועתירת דמיון ומבטאת את אהבת המלחין לטבע. הפואמה הסימפונית "שחר" הייתה לאחד מסמלי המוסיקה האסטונית ומנוגנת באולמות הקונצרטים בעולם כבר כמאה שנים. להיינו אלר, חלוץ המוסיקה האסטונית הלאומית מעמד שווה בארצו למעמד של גריג בנורבגיה ושל סיבליוס בפינלנד. השימוש הרב שלו במוסיקה עממית דומה לזה של ברטוק בהונגריה.

??????????

הוא משתמש באופן נכון בכלי התזמורת ליצירת מלודיה שיש לה טעם של עוד. החצוצרות וכלי הנשיפה מאחור ממלאים תפקיד חשוב  וכך גם התופים. המנגינה נפתחת עם האבוב בשקט כמו מעין השכמה, בהמשך עוצמתה עולה אולם מהר מאוד היא חוזרת להיות רגועה. הנושא חוזר על עצמו בווריאציות שונות ונעימות.

להאזנה:

https://www.youtube.com/watch?v=gCkynxfagtY

 

יוסף ברדנשווילי – אשכבה לבן עמי לחזן, מקהלה ותזמורת 

נולד בשנת 1948 במחוז אג'רה בגיאורגיה. אביו היה צייר ואימו עסקה בניהול מוזיאונים. הוא למד מוזיקה בקונסרבטוריון הממלכתי של טביליסי בו שימש כמורה במשך כעשרים שנה במקביל לעבודת הלחנה פורייה ליצירות תיאטרון ומחול עד שנת 1995, אז החליט לעלות לישראל. הוא מלחין ידוע שהלחין גם  מוסיקה לסרטים ועוד. הוא זכה בתואר אמן כבוד של גיאורגיה וכיהן כסגן שר התרבות של מחוז אטונומוס במדינה. הוא כתב מוסיקה ליותר מ-40 הצגות תיאטרון בכל התיאטראות בישראל וליותר מ- 20 סרטים.

??????????

??????????

הפעם  הוא  הגיש לביצוע (ונכח באולם) את יצירתו  אשכבה לבן עמי לחזן תזמורת ומקהלה (2015), יצירה חדשה שלצערנו כל אחד מאיתנו יוצא לו לפעמים לשמוע חזן מפלח את ליבנו בעת מעמד הקבורה.

להאזנה ( לא מהקונצרט):

https://www.youtube.com/watch?v=HA8apb5afXo

 

הקול של החזן הידוע, ישראל רנד, היה באוקטבות שבאמת פתחו שערי שמים  וכעובדה הקולות שנענו לו ממקהלת אלרהיין (אסטוניה) היו שמיימים.

הפתיחה האיטית הנוגה לא העידה על מה שיגיע בהמשך והשירה זכה וטהורה לא פחות מצלילי הכינורות. דו-השיח שנוצר בין החזן לבין המקהלה והתזמורת והיבבות שלו מצמרר ובלתי נשכח.

את "אשכבה לבן עמי" לחזן, למקהלה ולתזמורת  חיבר ברדנשווילי בשנת 2015 להזמנת התזמורת הקאמרית פוטסדאם בגרמניה. היצירה בנויה מכמה חלקים כאשר השיא שלה הן המלים האחרונות "מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא". מוסיקלית ראה ברדנשוילי ביצירה הזדמנות להפגיש את המסורת היהודית והגרמני  וההרמוניה המאפיינת את היצירה נכתבה בהשראת האקורד המפורסם מתוך "טריסטן ואיזולדה" של וגנר.

כעת הגיע הזמן לפרופורמר הגדול מוסטונן בעצמו.

??????????

י.ס. באך – קונצ'רטו לכינור בלה מינור מס'1041 ברי"ב

סולן ומנצח אנדרס מוסטונן

התזמורת בהרכב קאמרי בארוקי.

