יום ראשון , 19 נובמבר 2017

Home » כללי » קונצרט "קלאסיקה" עם הסימפונית ראשון-לציון (קונצרט מס' 2)

קונצרט "קלאסיקה" עם הסימפונית ראשון-לציון (קונצרט מס' 2)

 

20171019_210949AA

התזמורת הסימפונית הישראלית הגישה לקהל בקונצרט מס' 2 שלה קונצרט קלאסיקה, זאת מפני שנבחרו ממיטב המלחינים הקלאסיים: היידן, בטהובן ומוצארט.

רוח חדשה, אולי מרעננת נושבת על במת התזמורת, ראשית הוחלט לכבוד שנת ה-70 למדינה לנגן בכל קונצרט שיר ישראלי שעובד לתזמורת, הפעם היה זה השיר "עין גדי" ללחן של דב אהרוני, עיבוד דורון טוויסטר (הצ'לן הראשי).

העיבוד נעים, קצת איטי מעין גדי שאני מכיר וארוך מדי לטעמי.

גם על במת הנגנים יש רוח חדשה בעיקר בנגני כלי המיתר ובהחלט ראיתי דמויות חדשות שחלקן נראות לי מבטיחות.

היצירות:

מנצח: סטיבן ד'אגוסטינו Stephen D'Agostino
פסנתר: רן צמח  Ran Zemach
בתוכנית:
היידן, סימפוניה מס' 96 ברה מז'ור "הַנֵס".
בטהובן קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 4 בסול מז'ור, אופ' 58.
יורם מיוחס, פתיחה סימפונית מס' 2 – בכורה עולמית.
מוצרט
, סימפוניה מס' 36 בדו מז'ור ק' 425 "לינץ".

Haydn – Symphony No. 96 ("The Miracle")

Beethoven – Piano Concerto No. 4

Yoram Meyouhas – Symphonic Overture No. 2 – World Premiere.

Mozart – Symphony No. 36 K.425 ("Linz")

 

מנהג שלא השתנה הוא מתן במה ליצירות של מלחינים ישראלים, יש האוהבים זאת ויש שלא. יש יצירות שנעים להאזין ויש שפחות.

הפעם זכינו ביצירה של המלחין יורם מיוחס פתיחה סימפונית מס' 2 בבכורה עולמית.

הפתיחה עוצמתית, כלי הנשיפה וההקשה ובמיוחד הקסילופון נתנו את "מכסימום העוצמה" ואליהם הצטרפו המיתרים ואפילו נבל היה שם.

ההרגשה הכללית בהאזנה לצלילים שאנו לא רגילים ב"קלאסיקה" היו כשל מוסיקה לסיפור מתח או לסרט מתח. דווקא היה בהחלט גוון מעניין, מפעם לפעם מעין רגיעה אבל מיד התפרצות עוצמתית של צלילים לא הרמוניים כלל וכלל. מאידך היה קטע קלרנית בס ממש מענג אבל קצר מדי.

המלחין יורם מיוחס כותב בין היתר כי ביקש להציג ביצירה זו דפוס המוכר כרונדו סונטה, לאחר תרועת החצוצרות הוא מציג את שני הנושאים העיקריים עם מהלכים ריתמיים מתחלפים באמצעותם הוא יוצר דרמה, זאת בניגוד לאפיזודות אחרות ליריות ורגועות לצד הדרמה.

המעברים הם בעלי אופי רגוע ותזמור דליל יותר.

כך הוא יוצר את הדרמה-מתח ההרמונית בין כלי הנשיפה ממתכת לבין הקווים המלודיים של כלי נשיפה מעץ, הנבל והמיתרים.

סיום בקודה בעוצמה המדגישה את הנושא העיקרי וחזרנו למאה ה-18 ….

יורם מיוחס. קרדיט צילוםHeike Kaldenhoff

יורם מיוחס. קרדיט צילוםHeike Kaldenhoff

המלחין יורם מיוחס נולד בישראל בשנת 1967. הוא השתלם כוויולן אצל דניאל בנימיני ולמד ניצוח אצל אהרון חרל"פ. מיוחס מרבה לנגן מוסיקה בת-זמננו בארץ ומחוצה לה, לרבות יצירות של מלחינים ישראליים אשר כתבו במיוחד בעבורו. הוא שימש כוויולן מוביל בתזמורות בארץ. הקליט ל"קול המוסיקה" ולתחנות רדיו אחרות בעולם. יצירותיו בוצעו בין השאר בהונגריה, בצ'כיה, בארה"ב ובישראל. כמרצה, ניהל בעבר תכנית-רדיו משלו ברשת א'של קול ישראל והתראיין רבות ל"קול המוסיקה"על פעילותו כמלחין וכמבצע. כיום מחלק את זמנו בין ישראל לגרמניה ומקדיש את רוב זמנו להלחנה. יורם מיוחס הוא זוכה בפרס ראש הממשלה למלחינים לשנת 2017.

ההמשך היה הסוכרייה של הקונצרט לדעתי.

