"המתרגמים" מותחן מרתק וחד גדיא
המתרגמים זהו סרט מתח שלא תזוזו ואפילו לא תלגמו מים, סרט שאתה יוצא ומנסה לפתור את ההיגיון שמאחורי העלילה הבלתי רגילה.
תשעה מתרגמים, שנשכרו לתרגם את הספר האחרון המיוחל של טרילוגיה רבת מכר, כלואים בבונקר מפואר בצרפת. כאשר עשרת העמודים הראשונים של כתב היד הסודי מופיעים ברשת, משימת החלומות הופכת לסיוט – הגנב הוא אחד מהם והמו"ל (למברט וילסון) מוכן לעשות כל מה שצריך כדי לחשוף אותו… או אותה. סיפור בלשי מותח, מותיר את הצופים בקצה המושב מרותקים עד הסוף. הסרט רוקם עלילה שכל רגע לולאה אחת מתחברת ללולאה אחרת בסיפור בלתי רגיל.
לכאורה, מצד אחד זו משימת תרגום "סודית" שנבחרו לה מתרגמים שהתחייבו על סודיות ומצד שני מוציא לאור קנאי לסודיות ומוכן להגיע לקצה על מנת לפתור מי "גנב" את היצירה מתוך הבונקר בו הם כלואים ללא כל תקשורת עם העולם החיצון.
אז איך זה באמת קורה? תצטרכו ללכת לסרט כי ספויילרים לא יהיו כאן פרט לכך שתשארו פעורי פה.
צרפת 2020 , 105 דקות צרפתית תרגום לעברית ואנגלית
הליהוק, השפה והמשחק אדירים.
לא לחכות
ללכת
איפה?
החל מן ה 2.12 בסינמטק תל אביב , קולנוע כוכב רמת השרון ובכל רחבי הארץ
צוות אמנותי
בימוי : רז'י רואנסאר Regis Roinsard
תסריט, דיאלוגים : רז'י רואנסאר , דניאל פרסלי , קומן קומפינט
הפקה: אלאן אטאל
צילום : גיום שיפמן
עיצוב: סילבי אוליב
עריכה: גיום לימן
מוסיקה יון מיאקה
הפקה של טרסור פילמס, מרס פילמס, פרנס 2, ווילד באנץ ועוד
משתתפים
אריק אנגסטרום : למברט וילסון Lambert Wilson
קתרינה אנהסינובה: אולגה קורילנקו Olga Kirulenko
דריו פארלי : ריקרדו סקמאצ'יו Ricardo Scamrcio
הלן טוקסן: סידסה בבט קנודסן Sisdse Babett Knudsen
חביא פריקסס: אודוארדו נורייגה Eduardo Nuriega
אלכס גודמן: אלכס לאותר Alex Lawther
אינגריד קורבל: אנה מריה שטורם Anna Maris Sturm
שן יאו פרדירק צ'או Fredric Chau
תלמ אלבס : מריה ליטה Maria Litte
קונסטינוס קדרינוס:מנוליס מברומטקיס Manolis Mavromatakis
רוז מארי האוה : שרה ג'יראדו Sara Giradeau
ג'ורג' פונטיין: פטריק בושו Patrick Bauchau
ראיון עם במאי הסרט
ש: את סרטך הראשון צלמת ב 2012, למה לקח לך כל כך הרבה זמן לחזור לעמוד מאחורי המצלמה
ת: במהלך שבע השנים הללו ביליתי לפחות שנה בסיור בכל העולם עם הסרט פופולארית, פגשתי אנשים מיוון ליפן ועד לקוויבק, זה גזל ממני הרבה כוחות. ואז במהלך הסיורים מצאתי כתבה על התרגום של ספרו של דן בראון – התופת – יוצר צופן דה וינצ'י. בו נכתב ש 12 מתרגמים מארצות שונות זומנו לרומא ושמו אותם בבונקר, כדי שיעבדו במקביל על התרגום. מה שהפתיע אותי והפעים אותי היה להבין שגם על מוצר תרבותי צריך לשמור כמו על אבנים יקרות. ואז עלתה המחשה של, מה היה קורה אילו…. במיוחד לגבי ספרות וספרים, מה היה קורה אם הספר היה נגנב? אם היה מתפרסם באופן פיראטי למרות כל אמצעי הבטיחות שננקטו, מה היה קורה אם היו מבקשים כופר כדי לא לפרסם את הספר ברשת? אז הבנתי שיש לי נושא השאלה הייתה איך לעשות את הטיסה הווירטואלית הזו למשהו קולנועי. צירפתי לעבודה עוד שני תסריטאים והתחלנו לעבוד על הפאזל המותח הזה. כי אם אתה מזיז משהו מיד זה משפיע על כל המבנה והכל יכול להיהרס ועדיין אתה צריך לחשוב כל הזמן על הדמויות. וזה מה שהניע אותנו לבנות דמויות שהן לא פלקטיות, שהן עמוקות ונטועות במציאות.
