לא ביום ולא בלילה – סרט מטלטל על אמונה, צדק ועדתיות
העולם החרדי, זה לא סוד, נחלק לשניים כמו הרבנויות עצמן, יש את העדה הספרדית ויש את העדה האשכנזית שאולי גם בהן יש פלגים אבל הפלג הליטאי הוא אחד הקפדניים והייתי אומר גם אחד המתנשאים ביותר.
הליטאים הם קבוצה מרכזית בציבור החרדי ולבושם האופייני שונה מהחסידים – חליפה קצרה, מגבעת תואמת עם קיפול בקצה ופאות רק מאחורי האוזניים.
ישיבת פּוֹנִיבֶז', המעוז של הליטאים היא ישיבה גבוהה בישראל ונחשבת לאחת מהישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי. מעצם ההגדרה "ליטאים" מדובר בישיבה אשכנזית. מכאן אפשר להבין שרק מעט ספרדים יתקבלו לישיבה זו. בציבור החרדי יש ישיבות שלומדות בשיטה הליטאית הלמדנית, שמזוהה לכאורה עם תפיסה אשכנזית ויש ישיבות שלומדות יותר בכיוון ההלכתי, שמזוהה לכאורה עם רבנים ספרדים. אבל הפערים הרבה יותר עמוקים מן הנראה לעין ואם לא ניזהר בלשוננו נקרא להם "אפליה".
על זה דן הסרט שלפנינו ללא כחל וסרק ולפעמים תוך שימוש בוטה במילים כמו "פרענק" – חלילה מלומר זאת בימינו. הסרט לא עושה חשבון ולא מעגל פינות ונוקב במפורש בשם הישיבה – פוניבז' תוך העמדתה בשיא השאיפות של רפאל, נער צעיר שסיים את החיידר כעילוי שאינו יכול להתקבל לשם. הנער הוא בן לחוזרים בתשובה שכאן בבני-ברק בעלילה הזאת נחשבים לנחותים, מה עוד שהאב שיפוצניק ואילו הילד השני שמתקבל הוא בן להורים עשירים שיכולים לתרום לישיבה.
משפחת גבאי הם חוזרים בתשובה ממוצא צרפתי-מזרחי, המנסים להתנתק מעברם ולהשתלב בקהילה החרדית האשכנזית בבני-ברק.
כשבנם העילוי אינו מתקבל לישיבה הם מנסים לשנות את רוע הגזירה. האב שמואל, השיפוצניק עם אמונה גדולה, מתקשה להשלים עם הפגיעה בבנו ובדרכו המחוספסת הוא מנסה להיאבק בהחלטה.
התפתחות דרמטית ובלתי צפויה מטלטלת את בני המשפחה ואת סביבתם ויורדת לשורשי אמונתם המשותפת. "לא יום ולא לילה" – על צדק ואמונת אמת שהופכת עולמות.
הבחירה הרשמית לפסטיבל ירושלים 2024.
הסרט יוצא לבתי הקולנוע ברחבי הארץ כבר ביום חמישי הקרוב 20 בפברואר 2025.
https://www.youtube.com/watch?v=Xz9WxhZK5so
בימוי: פנחס וויה
בהשתתפות: אלי מנשה, אדם חתוכה פלד, מעיין עמרני, שמואל וילוז'ני
שפה: עברית, צרפתית, תרגום לעברית
ישראל / 2024 / אורך: 90 דקות
משחק מצוין ומשכנע , המלצת צפיה
קרדיט צילום – זיו ברקוביץ
