על מלון הבוטיק " בית שלום" אני שומע כבר די הרבה זמן, רק שלא הצלחתי להגיע עד מטולה, להפתעתי הגעתי מחד-נס די מהר, הכבישים לצפון עד קריית שמונה פשוט מעולים.
המלון מיוחד, הוא שוכן בבניין בן 120 שנה, כל הסגנון שלו הוא וינטג' של פעם אבל מאידך הוא מפנק ומצויד בג'קוזי זוגי ( לנתי בסוויטה ) וכל מה שצריך.
מבחינתי גולת הכותרת הייתה כמובן ארוחת הערב שהכין לנו השף אסף אוטולונגי וגם הסיור בגלריה של מרים הוד בעלת המקום.
איך שהגענו פגשנו את יורם מנהל מזון ומשקאות ובעצם האיש שדואג כאן לכל העניינים, כי מארוחת הבוקר המעולה שאנשים מהסביבה באים ועד ארוחת הערב שגם מגיעים אורחים ממלונות אחרים הוא ומרים תמיד שם. ישבנו ושוחחנו על צלחת פירות ומיץ תפוחים מהמטע של חיימק'ה טרי, טרי סחוט במקום, ונהניתי לשמוע פרקי היסטוריה וגם לשמוע על אוכל ומסעדות ועל מטולה בכלל.
עוד אני יושב ומנסה לקלוט את העוצמה של הבניין, מכל זווית אפשרית אני רואה יצירות אומנות ושכיות חמדה, אבני קוורץ ועוד, גם בארוחת הערב במסעדת בית שלום מצאתי עצמי מוקף ביצירות אומנות ועדיין לא קלטתי שבעצם אני נמצא במרכז אומנות הצמוד לגלריה של מרים.
חשוב לדעת על המורשת, הצוואה שחיים משה השאיר לבנו שלום היתה קצרה, אך במילים מעטות היא אומרת כל כך הרבה:
"בני, אני מוריש לך את המשק בחיי כדי שתדע לשמור עליו אחרי מותי. יהיו לך קשיים רבים, אך אתה תדע לעמוד בהם ולהתגבר. אל תעזוב ואל תמכור את המשק. גם אני לא הזנחתיו בימים הקשים ביותר. זכור, המשק הוא קן המשפחה כולה".
דברי הצוואה האלה של האיש הישר והפשוט, חיים-משה, התרחבו והיו לצוואת אמת, צוואה שבעל פה למשפחה כולה: "אל תעזבו את המשקים!"
הם לא עזבו את המשק ולהפך, הפכו את המקום לתפארת מטולה.
במלון 13 חדרים המיועדים רק לזוגות, המלון ללא ילדים וללא מעשנים. יש בו 3 חדרי דלאקס, 2 סוויטות גדולות, 8 חדרי אירוח ו -3 סוויטות במבנה האבן העתיק. אנחנו התארחנו בסוויטה בשמת שבמבנה האבן העתיק, כבר בכניסה ( עליה במדרגות ) ישנו סלון, ממש דיוואן של פעם. החדר עצמו מזכיר טירה מהודרת, קירות האבן והרהיטים משרים הרגשה שלא זכינו לה במלונות אחרים, התמהיל בין המודרני לעתיק נפלא ואולי טלפון החוגה מתקופת תרפפ"ו שמשמש אותך להתקשר לקבלה מסמל את זה.
זה חדר ענקי, בכניסה יש מטבחון עם מכונת קפה, קומקום ועוד. יש פינת ישיבה עם שולחן שגם הוא יצירת אומנות, מיטה ענקית עם כיסוי מיוחד ומצעים שיש בהם רקמה של פעם, טלויזיה ,ריהוט, כפי שציינתי ג'קוזי זוגי מפנק, גם חדר הרחצה הוא מיוחד ויש בו מקלחון.
מה חסר? היה חסר לי שולחן למחשב ושקעים (מהניסיון אני תמיד מגיע עם כבל שקעים… כן).
מה היה לי מפנק? שוקולדים… מממ ליקר שזיפים, פירות ותפוחים מהמטע, ו…חלוקי רחצה.
העניין של המקום הוא מורכב, מורכב מהבנין, בית אבן עתיק מתקופת החלוצים שנמצא במצב משומר מצוין! מהחצר הרומנטית ואשר מהווה מיקום מצוין לארוחות בוקר בעונה… ואשר למרגלותיה מטע הדובדבנים וגינת התבלינים. הגלריה ועבודות האומנות וכמובן היחס האישי והנעים של מרים ושאר העוסקים במלאכה ולסיום איך לא המסעדה עם השף אסף אוטולונגי, רבים כבר מרימים גבה, אז כן אסף הוא בנה של השפית אוטולונגי שפגשנו במרינדו וכיום השפית של המלון הסקוטי.
הצצה לגן התבלינים
האמת לקראת הארוחה לא אכלתי מאז ארוחת הבוקר וקבלת הפנים.. והשף, השף הפציץ עד שנכנענו .
