המחול עוסק במעגלי החיים והטבע. ארבעת העונות והבריאה מקבלת ביטוי עז על הבמה. הרקדנים מבצעים את הרעיון שבו חלוף ארבעת העונות דומה לנשימת האלוהות, השמים והארץ וסיבוב מערכת השמש. הטבע או האל נושף חיים לתוך כל מה שקיים על פני הפלנטה, ומשלים את מעגל החיים: נביטה, צמיחה, פריחה, קציר ומוות. הפרחים הם כמו עיני היקום, עדים למסע החיים בבני האדם, בחיות, בצמחים ובאלוהי, תוך שהם נעים דרך ארבעת העונות, עדים לפריחת הזמן.
המחול מתאר את עונות השנה ב 12 פרקים פתיחה, שמש, אביב, קיץ, סתיו חורף. היצירה מיוחדת היא מתארת את עולמם של היצורים והפרחים מנקודת מבטם את עונות השנה ( על פי התפיסה הסינית 24 מונחי שמש ). המסע הנצחי של הפרחים שלעולם אינם עוזבים את היקום גם כשהם קמלים והמשכו של מעגל החיים. חלק מהמחול הוא בסלוו מושן – הילוך איתי תוך תנועות שהן ייחודיות למחול סיני כולל הקפיצות והעוויתות שהרקדנים מבצעים על הבמה. הקולאז' המוסיקלי יחד עם ההקרנה על המסך וקולות המים הזורמים או מפכפכים והגשם יחד עם התפאורה והתלבושות הן משהו מעבר למושלם והשלם. מבחינתי המושג 陰陽 יינג יאנג מקבל כאן את המשמעות במחול בו כוחות הטבע הניגודיים משלימים האחד את השני בשלבים השונים של מחזור החיים של הפרח בעונות השנה.
המחול נפתח עם השמש (כמטריה אדומה ענקית, קצת קרועה). יש מעין הקדמה על עונות השנה במחול וצילומי וידיאו ארט עם פס קול מדהים.
האביב נקודת שיוון בין העונות הגם מחד עדין נמשך אבל האביב גבר מריח מהשדות באוויר לבלוב. הכל מובע במחול ובצלילים והתמונות על המסך.
ריקוד עם עלי בננה פשוט יצירת אמנות
המחול השני מביע את החלומות והגשמת על ידי פריחת הבוקר, הפריחה על הרקדן נפגשת עם האלים עם הקרניים כעץ עם ענפים מחול נוגע ומרגש.
הבשלה וקיץ וקציר במחול המניפות, מחול הדג על הבמה , המים זורמים בנהרות לאחר הפשרת השלגים התבואה או האורז צומחים ואז חגיגה של מחול ושל פריחה ופרחים על הבמה
המחול הסיני שונה ממחול מודרני מערבי, הוא לא מופשט, הוא מאפשר לצופה לחוש ברגשות ולהבין את התמונה שהוא רואה במחול ולתרגם אותה לתובנה של המחול, הבעת הרגשות היא עזה, התנועה על הבמה ייחודית ולא תראה אותה במחול מערבי.
הסתיו מקבל ביטוי החיבור בין החורף לקיץ טיפות הגשם והשלכת הכל מקבל ביטוי על הבמה
ואז מחול החורף בשלש מחולות ברקים וקולות חורף והגשם שוטף, שלג. וגם סיפור אהבה של המבוגרים והוותיקים בלהקה, מרגש.
והנה כבר אביב חוזר, ואז החגיגה על הבמה היא משהו שלא ראיתם בחייכם על הבמה אלא אם ראיתם אותה ב2013 כשהיו בארץ, ועל אף שראנו אותם במחול זה אז לא הרגשתי שכבר ראיתי, הלהקה השתבחה מאד והתמקצעה מאוד. וזו הייתה חוויה לטווח ארוך
להקת המחול המודרני של בייג'ינג (The Beijing Modern Dance Company )בניהולה האמנותי של הכוריאוגרפית גאו ינגג'מי (Gao Yanjinzi )
להקת המחול המודרני של בייג'ין (BMDC) נוסדה בשנת 1995 ונחשבת כמובילה בתחום המחול המודרני בסין וזוכה לשבחים לאומיים ובינלאומיים כאחד. רפרטואר הלהקה מגוון ומשלב תרבות סינית מסורתית לצד אמירות עכשוויות בתחום המחול העולמיוניתן לומר שהיא מציגה ומייצגת את "הפנים של סין המודרנית" כבר כשנה לאחר הקמתה, בשנת 1996 זכתה בפרס "ון הואה", הפרס התרבותי החשוב ביותר של ממשלת סין. בשנת 1998 החלה להופיע כלהקה עצמאית
יצירותיה של הכריאוגרפית גאו ינג'ינזי, שואבות מחינוכה הבודהיסטי ומהכשרתה במחול סיני מסורתי. בעולם הרמוני של התבוננות עצמית, הרקדנים שלה נעים בזרימה טבעית של אנרגיה, אך ישנן הפתעות בכל סיבוב, אשר מאתגרות את תפיסת הקהל לגבי דיכוטומיות כמו "מסורתי/מודרני" ו-"מזרח/מערב".