היידן, סימפוניה מס' 96 ברה מז'ור "הַנֵס".

Haydn – Symphony No. 96 ("The Miracle")

 20171019_200558AB

איזה נס שהנברשת באולם הקונצרטים שנפלה לא גרמה נזק רב. הקהל הצליח להתחמק מהנברשת במזל –נס, הכיוון שכולם הצטופפו בחזית למחיאות כפיים לאחר הביצוע, והסימפוניה קיבלה את הכינוי שלה.

היידן ניצח עליה בלונדון ובזכות זאת היא עשירה יותר שכן בחצרות בהן הוא ניצח לא היה עושר של כלים לרשותו.

הפרק הראשון אדג'יו – אלגרו פתיחה קלאסית אדירה ונעימה, פלירטוט של הכינורות עם כלי הנשיפה מעץ ואז קטע סולו קצר לאבוב שמוביל לנושא. נוצרת מוסיקה מלודית שבחלקה היא מהירה כלי הנשיפה שמאחור מעצימים את הביצוע ושוב נוצר דו- שיח בין המיתרים לנשפנים ואני מציע לשים לב לחלילנית הצד שמפגינה לקראת הסיום בעיקר מול האבוב ביצוע מעולה…

פרק האנדנטה – פתיחה איטית אך נעימה של חטיבת הכינורות המציגים את הנושא, מהר מאוד מצטרפים הקלרניתות וגם כלי הנשיפה הקטנים המעצימים את המנגינה. גם הכלים הכבדים נותנים טון כאן, החצוצרות, האבובים והקרנות וכדאי להאזין להם בין המנגינה הנעימה של המיתרים אבל לדעתי דווקא כלי הנגינה כמו חליל הצד והקלרנית "גונבים את ההצגה". פשוט ביצוע מדהים.

פרק המינואט הוא אלגרטו המציג ריקוד אוסטרי שאם עוצמים עיניים לרגע ניתן לתאר את אולמות הריקוד המלכותיים. מאוד מלודי כאשר האבוב, הקלרנית והחלילים עושים עבודה נפלאה…

הפינאלה Vivace Assai זהו פרק של אפקטים מוסיקליים כמו נסיעה פראית מלאה פניות חדות אבל מלודי מלא חן וביצוע נפלא של הסימפונית.

תשואות כי החלק הזה היה הכי מרשים מבחינתי בקונצרט.

https://www.youtube.com/watch?v=DzxM3Je93IQ&t=267s

לאחר ההפסקה:

בטהובן קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 4 בסול מז'ור, אופ' 58

   Beethoven – Piano Concerto No. 4

 20171019_211010A

הפרק הראשון אלגרו מודראטו נפתח עם נגינת סולו של הפסנתרן רן צמח המנגן אקורדים פשוטים ומיד הוא מפסיק והתזמורת מנגנת, המיתרים כינורות צ'לות יוצרים פתיחה מלודית בעוצמה נעימה. בדרך כלל אנחנו רגילים שהמיתרים פותחים ואז הפסנתר מצטרף, ביצירה זו זה שונה. כך לאורך הפרק יש דו שיח בין הפסנתר לתזמורת, צורת הנגינה הזכירה לי בדמיון יין- יאנג. התבוננתי היטב בפסנתרן, הוא די מנוסה ומכיר את היצירה עד כדי נגינה ללא תווים. הפרק מסתיים בעוצמה של הפסנתרן.

פרק שני אנדנטה קון מוטו פתיחה דרמטית והדרמה ממשיכה בין הפסנתר לתזמורת וכך גם בהמשך למרות שהתזמורת עצמה לוקחת חלק ניכר בביצוע הפרק.

פרק שלישי רונדו ויווצ'ה מהיר, קצבי הכינורות והמיתרים בביצוע מלודי מעולה, הפסנתר מצטרף מפעם לפעם אבל לא באופן וירטואוזי מרשים.

לסיכום, יצירה מאוד נעימה של בטהובן, הביצוע מעולה אבל הציפיה הייתה מרן צמח שזכה בפרסים רבים ליותר וירטואוזיות מרשימה.

רן צמח 2 צילום תמר צמח

רן צמח 2 צילום תמר צמח

רן צמח, פסנתר
פרץ לתודעת הציבור בישראל כאשר היה בשנת 1986 לזוכה במדליית הזהב בתחרות הפסנתר הבינלאומית בטוקיו, תחרות חשובה מאד באותה עת. הקריירה שלו החלה עוד קודם כשהופיע החל מגיל 11 כסולן עם תזמורות ישראל, עם סימפונית ירושלים בניצוח גארי ברתיני ועם הפילהרמונית הישראלית בניצוח מהטה. שנה לאחר הזכייה הוזמן לנגן עם הפילהרמונית הישראלית לצדם של פוליני, ברנדל, פרחיה, ברנבוים ולופו. בשנת 1991 בעקבות חתימת הסכם השלום עם מצרים, ניגן צמח כסולן בקונצרט עם תזמורת ירושלים בניצוחו של המצרי טאהה נאג'י, מנצחה של התזמורת הסימפונית קהיר. במקביל ובעקבות הזכיה והמוניטין יצא צמח למסעי קונצרטים במרכזי המוסיקה בעולם כולו.

