מה שמאפיין את הסימפונט רעננה זה הבחירה הבלתי שגרתית במלחינים ובביצועים שלא כל בית קונצרטים עושה. אני יכול לזכור המון קונצרטים שהאזנתי וצפיתי בהם כאן בזכות הבחירה של הנהלת הסימפונט במלחינים או בביצועים ו/או סולנים בלתי שגרתיים ועוד.
לצערי המרחק ועומס התנועה בכבישים מונע ממני להגיע תכופות אבל כשאנחנו מגיעים אנחנו אוהבים.
בקונצרט הפעם היה זה המלחין האיטלקי ג'יאמפאולו טסטוני ביצירה מיוחדת שלו: ריקודים עממים וגם הקלרניטן והסולן אנטון דרסלר שהיה מדהים.
אני חושב שאם תבצעו חיפוש בגוגל על "ג'יאמפאולו טסטוני" לא תמצאו אינפורמציה רבה בעברית. באנגלית כן כי הוא בהחלט מוכר, ב-1978 הוא ערך את הבכורה שלו בקונצרט לאונסק"ו ומאז זכה לפרסום והופעות, ובכך קיבל הכרה של הקהל והמבקרים בפסטיבלים רבים ונציין את הביאנלה של ונציה 1981 ועוד.
מעיון בוויקיפדיה רואים כי הוא הלחין כמה וכמה סימפוניות, קונצ'רטו ואף מוסיקה לאופרה ועוד, ומעניין כי בארץ הוא לא היה מוכר לדעתי עד לביצוע זה של הסימפונט רעננה ביצירה שלו ריקודי עם.
זו בעצם קונצ'רטנטה לקלרניט ולתזמורת כאשר לא נמצא שם סגנון אחיד המעיד על מוצא המחול, אם אפשר לקרוא לזה מחול, אלא סוג של דו שיח בין הקלרניט (הסולן אנטון דרסלר) לבין כלים או חטיבות התזמורת. משהו שטרם נשמע כאן על הבמה, קצת מודרני, קצת ניאו קלאסי או ניאו רומנטיקני כמלחין עצמו. אבל זה הולך ונהיה נעים וממכר ככל שמקשיבים יותר. הדיאלוג הזה עם התזמורת ושני קטעי סולו הם ברמה גבוהה ומגיעים גם לעוצמה מלודית שאותה אולי ניתן לקטלג כריקוד העם החדש שאינו מאפיין כל אומה על פי המאפיינים הידועים והמקוטלגים לכל עם בתרבות המוכרת שלו.
ליצירה איטלקית כמובן מביאים מנצח איטלקי.
המנצח: קרלו גולדשטיין (איטליה) היה מרשים, נמרץ והיווה דמות דומיננטית על הבמה.
הפתיחה: מנדלסון: "מלוסינה היפה", פתיחה בפה מז'ור, אופ. 32
פתיחה נעימה המסבה הנאה למאזינים (מאוד מקובלת בבתי הקונצרטים). אולי יש בדו -שיח בין כלי הנשיפה לכלי המיתר משהו מגלי הים הסוערים האופפים את הסיפור על מעשי הכשפים של מלוסינה שרוחה רדפה בארמון. ביצוע יפה מאוד ששמחתי סוף סוף לשמוע אותו.
על היצירה של ג'יאמפאולו טסטוני: ריקודים עממיים כבר רשמתי את רשמי.
ולאחר ההפסקה עלה על הבמה שוב הסולן אנטון דרסלר (איטליה) עם הקלרניט ועוד כמה אמצעים אלקטרוניים שהוא התקין על הבמה בהפסקה, וכך על במה ריקה מתזמורת נתן ביצוע קלרניט מדהים שאפשר לומר "זכינו" לשמוע ממנו. מוסיקה קצבית ומלודית בליווי "תזמורתי" אלקטרוני מרמקולים קטנים. הוא יוצר קשר אינטימי מיוחד עם הקהל שנשבה בצלילי הקלרניט.