הקונצ'רטו הקצר עוקב אחר המבנה האיטלקי המסורתי של שלוש תנועות, מסודר במהירות איטית. בתנועת הפתיחה הטרגית ההרואית משולב הכינור בקפידה במרקם ובמלודיה. היצירה בנויה בצורה ריטואלית של חזרות על הנושא הראשי. הסולן הוא המנצח, הפרק הראשון שקט, אוניסוני.

בפרק השני,  האיטי הנובע מן הסגנון הלירי מעולם האופרה, הבס מציג נושא החוזר על עצמו, מוסטונן דומיננטי וכמובן כל ההופעה שלו על הבמה כשהוא מנגן מושכת תשומת לב. הצליל של הכינור זך וצלול, עדין ושקט.

הפרק השלישי נמרץ יותר ומלודי וסיום תזמורתי עשיר. הסולן מתעלה על  עצמו בווירטואוזיות בסיום.

??????????

??????????

את קונצ'רטו לכינור בלה מינור, רי"ב 1041  חיבר באך בהיותו בנסיכות קתן והוא ייעד אותה לנגן הראשי של תזמורת הנסיכות, יוזף שפיס (SCHEPIS), אחד הנגנים המעולים שנקלטו בנסיכות לאחר שמלך פרוסיה פיזר את תזמורת החצר בברלין. גאונותו של באך מוצאת את ביטויה בכך שחרף מגבלות נגני התזמורת הוא הצליח לשכלל את צורת הקונצ'רטו התלת-פרקי שקבל מוויואלדי בהעשרת המרקם התזמורתי, ברעיון של הנושאים המרכזיים, בלווי שהוא מעניק לסולנים ובייחוד בקונטרפונק.

הפסקה…

החלק השני של הקונצרט פרנץ ליסט – סימפוניית דנטה – בעקבות הקומדיה האלוהית

אלוהים איזו יצירה!

??????????

הנה תאזינו:

https://www.youtube.com/watch?v=hko1TNkgUUE

 

ליסט החל לעבוד כראוי על הסימפוניה של דנטה בערך בשנת 1855 כאשר הוא התיישב בווימאר. הוא ויתר על שלב הקונצרטים כדי למקד את חייו  בהלחנה ובחידוש.סימפוניה זו של דנטה קיבלה השראה ממקור ספרותי..הפעם היתה זו הקומדיה האלוהית של דנטה אליגיירי.

מאחר שהמוסיקה מתארת ​​את הירידה של דנטה לגיהינום, שהוא הסיפור, בעיבוד  מהספרות למוסיקה  ליסט לובש את כובעו השטני ועושה את מה שהוא עושה הכי טוב: מוסיקה אפלה, רועמת, מוזרה שמפחידה את המוח ואת הנפש.

היצירה מתחילה בלנטו אלגרו פרנטיקו מפעם מהיר ועוצמתי המתאר את התופת, הכניסה של דנטה לגיהנום. לאחר פתיחה אלימה וכאוטית אנו שומעים את גרסתו המוסיקלית של ליסט על הכתובת מעל שערי הגיהינום:  "נטשו כל התקווה כשאתם נכנסים", תרועה של טרומבון, חצוצרות ותופים, אקורד החוזר על עצמו הטובה והקונטרבס הצ'לות, והויולות מצטרפים ליצירת אווירת תופת. מכאן ואילך המוזיקה כולה אש וזעם, עיבוד מוסיקלי מעורר השראה של הייסורים הנוראים שחווה דנטה. זה מתפרץ עד שאנחנו מגיעים לאמצע קטע, אשר מתאר ​​את סיפורם של זוג אוהבים, פרנצ'סקה ופאולו.  הרומנטיקה, אם אפשר לקרוא כך למפגש הזה, מקבלת ביטוי בצלילי הנבל, היו 2 לפחות, וגם האורגן והכינורות מנעימים לנו צלילים. חלילנית הצד יחד עם כלי נשיפה קטנים עושים פלאים לאווירת הנכאים המפחידה, אלא  שהעגמומיות המלווה ברומנטיות נעימה כצלילים שהתזמורת מפיקה כולל הקרנות שבצד שמאל והצ'לות לא נמשכת. צלילים רועמים ואפילו צורמים את האוזן,  כלי הנשיפה והתופים מחזירים אותנו לתופת.

