"כלים וקולות" של הקאמרטה הישראלית ירושלים בהשתתפות המנצח, המלחין וזוכה פרס הגראמי לוקס ריצ'מן (ארה"ב), עם זמרת הסופרן קרן הדר (ישראל) והפסנתרן מרק בֶּבִּינְגְטוֹן (בריטניה).
תזמורת הקאמרטה ביצעה את הקונצרט "סולם המשי" המיוחד עם הסולנית הזמרת קרן הדר במרכז היצירה בשירה מיוחדת בלתי רגילה ולא שגרתית.
בנוסף השתתף בקונצרט הפסנתרן מרק בֶּבִּינְגְטוֹן שזכה לתשואות מהקהל.
"תכנית הקונצרט משתרעת על פני טווח רפרטואר רחב, מהמוסיקה הקלאסית עד לשירי עם" אומר אבנר בירון, המנהל המוסיקלי של הקאמרטה ומוסיף: "בקונצרט התארח המנצח האמריקאי לוקאס ריצ׳מן – מוסיקאי בולט, זוכה פרס גראמי, מלחין ומנצח של מוסיקה קלאסית ומוסיקה לסרטים בהוליווד. המפגש של המנצח הוורסטילי עם התכנית המגוונת יצר ללא ספק חוויה מוסיקלית מיוחדת במינה".
הקונצרט:
לוקס ריצ'מן – מנצח (ארה"ב)
מרק בֶּבִּינְגְטוֹן – פסנתר(בריטניה)
קרן הדר סופרן – (ישראל)
בתכנית:
פ. מנדלסון – הפתיחה "ההברידיים" (מערת פינגל) אופ' 26 בסי מינור
פ. מנדלסון – קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 1 אופ' 25 בסול מינור
ג'. רוסיני – הפתיחה לפארסה הקומית "סולם המשי"
ל. בֶּרְיוֹ – מחזור שירי עם לסופרן ולתזמורת
י. היידן – סימפוניה מס' 53 ("L'Impériale") ברה מז'ור
על הבמה כ- 32 נגני התזמורת, ביצירה הראשונה ההרכב מלא, המנצח המרשים בסגנון הקלאסי המעודן שלו עולה לבמה ומתחילים:
מנדלסון – הפתיחה "ההברידיים" (מערת פינגל) אופ' 26 בסי מינור
הפתיחה המלודית הנעימה מבטאת תיאור מוסיקלי של מציאות, במקרה הזה ים ואי אליו מתנפצים הגלים, שם היצירה עבר שינויים על ידי המלחין מ"אוברטורת האי הבודד" לאוברטורת האיים ההברידים" וגם כמחווה "מערת פינגל" המכוונת לאיי פוגל.
במושבים האחוריים בתזמורת כלי הנשיפה מהחצוצרות הקלרניתנים והבסונים ויחד עם שורת הכלים הקטנים האבובים וחליל הצד יוצרים צלילים בלתי נשכחים ההופכים עוצמתיים יחד עם הטימפני, תרועת הקרנות. עם התרועות המנגינה שוב חוזרת והופכת מלודית שקטה. אולם החצוצרות ממשיכות יחד עם האבובים והקרנות ויש קטע של נגינת הקרן ששובה את לב המאזין. בהמשך היצירה הופכת שמחה ומלאת חיים, אקורדים המתארים את הגלים השוצפים והכינורות ממנגינה נמרצת עוברים לצליל חרישי.
מנדלסון – קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 1 אופ' 25 בסול מינור
ביצירה זו הכרנו את הפסנתרן המרשים מרק בֶּבִּינְגְטוֹן, שלאחר פתיחה של התזמורת מנגן סולו מנגינה מלודית מפעם לפעם בליווי הכינורות וכלי הנשיפה הקטנים והבסונים התזמורת יוצרת את הנושא והפסנתר בנגינה לירית ממשיך. בהמשך הסולן מציג את הנושא ולקראת סוף הפרק תרועת החצוצרות והקרן ושוב נגינה לירית של הסולן.
