יום שלישי , 16 יולי 2019

Home » כללי » הקאמרית הישראלית מגישה: מֶלוּזִינָה היפה

הקאמרית הישראלית מגישה: מֶלוּזִינָה היפה

??????????

קונצרט ערב הפסח עם יצירות מעניינות בביצוע התזמורת הקאמרית הישראלית, על במת הניצוח עמד הפעם המנצח מאסטרו כריסטוף פופן Christoph Poppen (גרמניה) שהוא המנצח הראשי של התזמורת הקאמרית של קלן.

והיצירות:

פליקס מנדלסון-ברתולדי (1847-1809) האוברטורה "מֶלוּזִינָה היפה",      אופ' 32
קרל נִילְסֶן (1931-1865) קונצ'רטו לקלרינט ולתזמורת, אופ'​ 57
ליאור נָבוֹק (1971) "טֶטְרִיס" לחמישיית נשיפה כפולה (עשירייה)
יוזף היידן (1809-1732) סימפוניה מס׳ 104 ("לונדון") ברה מז'ור

 

סולן אורח נגן הקלרינט הוראסיו פרירה (פורטוגל)

??????????

 

הקונצרט נפתח בעוצמה נעימה עם האוברטורה "מֶלוּזִינָה היפה" יצירה קסומה המבוססת על אגדה: מלוזינה יפה, אך לה סוד נורא. בשבתות חציה התחתון הופך לדג. מן האביר ריימונד, בעלה, היא מסתירה את סודה ואף כי התרתה בו שלא יבוא אל חדרה בשבתות, אך האביר מציץ…ומלוזינה חומקת ושבה המיימה.

ביצירה זו אהבתי את הביצועים של חליל הצד יחד עם כלי הנשיפה הקטנים. הצלילים האלו מעלים אסוציאציות על בתולות ים אולי, אבל בהחלט יש כאן תזמורת מנגנת ונושפת ומתעצמת כגלי הים ועל הבמה כלי הנשיפה מול המיתרים כסערה. היו שם על הבמה 2 בסונים, 2 קלרניתות, 2 חצוצרות,  2 קרנות ושני אבובים. בצד הטימפני ובשכוך הסערה צליל חליל מקסים בליווי הקונטרבס עם התזמורת. בקיצור היה נעים לשמוע.

??????????

??????????

??????????

מה שעוד ייחד את היצירה כמו את שאר היצירות זה מלחין אלגנטי מרשים מאוד: מנדלסון, ככל ילד מרכז-אירופי, הכיר את אגדת מלוזינה. אך ב-1834, כשצפה בברלין באופרה על אודותיה, יצא כה כעוס על מלאכת המלחין, שהבטיח לפאני אחותו שיעשה תיקון. ובאמת, ליום הולדתה הלחין את הפואמה הסימפונית הזאת, שבבכורתה בלונדון התקבלה בנימוס וב-1836 בלייפציג כבר קצרה תשואות. היצירה כתובה בצורת הסונטה ולמרות הכחשות המלחין ניתן למצוא בה מתאם בין מהלכיה הצליליים לבין פיתולי העלילה: משכנָהּ המימי של מלוזינה מגיע אל אוזנינו כבר בפתיחה, דרך גרגורי קלרינטים וסלסולי חלילים וכשריימונד מופיע, גם הדבר הזה מוחש: פָה מינור זועף חודר אל נועם הפָה מז'ור שבו מתוארת מלוזינה. מתח דרמטי-כרומטי, משיכות קשת נמרצות והלמויות תוף מנבאים את הסוף הטראגי של השידוך הבלתי הולם…

 

היצירה השניה קרל נִילְסֶן (1931-1865) קונצ'רטו לקלרינט ולתזמורת, אופ'​ 57.

התזמורת הצטמצמה: מיתרים, שני בסונים, שתי קרנות אבל במרכז הבמה כישרון צעיר: הוֹרָסיוֹ פֶרֵירָה (פורטוגל) קלרינט. ממש וירטואוז, לראות את ההתעמקות שלו והדבקות שלו בביצוע זו חוויה. היצירה מעניינת, התופים בצד מנגנים ממש מרש אבל הקלרניתן מגיש קדנצות סולו מדהימות אפילו עוצמתיות, לפעמים מעט צורחות בזעף ולפעמים ליריות מהורהרות משהו. הליווי של המיתרים קצבי מיוחד והניצוח מקסים באלגנטיות שלו. היצירה נעה בין קלאסי למודרני, הקצבים משתנים, לפעמים עגמומי ולפעמים סערה עולה עם קצב התופים והכינורות – רומנטיקה מזוקקת בצליל זך וענוג. השיח של הקלרניט עם הבסון לצד הסולו שלו נעים, היצירה מלאת הפתעות: אטיות מתחלפת במהירות, קצביות בסטטיות, טונאליות בא-טונליות, פָה מז'וריות במי מינוריות.