החלק השני של היצירה אנדנטה קון מוטו קואזי אלגרו כור המצרף Purgatory) פורגטוריום) הוא המקום שבו דנטה הלך אחרי התופת. ליסט משתמש בפוגה בקצב בינוני כדי להבדיל בין תנועה זו לבין האלימות בחלק הראשון והפרק הוא עדין, איטי, נעים לשמיעה עד כדי צלילים שמימיים. הבסון וכלי הנשיפה הקטנים מנעימים אבל הקטע קצת מונוטוני ואיטי. הכינורות בביצוע מעולה והקרנות משמיעים קולות שלא שמעתי יוצאים מהקרנות  והטובה משלימה את האווירה יחד עם כלי הנשיפה. ושוב חשתי אווירה קשה אם כי לא רועמת בצלילים.

אבל אם להגיע לגן עדן זה רק דרך הפרק השלישי, המגניפיקט עם קולות המלאכים. שתי מקהלות שניצבו ביציע המרכזי השמיעו את קולות המלאכים, מקהלת אלרהיין (אסטוניה)  ומקהלת בת קול (ישראל) היו  בשיא וווקאלי שטרם שמעתי, הצטמררתי, עורי הפך עור ברווז. עולם רוחני ושמימי ששמעתי אולי הסב ממני את תשומת הלב מהתזמורת אל שירת המלאכים שכה חבל שהסתיימה. אין לתאר את ששמענו בסיום: הושע נא, הושע נא  המצמרר אותי גם בעת כתיבת שורות אלו.

??????????

??????????

??????????

יבורך מוסטונן על המפעל האדיר שקיים כבר מעל חמש שנים  של פסטיסל טאלין תל אביב – מוסטונן פסט.

 

מקהלת אלרהיין

Ellerhein-23 (002)6

את מקהלת אלרהייןהקים בטאלין בשנת 1952 היינו קליוסטה, שניצח על המקהלה ודאג לפיתוחה עד למותו בשנת 1989. בין השנים  1970 ו-2012 עבדה לצדו המנצחת טילה-אסתר לויטמה. אלרהיין היה עם השנים למסגרת מוסיקלית הכוללת לצד מקהלות הילדים והנערות המופיעים כל הזמן, גם מרכז ללימודי מוסיקה שכל חברי המקהלה חייבים ללמוד בו. משנת 2012, מנהלים את המקהלה, אינגריד קרביץ כמנצחת ראשית, אולה סאנדר, מורה לסולפג', ויליה סילזבסקי, פיתוח קול, קדרי תומויה, פסנתרנית ומנהלת המקהלה היא מריט טולינג. מקהלת אלרהיין זכתה בפרסים בתחרויות בינלאומיות בבאדן, אוסטריה, (2012) ובתחרויות טאלין, קנטוניגקרוס, ספרד ובלימסול, קפריסין  (2013). בשנת 2014 זכתה המקהלה בפרס הגדול בתחרות "סגיצי" בגורציה באיטליה.

 

מקהלת בת-קול

מקהלת בת קול צילום בארי מורג4

על מקהלת בת קול של הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה-תל-אביב שהוקמה בשנת 1984 מנצחת ענת מורג. במקהלה חברות נערות בין הגילים 12 ו-18.המקהלה זכתה בפרסים ראשונים ובמדליות זהב בתחרויות בינלאומיות בפינלנד, באוסטריה, בסלובקיה ובאיטליה. המקהלה השתתפה בפסטיבלי מוסיקה בהולנד, בספרד, באנגליה, בהונגריה בגרמניה ובסין ובעונה זו מתארחת המקהלה בשוויץ. לצד קונצרטים לקהל הרחב הופיעה המקהלה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית והסימפונית הישראלית ראשון לציון ובהפקות האופרה הישראלית החדש. כיום שרים ב"בת קול" כ-160 ילדים בארבעה הרכבים. לצד מקהלת הנערות בת-קול פועלות שלוש מקהלות צעירות לבני  4 עד 12, ועליהם מנצחת  דליה לזר-שמעון, בוגרת המקהלה .

