יום שלישי , 15 אוקטובר 2019

Home » כללי » הרקוויאם של ורדי בביצוע התזמורת הסימפונית ראשון לציון

הרקוויאם של ורדי בביצוע התזמורת הסימפונית ראשון לציון

 img_9903%d7%a9

אני לא ממש מתכוון לכתוב את ההיסטוריה של הרקוויאם הזה שג'וזפה ורדי כתב, יצירה שהתגלגלה בין כתיבת פרק בניסיון להקדיש לרוסיני רקוויאם  ובין הניסיון של ורדי לכתוב רקוויאם לקראת פטירתו של משורר איטלקי מפורסם. יותר הייתי רוצה ולא בטוח שאפשרי לי להצליח בכלל, זה לקשור את הכישרון של ורדי שנחשב לאחד מגדולי מלחיני וכותבי אופרות בעולם למלחין של יצירה ליטורגית דתית כרקוויאם. דעתי האישית היא שבחלקים רבים של היצירה האדירה הזו הרגשתי יותר שאני בבית האופרה, רק שלא היה סיפור מאחורי המוסיקה שמבוססת על פרקי המיסה הקתולית. ורדי משתמש בקולות הסולנים ובניסיון ובידע שלו בכדי להעניק למיסה מאפיין אופראי מובהק אבל ענק ועצום.

חובה לציין שמדובר ביצירה ווקאלית אדירה שבה המקהלות המתארחות כמו גם הסולנים נתנו את המיטב שיכולנו לבקש, ביצוע אדיר (אני אשתמש במונח אדיר הרבה כאן) וכל זה כמובן לא היה קורה ללא התזמורת הסימפונית ראשון-לציון.

אני גם חייב לציין לשבח את המנצח אנדראס מוסטונן שבנה עם כל המשתתפים את הקונצרט שהוגש לקהל שמילא את האולם בהיכל התרבות ראשון לציון.

img_9910a

הקונצרט מס' 3 בסדרה הסימפונית, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון

בביצוע:

אנדרס מוסטונן מנצח Andres Mustonen (אסטוניה) בעצם הוא כבר נחשב למנצח קבוע כאן בישראל

אסטה קרישיונייטה, סופרן) Asta Krikšciūnaite   ליטא)

מוניקה אוולין-ליב, אלט Monika-Evelin Liiv – Mezzo Soprano (אסטוניה)

אלחנדרו אסקובר, טנור Alejandro Escobar – tenor (קולומביה(

גנאדי בזובנקוב, בס Gennadi Bezubenkov (רוסיה)

 

מקהלת המדינה הלטבית Latvian State Choir

מקהלת עמק חפר מנצח: שמעון לבטוב

התוכנית:
ורדי, רקוויאם.

יצירה כוראלית אדירה שונה מכל יצירות הרקוויאם ששמעתי עד עתה (פורה, מוצארט, ברהמס) וכמו כל פרקי המיסה היא מתחילה בפתיחה הנוגה – רקוויאם והקירייה – מנוחת עולם לנפטר, שמתחילה בעגמומיות עצובה שמאפיינת את היגון. אבל מהר מאוד ישמעו על הבמה קולות הסולנים האדירים שהגיעו מקצווי עולם, הטנור אלחנדרו אסקובר העוצמתי, הבס הרוסי גנאדי בזובנקוב בעל הקול העמוק והאדיר, זמרת הסופרן אסטה קרישיונייטה  מליטא, והמצו סופרן מוניקה אוולין-ליב מאסטוניה מולדתו של המנצח… וכאשר המקהלות מצטרפות הביצוע ענק ועוצמתי, אבל הפרק מסתיים בקולות נוגים של מנוחת העולמים ואל רחם נא.

בחלק השני של היצירה מתחיל הרצף שבו יום הדין מקבל את ביטויו, החלילים, הקלרניט וכלי הנשיפה יחד עם התזמורת נותנים את העוצמה הזו כך שהרגשתי כאילו השמיים נפתחו ממעל, זה אחד החלקים והקטעים מהיפים שהיו בקונצרט, איזו מקהלה אדירה! (מקהלות).

