שתי תערוכות חדשות במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס:
"פצעי בגרות" –
קומיקס עברי בין השנים 1975 – 1995
20 שנה בקומיקס :
מהשבר של מלחמת יום כיפור ועד לרצח רבין
אוצרת: מיה דבש
פתיחה: 10/10/13– נעילה 1/3/14
התערוכה "פצעי בגרות"- משרטטת את תמונת הקומיקס שנוצר בישראל בין השנים 1975-1995. אוצרת: מיה דבש. יועץ אקדמי: ברוך בליך.
התערוכה, שתיפתח ב-10.10, מציגה את המעבר מקומיקס מגויס המפאר ומרומם את הישראלי החדש העשוי ללא חת, לקומיקס ביקורתי הלועג למנהיגיו ומשקף חברה ההופכת ליותר ויותר אינדיבידואליסטית ונהנתנית.
בעשורים בהם עוסקת התערוכה התחוללו בישראל שינויים פוליטיים, חברתיים וכלכליים. בקצה האחד, מלחמת יום כיפור) 1973) ובקצה השני רצח ראש הממשלה יצחק רבין (1995). בין שני קטבים דרמטיים אלה חל המהפך הפוליטי והדרמטי ב-77' , נחתם הסכם שלום עם מצרים, התחולל משבר מניות הבנקים, שערער את האמון בכלכלה. המדינה חוותה את מלחמת שלום הגליל, את האינתיפאדה הראשונה ואת מלחמת המפרץ הראשונה וכן את תקופת הפיגועים הכואבת שלאחר החתימה על הסכמי אוסלו (1993).
השינויים שעברה החברה הישראלית באים לידי ביטוי בפרסומי קומיקס בשנים אלה, שהפך לכלי ביטוי פופולארי בעיתונות היומית, במקומונים ובכתבי עת לנוער.
התערוכה מחולקת לשלושה עשורים. בפתח כל עשור מצוינים האירועים החשובים שהתרחשו בו לעומת הפרשנות שהם מקבלים על גבי עמודי העיתון בפורמט של קומיקס. בין עבודותיהם של הקומיקסאים המציגים בתערוכה יוצגו הרחבות המשקפות את התרבות הפופולארית שהתרחשה באותה תקופה ובהם קטעי שירים, סיפורים ומובאות מעיתונים.
אוצרת התערוכה, מיה דבש: "קומיקס קשור לזמן ולמקום שבו נוצר ומשקף בצורה אותנטית את החיים וההוויה המקומית. כמו כל צורות הביטוי האמנותיות גם הוא הושפע מן השינויים שחלו בחברה הישראלית בעשורים האחרונים.
בתערוכה אנו מציבים את הקומיקס בשורה אחת עם האמנויות האחרות כמו שברי מראות היוצרים יחד ויטראז' רב גוני המשקף את אחת התקופות המעצבות ביותר בתקופתנו."
שני אירועים המוצגים בתערוכה משקפים יותר מכל את כוחו של הקומיקס ומידת מעורבותו באירועים החשובים ביותר שהתרחשו בארץ בשנים אלה:
הראשון התרחש מעט אחרי מלחמת יום הכיפורים (1973) כאשר נעצרה בתל אביב חבורה של מתבגרים צעירים וביניהם עידו אמין, שהוציאו לאור חוברת בשם "פריקי – עיתון הילדים הנפוץ ביותר בישראל". הם נעצרו ל-24 שעות ועילת המעצר היתה הסתה למרד שהעונש עליו הוא שבע שנות מאסר. הם נחשדו בשיתוף פעולה עם המודיעין הסורי בניסיון להוריד את המורל הלאומי. במעריב כינו אותם "חבורה של סוטים", בעיתון הארץ כתבו ש"נחשפה מחתרת של אנרכיסטים". בכתב האישום שהוגש במשפט מאוחר יותר הוחלף האישום ב"הפצת דבר תועבה". בסופו של המשפט הם יצאו אמנם לחופשי אבל השופט הדגיש שאמנם אי אפשר לומר שקומיקס הוא דבר תועבה אבל אילו היתה בוחרת התביעה בסעיף אחר, הוא היה מוצא מקום להרשעה.
