20 באפריל 2024 18:04
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

"צבע פראי" תערוכה במוזיאון ישראל ירושלים

מוזיאון ישראל , ירושלים מציג :

התערוכה המרכזית בקיץ 2013

 "צבע פראי"


מאטיס, קנדינסקי ומהפכנים אחרים

יצירות מופת מאוסף ורנר וגבריאלה מרצבכר,

 מאוספי האמנות המודרנית הפרטיים החשובים בעולם

חגיגה משכרת של צבעים

5 ביולי עד 2 בנובמבר 2013

"כשעבדתי מול הנוף היפהפה והמרגש, כל שיכולתי לחשוב עליו היה איך לגרום לצבעים שלי לשיר בלי להתחשב בחוקים ובמגבלות". (מאטיס)

מוזיאון ישראל בירושלים יציג החל  מה- 5 ביולי 2013, למשך ארבעה חודשים בלבד, תערוכת יצירות מופת מתוך אוסף ורנר וגבריאלה מרצבכר– מאוספי האמנות המודרנית הפרטיים החשובים בעולם.

חמישה עשורים חלפו מאז החלו ורנר וגבריאלה מרצבכר לאסוף את מה שלימים היה לאחד מהאוספים הפרטיים החשובים והשמורים בעולם לאמנות מודרנית.

בשנת 1998, לכבוד יובל ה-50 של מדינת ישראל, ולאחר שנים בהם היה סוד שמור – נחשף אוסף מרצבכר, לראשונה בעולם, בתערוכה "שיכרון צבעים" במוזיאון ישראל. התערוכה, באצירתה של סטפני רחום,עוררה הדים בינלאומיים ובארץ נרשם מספר שיא של כרבע מליון מבקרים שפקדו אותה במהלך ארבעה חודשים.

בקיץ הקרוב, החל מה-5 ביולי, יציג מוזיאון ישראל את "צבע פראי" – תערוכה נוספת מתוך האוסף – הכוללת גם יצירות מופת שמעולם לא הוצגו בארץ. התערוכה החדשה מתמקדת בשני זרמים מרכזיים באמנות – הפוביזם והאקספרסיוניזם, וניתן למצוא בה יצירות של גדולי האמנים המשתייכים לזרמים אלה, ובהם: אנרי מאטיס, ואסילי קנדינסקי, ארנסט לודוויג קירכנר, מקס בקמן, ג'ורג' בראק ואחרים. היא תוצג באולמות האוספים של המוזיאון כמבוא לתערוכת הקבע של אמנות המאה ה-20. התערוכה היא הרחבה של מערכת היחסים ארוכת-השנים בין מוזיאון ישראל ובני הזוג מרצבכר, שראשיתה בכהונתו הממושכת של מר מרצבכר כנשיא המייסד של אגודת ידידי המוזיאון בשוויץ. בשנת 1986 תרמו בני הזוג מרצבכר את הקמתם של אולמות יוליוס והילדה מרצבכר לאמנות ישראלית.

"מאז שהוצג לראשונה במוזיאון ישראל בשנת 1998, התקבל אוסף מרצבכר בזרועות פתוחות בכל רחבי העולם הודות לאיכותו יוצאת הדופן ולכך שהוא כולל ציורים אשר מתחקים אחר תולדותיו של הצבע במאה העשרים," אמר מנכ"ל מוזיאון ישראל ע"ש אן וג'רום פישר ג'יימס ס' סניידר. "היצירות המוצגות במסגרת 'צבע פראי' קשורות אלו לאלו בצבעיהן העזים ובהבעתיות הרגשית הרבה שבהן. הן משקפות את תשוקתם התמידית של ורנר וגבריאל מרצבכר לאסוף יצירות אמנות מפרי עבודתם של חלק מהאמנים פורצי הדרך ביותר של המאה העשרים. אנו מודים מקרב לב למשפחת מרצבכר על כך שאפשרו לנו להציג תערוכה יוצאת מן הכלל זו."