ואז תרועת החצוצרות ממרפסת היציע, וכלי הנשיפה על הבמה בתרועה וצליל נפלא קוראת להתייצב ליום הדין. כזו עוצמה לא שמעתי כאן בהיכל, עוצמה שהייתה מעבר ליכולת האקוסטית של האולם. עם סיום התרועות זמר הבס בצליל שקט ועמוק חודר את כל השריון שעטינו בפני התפילה הנוצרית. המצו סופרן מצטרפת והמקהלה כולם קוראים להתייצב ליום הדין, כי יש דין ויש דיין.

ושוב ארבעת הסולנים בשירתם נותנים תחושה שאנחנו בכלל באופרה ולא ברקוויאם לזכר המתים.

מה יטען אומלל כמוני, מי יהיה מליץ יושרי, המקהלות האלו שרות  ויודעות לתת עוצמה ווקאלית בלתי נשכחת על הבמה כאן. והסופרנית גם היא אדירה.

הסופרניות שרות: זכור נא מושיעי ולאחריה הטנור באריה אופראית של ממש שר את אנקת האשם, לי זה לא היה מעניין אולי כי באתי לשמוע מוסיקה דתית ולא אופרה אבל קטע זה ממש הולחן אופראית לדעתי. מאידך זמר הבס שבא אחריו, ממש מפגין נוכחות על הבמה, ואי אפשר לא להקשיב לו באומרו עת רשע יבוא על עונשו ואש התופת ידונו..

המקהלה שמצטרפת אחריו מגישה את החלק הכי יפה ביצירה לדעתי, "יום הדין" זה קטע תזמורתי ווקאלי מהטובים ששמעתי וחבל שהוא קצר כי אחריו יש כבר קולות של נהי ובכי, קטע לירי מיוחד ומרגש מבחינה ווקאלית עם סיום דרמטי.

בפרק התרומה או המנחה מציב המלחין את הסולנים  ביצירה לשיר אלוהינו מושיענו הצל נשמות מאמיניך. ושוב לתחושתי מדובר בקטע אופראי ממש, לא ליטורגי או מתאים למיסה לזכר המתים. אבל זו היצירה וזו גדולתה וכאן הגדולה גם של המנצח מסטונן להביא ולהוציא לפועל את כל הביצוע האדיר הזה עם התזמורת והמשתתפים.

בהמשך המקהלה מקבלת חסד מהמנצח והוא מאפשר להם לשבת מה שלא קורה בהרבה מקהלות ואני אישית מכיר ומבין את הקושי הזה.

והבס יחד עם הטנור והזמרות מענגים בשירה האיכותית  הנפלאה של רחמי שמים.

פרק הסנקטוס – הקדוש, הוא קטע מקהלתי שבו לקול כלי הנשיפה מכריזים סנקטוס, פרק נפלא של שירה מקהלתית לחובבי מוסיקה כוראלית שהאזנה מרובה עלולה להעביר אותך על דתך!

גם התזמורת הסימפונית של ראשון לציון לוקחת חלק בכך, וכל זה מביא אותנו להושענה, הושענה במרומים.

כאן מגיע החלק של האגנוס דאי – שה האלוהים, תפילה זכה וטהורה של המקהלה שחודרת כל שיריון ונוגעת בכל אחד.

אור הנצח זה החלק בו הסופרניות והמקהלה קוראות למנוחת עולמים אור ונצח האר עליהם.

פרק הסיום, הצילני נא – ליברה מי. נראה שהמלחין נתן כאן את כל העוצמה בפתיחה לחלק הסיום. הדרמה גדולה קולות המקהלה על פי הקבר מתעצמות עם קולות הסופרן.

שוב חוזר המוטיב של יום הדין שכה השתוקקתי לשמוע שוב. ביצוע אדיר למקהלה ולתזמורת שמבטא את היכולת הגבוהה. פשוט שוב ארשום "אדיר" נפלא וחייב גם לציין את קולות הבנות במקהלה ( משהו נצחי).