הפרק השני נפתח בהדגשה של הצ'לות והויולות בנגינה עגמומית משהו אפילו מלנכולית ובעיקר שומעים את הפסנתרן עם ליווי עגמומי של התזמורת. זו מופרת עם צהלת תרועות החצוצרה ומביאה אותנו במצב רוח טוב לחלק השלישי השמח של הקונצרט.
החלק הזה פרסטו מולטו אלגרו א ויואצ'ה מה שאומר שיש לנו פרק מהיר, נמרץ ושמח. הפסנתר מקיים דו שיח עם התזמורת אבל אי אפשר שלא לציין את חליל הצד בפרק זה והאבובים. כלי הנשיפה והכינורות יחד עם הפסנתר יוצרים שמחה וצהלה, לרגעים תרועת חצוצרות ונגינת כינורות ולעיתים שקט לרגעים ושוב תרועות והפסנתר נכנס והקצב עולה.
כפיים, תרועות והדרן קטן ובריטי של ג'ון איילנד.
סולם המשי זו פארסה מבוססת על מחזה קומי צרפתי באותו השם. המוסיקה זכתה להצלחה מיידית כאשר המחזה הוצג לראשונה בשנת 1812אולם לא זכתה להצלחה בהמשך והיא מושמעת לעיתים רחוקות.
הפתיחה מהירה ומפוארת, האבובים ובעיקר נגן אבוב אחד באמצע היו לעילא בביצוע, כלי הנשיפה הבאסונים וחליל צד מחד ומאידך צלילי הקונטרבסים עם הצ'לי והויולות יוצרים מוסיקה נעימה וקצבית. אולם לדעתי מי שעושה את הביצוע לוירטואוזי זה חליל הצד, האבוב והקלרנית וכמובן רגע בלתי נשכח הוא החלפת חליל הצד לפיקולו, משהו אדיר בביצוע, ולא נשכח את הכינורות.
החלק לו ציפינו בערגה היה הופעתה של קרן הדר במחזור שירי עם לסופרן ולתזמורת של לוצ'יאנו בריו.
המחזור נוצר ב-1964 בקליפורניה והושמע שם לראשונה. זוהי אסופת עיבודים שעשה בריו בשנים שונות ל-11 שירים עממיים: שניים מארצות הברית, אחד מארמניה וארבעה ממחוזות איטליה, מכורתו של בריו. עוד יש במחזור שירים מצרפת ומאזרבייג'ן. העיבודים תוזמרו לקול, לחליל, לקלרינט, לוויולה, לצ'לו, לכלי הקשה רבים ולנבל.
על הבמה ניצב הרכב קטן, בלטו כלים חדשים אולי אפילו פולקולריסטים כמו גונג, כלי הקשה צינוריים פעמוניים וגם תוף ופעמונים צלצלי אצבע, נבל ועוד. 7 נגנים וזמרת אדירה, אחת הטובות בארץ, קרן הדר, היא שרה כאמור בכמה שפות על פי היצירה והחלה באנגלית כאשר הנבל בולט בגוון היצירה, חליל הצד הכינור והקלרניט הצ'לו וכל הכלים תורמים לה ליווי שלא מתגבר על קולה. קרן הדר שרה בכמה שפות וגם בכמה דיאלקטים של איטלקית וצרפתית. היה לי קשה לזהות את השפה אני מניח שזה היה השיר הארמני הסהר העולה, אדיר זה לא מספיק סופרלטיבי לביצוע. המשיכה עם שיר צרפתי הוי זמיר ציפור היער היא מחליפה גוון קול עוברת מסופרן לאלט סופרן והצלילים של הקול או הגוון שפת הגוף וההבעות מרשימים כל כך שרשמתי "זמיר שר פחות יפה ממנה" ורק הגונג העיר אותי מההיפנוזה.השירים הם מסע בארצות שונות בקולה של קרן הדר ובכלים שסובבים אותה. תוף ופעמונים וצ'לו בצלילים אחרים טרללה לה לה לה הללויה והיה גם שיר עצוב מסרדיניה באיטלקית שהצ'לו נתן את הצליל המלנכולי הזה ועוד וסיימנו בהדרן שיר עם יהודי. בראבו, כפיים.