 ??????????

??????????

??????????

??????????

??????????

זו יצירה שניה שהקאמרית מנגנת מיצירות נילסן, בהחלט יצירה לא קלה לביצוע אבל קיבלנו ביצוע מדהים וגם זכינו בהדרן מפתיע במוסיקה אולי חסידית-מזרח אירופית, אולי מסולסלת כזו שיופיה צובט את הלב.

 

לאחר ההפסקה נוגנה היצירה של ליאור נָבוֹק הישראלי שנכח באולם. עשרה כלי נשיפה במעגל לא סגור ניגנו את היצירה "טֶטְרִיס" לחמישיית נשיפה כפולה (עשירייה).

אולי זה רק אני, כי אנשים אהבו, אבל אני לא כל כך נהנה מיצירות מודרניות.

 ??????????

??????????

??????????

??????????

??????????

"הלחנתי את 'טטריס' בסתיו 2009 במנהטן", כותב המלחין על יצירתו. "הכרך, על קצב חייו הניירוטי וזרימות האין-קץ של בני אדם, מכוניות ומידע העניק לי השראה. במבט מהצד נראו לי בני האדם כרובוטים הנשלטים בידי כוח חיצוני, נאבקים נגד השעון, נגד האונה במוחם האומרת "הירגע!", אלה נגד אלה: מאבק הישרדות בג'ונגל של חומות המתנשאות אל על. נדמָה לי שבני האדם מתקשים ליהנות מן התהליך הבריא של נשימה ונשיפה, המבזבז כביכול זמן יקר…בהתמדה הם מנסים ללהטט בו-זמנית בין עניינים רבים, כאותם שחקני טֶטְרִיס המנסים להתאים קוביות לדפוס כלשהו בטמפו מאיץ והולך. מן הצד נראה קצב חיים זה מרתק אולי, אך חשתי שבעומק המצב טראגי. ביצירה ארבעה פרקים ברצף: לך הלאה, אנשי ביבים, מצא לך עיסוק ואל תרפה מעיסוקך. הפרק הראשון והרביעי מתארים את קצב החיים נטול-הנשימה. השלישי הוא סָטירה על אנשים חסרי מנוח. השני מוקדש לרבבות המהגרים ממרחקים המכַלּים את חייהם במרתפי מסעדות או חנויות, כדי לשרת את המתרוצצים במפלסים שמעל לראשיהם. "טטריס" נכתבה בעבור חמישיית כלי הנשיפה מעץ ע"ש הינדמית בהזמנת האקדמיה למוזיקה של מיינץ ובתמיכת קרן אני אייסלר-להמן".

 

ולסיום (נחת רוח!) יוזף היידן (1809-1732) סימפוניה מס׳ 104 ("לונדון") ברה מז'ור.

תענוג!

פתיחה אדג'ו- אלגרו נעימה, גם שקטה וגם עולה בעוצמה, מאוד מלודית. תחילתו של האלגרו פשוטה להפליא, עם נגינת המלודיה שלו בכינורות ואחר כך כניסת האבובים המשרים משהו מינורי. ולפתע, תוך שימוש בווריאציות על אותה מנגינה קטנה, מפציע אלגרו מז'ורי. עבודה נפלא של המיתרים וקודה נפלאה.

התנועה השנייה של אנדנטה היא מתונה ולא איטית באמת, היא מרגשת, זהו זמן הכינורות, הכניסה שלהם שקטה ומלודית, כלי הנשיפה הקטנים נכנסים ואז העוצמה מתגברת ומתקבלת הרמוניה מרתקת. יש בפרק הזה שילוב מיוחד שרק היידן מאבות הסימפוניות יכול לערוך ולהלחין. חילופי המקצבים וההכנסה של הבסון וכלי הנשיפה והסיום עם חליל הצד זה היה ממש קסום.

??????????

??????????

התנועה השלישית הופכת את הצורה המורכבת של המינואט ושל הטריו על ראשה.בדרך כלל חיננית, המינואט נשמע שמח, הנשמה של המלחין בתוך היצירה, מחול חיזור עדין של אולמות נשפים עם רומנטיקה מזוקקת של צלילים כאשר גם כאן יש ביטוי עז לבסונים ולאבובים.

הסיום פינאלה ספירוטוזו זו סונטה וירטואוזית שמתחילה בכנר הראשי וממנו למיתרים וכלי הנשיפה. הכל נמרץ, אדיר עם סיום שמציב סטנדרט שאפתני לסימפוניה של העתיד. זהו היידן בשיאו והביצוע הוא של התזמורת הקאמרית הישראלית.