שילוב קולות המקהלה בקטע זה של ליברה מי – הצילני נא יחד עם כלי הנשיפה היה מעולה. השמים נפתחו לקולות האלו. וזה הולך ומתעצם לקראת הסיום אלא שאז שוב מורגש העצב והיגון בתחינה לפני האל הצילני נא. הסופרנית מכריזה הצילני נא אל ממוות והצמרמורת אוחזת. אריה אופראית ממדרגה ראשונה שג'וזפה ורדי בחר לסיום נפלא של היצירה.

 img_9908%d7%a9

אנדרס מוסטונן, מנצח

בחמש עונות הקונצרטים האחרונות היה המוסיקאי האסטוני אנדרס מוסטונן פעיל מאד בסצנת המוסיקה הישראלית. עם התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון הופיע לראשונה בעונת תשע"ה. שיתוף הפעולה עם התזמורת כלל הופעות בסדרות המנויים והופעה של התזמורת ב"מוסטונן-פסט טאלין – תל-אביב" שהוא הפיק בישראל. שיתוף הפעולה כלל הבאת אמנים מאסטוניה והכללת יצירות מארצו בתכניות התזמורת. את הופעותיו של מוסטונן ניתן לאפיין כאישיות במיוחד. את נקודת המבט המקורית שלו ואת תפיסתו המוסיקלית הוא לסימפוניות של מאהלר, ליצירות שוסטקוביץ' או לקלסיקונים הווינאיים. את רוב עשייתו כמנצח הוא מקדיש ליצירות קוליות ולסימפוניות דרמטיות. הוא מאד פעיל בביצוע יצירות של מלחינים בני דורו וחש שותף בתהליכי היצירה. בסתיו הנוכחי הוא פעיל במיוחד באירועי יום ההולדת ה-85 של המלחינה סופיה גוּבַּאידוּלינה,  באוקטובר ניצח על ביצעו הבכורה לאורטוריה שלה "על אהבה ושנאה" שהוקדשה לו ועל הקונצ'רטו לכינור שלה "אופרטוריום" (מנחה) עם ואדים רפין בהלסינקי. מוסטונן מקווה להביא יצירות אלה ואחרות לביצוע גם בישראל.

Andres_Mustonen_photo_Maxim_Reider

Andres_Mustonen_photo_Maxim_Reider

אסטה קרישיונייטה, סופרן

זמרת הסופרן הליטאית אסטה קרישיונייטה, נחשבת מזה שני עשורים לאחד האמנים הבכירים בארצה. לאחר שסיימה את לימודיה באקדמיה הליטאית למוסיקה ולדרמה התקבלה לצוות תיאטרון המוסיקה קלייפדה ואת השמך לימודיה עשתה בארה"ב, שם גם זכתה בתעודה בתחרות הזמרה הבינלאומית על שם פאוורוטי בפילדלפיה. היא שרה יותר משמונים תפקידים אופראיים ויותר משלוש מאות יצירות על במת הקונצרטים.

מוניקה אוולין-ליב, מצו סופרן

זמרת המצו סופרן האסטונית  מוניקה-אוולין ליב רכשה את נסיונה המקצועי הראשון בתכנית יטה-פארקר לזמרים צעירים ובעקבותיה השתתפה בהפקות חוץ שונות של בית האופרה המלכותי בהן גם רסיטלים בלונדון בערים אחרות באנגליה ובצרפת. היא למדה באקדמיה למוסיקה באסטוניה בהדרכת מאטי פאלם ובאקדמיה של ליטא.

אלחנדרו אסקובר, טנור
את תחילת המוניטין הבינלאומיים שלו רכש הזמר הקולומביאני אלחנדרו אסקובר כאשר זכה בעשור הקודם בפרסים במספר תחרויות בינלאומיות. השתתפותו בתחרות "טוטי דל מונטה" הביאה להופעתו הראשונה בבית האופרה בטרוויזו באיטליה ושם החלה הקריירה הבינלאומית שלו והוא שר בארצות אמריקה הלטינית, ברבות ממדינות אירופה, ביפן, בסין ובישראל.