בין היצירות המוצגות בתערוכה ניתן למצוא גם יצירות שנרכשו על ידי ורנר מרצבאכר בשנים האחרונות, ובהן: "מלקטי תפוחי-אדמה" (1907-1905) מאת מוריס ולאמנק, "שתי עירומות על ספה כחולה" (1920/1910) ו"נערה עם חתול, פרנזי" (1910) מאת ארנסט לודוויג קירכנר, ו"שני פרשים ואדם שוכב" (1910-1909) מאת וסילי קנדינסקי.

"גבריאל ואני אסירי תודה על ההזדמנות לחלוק את האוסף שלנו עם קהל המבקרים במוזיאון ישראל ועל האפשרות להפיץ את השמחה הנובעת מיצירות אלו," אמר ורנר מרצבכר. "כידידיו של מוזיאון ישראל משכבר  הימים, מבחינתנו תערוכה זו היא סוג של שיבה הביתה, חמש-עשרה שנים לאחר שהוצג האוסף שלנו לראשונה לקהל בירושלים, ומחווה המפגינה את תמיכתנו המתמדת במוזיאון שכה יקר לליבנו."

הזרם הפוביסטי והזרם האקספרסיוניסטי

בחיפושיהם אחר שפה אמנותית שתיצוק חיים חדשים באפשרויות הביטוי של הציור, המציאו האמנים הפוֹביסטים סגנון חדשני שהתייחד בלוח צבעים עז, נועז ומפתיע. התדהמה שעוררו ציוריהם מלאי האור והצבע, כשהוצגו בפריז ב-1905, הקנתה להם את הכינוי "חיות הפרא" ( les fauves). הם שאפו "להרוס עד היסוד את המוסכמות הישנות כדי ליצור מחדש עולם חי, משוחרר ורב-רגש", ועשו זאת על ידי שימוש בצבעים בוהקים, תפיסה חדשה של אור וצל  ומשיכות מכחול ישירות ומלאות הבעה. סגנונם צמח בצרפת, ביצירותיו של מאטיס, אך עד מהרה קנה אחיזה גם ביצירותיהם של אנדרה דרן, מוריס דה-ולאמנק, וז'ורז' בּראק אשר פיתחו ביניהם יחסי קרבה ועבודה הדוקים. יחדיו הם שחררו את הצבע מתפקידו כמחקה המציאות; הם ראו בצבע כלי לביטוי רגשות ותחושות וייצוג של האור, וליתר דיוק: "האור היחיד שקיים באמת, זה שבמוחו של האמן".

האקספּרסיוֹניזם בא לעולם בגרמניה בשנת 1905 כזרם אמנותי ששיקף את תחושות החרדה והניכור שקדמו למלחמת העולם הראשונה ורווחו במהלכה. אמני הזרם הזה ביקשו לבטא רגשות אנושיים מועצמים ולא לתאר את המציאות החיצונית. כוח ההבעה העצום של עבודתם תרם לתפיסת האמן כישות פראית וכנביא זעם התוקף את הערכים המקובלים ואת המוסכמות החברתיות. כדי לבטא את המתח והכאב שבנפש האדם, עשו האקספרסיוֹניסטים שימוש בצורות זוויתיות ומעוותות ובצבעים עזים בעלי משמעות סמלית. בהשראת מורשתו האמנותית-הרוחנית של ון-גוך הם השתמשו בצבעים לא-מעורבבים, ישירות מהשפופרת, ובמשיכות מכחול נמרצות

כל היצירות המוצגות בתערוכה חוגגות את יצר החיים הבסיסי ומביעות בסגנונן ובנושאיהן שחרור ממוסכמות חברתיות ואמנותיות ותשוקה לבטא את ראיית העולם הסובייקטיווית של יוצריהן. אף שיוצרים אלה נבדלים במוצאם, במזגם ובצורת מחשבתם, קשרים רבים מחברים ביניהם כיחידים וכקבוצות. יצירותיהם מתאפיינות בתחושת להט, בצבעים עזים ומנוגדים, בעבודת מכחול עתירת הבעה וצבע, באנרגיה חיונית ובראייה אמנותית שפותחת פתח למרחב רוחני וקוראת לשינוי חברתי.

