חופשה משפחתית קומדיה צרפתית מטורפת
אנחנו רגילים לסרטים צרפתיים קומדיות המתייחסות בעצם לדרמה משפחתית, אולם סרט מטורף כזה שכל אירוע רודף אירוע טרם ראינו על המסך. והאמת המשפחה הזו ממש הצליחה לעצבן אותי, זה אומר שהרגשות שלך מעורבים ואתה צולל לתוך הסרט.
כל זוג יודע שמה שהיה בשנות הנישואין הראשונות זה לא מה שמצפה לו במעלה השנים והזיכרונות , המשפחה, והילדים זה חלק מהדבק שממשיך ומחבר.
כאן זה מאוד "פשוט" תיירי מבלה את ימיו בסידור התמונות המשפחתיות, משוכנע שהטוב ביותר מאחוריו. כשקלייר, אשתו, מודיעה שהיא עוזבת אותו, מעוניינת להיפרד ושוטחת לפניו ובצדק את הסיבות. תיירי נשאר המום, לזה הוא לא ציפה והוא מנסה לתחבל תחבולה ולערוך חופשה משפחתית לעשות מחדש את "יוון 98", החופשה המשפחתית הטובה ביותר שלהם. זה הצחיק אותי כשהוא אומר לה בזמן הודעת הפרידה "ומה עם הילדים" שכן הילדים זו בת עורכת דין, פרקליטה, ועוד בן מבוגר בטלן וממש בלתי צפוי,
כך או כך הוא מצליח לארגן ולנסות לשחזר 1:1 את החופשה שלהם לפני כעשרים שנה או יותר וכאן אצופה נכנס לסחרחרה מצחיקה אבל מעצבנת שלפעמים בא לך לתפוס אותו ולנער אותו. האם התכנית שלו תצליח, והאהבה תקבל הזדמנות נוספת?
הסרט בהשראת חופשה משפחתית של הבמאי פרנסואה אוזן שמסביר: הסיפור חוזר 11 שנה אחורה. כשיצאתי לחופשה עם המשפחה שלי. בדרכי הביתה קבעתי פגישה עם אנתוני לנקר (אחד ממפיקי הסרט) סיפרתי לו על החופשה שלי, אחרי חמש דקות הוא הפסיק אותי ואמר "תפסיק לספר לי סיפורים, תכתוב על זה סרט במקום!". ברור שהחופשה שלי היתה הרבה פחות מסובכת, מורכבת ומטורפת מן החופשה של גיבורי הסרט. אבל שמרתי על הצבע, על הרגישות ועל הדינמיקה המשפחתית. באותה עת הייתי בן 30 והבנתי שלא משנה באיזה גיל אתה כשאתה מבלה עם ההורים שלך אתה הופך שוב להיות ילד בן 10. זה סוג של מסע בזמן. לא רציתי להגביל את עצמי בכתיבת הסיפור לאותו בחור בן 30, כי עמוק בתוכי אני כל אחת מן הדמויות בסרט.
יש בסרט 5 דמויות מרכזיות, האם, האב, הבן, הבת והחתן. וכמו שאמרתי אני מרגיש שיש לי הרבה מן המשותף עם כל אחד מהם ורציתי שהצופים יאהבו את כולם. בליבו של הסיפור יש את האב והאם שכנראה נמצאים בסוף דרכם המשותפת. אבל היו לי כמה דברים לומר על הילדים שלהם. רציתי לדבר על מה שאנחנו עוברים בתקופה הזו, אני מאמין שאתה לא יכול לחיות בגיל 30 כמו שחיית בגיל 16, אבל יש רבים שעושים את זה היום ומצד שני יש המון דברים שצפוי שנחווה וכל אחת מן הדמויות שלי תחווה משהו במסע הזה וכולם יחזרו מעט שונים מן החופשה
צוות יצירתי
בימוי ותסריט: פרנסואה אוזן
צילום: פיליפ ג'ילבר
הפקה: ראדאר פילס, אונאגי פילמס
שחקנים
תיירי המלין – ז'אק גמבלן
קלייר המלין – פסקל ארביו
אנטואן המלין – פבלו פאולי
קרין המלין – אנייס הוסטרל
כריסטוף – לודביק
צרפת 2022
95 דקות | צרפתית | תרגום לעברית
הפצה בישראל קולנוע חדש בע"מ
החל מה- 29 בדצמבר בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ
לינק לטריילר
צילומים נהדרים, משחק מצוין משכנע ודרמה קומית מטורללת ומצחיקה
השחקנים
ז'אק גמבלן
יליד 1957, נחשף לעולם המשחק בגיל 17 כשהיה מדריך במחנה קיץ ועבר עם החניכים סדנת תיאטרון. הצטרף ללהקת תיאטרון, עזב כדי לעבוד כנגר וחזר לתיאטרון. הופיע בכמה להקות תיאטרון בערים מחוץ לפריז עד שנתגלה והוזמן להופיע בטלוויזיה ובקולנוע.
הבמאי קלוד ללוש אחראי לחשיפתו לקהל הרחב, מאז הופיע בעשרות סרטים.
מבין סרטיו שהוקרנו בארץ אישור מעבר ולולה הקטנה של ברטרן טברנייה, שמות של אהבה, גיהנום, סוף סוף אלמה, בל אמי ועוד.
על תפקידו באישור מעבר זכה בפרס דב הכסף בפסטיבל ברלין. זכה בשני פרסי מולייר על הופעותיו על הבמה, כמו כן פרסם כמה ספרים.
פסקל ארביו
למדה מדעים אבל החלה לקחת קורסים במשחק. הופעת הבכורה שלה היתה בגיל 23. ומאז הופיעה בסרטים רבים, רבים מהם הוצגו בארץ ביניהם, 50 אביבים, הוט קוטור, הטוב עוד לפנינו, ושני חלקיו של הסרט שקרים לבנים קטנים של גיום קאנה.