גנאדי בזובנקוב, בס
זמר הבס הרוסי גנאדי בזובנקוב הוא אחד המעוטרים ביותר בצוות זמרי בית האופרה מארינסקי בסנט  פטרבורג. הוא בוגר הקונסרבטוריון על שם רימסקי-קורסקוב בעיר (1979) ועשר שנים אחר כך היה לזמר בית האופרה הנודע.

המקהלה הלאומית של לטוויה
המקהלה שתציין בשנה הקרובה מלאת לה 75 היתה לאחת המבוקשות ביותר באירופה. היא מונה חמישים זמרים ונחשבת למקהלה המקצועית הגדולה במדינות הבלטיות. הרפרטואר של המקהלה הלטווית  שכלל עד היום את מגוון היצירות הווקאליות מעידן הרנסאנס ועד ימינו תוך התבססות ביצירות המאות התשע-עשרה והעשרים התרחב בשנים האחרונות לסוגות שונות של מוסיקה לרבות, מוסיקה עכשווית, מוסיקה קלה ומוסיקה לסרטים. מנהלה המוסיקלי ומנצחה של המקהלה מאז שנת 1997 הוא מאריס סירמאיס.

 latvian-state-choir2

מקהלת עמק חפר
את מקהלת עמק חפר יסד המנצח הנרי קלאוזנר בשנת 1965 כמקהלה אזורית. מאז  שרה  המקהלה תחת שרביטיהם של הנרי קלאוזנר, מיה שביט, נעמי פארן, רונית אייזנברג , ורדה זליג ויעל קיין. משנת 2000 משמש שמעון לבטוב כמנצח הקמהלה וכמנהלה המוסיקלי. במקהלה זמרים ותיקים, זמרים צעירים, תלמידים וסטודנטים.

 

התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון
נוסדה בשנת 1988 על-ידי עיריית ראשון לציון. בתוך זמן קצר התמקמה בקצה העליון של הפירמידה האמנותית, כגוף מוסיקלי מוביל ומחדש בישראל. משנת 1989 משמשת התזמורת בהצלחה רבה כתזמורת הבית של האופרה הישראלית.

החל בשנת 2010 לוקחת התזמורת חלק חשוב ומרכזי בהפקות האופרה במצדה בשיתוף האופרה הישראלית. עד כה עלו האופרות "נבוקו" (בשנת 2010), "אאידה" (בשנת 2011), "כרמן" (בשנת 2012), "לה טראויאטה (בשנת 2014), "טוסקה" (בשנת 2015) בניצוחו של דניאל אורן והפקה בימתית של "כרמינה בורנה" בניצוחו של ג'יימס ג'אד. התזמורת זכתה לשבחי הביקורת. 50,000 איש מהארץ ומחו"ל שמעו את התזמורת בהפקות הענק לרגלי המצדה. החל בעונת הקונצרטים  2014-2015 מונה ג'יימס ג'אד למנהל המוסיקלי החדש של התזמורת והחליף את דן אטינגר אשר כיהן בתפקיד 7 שנים . אטינגר מכהן עתה כמנצח אורח ראשי. ג'יימס ג'אד מונה לאחרונה גם כמנהל מוסיקלי וכמנצח ראשי של התזמורת הפילהרמונית של סלובקיה.

 

 

 

הרקוויאם של ורדי בביצוע התזמורת הסימפונית ראשון לציון Reviewed by on .   אני לא ממש מתכוון לכתוב את ההיסטוריה של הרקוויאם הזה שג'וזפה ורדי כתב, יצירה שהתגלגלה בין כתיבת פרק בניסיון להקדיש לרוסיני רקוויאם  ובין הניסיון של ורדי לכתוב   אני לא ממש מתכוון לכתוב את ההיסטוריה של הרקוויאם הזה שג'וזפה ורדי כתב, יצירה שהתגלגלה בין כתיבת פרק בניסיון להקדיש לרוסיני רקוויאם  ובין הניסיון של ורדי לכתוב Rating: 0

השאירו תגובה

scroll to top