3 במרץ 2021 19:09

בלט פרלז'וקאז' (צרפת) מה שאני מכנה שכחה

 

 

 

 

מחול המהווה שילוב של מחול עם דרמה המבוססת על סיפור קשה ומעיק ( אמיתי ). הכוריאוגרף אנג'לין פרלז'וקאז' הפך את האירוע לדו שיח סוחף בין הטקסט למחול אשר תוקף את כל החושים. המתח הולך ומתגבר עם התקדמות הסיפור, עד הסוף הבלתי נמנע.

המחול מבוסס על מקרה אמיתי שהתרחש בליאון בדצמבר 2009. ארבע שומרים היכו למוות אדם ששתה פחית בירה במקום.

הרקדנים מביעים בתנועותיהם את כל החושניות, האלימות, השנאה אל האדם אשר בא משולי החברה, מהכוחניות והיכולת להפעיל כח על הזולת ולכן " מותר" להם לעבור גבולות כשהקורבן נופל לחסדיהם, או יותר נכון לומר לידיהם ואגרופם!

 

 צילום - גיי סי קרבונה
צילום – גיי סי קרבונה

היצירה מבוצעת על ידי לששה רקדנים ושחקן אחד, המחול ברובו איטי משולב עם הקראה בצרפתית רהוטה של השחקן, הערה : התרגום ל תמיד מתאים ומסונכרן לדיבור ולטקסט המוקרא על ידי השחקן, שורות רבות לא תורגמו כלל או הוסתרו על ידי אפקטים של מסך- תאורה. יחד עם זאת גם אם זו הייתה יצירה אילמת, האלימות שהופגנה " באלגנטיות " מסוימת על הבמה הייתה גורמת לנו כקהל לנוע באי שביעות רצון עד הצורך לצרוח.

 IMG_5329

רקדנים: אורליאן שררייר,פבריציו סלמנטה,בפטיסט קוזייו, יאן גירלדו, ליאם וורן, ניקולאס זימואר.

שחקן/קריין: לורן קאזנב

מוסיקה:79D

טקסט: לורן מובינייה

מופע תוקפני, המלא חיות, האלים, החושני, הנגוע, האוהב.

הטקסט הוא גם פוליטי- שאלות והרהורים על הדרה, על השוליים של החברה, על צריכה, הכל בדרך הדיאלוג החרישי של הגוף. מופע חסר רחמים המציג את החברה בשפלות האכזרית.

 

 

ההמופע התקיים בסוזן דלל במסגרת תל אביב דאנס 2014

 

 

שתפו את הפוסט!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email