29 במרץ 2024 14:25
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

גלוריה סרט נשים על פנויים פנויות

סרטו של סבסטיאן לליו

זוכה פרס דוב הכסף לשחקנית הראשית

זוכה פרס אגוד בעלי בתי הקולנוע האמנותי בגרמניה, פסטיבל ברלין

זוכה פרס המועצה האקומנית , פסטיבל ברלין

זוכה פרס בפסטיבל סאן סבסטיאן

הסרט נותן לנו אפשרות להציץ אל עולם הדייטים של אנשים מבוגרים תוך שהוא מציג את כל הקושי שבמצבם. הם משתוקקים לקשר חדש ואהבה, אך קשה להם מאוד להתנתק מהעבר ומן האנשים שהיו חלק מחייהם.

בתחילת סרט, גלוריה, גיבורת הסרט היא אשה דעתנית ונמרצת, אך בהמשך היא מתדרדרת מבחינה גופנית ונפשית. היא פוגשת אדם שמתעניין בה ונדמה לנו שיש כאן סיכוי לקשר רציני, אך גם היא מקלקלת אותו בהתנהגות נחפזת וחסרת אחריות. גם הפרטנר מתנהג בצורה מוזרה ולא מקובלת. אנו מתוודעים אל מערכת היחסים שלה אל בעלה לשעבר וילדיה, וגם מעט על הקשר של הפרטנר למשפחה שלו.

גלוריה היא אשה בת 58 שהתגרשה, היא מחפשת קשר ואהבה במועדוני ריקודים לפנויים פנויות . הבדידות  בלתי נסבלת והיא מתמסרת לתשוקה שלה ללא גבולות, תקווה שלעיתים מתנפצת וגורמת להידרדרות וייאוש .

הסרט הזה מוצג מנקודת מבט אחת בלבד, זו של גלוריה. אין אף פריים אחד בו הגוף שלה לא מופיע, אין סצינה אחת בה לא מוצגות תחושותיה והיחס שלה לעולם. גלוריה משחקת תפקיד משנה בחיים של האנשים הסובבים אותה.

הבמאי משתמש כאן בטכניקה של חתכים חדים, הסצנות לא מסתיימות והפריים עובר למצב אחר ותמונות אחרות מה שמחדד את העוצמה של הסרט.

על גלוריה אומר הבמאי סבסטיאן לליו: הרעיון לתסריט צמח ממבחר סיפורים של אנשים שאנחנו מכירים ומאנקדוטות שסיפרו לנו. אלו הם אירועים אמיתיים שבדרך פלא העיר סנטיאגו אפשרה שהם יתרחשו בה.  גלוריה הוא ספור אישי המתרחש על רקע עיר שעוברת תהפוכות רבות. השאיפה של הגיבורה היא להיות אהובה ומוערכת והוא בא על רקע הזעקה של החברה בצ'ילה המבקשת שיכירו בזכויותיה. צ'ילה היא מדינה מודרנית ומשגשת, אבל הפערים החברתיים והכלכליים הם מאד גדולים.

הצידוקים האישיים של גלוריה מתכתבים עם חוסר שביעות הרצון הסמויה של החברה. בסרט הרצון והכוח הכללי לשנות מתחבר עם התשוקה האישית של גלוריה לעבור שינוי. אני חושב שהאנרגיה בדמות של גלוריה היא שנותנת לסרט את החיוניות שלו ואת האנושיות. במובן מסוים גלוריה היא כמו רוקי, העולם פוגע בה ומכניע אותה, אבל היא מצליחה להתאושש, לקום ושוב להתבונן ולצעוד קדימה, בראש מורם. זו היתה תמיד עבורי הסיבה לצלם את הסרט הזה. לצלם מה שאנו יכולים לראות עליה מעל לפני השטח ולנסות לצלם את המסתורי שבה באותה מידה.

יש משהו מאד נוגע ללב בנשים הללו המתקרבות לגיל 60 החיות בסנטיאגו צ'ילה, היום. נשים שנאבקות למצוא את מקומן בעולם המתייחס אליהן בקשיחות. הן יכולות לשיר במכונית שלהן, נשים שנעזבו לבדן, נשים שלאף אחד אין יותר מדי זמן עבורן. וזה למרות השנים הרבות שעברו, הן מסרבות לוותר ורוצות להמשיך להרגיש, ליהנות, לרקוד ולחיות. הסרט מדגיש את הזכות הזו והוא עושה את זה באמצעות אישה מעוררת השראה הנאחזת בחיים בשיניה וציפורניה.

זהו סרט מאוד מורכב, חד מאוד ומכאיב, הצופה מתחבר לדמות של גלוריה ורואה את העולם הסובב אותה דרכה. מאוד משכנע. סרט שמוציא אותך מהאולם תוך מחשבות עמוקות על המציאות הזו של מבוגרים פנויים פנויות .

בימוי : סבסטיאן לליו SEBASTIÁN LELIO

תסריט: סבסטיאן לליו וגונזלו מאזה SEBASTIÁN LELIO ,GONZALO MAZA

צילום : בנחמין אצ'זרטה BENJAMÍN ECHAZARRETA

עיצוב הפקה: מרסלה אוריבי MARCELA URIVI

עיצוב תלבושות :אדוארדו קסטרו EDUARDO CASTRO

עריכה: סולדד סלפטה וסבסטיאן לליו SOLEDAD SALFATE, SEBASTIÁN LELIO

חברת הפקה פבולה PRODUCTION COMPANY FABULA

שחקנים

גלוריה : PAULINA GARCÍA

רודולפו: SERGIO HERNÁNDEZ

צי'לה/ ספרד 109 דקות, ספרדית תרגום לעברית ואנגלית

בסינמטק תל אביב, בקולנוע כוכב רמת השרון וברחבי הארץ

שתפו את הפוסט!