הדרך שבה אני עובד היא קודם כל תחקיר מעמיק שהוא למיטב הבנתי הבסיס לכל כתיבת סיפורת. לסרט הזה צללתי לתוך עולמם של המתרגמים, פגשתי חמישה מהם להבין יותר טוב את העבודה שלהם, איך הם חיים, יש כאלה שנוח להם יש כאלה שבחרדה גדולה יותר.
ברגע שבנינו את המציאות והיא היתה ברורה לנו, היה צריך להפוך את זה לקולנוע. לקסם, המטרה הראשונה של הקולנוע היתה לצור אשליה, מיקסם. אני אוהב קסם בקולנוע בין אם זה בכתיבת התסריט או בוויזואליה. אני אוהב קולנוענים שהם קוסמים, מאורסון וולס לז'אן קוקטו וברונו פודלידה. זו תמיד הצגה נהדרת.
ש: איך היית מגדיר את הסרט
ת: זה די קשה, הייתי מגדיר כמותחן סנטימנטלי. במהלך העריכה ראיתי דברים מתחברים ודברים שלא ראיתי קודם ובעיקר את הרגשות שיצאו מן המסך, זה הזכיר לי מותחנים קוריאניים שלעיתים הם בעצם מלודרמות .
זה בעצם שלושה סוגים שונים של מותחן. חלק ראשון ברוח אגתה כריסטי, שמתפתח לסרט הונאה ומסתיים כסרט נקמה. אני אוהב שינוי סגנונות בסרט. אני אוהב לגרום לצופה לשנות את התחושה שלו במהלך הסרט במיוחד כשהוא עומד לצפות בסרט בסגנון מסוים.
בכתיבה ובעשייה הושפעתי מכמה סרטים "תפוס אותי אם תוכל" של ספילברג "חוקי המשחק" של רנואר וסרטים רבים נוספים שבהם גם מופיעות דמויות רבות ומצליחים להיות לא תיאטרליים.
ש: היום מאד קשה להפתיע את הצופים שמכירים כבר את הקודים מכל הסדרות. מה היה החלק המורכב ביותר בכתיבת התסריט?
ש: אני לקוח רע מאד של סרטים כאלה, כיון שאני עולה על קווי העלילה מהר מאד, אז היינו ממש צריכים לאתגר את עצמנו, תהליך הכתיבה הוא מצב בו אתה נודד בתוך המחשבות שלך קדימה ואחורה כל הזמן. יחד עם השותפים שלי לכתיבה המצאנו לצופה העתידי שלנו שם והיינו אומרים זה וזה יחשוב כך או אחרת ואתה צריך כל הזמן להזין את הרצון של הצופה להיות מופתע לגלות הפתעות, לחשוב שהוא מבין ולגלות שהוא טעה.