פתחנו ביין שיראז 2011 של דלתון, יין מצוין ללוות ארוחה בשרית.
נא להדק חגורות , נא להתנהג בהתאם
מנה ראשונה רגל קרושה, אח, כמה התגעגעתי למנה הזו שמאז שכל הדודות החזירו ציוד אין מי שיכין, תשמעו מנה דליקטס של פעם עשויה כמו שצריך עם שום וביצה קשה.
לחם הבית שהוגש עם טפנד זיתים ומטבל פלפלים היה טעים מאוד.
בבניין של חלוצים חייבים סלט של איכרים, עלים, עשבי תיבול, קשיו, ג'ולייאנים של סלק וירקות שורש וכתר של קריספי בטטה ורוטב הדרים, סלט טרי טרי ובריא, אכלנו למרות שרצינו לשמור על קיבול.
חציל בלאדי בתיבול מתאים וקבבוני טלה על מקל קינמון עם טאץ' של טחינה גולמית.
מנה מיוחדת שאסור להחמיץ , כן , כן, כבד אווז על ואפל בלגי רוטב פלפלת ורכז רימונים, על מצע טחינה גולמית וסילאן ומעל שערות חלווה שהייתי מוותר. אחת מהמנות בה הידיעה!
סורבה
שיפודי אווז לא היו מרגשים , לרעייתי הבשר היה קשה, אבל הוא היה בהחלט טעים.
מה שמאוד היא אהבה וגם אני זה הסלמון הצרוב על מחבת שהונח אחר כבוד על פירה חלבי דליקטס. רוטב הקוקוס והצ'ילי המתוק הקפיצו את המנה. הטאץ' המתקתק בסלמון היה ממש קטלני.
דווקא המנה שמאוד מתפעלים בה כאן , סטייק אנטריקוט ברוטב פלפלת מדיום רייר ברוטב יין אדום, וטורטליני פטריות, היה המנה החלשה שלי לערב נפלא זה , כנראה שהבשר לא מיושן מספיק, קורה.
מאידך המנה שאפשר לומר עליה הללויה, ולצאת במחולות היא האוסובוקו טלה על פריקי בציר טלה וירקות שורש, אני חושב שזו מנת האוסובוקו הכי טעימה שאכלתי וגם הפריקי אליפות ואכלתי המון פריקי.
קינחנו בעוגת תפוחים של פעם משהו שצריך לנסוע למטולה בשביל לפגוש, התפוחים מהמטע ואני בטוח שכולם יודעים מאיפה המתכון.
ויהי לילה (לילה נהדר) ויהי בוקר ארוחת בוקר.
את ארוחת הבוקר אכלנו בחצר, התמקמנו בצל ובשעות הבוקר האוויר במטולה בא מלבנון ולא מהים התיכון. היתה בריזה והיה נעים ומעורר תיאבון.
זה די בעייתי לכתוב על ארוחת בוקר מעולה כזו, כי היה בה הכל ומכל טוב. לחם טרי שנאפה במקום. גבינות פטה ורוקפור, גאודה וקצ'קבל, גבינות שמנת ואחרות, איקרה מעולה שחיים מכין לבד, ריבות שאסף מכין, לאבנה שגם הם מכינים, הרינג כבוש שחיים מכין לבד ומטיאס טעים, דליקטס אמיתי וגם את שמן הזית הוא מוסק לבד מהכרם שלו.חלוה , מוזלי, פירות, גם זיתים אסאלי תוצרת בית , סלט ירקות קצוץ דק טרי, טרי, ואומלט לפי בקשה, תה חליטה לפתיחה וקפה לסיום. ומי שהפסיד זו המסעדה שתוכננה בדרך הבייתה…
האמת ראיתי שהרבה אנשים גם מהמושבה וגם מאתרי לינה אחרים הגיעו לארוחת הבוקר כאן, כנראה שקיבלו המלצות ממביני עניין וטעם.
לפני הנסיעה כמובן שנכנסנו לגלריה של מרים, אסור להחמיץ. חייבים להביא את התערוכה הזו למוזיאון תל אביב או אחר.
היצירות שלה מקשטות את המלון .
סיכום: במיקום הטוב ביותר במטולה, במבנה עם חתיכת היסטוריה, מלון בוטיק מהטובים שיש עם מסעדת שף , נוחות ופינוקים ואפילו אינטרנט חופשי, וכן אויר ושקט נפשי, קרוב לכל נקודות הנוף והטיולים, בסוויטות גדולות ומפוארות שנבנו במבנה אבן עתיק בין מאה שנה, מעוצבות ביד אומן.
חשבון
בכל סוויטה ג'קוזי פרטי וגדול. כל אחת מהסוויטות פונה לנוף שונה – אל גינת עצי הערבה, רחוב הראשונים המשוחזר, והחרמון ,תגשימו את חופשת החלומות בזוגית שלכם.
מטולה זה לא סוף העולם, מטולה זה כאן וזה שווה כל רגע.