היידן – סימפוניה מס' 53 ("L'Impériale") ברה מז'ור ( האימפריאלית)
הסימפוניה שלפנינו הושלמה ב-1777/9, אחרי תום עידן האקספרימנטים. סוברים כי למרות מה שאומר היידן על עצמאותו, הנסיך רמז לו בשלב כלשהו, כי רצוי כי ייפרד מן האופל בכתיבתו וכי יהרהר אולי יותר בהלחנת אופרות, ואם בסימפוניות חשקה נפשו, יאפה נא אולי את הסימפוניות שלו מתוקות ומבדרות יותר.
היא קלה, קליטה וחיננית ומלאת חיים ומכאן הפופולריות שלה. הסימפוניה מתוזמרת לחליל, לצמדי אבובים, בסונים וקרנות, לטימפני ולכלי קשת. הפעם לא היו חצוצרות על הבמה ורק קרן אחת ובסון אחד.
הפרק הראשון לארגו מאסטוזו – ויואצ'ה מוסיקה אצילית מהירה ומלאת חיים והפתיחה הזו אדירה ונעימה להאזנה, יש כאן בסיס מלודי מלכותי לכל היצירה מה שהפך אותה ל "אימפריאלית". כלי הנשיפה הקטנים מחד והטימפני מצד שני עם כלי המיתר יוצרים שמחה והתלהבות על הבמה.
הפרק השניאנדנטה, פרק מתון , מלודיה נעימה עשירה בחזרות על הנושא ובמיוחד נעימה כמו שיר עם צרפתי או שנסון, הרגשתי במנגינה סוג של ריקוד. הכינורות מפתחים את הנושא ויחד עם הצ'לות והקונטרבס מתקבלת המנגינה המתונה אך נעימה.
המינואט־טריו בעצם כמו סקרצו של עוצמה תזמורתית עם הטימפני הולם בקצב, כינורות מול הקונטרבסים והוויולות ומאחור נשפנים כאשר במיוחד בוקע צליל הקלרנית והאבוב. נגינה הרמונית של הנושא והחליל צד ממש בשיא היצירה.
פרק אחרון קפריצ'ו מודרטו, פרק מהיר ווירטואוזי משהו, מלודיה וקונטרה מלודיה הכל מהיר ועוצמתי מלא הרמוניות עשירות עם תבלין של כלי הנשיפה הקטנים. התנועה מסתיימת באופן מלא חיים עם הטימפני וכלי הנשיפה שמסיימים את היצירה האימפריאלית הזו.
זוהי הופעתו הראשונה של המנצח, המלחין וזוכה פרס הגראמי: המאסטרו לוקס ריצ'מן. הוא מכהן כמנהל המוסיקלי של התזמורת הסימפונית של בַּנגוֹר, אחד מגופי המוסיקה הוותיקים בארצות הברית, והיה מנהלה המוסיקלי של התזמורת הסימפונית של נוֹקְסְוויל בטנסי. לצד זה הוא מנצח על תזמורות בהוליווד ועל הרכבים המלווים אמני ג'ז ומוסיקה קלה. כמנצח אורח ניצח ריצ'מן על הפילהרמונית של ניו יורק, הפילהרמונית של לוס אנג'לס, הסימפוניות של בולטימור, אינדיאנפוליס וניו ג'רזי, תזמורת פילדלפיה, הבוסטון פּוֹפְּס, התזמורת הלאומית הרוסית, הפילהרמונית של זגרב והסימפוניות של טורונטו ואוסלו.
לאורך יותר מעשרים שנה מקיים לוקס ריצ'מן שיתוף פעולה הדוק עם יוצרים ומפיקים בתעשיית הקולנוע ההוליוודית. בין היתר ניצח על הקלטות פסקולי הסרטים שבעה חטאים, עימות חזיתי, הכי טוב שיש ועוד.