באותה תקופה בערך החל רן צמח לחוש בבעיה באחת מאצבעות ידי ימין. בתחילה הוא ניסה להתעלם. אבל אותה הפרעה עצבית הביאה לכך שהוא החליט לחדול מהנגינה. החלטה כואבת ואמיצה, בעקבותיה כשבע שנים לאחר הזכייה ההיסטורית החל רן צמח בקריירה חדשה. הוא נרשם ללימודים בטכניון ומשם יצא כבעל תואר שני במדעי המחשב. במהלך הלימודים היה גם עוזר הוראה וגילה לעצמו את יכולותיו בתחום ההוראה. בתום הלימודים פנה לעבודה בחברת הייטק. כעבור כעשרה חודשים הוא החל לשוב לנגינה. לפני כעשר שנים, גילה שאותה הפרעה שאין לה כל תרופה, חלפה לבלי שוב. הוא חזר אל במת הקונצרטים כדי לעסוק באמנות האהובה עליו: נגינת פסנתר. הוא מופיע ברסיטלים ובקונצרטים בארץ ובעולם ומלמד פסנתר באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. לאחרונה סיים מסע רסיטלים בישראל שבמהלכו התמודד בהצלחה יוצאת דופן עם ארבע מן הסונטות הנודעות והמורכבות של בטהובן. מצוייד ברוח זו הוא שב ומנגן את בטהובן עם התזמורת.

 

החלק האחרון של הקונצרט

Mozart – Symphony No. 36 K.425 ("Linz")

מוצרט, סימפוניה מס' 36 בדו מז'ור ק' 425 "לינץ"

 

היה מאוד לא מרשים, אפשר היה לבחור יצירה יותר מרשימה (מבחינתי האישית) מאידך המנצח הרשים בניצוח על היצירה. הביצוע של הסימפונית מעולה אבל היצירה עצמה שנפתחה באיטיות מסוימת אפשרה לי להתבונן בנגני הקרנות, האבובים והכנר הראשי שנתנו את המכסימום.

בפרק השני פוקו אדג'ו הרשים אותי הצ'לן הראשי דורון טוויסטר, גם פרק זה היה איטי כאן הבחנתי בצ'לנית חדשה, בנגן קונטרה בס חדש ועוד כנריות.

המנואט הפיח רוח חדשה ונעימה ושוב אולמות הריקודים של הימים ההם מנעימים את ההאזנה.

הסיום פרסטו למרות שהיה מהיר היה די משעמם.

סטיבן ד'אגוסטינו, מנצח

מנצח


את חשיפתו לעולם חייב המנצח האמריקני סטיבן ד'אגוסטינו למנצח הנודע סר גיאורג שולטי. בשנת 1995 לאחר שהכיר בכישוריו של ד'אגוסטינו הזמין אותו שולטי לשמש כעוזרו במסעי קונצרטים עתירי הופעות של תזמורת פסטיבל בודפסט הנודעת. בעקבות הסיור החל ד'אוגסטינו לפתח קריירה של מנהל מוסיקלי ומנצח ראשי במדינות מזרח אירופה ושימש בתפקידים אלו בתזמורת הסימפונית דנובה, תזמורת טטביאנה. מכאן היתה הדרך קצרה להזמנה להופעות בבית האופרה הממלכתי בבודפסט, בתזמורת הלאומית ההונגרית ובתזמורת הרדיו באותה מדינה. במקביל במולדתו ארצות הברית הוזמן לנצח על תזמורות רבות לאורכה של המדינה ואחד משיאי הופעותיו היה כשניצח על תזמורת נאומבורג בהופעתה ב'סנטרל פארק' בניו יורק בשנת 2009. ד'אוגסטינו בוגר בית הספר מנהטן למוסיקה, זכה בשנת 1993 במלגת פולברייט שאפשרה לו המשך לימודים בהונגריה ובעקבות הלימודים לפתח קריירה באותה מדינה. שנה אחר כך זכה במלגה ע"ש לנארד ברנשטיין בטנגלווד שם השתתף בכיתות אמן חשובות בניצוח.

 

 

 

קונצרט "קלאסיקה" עם הסימפונית ראשון-לציון (קונצרט מס' 2) Reviewed by on .   התזמורת הסימפונית הישראלית הגישה לקהל בקונצרט מס' 2 שלה קונצרט קלאסיקה, זאת מפני שנבחרו ממיטב המלחינים הקלאסיים: היידן, בטהובן ומוצארט. רוח חדשה, אולי מר   התזמורת הסימפונית הישראלית הגישה לקהל בקונצרט מס' 2 שלה קונצרט קלאסיקה, זאת מפני שנבחרו ממיטב המלחינים הקלאסיים: היידן, בטהובן ומוצארט. רוח חדשה, אולי מר Rating: 0

השאירו תגובה

scroll to top