טוב שזה לא קורה פעם באלף שנה, אבל קונצרט כזה עוצמתי עוד לא היה לנו בראשון לציון.
בוא הבורא רוח
פקוד את נפש מאמינך
מלא בחסד מרומים
את הלבבות שיצרת. (עברית: ניצה בן ארי)
כך מתחיל הקונצרט של הסימפוניה השמינית של מאהלר עם כ-300 משתתפים על הבמה, זמרי מקהלות והתזמורת הסימפונית ראשון לציון בהרכב מורחב. עם חמש זמרות סופרן ושלושה זמרים.
נעם שריף, מנצח,
רגינה הנגלר, סופרן ראשונה, החוטאת הגדולה (גרמניה),
טליה אור, סופרן שניה, חוזרת בתשובה, שנקראה לפנים גרטכן (ישראל-גרמניה),
יעל לויטה, סופרן שלישית, האם הקדושה (ישראל),
אגניישקה רייש, מצו-סופרן ראשונה, האישה השומרונית (פולין)
עדנה פרוחניק, מצו-סופרן שניה, מריה המצרית (ישראל- גרמניה),
רפאל ברטמינסקי, טנור, דוקטור מריאנוס (פולין),
דיוויד וייקהאם, בריטון, פאטר אקסטטיקוס (אנגליה)
דניס סדוב, בס, פאטר פרופונדוס,
המקהלה האקדמית "איוון גוראן קובאצ'יץ'" (קרואטיה) , לוּקה ווּקשיץ', מנצח
זמרי מקהלה ישראלים ומקהלת הילדים "מורן", נעמי פארן, מנצחת
התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון.
כל העוצמה הזו פורצת מעל הבמה בניצוחו המעודן והנעים של נעם שריף, קולות המקהלות מדהימים, מזמן לא ראינו איכויות ועוצמה כזו כאן על הבמה בראשון לציון, למעשה הרחיבו מאוד את הבמה על מנת להכיל את הכמות הזו של הזמרים והזמרות.
החלק הראשון הנמרץ – אלגרו אימפטואוזו היה מאוד מאוד עוצמתי עד כדי רעש צורם, אולי בשל הגובה הנמוך של התקרה באחורי הבמה עליהן ניצבו בגאון מקהלת "איוון גוראן קובאצ'יץ" משני צדי הבמה (בחלוקה של בסים\ טנורים, סופרניות \ אלט) ובתווך מקהלת מורן עם המנצחת נעמי פארן.
החלק השני היה הרבה יותר נעים ומעודן (אלגרו אפסיונאטו) ואני חייב לציין עבודה נהדרת ומהנה של חטיבת הכינורות והנבלניות שהסבו לי הנאה צרופה.
עוד הפתיעו מנצח המשנה איתן שמייסר שעמד ביציע עם עוד כלי נשיפה ולקראת הסוף עוד הפתעה בדמותה של זמרת הסופרן – יעל לויטה.
כשאני חושב על זה הרי שאם המנצח נעם שריף היה צריך לערוך חזרות ולהעמיד קונצרט כזה "על הרגליים" זה בהחלט מבצע ראוי לציון שאין שני לו.
למה הקונצרט נקרא סימפוניית האלף? בקונצרט הראשון של מאהלר היו על הבמה 1000 מבצעים, מהם 171 נגנים והשאר מקהלות וזמרים סולנים.
מאהלר עצמו העיד על היצירה: "זו סימפוניה חדשה לחלוטין, יצירה שבהשוואה אליה כל יצירותיי האחרות תראינה כפתיחים או כמבואות. מעולם לא כתבתי דבר שכזה, סימפוניה זו שונה לחלוטין בתוכנה ובסגנונה מכל היצירות שקדמו לה. היא בפירוש היצירה הגדולה ביותר שלי".
הסימפוניה, שחלקה השני מבוסס על תמונת הסיום של פאוסט, היתה היצירה האחרונה של מאהלר שבוצעה בחייו. היא זכתה להצלחה מיידית בקרב מבקרי המוסיקה והקהל גם יחד. על ייחודה של הסימפוניה אמר מאהלר: "עד היום השתמשתי במלים ובקולות בדרך שהיא בעיקרה מסבירה, כקיצור דרך ליצירת אווירה. כאן לעומת זאת הקולות משמשים גם ככלי נגינה. מוזר שהרעיון הזה מעולם לא עלה על דעתו של מלחין אחר. למעשה החידוש הזה הוא מעין 'ביצת קולומבוס', סימפוניה בטהרתה, שבה ניתן לכלי המוסיקלי היפה בעולם, הקול האנושי, מקום ולא רק ככלי אחד בעל צליל משלו, אחד מני רבים. בסימפוניה שלי הקול האנושי הוא נושא הרעיון הפיוטי". התיאור שמספק מאהלר מדויק, ההנגדה של הטקסט והמוסיקה בסימפוניה ממקם אותה בראש הפירמידה של כלל יצירותיו.
הסולניות היו מעולות כולן, אולם אציין במיוחד את רגינה הנגלר – סופרן, שהגיעה מאוסטריה מהאופרה המלכותית בוינה.
טליה אור הפיחה רוח חיים בסולניות והגישה שירה מצוינת , לידה אגניישקה רייש מבית האופרה בוורוצלב שרה מצו-סופרן מרשים.
וכן הופעה רצינית ומרשימה של עדנה פרוחניק – מצו-סופרן אשר שרה בבתי-אופרה שונים ברחבי העולם, חברה באנסמבל זמרי האופרה של מאנהיים.
גם הסולנים היו מעולים כל אחד בתפקיד שלו.
היצירה נחשבת ליצירה הגדולה ביותר של מאהלר, החלק הראשון הוא לטיני "בוא בורא הרוח" ואילו החלק השני הוא בגרמנית המבוסס על פאוסט של גיתה.
יצירה שדרשה הרבה ארגון , חזרות אינטנסיביות והכל בידו המקצועית של נעם שריף.
ביצוע יוצא מהכלל של תזמורת הסימפונית ראשון לציון.