בשנת 2010 החליטה ועדה מוועדות הגראמי היוקרתי להעניק לו את הפרס בקטגוריית הקרוס-אובר הקלאסי בעבור יצירת האלבום Calling All Dawns.
הפסנתרן הבריטי מרק בֶּבִּינְגְטוֹן, אשר ניגן עם שלוש התזמורות הפילהרמוניות של לונדון, עם תזמורת הקונצרטים של ה-BBC ועם "נגני מוצרט הלונדוניים", ועם מיטב התזמורות באירופה, בצפון אפריקה, במזרח הרחוק ובארצות הברית. לא מכבר הופיע עם התזמורת הלאומית הצ'כית, ניגן בקרנגי הול את פָּרְאֶרְגוֹן ליד שמאל של ריכרד שטראוס עם הסימפונית האמריקנית בניצוחו של לאון בּוֹטְשְטַיין, הופיע עם הפילהרמונית של באפלו ולימד בכיתות אמן בבארד קולג' שבמדינת ניו יורק.
MarkBebbington by Jack Liebeck
הסולנית בקונצרט היא זמרת הסופרן הישראלית קרן הדר, בוגרת בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה "בית-צבי", משלבת ברפרטואר שלה יצירות קלאסיות מכל התקופות ומוסיקת תיאטרון, זֶמֶר עברי ושירי עם. באתרים בעולם היא מכוּנהלעתים אמנית קרוס-אובר. הדר גילמה את התפקיד הראשי בכרמן של ביזה עם הסימפונית חיפה בניצוח נועם שריף והופיעה מספר פעמים עם הקאמרטה הישראלית ירושלים,עם הפילהרמונית הישראלית, הפילהרמונית של וֶסְטְצֶ'סְטֶר בניו יורק, הסימפונית של איטליה, הסימפוניות של ברלין ובנגקוק .
תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים נוסדה בשנת 1983 ע"י פרופ' אבנר בירון. תוך זמן קצר תפסה מקום חשוב במפה המוסיקלית הישראלית, הפכה לתזמורת הקאמרית המובילה בישראל, ונחשבת כיום לאחת מהתזמורות הקאמריות הטובות בעולם. עבודתו המקצועית הבלתי מתפשרת של אבנר בירון עם התזמורת, שילוב נגנים עולים עם מוסיקאים ישראליים, ובניית תכניות קונצרטים מקוריות וייחודיות, הביאה את הקאמרטה לאיכויות מיוחדות, המתבטאות ברמת ביצוע גבוהה ביותר והקפדה סגנונית.
התזמורת מקיימת סיורי קונצרטים באירופה, ארה"ב, אוסטרליה והמזרח הרחוק, מוזמנת להופיע באולמות הקונצרטים המרכזיים בניו-יורק, לוס-אנג'לס, בוסטון, ברלין, אמסטרדם, פרנקפורט, מינכן, פריס, ציריך, וורשה, סידני, מלבורן, בייג'ין, בנגקוק וכן בפסטיבלים חשובים באירופה, ומהווה שגרירת תרבות המייצגת את ירושלים ואת מדינת ישראל. תקליטורים בנגינת הקאמרטה זכו בפרסים וביקורות נלהבות בארה"ב ובאירופה.
התזמורת מקיימת סדרות קונצרטים למנויים בירושלים, בתל-אביב , בנס-ציונה, בסביון, בכפר שמריהו, בזכרון יעקב וכן מופיעה ביישובים נוספים ברחבי הארץ.
התזמורת תורמת תרומה מכרעת לעידוד היצירה המוסיקלית הישראלית המקורית ולשימורה. מאז הקמתה הזמין אבנר בירון עשרות רבות של יצירות ממלחינים ישראלים עבור הקאמרטה, אשר ביצעה והקליטה אותם בביצועי בכורה בארץ ובסיורי קונצרטים ברחבי העולם.