אנטון דרסלר נולד ברוסיה וסיים את לימודיו בקונסרבטוריון במוסקבה. הוא מתואר על ידי קוריירה דלה סרה העיתון האיטלקי כנגן הקלרינט של "רגישות קסם", עם "אינטונציה מעולה, תחושה ייחודית של אינטימיות".
למרות שהוא מנגן מוסיקה קלסית יש לו כנראה חיבה מיוחדת ותשוקה למוסיקה אלקטרונית וג'אז וכאן הוא הביא לשילוב מוקסם של שניהם על הבמה ברעננה. משהו שאחריו הקהל עמד על רגליו בתשואות ואני אמרתי "זו הסימפונט רעננה".
היצירה האחרונה, קלסית שמאוד נהנינו לשמוע את הביצוע המדהים שלה כאן: מנדלסון: סימפוניה מס. 3 בלה מינור, אופ. 56 (הסימפוניה הסקוטית).
פתיחה
Andante con moto — Allegro un poco agitato – אנדנטה קון מוטו – אלגרו פוקו אג'יטאטו
מה שאומר שההתחלה המתונה הופכת לנמרצת ועוצמתית ואינני יכול שלא לציין את הכנר הראשי שמתבלט שם, ניתאי צורי. סיום הפרק מענג.
פרק 2 Vivace non troppo – ויווצ'ה נון טרופו
מה שאומר שלפנינו פרק עליז מלא חיים ונמרץ, פרק מלודי נעים, ביצוע נפלא וראוי לציון של חלילני הצד.
פרק 3 Adagio – אדאג'ו
פרק איטי, נוגה משהו, דיאלוג בין כלי הנשיפה לכלי המיתר, במיוחד הצ'לות, והופך מהיר יותר עם הצטרפות הקרנות וכלי הנשיפה בסיום.
פרק 4 Allegro vivacissimo — Allegro maestoso assai – אלגרו ויוואצ'סימו, אלגרו אסאי
וכפי המצופה מקצב מהיר למהיר ונמרץ יותר , פרק חזק של כלי הנשיפה והקלרניט, על פרק זה אמרתי הפגנת הכח של התזמורת. הללויה.
תזמורת סימפונט רעננה היא קול ייחודי בעולם המוסיקה הקלאסית, שילוב מנצח של חדשנות עם איכות. התזמורת הוקמה בשנת 1991 כאוסף של עולים מברה"מ לשעבר וישראלים צעירים שנפגשו ברעננה, כחלק מהיוזמות לקליטת אמנים עולים על ידי עיריית רעננה והמרכז לקליטת אמנים עולים מיסודם של משרד החינוך והתרבות, הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה.
התזמורת חרטה על דגלה לפעול בנושא החינוך המוסיקלי וחשיפת קהלים רבים וחדשים למוסיקה קלאסית, כך שזו לא תהיה נחלתן של אוכלוסיות מסוימות בלבד. יעד נוסף המשמש כנר לרגליה הינו טיפוח מורשת המוסיקה היהודית לדורותיה, העשרת אוצר המוסיקה הישראלית והנצחת השואה והגבורה במוסיקה. באמצעות פעילותה הענפה מוכיחה התזמורת כי אין מדובר רק במילים, באמצעות הצלילים היא משיגה את המטרות אותן הציבה לעצמה.
התזמורת סימפונט רעננה פועלת רבות בפריפריה וגם תורמת להעשרה של נוער בחינוך למוסיקה וכן מקפידה להופיע גם לפני אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ואוכלוסיות ברקע סוציו-אקנומי נמוך.
מה בקונצרט הבא?
שופן: הקונצ'רטו לפסנתר ותזמורת מס' 2, בפה מינור
צ'ייקובסקי: הקונצ'רטו מס' 1 בסי במול מינור
מנדלסון: סימפוניה מס' 4 בלה מז'ור – "הסימפוניה האיטלקית"
אל תחמיצו