ש: אתה משתמש גם בטכניקה של וויס אובר כלומר של קריינות
ת: זו טכניקה שמוכרת כטכניקה שמצפים ממך לא להשתמש בה, אני מת על זה, אני מת על הקריינות בבארי לינדון, בשדרות סנסט, בסרטים של האחים כהן ואחרים, זה נותן את התחושה של היה היה פעם של סיפור אגדה. ועבדנו עם למברט וילסון על הקול שלו, לתת תחושה מיוחדת, למברט הוא מוזיקלי בצורה לא רגילה. אחד הדברים שביקשתי ממנו זה שלא נשמע את הנשימות שלו. ככל שהסרט מתקדם העלילה נחשפת וככל שהסרט מתקדם הקריינות נעלמת ומביאה את הסיפור למציאות שלו.
ש: אספת מקהלה של שחקנים בינלאומיים, איך בנית את הבלאנס בין הדמיות לשחקנים?
ת: לעולם אני לא כותב עם שחקן בראש, אולי שחקנים מתים, אני כנראה מפחד מהאכזבה והתסכול אם זה לא יקרה. בחרתי את למברט וילסון כי הוא נראה כמו שניתן לתאר שכך נראה מוציא לאור צרפתי פריזאי, עם התרבות הדואלית שלו אנגלו/צרפתית, ויש בו את האיכויות של הרשעים מסרטי ג'יימס בונד. והוא מאוד אוהב מטמורפוזות.
ליהוק שאר השחקנים ערך כשנה כי היינו צריכים למצוא שחקנים אירופאים שדוברים צרפתית
אולגה קירולנקו, מלבד ההופעה בקוונטום של נחמה, הופיעה גם בסרט צרפתי בו היא כבשה את ליבי ומלבד יופיה היא מצליחה להביא גם שבירות רבה להופעותיה.
ריקרדו סקארמציו הוא פרנקופילי לגמרי והוא הביא לדמות שלו הרבה צדדים קומיים, הרבה יותר ממה שכתוב במקור.
סידסה בבט קנודסן, מוכרת מן הסדרה בורגן, אבל היא גם זכתה בסזאר כשחקנית משנה על תפקידה בסרט "גלימת השופט" לצד פבריס לוקיני. הפנים שלה נחרתו גם בקולנוע העולמי וגם בקולנוע הצרפתי. אני אוהב את הכנות במבט שלה, פניתי אליה לתפקיד אחר שבסוף מגלמת השחקנית הגרמנית אנה מריה שטורם, זה היה במקור מיועד לגבר אבל אנה מריה שכנעה אותי שאישה תעניק לזה מימד אחר והיא צדקה.
אדוארדו נורייגה, הכרתי אותו מן הסרטים של אלחנדרו אמנבאר, אני חושב שכשהוא היה צעיר יותר הוא סבל בגלל הגוף המאוד יפה שלו והדימוי כסמל סקס, ביקשתי ממנו לקרוא את התסריט והוא השקיע בעבודה כל כך הרבה.
ראיתי הרבה מאד שחקנים צרפתיים ממוצא אסיאתי ולא מצאתי, המלהק שלי הפנה אותי לפרדריק צ'או, לא הכרתי את עבודתו, לא ראיתי את "למה זה מגיע לי" גיליתי שיש לנו חיבור מצוין.
לא ראיתי את אלכס לאותר קודם לכן בסדרה "סוף העולם המחורבן" הוא הוצע לי על ידי המלהקים והפך להיות מעין אח קטן.
אנה מריה שטורם מגיעה מטלוויזיה ותיאטרון והיא הייתה כל כך טובה שהרגשות שהיא הביעה במהלך הצילומים סחפו את כל השחקנים
השחקן היווני בקושי דיבר צרפתית, לסרטים שהוא שלח לי הוא נעזר באחותו שהיא מורה לצרפתית זה היה סיכון אבל הוא עבד ברצינות רבה ועם הרבה הומור ורוח טובה, כיון שהוא השחקן המבוגר ביותר הוא הפך לאבא של הסט כולו.
כשפגשתי את שרה גי'ראדו זה היה לפני שהיא זכתה בסזאר והיא מביאה את האירוניה והריחוק שהסרט צריך.