אנדרס מוסטונן, מנצח וכנר

Andres Mustonen by Vytautas Petrikas (002)7

בעונות הקונצרטים האחרונות היה המוסיקאי האסטוני אנדרס מוסטונן פעיל מאד בסצנת המוסיקה הישראלית כולל שיתוף פעולה עם התזמורת הסימפונית ראשון לציון. את הופעותיו של מוסטונן ניתן לאפיין כהופעות אישיות במיוחד. את רוב עשייתו כמנצח הוא מקדיש ליצירות קוליות ולסימפוניות דרמטיות. מוסטונן מאד פעיל בביצוע יצירות של מלחינים בני דורו וחש שותף בתהליכי היצירה. לצד עבודת הניצוח ממשיך מוסטונן לעמוד בראש "הורטוס מוסיקוס", קבוצת הנגנים שהקים כסטודנט בשנות השבעים של המאה שעברה. הקבוצה שהחלה את דרכה בביצוע מוסיקה נוצרית מוקדמת עוסקת כיום גם במוסיקה מסורתית הודית, יהודית וערבית וביצירות חדישות. עוד מרבה מוסטונן לנגן עם חברים מוסיקה קאמרית ולבצע עם רביעיית "ארט ג'ז" עיבודים ליצירות מופת.

 

ישראל רנד, חזן

החזן ישראל רנד נולד בתל אביב והיה סולן במקהלת הילדים של החזן שלמה רביץ. רנד היה תלמידו של החזן משה שטרן במכון הישראלי לחזנות אותו סיים בהצטיינות. הוא שימש כחזן בבית הכנסת "היכל מאיר" בתל אביב, בבית הכנסת המפטון בלונג איילנד, ניו יורק ובבית הכנסת הגדול ברמת גן. רנד הופיע בבתי האופרה ובאולמות קונצרטים גדולים בעולם בהם לינקולן סנטר ניו יורק, בתי האופרה בפראג, בודפשט ופאלם ביץ' בליווי תזמורות בתי האופרה. הוא מופיע בקביעות בסדרות הקונצרטים של אנסמבל "יובל" עם והפילהרמונית הישראלית בניצוח מרדכי סובול. ישראל רנד הופיע גם בהפקות תיאטרון ה"יידישפיל". הוא מוזמן תדירות לתכניות רדיו וטלוויזיה. הרפרטואר שלו כולל לצד פרקי חזנות, שירים נפוליטניים, יידיש, שירים ישראלים שירים וחסידיים. ישראל רנד משמש כמרצה בכיר בבית הספר לחזנות בפתח תקווה, אותו מנהל אלי יפה.

הקונצרט התקיים בהיכל התרבות ראשון לציון – התזמורת הסימפונית ראשון לציון

 

 

 

 

 

קולות שמימיים ב"מוסטונן פסט" עם התזמורת הסימפונית ראשון-לציון Reviewed by on . למה זה נגמר, זו השאלה שוודאי כל אחד שאל את עצמו בסיום הקונצרט המיוחד והבלתי שגרתי הזה במסגרת מוסטונן פסט שהתקיים בראשון לציון. ליסט שהיה מלחין שנוי במחלוקת כתב למה זה נגמר, זו השאלה שוודאי כל אחד שאל את עצמו בסיום הקונצרט המיוחד והבלתי שגרתי הזה במסגרת מוסטונן פסט שהתקיים בראשון לציון. ליסט שהיה מלחין שנוי במחלוקת כתב Rating: 0

השאירו תגובה

scroll to top