 

המנצח כריסטוף פופן ((Christoph Poppen, יליד מינסטר שבגרמניה, קנה לו שם כמתכנן קונצרטים חדשני, המרבה לשבץ ברפרטואר הקונצרטים שלו יצירות בנות-ימינו. הכשרתו ככנר באה לידי ביטוי בהופעותיו כסולן ועם הרכבים קאמריים, ובשנים אלה הוא המנצח הראשי של התזמורת הקאמרית של קלן ומנצח ראשי אורח בסינפונייטה הונג קונג. בעבר ניצח על הפילהרמונית ההולנדית, הפילהרמוניות של האג וסיאול, הסימפוניות של ברלין, זַרְבְּרִיקֶן, במברג, וינה, דטרויט וסינגפור, קאמרטה זלצבורג ותזמורת חבל סָבוּאָה בצרפת. בין האופרות שניצח עליהן החטיפה מן ההרמון של מוצרט בתיאטרון אַלְטוֹ באֶסֶן, אִיפִיגֶנְיָה באָאוּלִיס באופרת שטוטגרט ואוֹבֶּרוֹן של ובר באופרת קלן. מ-2003 מאסטרו פופן מכהן כפרופסור לכינור ולמוסיקה קאמרית באקדמיה למוזיקה ולתיאטרון במינכן. לפני כן ניהל את האקדמיה למוזיקה ע"ש אייזלר בברלין ואת האקדמיה למוזיקה בדֶטְמוֹלְד.

 ??????????

הוֹרָסיוֹ פֶרֵירָה (Horácio Ferreira) החל לנגן בקלרינט בגיל 8, ובשנים האחרונות קנה לו מוניטין כאחד מנגני הקלרינט הבולטים של פורטוגל. הוא קיבל תעודת אמן מבית הספר הגבוה למוזיקה ולאמנויות הבמה של פורטו, השתלם בבית הספר הגבוה ע"ש המלכה סופיה במדריד ועתה הוא לומד בפריס אצל פרופ' ניקולָה בַּלְדֵרוּ (Baldeyrou). ב-2009 זכה בפרס הראשון בתחרות הבינלאומית Terras de La Salette בפורטוגל, ב-2014 קטף את הפרס הראשון בתחרות למוזיקאים בראשית דרכם של איגוד הרדיו והטלוויזיה של פורטוגל, באותה שנה, בתחרות הבינלאומית לקלרינט ע"ש דביסי בפריס, זכה בפרס על הביצוע הטוב ביותר של הרפסודיה הראשונה של דביסי, ובשלהי 2016 זכה במקום הראשון בתחרות הבינלאומית ע"ש פָּקַלְנִיס בווילנה שבליטא. פרירה מרבה להופיע במולדתו וברחבי אירופה וכן הופיע בארה"ב, בקנדה, בברזיל ובסין.

 

 

 

ליאור נָבוֹק, פסנתרן ומלחין ישראלייליד תל אביב, השלים את תאריו הראשונים בהלחנה ובניצוח באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים אצל ינעם ליף, ואת הדוקטורט - בקונסרבטוריון למוזיקה ניו אינגלנד בבוסטון, אצל ג'ון הַרְבִּיסוֹן. יצירותיו מוזמנות על ידי גופי מוזיקה בישראל ובעולם ומבוצעות באולמות כגון קרנגי הול בניו יורק, פילהרמוני בברלין ובתי האופרה של פרנקפורט, נירנברג וסידני. משיכתו לבמה הולידה את האופרה ההתערבות, עפ"י סיפור קצר של צ'כוב ועל גדות הנהר שלנו בהזמנת אופרת פרנקפורט. בין יצירותיו הקוליות: על משכבי בלילות לסופרן ולנבל, דיאלוגים לסופרן ולכלי הקשה וים ושקיעה לקול נשי, לטרומבון, לקונטרבס ולפסנתר. בין יצירותיו התזמורתיות: ביכורים סימפוניים, בגטלות סימפוניות, קונצ'רטו לגיטרה וקונצ'רטו לקלרינט. כמו כן הלחין יצירות קאמריות ומקהלתיות רבות. נבוק זכה במלגות ובפרסים מקרנות קוסביצקי ולילי בוּלַנְזֶ'ה, בפרסי אקו"ם ובפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים ב-2002 וב-2010.

 

 

 

 

 

הקאמרית הישראלית מגישה: מֶלוּזִינָה היפה Reviewed by on . קונצרט ערב הפסח עם יצירות מעניינות בביצוע התזמורת הקאמרית הישראלית, על במת הניצוח עמד הפעם המנצח מאסטרו כריסטוף פופן Christoph Poppen (גרמניה) שהוא המנצח הראשי קונצרט ערב הפסח עם יצירות מעניינות בביצוע התזמורת הקאמרית הישראלית, על במת הניצוח עמד הפעם המנצח מאסטרו כריסטוף פופן Christoph Poppen (גרמניה) שהוא המנצח הראשי Rating: 0

השאירו תגובה

scroll to top