תערוכה חדשה במוזיאון ישראל בירושלים במלאת 70 שנה
לאמן האמריקאי הנודע, מגדולי האמנים בני זמננו:
ג'יימס טורל – מקום לאור
תערוכה המציגה ממיטב יצירותיו של טורל, אשר מזה 50 שנה חוקר את האור כתופעה, כאיכות וכחומר: מיצבי אור גדולים, דימויים מוקרנים, מודלים פיסוליים רישומים והדפסים המייצגים שלבים מרכזים בהתפתחותו האמנותית ומאפשרים לצופה לראות ולחוות את האור כפי שמעולם לא נראה קודם
טורל: "לא מקור האור הוא שעניין אותי, אלא תוצאתו בחלל, המקום שהאור נשפך אליו"
בשנת 1982 היה מוזיאון ישראל בין המוזיאונים הראשונים בעולם, מחוץ לארה"ב, אשר הציג תערוכה מיצירותיו של ג'יימס טורל. 32 שנים חלפו מאז, והשנה סוגר מוזיאון ישראל מעגל, וביחד עם מספר מוזיאונים מובילים מרחבי העולם (ובהם מוזיאון לוס אנג'לס לאמנות, מוזיאון גוגנהיים ניו-יורק, המוזיאון לאמנות ביוסטון, הגלריה הלאומית בקנברה אוסטרליה ומוזיאון בנאושימה יפן) אנו חוגגים 70 שנה לאמן פורץ דרך זה, אשר יצירת המופת שלו "החלל הרואה" מצויה בגן הפסלים של המוזיאון.
אוצרת התערוכה: ריטה קרסטינג.
מועדי התערוכה: 7 ביוני עד 31 באוקטובר 2014
ג'יימס טורל נולד ב-1943 למשפחה קוויקרית, קהילה נוצרית הנודעת גם בשם 'ידידי האור'. עיקר תורתם של הקוויקרים, השוללים את ההיררכיה הכנסייתית והפולחן הדתי המקובלים, נסבה על "האור הפנימי" שהאל מקרין היישר לנשמה, רעיון המשתקף ברבות מיצירותיו של טורל.
השכלתו של טורל, המחזיק ברישיון טייס מגיל 16, מגוונת וכוללת לצד הכשרה תיאורטית ומעשית באמנות, גם לימודי מתמטיקה, אסטרונומיה ופסיכולוגיה. בדומה לאמנים רבים מבני דורו שניסו לשנות את האובייקט האמנותי ואת מעמדה המסחרי של האמנות תוך פיתוח דרכי ביטוי חדשניות, נטש טורל את הקטגוריות המסורתיות של ציור, רישום ופיסול, ומתוך תהליך החיפוש אחר שפה חזותית חדשה נוצר עיסוקו הייחודי באור.
טורל מציין כי התעניינותו באור כחומר אמנותי החלה בעקבות שיעורי תולדות האמנות בהם צפה בשקופיות של ציורי ורמיר, רמברנדט, טרנר ומונה – כולם אמנים שתיארו את האור בדרכים מיוחדות. לאחר שלמד על ייצוגי האור בציוריהם של אמני-מופת אלה, נדדה תשומת-לבו לאור שמפיץ מקרן השקופיות הריק באודיטוריום החשוך. טורל הוקסם מאלומת האור, מקרינתה, מצורתה ומתמצית האור הלבן הבוהק שהפיץ המקרן. כך החל לעבוד עם האור ולהשתמש בו כחומר גלם, תוך שהוא עורך ניסויים באור טבעי ובאור מלאכותי ובוחן את מהותו הפיסיקלית והמטאפיסית ואת תפקיד הסביבה הארכיטקטונית במסגור ובמתן הקשר לתפיסת האור והשתנותו.
העבודות המוצגות בתערוכה, נבחרו מתוך הרטרוספקטיבה הנודדת שארגן מוזיאון לוס אנג'לס לאמנות, והן כוללות מיצבי אור גדולים, דימויים מוקרנים, מודלים פיסוליים, הדפסים ורישומים המייצגים שלבים מרכזיים בהתפתחותו האמנותית של טורל. בין העבודות המוצגות בתערוכה ניתן למצוא את העבודות הבאות:
אפרום (לבן) 1966 – אחת מעבודות ההקרנה הראשונות שיצר טורל. הקרנת אור שמקורו מוסווה יוצרת כעין קובייה מוארת מתוכה, המרחפת על מפגש הקירות בחלל הכהה. על אף שהיא נראית כדימוי או כפסל, "אַפרוּם (לבן)" היא למעשה הקרנה יוצרת אשליה, המערערת את המוסכמות הבסיסיות של התפיסה האנושית שבאמצעותה אנחנו מבחינים בין חומרים, בין מידות ובין יחסים בחלל.
ורוד לבן ריימאר (1969) ונשימת אלמו הקדוש (1992) המוצגים אף הם בתערוכה, משקפים את התעניינותו המתמשכת של טורל בהיבטים התחושתיים והחווייתיים של האור. בעבודות חלל מרשימות אלה מוסווים מקורותיה של התאורה בגוונים שונים מאחורי מחיצות או קירות. בהיעדר מקור אור מובחן מתערערת תחושת היציבות וההתמצאות במרחב של הצופים ותשומת הלב מופנית לאיכויות שונות של אור וחשיכה, ולדרכים השונות בהם קולטות העיניים, התודעה והגוף ממדים ויחסים בחלל.
עוד יוצגו בתערוכה עבודות נייר ודגמים פיסוליים שיצר טורל מראשית דרכו, הכוללות גם צילומים ותרשימים של מכתש רודן, עבודתו המונומנטאלית ביותר של האמן: ב-1977 רכש טורל הר געש כבוי ליד 'המדבר הצבוע' של אריזונה והחל ליצור בו עבודה ענקית בשלבים – הוא סלל מערכת של שבילים, תעלות וחללים שפתחיהם פונים לארבע כיווני הרוחות בהקימו מעין מצפה-כוכבים אמנותי-ניסיוני המאפשר למבקריו התבוננות בלתי-אמצעית ובלתי נשכחת במאורות השמים ובחילופי העונות.
במקביל לעבודה המתמשכת על מכתש רודן יצר האמן באתרים שונים בעולם חללי שמים, מבנים בהם יושבים הצופים על ספסלים הקבועים לאורך הקירות ומוזמנים להתבונן, דרך פתח בתקרה בשינויי האקלים והאור העדינים המתחוללים בשמים, בעננים השטים בהם ובעומקם האינסופי. אחד הפיוטיים ביותר מבין מבנים אלה הוא 'החלל הרואה', שתכנן האמן ב- 1992 במיוחד עבור גן הפסלים של מוזיאון ישראל. היצירה, על הגבול בין פסל, מבנה אדריכלי ותא מדיטטיבי, מורכבת מאבני ירושלים ומשמי העיר וכן מאורות חשמל נסתרים הנדלקים בעת השקיעה המעצימים את החוויה.
מוזיאון ישראל בירושלים,
אתר המוזיאון: http://www.imjnet.org.il/