ש: למרות שמדובר במותחן אתה לא מוותר על אמירות אחרות, כמו למשל הפיכתה של הספרות למוצר צריכה
ת: התופעה המסתורית הזו של כותבים ויוצרי צללים כמו אמיל אג'אר, בנקסי, אלנה פרנטה, היא אניגמה שמעוררת אצלי עניין רב במיוחד בתקופה שבה כולם מתרחקים מאנונימיות ומחפשים פרסום וממש רציתי להטמיע את הנושא הזה בסרט שלי, כדי שהסרט יתאים לרוח הזמן.
ש: בסרטים מן הז'אנר הזה יש חשיבות רבה למוסיקה, אתה בחרת במוזיקאי יון מיאקה, שניתן לראות בסרט הדוקומנטרי של וים ונדרס על פינה באוש, מדוע בחרת בו
ת: כתבתי את התסריט עם מוסיקה ברקע, מוסיקה של ג'יל אוונס שהיה בין השאר המפיק של מיילס דייויס. וחיפשתי מלחין שיוכל להביא את אותו סגנון, את אותה הרוח לסרט. המפיק המוסיקלי הפנה אותי אליו ולמרות שהוא חי בפריז שנים רבות הוא אינו דובר צרפתית ומגמגם באנגלית, אבל השמעתי לו את התקליט של ג'יל אוונס ומשם התקדמנו ומצאנו דרך לתקשר
ש: המתרגמים הם הקול המקומי של סופרים בינלאומיים, אבל מקצוע התרגום הוא מקצוע בצל, אתה יכול לספר לנו יותר על אלה שפגשת.
ת: קודם כל בצרפת יש יחס יוצא דופן למתרגמים, הם נחשבים שותפים לכתיבה. שותפים ליצירה וככאלה הם מקבלים אחוזים מן ההכנסות, זה דבר ייחודי לשיטה הצרפתית. בארצות אחרות הם מתוגמלים לפי עמודים, זה יוצר מצב מאד לא יציב
כשאתה מוכר ככותב שותף זה בהכרח משנה את מערכת היחסים עם היצירה המקורית, עם הסופר וכמובן גם עם ההצלחה. יש מתרגמים שהחיים שלהם משתנים לחלוטין כתוצאה מתרגום רבי מכר. לדוגמא ז'אן פרנסואה מנר, שתרגם את ספרי הארי פוטר, כאן מדובר בעבודה של מעבד כיון שהוא היה צריך להמציא אוצר מילים חדש כדי להעביר את העולם של הארי פוטר מאנגלית לצרפתית.
נדמה לנו שאם תרגמת את 50 גוונים של אפור הבנקאי שלך יסתכל עלייך אחרת לגמרי. אבל לתרגם סדרת ספרים מצליחה יכולה להיות גם סוג של קללה, העובדה שאתה מתרגם סופר/ת מצליח, שאתה הופך מומחה בסופר הזר הספציפי הזה לא אומרת בהכרח שאתה אוהב את סוג הספרות הזו. יש מתרגמים החשים יחסי אהבה רתיעה עם הסופרים שהם מתרגמים. מתרגם אחד אמר לי שהוא כבר לא יכול לסבול את הסופר/ת שהוא מתרגם כי הם כותבים את אותו הספר כבר 20 שנה. הם כבר יכולים לזהות את קווי העלילה, את ההתפתחות וזה הופך את העבודה שלהם למשעממת.
כמתרגם יש גם ביקורת מקוראים רבים שמשווים למקור ומתלוננים שהתרגום לא באותה רמה כמו המקור. המתרגמים נמצאים תמיד תחת עינם המבקרת של הקוראים שתמיד טוענים שהם בוגדים ביצירה.
עם פיתוחן של תוכנות תרגום מתקדמות, יש כאלה הסוברים שאין צורך בעבודת המתרגמים, וזו טעות. לתרגם גם ובעיקר ספרות, זה לחוש מה מתרחש בין השורות ואף מכונה או תוכנה לא תוכל לעשות את זה. יש מתרגמים שבאמצעות עבודתם יוצאת הדופן, מקרבים אנשים אל ספרות זרה.
