את השף חיים סלמון יצא לי להכיר מזמן בסדנא מצוינת של יד מרדכי.
אגב למדנו שם להכין פוקצ'ה מעולה, וזה מתאים לחג כמו כפפה.
והנה שלש שנים חלפו, השף זכר אותי .. ושוב סדנה מעולה לשבועות בחסות מועצת החלב. שאלו אותי למה מאכלי חלב, הרי שבועות זה ביכורים וחג תנובת האדמה, אבל באתי לסדנה עם חולצה לבנה כי זה חג שכזה שכולו גבינות מעולות ומאפים.
אמרו לי ש במעמד הר סיני נצטוו בני ישראל לאכול בשר כשר, אך כשחזרו לבתיהם לא היו להם כלים כשרים ולכן אכלו רק דברי חלב
וגם משווים את התורה לחלב כי החלב הוא המזון היחיד שאפשר להתקיים ממנו לבדו. אם אדם אוכל לחם הוא נשאר צמא, אם ותה מים – נשאר רעב. החלב מספק הן את הרעב והן את הצמא וכך גם התורה מספקת את הצמא ואת הרעב הרוחני של האדם .
מה זה משנה למה? משנה הטעם, המגוון והגבינות.
וגבינות הו גבינות יש בארץ כל כך הרבה מחלבות ובמיוחד מחלבות בוטיק וגם אחרות שמייצרות גבינות מעולות שכבר לא צריך לנסוע לחו" להביא.
הגבינה הינה מאכל עתיק במיוחד, שייצורו החל עוד בתקופה הפרהיסטורית, אי שם לפני כ-7000 שנה (פלוס-מינוס). ייצור גבינה הומצא במרכז אסיה ובמזרח התיכון, ומשם התפשט לאירופה. עוד בתקופה הרומית ייצור גבינה הפך לתהליך מתוחכם מאוד. ברחבי תחום האימפריה הרומית התפתחו טכניקות שונות ומגוונות לייצר את המאכל.
רבגוניות זו הגיעה לשיאה בזמן המהפכה התעשייתית. הגבינה ידועה בעיקר כמאכל מונע רעב וכמאכל רצוי למסעות ארוכים. למה? היא יעילה כמזון בזכות ניידותה, זמינותה והכמויות של חלבון וסידן ושמן שיש בה. גבינה יותר קלה וקומפקטית מחלב, וניתן לשמור אותה לפרקי זמן ארוכים.
בימי הביניים למדו הנזירים לחמם את הגבן וליישנו במערות. כתוצאה, החלו להכין גבינות רבות, כולל גבינות עובש.
בשנים האחרונות תחום הגבינות עולה ומתפתח בישראל והן הפכו לחלק בסיסי במטבח ובארוחה הישראלית