המקרה השני התרחש עשרים שנה אחר כך, מעט אחרי רצח רבין (1995), כאשר הקומיקסאי צחי פרבר כתב במדורו "אפרים" בעיתון "אותיות" את הדברים הבאים: "קר בחוץ וריח של סתיו/ ואפרים נזכר באנשים שאהב/ היכן סבא אייזיק עכשיו? הוא שואל/ ומדוע עלי רק מתמונות יסתכל?". המדור הוחזר אליו עם הבקשה לשנות את המילים "אפרים נזכר באנשים שאהב" כי "אצלנו לא אהבו את רבין". בעקבות כך שונה הטקסט ל-"שקט בחוץ, הכול כבר נדם/ ואפרים נזכר באנשים שאינם".
שני יוצרי הקומיקס המסמלים יותר מכל את תהליך ההתפכחות שעברה החברה הישראלית הם דודו גבע לעומת אורי פינק.
מקצה אחד, דודו גבע, שחשף את עצביו המרוטים של הישראלי הקטן – הפקיד יוסף במחלקת המים של העירייה או הברווז העומד לשחיטה. גבע העצים את האנטי גיבור, בורג במכונת היבירוקרטיה.
בקצה האחר – אורי פינק שעסק בחוויותיהם של תיכוניסטים, ניהליסטים, חסרי ערכים שכל עולמם הוא סקס, רכילות כיתתית, מסעדות ותחביבים.
לצד עבודותיהם של דודו גבע ואורי פינק מוצגות בתערוכה עבודותיהם של יוצרי קומיקס נוספים המבטאים ביצירתם את רוח התקופה: מישל קישקה, עידו אמין, זאב אנגלמאיר, צחי פרבר, נועם נדב, שי צ'רקה, עמוס אלנבוגן, תמיר שפר, איציק רנרט והאחים תומר ואסף חנוכה.
התערוכה תציג סקיצות ועבודות מקור של היוצרים לצד תהליכי עבודה מעולם הקומיקס. פילמים, הפרדות צבעים ידניות ישקפו שינויים גדולים שחלו בדפוס בשנים האחרונות.
לצד אלה תבחן את השינויים שחלו בתחום עם כניסת המחשב לעולמם של היוצרים.
קיר. מועדון. סיפור,
גרד רוטשילד , 1942-1946
תערוכת ציורי קיר מאת גרד רוטשילד
פתיחה: 10/10/13–
נעילה 1/3/14
אוצרת: דורית גורן
בחלל החלוצים שבמוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס תוצג תערוכת ציורי קיר של הצייר הארץ ישראלי, גרד רוטשילד, כפי שצוירו על ידו במועדוני הקצינים והחיילים הבריטים באגן המזרח התיכון.
אוצרת התערוכה: דורית גורן.
גרד רוטשילד, בוגר המחזור הראשון לגרפיקה שימושית, האקדמיה לאומנות ולעיצוב "בצלאל," התנדב לשירות בצבא הבריטי, שם שימש בתפקיד של צייר נודד בין בסיסי הצבא הבריטי בפלשתינה, קפריסין, ,מצריים ולבנון.
הדמויות בציורי הקיר והקומיקס של רוטשילד מתוארות בקו רישום קליל וזורם, תנועתי, הומוריסטי ולעיתים דרמטי. קווי המתאר השחורים התוחמים אותן תורמים לתחושת המתח בין אושר ואופטימיות, עצב וציניות. בשל גודלם ומיקומם של ציורי הקיר במרחב הציבורי, ניכרת השפעתם על עמדות הצופים ביצירת אקלים סביבתי מהנה לבילוי ומנוחה.
התערוכה כוללת עשרות מתוות לציורי קיר וצילומים שצולמו על-ידי רוטשילד כחלק מתהליך לתיעוד עבודתו ונמצאו בעיזבונו. בין העבודות שיוצגו בתערוכה ניתן לראות הדמייה לציור קיר ה"רקדנים" מ-1942 ב"בית וילנד", מתחם התחנה ביפו. בעבר שימש המקום כמועדון לקצינים הבריטים. ציורי הקיר נחשפו תחת מספר שכבות צבע במסגרת פעולות שימור ושחזור המקום על ידי שי פרקש, יו"ר הועדה לשימור ושחזור ציורי קיר, איקומו"ס ישראל, אשר סייע רבות להקמתה של תערוכה זו.