היום יש התדרדרות ברמת התרגום של ספרות וירידה בכמות הכותרים המתורגמים בעיקר בארצות הברית. יש סופרים שבכלל לא מפורסמים בארצות רבות ומבחינתי זהו סימן רע שמעיד על הסתגרות ועל ניתוק.
על השחקנים
למברט וילסון– שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה וזמר. ממוצא צרפתי/בריטי. הופיע בסדרה מטריקס, גם בסרט החדש שיצא בקרוב, ובסרטים רבים שהוצגו בארץ בהם: מולייר על אופניים, הפרה ז'קלין, זה בידיים שלך, סוויטיה צרפתית, הופיע במרבית סרטיו האחרונים של אלן רנה.
אולגה קורילנקו – ילידת אוקריאנה, דוגמנית ושחקנית שעשתה קריירה מצליחה באירופה ובהוליווד, הופיע בסרט ג'יימס בונד קוונטום של נחמה, באלמנה השחורה לצד ר ג'והנסון וגם בסרט הישראלי קירות לצידה של נינט טייב.
סידסה בבט קנודסן– שחקנית דנית ,מוכרת לקהל הישראלי מן הסדרה, בורגן בו גילמה את התפקיד הראשי וכן מן הסדרה ווסטוורלד, בצד עבודתה בקולנוע הדני ובטלוויזיה הסקנדינבית, הופיעה גם בסרטים צרפתיים ואף זכתה בסזאר לשחקנית משנה על תפקידה בסרט בגלימת השופט.
ריקרדו סקמרציו- אחד הפופולאריים שבשחקני איטליה, הופיע גם בסרטים אמריקאי כמו ג'ון ויק 3 ולרומא באהבה של וודי אלן, ובסרטים אירופאים, לאחרונה נראה בארץ בסרט, העד הבלתי נראה, ובקרוב בסרטו של נני מורטי הקומה השלישית.
אדוארדו נורייגה– התגלה על יד הבמאי אלחנדרו אמנבאר, איתו עבד במספר סרטים, בגלל שליטתו בשפות רבות הופיע בסרטים אירופאים רבים ואמריקאים. ב 2009 נבחר על יד עיתון ספרדי לגבר הלוהט ביותר בספרד.
אלכס לאות'ר– שחקן בריטי בן 26 המופיע כבר 11 שנים בקולנוע, היה הנרי טוריניג הצעיר במשחק החקוי, כריסטופר רובין בן ה18 – בלהתראות כריסטופר רובין, בסדרה הוארד אנד, בסדרה סוף העולם הדפוק ועתה ניתן לראות אותו בתפקיד המלך צ'רלס ה-6 בסרט הדו קרב האחרון.
פרדירק צ'או– מוכר לקהל הישראלי בתפקיד החתן ממוצא סיני, בסרט, למה זה מגיע לי, הופיע בסרטים רבים בהם גם לוסי, עם סקרלט ג'והנסון
אנה מריה שטורם – שחקני תיאטרון המרבה להופיע גם בטלוויזיה
מריה ליטה – שחקנית פורטוגלית המופיעה הרבה בסדרות וסרטי טלוויזיה בפורטוגל.
מנוליס מברומטקיס– שחקן תיאטרון קולנוע וטלוויזיה יווני, הפועל באתונה. הופיע במעל ל 70 תפקידים בתיאטרון ובסרטים רבים, זו ההפקה הבינלאומית הבולטת בקריירה המרשימה שלו.
שרה גי'ראדו– בתם של צמד שחקנים, אמה היא אני דופרה – לעולם הגברת באדום, מן הגרסה המקורית של הסרט. שחקנית זוכת סזאר ומולייר פרס התיאטרון, מופיעה בימים אלו בערוצי הוט בסדרת המתח, הסוכנות. ובקרוב בסרט, נאום החתונה.
חד גדיא
כּינוּי סתָרים לבֵית סוהַר