בניגוד גמור לאופטימיות ולחדוות החיים הנושבות מן הציורים הצבעוניים האלה, חייהם של רבים מיוצריהם התמוטטו תחת השלטון הנאצי. הם נרדפו, נאסר עליהם ליצור ורבים מהם נאלצו להימלט למקומות מסתור או לגלות.

יצירות-מופת של יוצרים אלה נחשבו בעיני הנאצים ל"אמנות מנוונת". הן נאסרו לתצוגה, הוחרמו וחלקן אף הושמדו. הכללתן באחד מאוספי האמנות המודרנית החשובים בעולם היא בגדר ניצחון אישי של ורנר מרצבאכר וניצחון כללי של הרוח האנושית ושל האמנות.

אוסף מרצבכר

ורנר מרצבאכר נולד ב-1928 בדרום גרמניה ולאחר ליל הבדולח בנובמבר 1938 נשלח על ידי הוריו בטרנספורט הילדים לשווייץ. לרוע המזל, הוריו לא הצליחו להימלט והם נספו במיידנק.

ב-1949 היגר לארצות-הברית שם נישא לגבריאלה מאייר בת למשפחה שהאמנויות מילאו בה תפקיד חשוב וברשותם היה אוסף צנוע של ציורים מודרניים שהפך לסמל ולמופת בעיני ורנר וגבריאלה ונר לרגליהם בהקמת האוסף שלהם.

 ב-1953 הצטרף ורנר לשוק הפרוות בניו-יורק כשותף בחברה "מאייר, הופמן ומקס פיק". כעבור 11 שנים כשחזר עם רעייתו ושלושת ילדיו לשווייץ- הפך לבעלים של התאגיד הבין-לאומי למסחר בפרוות "מאייר ושות".

במהלך השנים החלו בני הזוג לפתח ולעצב טעם אמנותי משובח לאמנות מודרנית שהוגדר בעצם על ידי שתי יצירות מופת ראשונות שרכשו: "עצים פורחים" מאת קרל שמידט-רוטלוף ו"תפנים בקוליאור (ה'סייסטה')" מאת מאטיס. הם החלו לרכוש יצירות פוביסטיות ואקספרסיוניסטיות נוספות, וציורים המשתייכים לזרמי אמנות קרובים להן.

כיום כולל האוסף כ-150 ציורים ופסלים, החל מהתקופה האימפרסיוניסטית ואילך, וניתן למצוא בו יצירות מופת רבות של פיקאסו, מאטיס, קנדינסקי, קוקושקה, בראק, בקמן, פרנץ מארק, פול קליי ורבים אחרים.

רוב היצירות שבאוסף נקנו במכירות פומביות, אם כי כמה מן החשובות שבהן נרכשו מגלריות לאמנות ולעתים אף ממשפחת האמן. אמות המידה לרכישה התבססו תמיד על איכות מעולה וכוחה של העבודה לגעת בהם ו"לדבר" אליהם. כדבריו של ורנר מרצבכר: "האוספים הטובים ביותר נוצרים מתוכך".

התערוכה "צבע פראי"- מדגימה את פרי עמלם באיסוף יצירות אמנות המשקפות שניים  מזרמי האמנות המרכזיים במאה ה-20. התערוכה מציגה מגוון רחב של נושאים: נופי טבע, עיר וכפר, טבע דומם ויצירות פיגורטיוויות ומופשטות, וכל היצירות המוצגות בה מתאפיינות בשפע הצבעים, בהבעה העזה ובאנרגיה הדינמית. בכולן בולט טעמו האישי הייחודי של אחד מאספני האמנות החשובים בעולם.

אוצרת התערוכה ד"ר עדינה קמיאן-קשדן.

 

יצירות מופת מתוך אוסף ורנר וגבריאלה מרצבכר
5.7.13-2.11.13
לפרטים נוספים :
www.imjnet.org.il
או בטלפון :
02-6708935

שתפו את הפוסט!