בשנים שלאחר מכן הקים גרד רוטשילד את סטודיו "רולי" ביחד עם הגרפיקאי והמעצב זאב ליפמן הסטודיו יצר עשרות רבות של כרזות עבור צה"ל ועבור חברות שונות במשק הישראלי של שנות החמישים והשישים.
כמו כן, כיהן רוטשילד כנשיא אגודת הגרפיקאים הישראלית בשנים 1954-1969
המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס
רחוב חיים ויצמן 61, חולון.
מחיר כניסה ליחיד: 15 ₪
סטודנטים, חיילים ואזרחים ותיקים: 10 ש"ח
ילדים עד גיל 5: חינם
טלפון 03-6521849,
המוזיאון פתוח:
ימים ב' ,ד' ,ו' : 10:00 – 13:00
ימים ג', ה': 17:00 – 20:00
יום שבת: 10:00 – 15:00
קיר. מועדון. סיפור,
גרד רוטשילד , 1942-1946
תערוכת ציורי קיר מאת גרד רוטשילד
פתיחה: 10/10/13–
נעילה 1/3/14
אוצרת: דורית גורן
בחלל החלוצים שבמוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס תוצג תערוכת ציורי קיר של הצייר הארץ ישראלי, גרד רוטשילד, כפי שצוירו על ידו במועדוני החיילים הבריטים במזרח התיכון. אוצרת התערוכה: דורית גורן.
גרד רוטשילד, בוגר המחזור הראשון של בית הספר בצלאל, התנדב לשירות בצבא הבריטי, שם שימש בתפקיד של צייר נודד בין בסיסי הצבא הבריטי בישראלי, קפריסין, מצריים ולבנון. במסגרת תפקידו צייר רוטשילד ציורי אווירה בבסיסים ובקנטינות.
הדמויות בציורי הקיר והקומיקס של רוטשילד מתוארות בקו רישום קליל וזורם, תנועתי, הומוריסטי ולעיתים דרמטי. קווי המתאר השחורים התוחמים אותן תורמים לתחושת המתח בין אושר ואופטימיות,עצב וציניות. בשל גודלם ומיקומם של ציורי הקיר במרחב הציבורי, ניכרת השפעתם על עמדות הצופים ביצירת אקלים סביבתי מהנה לבילוי ומנוחה.
התערוכה כוללת עשרות מתוות הכנה לציורי קיר וצילומים שצולמו על-ידי רוטשילד כחלק מתהליך לתיעוד עבודתו אשר נמצאו בעיזבונו. בין העבודות שיוצגו בתערוכה ניתן לראות סקיצות שהכין רוטשילד לקיר לשלוש קירות שצייר בשנת 1942 בבית וילנד במתחם התחנה ביפו אשר שימש בעבר כמועדון לקצינים הבריטים. ציוריו של רוטשילד נחשפו שם תחת מספר שכבות צבע במסגרת פעולות שימור ושחזור המקום על ידי שי פרקש, יו"ר הועדה לשימור ושחזור ציורי קיר, איקומו"ס ישראל, אשר סייע רבות להקמתה של תערוכה זו.
בשנים שלאחר מכן הקים גרד רוטשילד את סטודיו "רולי" ביחד עם הגרפיקאי והמעצב זאב ליפמן הסטודיו יצר עשרות רבות של כרזות עבור צה"ל ועבור חברות שונות במשק הישראלי של שנות החמישים והשישים.
כמו כן, כיהן רוטשילד כנשיא אגודת הגרפיקאים הישראלית בשנים 1954-1969
קומיקס עברי ב'
קיר. תמונה. סיפור, גרד רוטשילד 1942- 1946
המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס
רחוב חיים ויצמן 61, חולון.
מחיר כניסה ליחיד: 15 ₪
סטודנטים, חיילים ואזרחים ותיקים: 10 ש"ח
ילדים עד גיל 5: חינם
טלפון 03-6521849,
המוזיאון פתוח:
ימים ב' ,ד' ,ו' : 10:00 – 13:00
ימים ג', ה': 17:00 – 20:00
יום שבת: 10:00 – 15:00