19 באפריל 2024 22:07
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פסטיבל סולידריות עכשיו בסינמטק – הפסטיבל היחיד בישראל המוקדש כולו לקולנוע וזכויות אדם

פסטיבל סולידריות עכשיו בסינמטק – הפסטיבל היחיד בישראל המוקדש כולו

לקולנוע וזכויות אדם

סינמטק

פסטיבל סולידריות לקולנוע וזכויות אדם, האירוע הקולנועי  המרכזי בישראל בתחום זכויות האדם, חוזר לאולמות ויתקיים משך 10 ימים בתאריכים 18-9 בדצמבר בסינמטק תל אביב.

הפסטיבל בניהולם של מייסד ומנהל הפסטיבל דני וילנסקי והמנהל האמנותי גידי אביבי, הוא אירוע שנתי ייחודי, המעלה לשיח ציבורי בישראל סוגיות חברתיות-פוליטיות מרכזיות ומתקיים מתוך אמונה בכוחו של הקולנוע לעורר מחשבה ופעולה לקראת מציאות צודקת יותר ועתיד טוב יותר בישראל, באזור ובעולם כולו.

הפסטיבל נפתח בברכות של  אהוד גיתאי, זהבה גלאון, שגריר צרפת בישראל, דני וילנסקי ואחרים.

דני וילנסקי
עמוס גיתאי
זהבה גלאון
שגריר צרפת מר אריק דנון
מנכ"ל סינמטק

זהו פסטיבל הקולנוע היחיד בארץ שמוקדש כולו לסרטים וזכויות אדם. קיומו בישראל נוכח הקולות והשיח הציבורי האלים, הנגוע והבלתי נסבל חיוני דווקא בזכות יכולתו של הפסטיבל לחבור למאבקים שונים נגד לאומנות ושנאת הזרים, ולאור יכולתו לקיים  במיוחד השנה מסגרת קולנועית מחויבת, ייחודית ואיכותית, המציעה תשובה לכל אלו שחושבים שזכויות אדם הן מלים גסות

אנו נמצאים בעיצומה או בשוליה של התקפה על התקשורת מצד השלטון שחלף, אנו עדים כל הזמן לפגיעה בזכויות הפרט ואלימות שלטון החוק, גזענות, שנאת זרים, אפליה ואלימות.

השנה חוזרים השנה לאולמות של סינמטק תל אביב עם התוכניה העשירה והמגוונת ביותר אי פעם, עם סרטים עלילתיים מהפסטיבלים הגדולים בעולם ותחרות סרטים בינלאומיים הכוללת הקרנות בכורה של יותר מעשרים סרטים דוקומנטריים מעולים ועטורי פרסים, שמעלים סוגיות בוערות של זכויות אדם מכל העולם. הפסטיבל מציע השנה גם הקרנות בכורה רבות של סרטים ישראליים, במסגרות תחרותיות ומחוץ להן, וכן אירועי רטרוספקטיבה ומחוות- בזכות שיתופי פעולה עם יוצרי הקולנוע בישראל וארגוני זכויות אדם"

 

השנה מתרחב הפסטיבל והוא יתקיים במשך עשרה ימים ויכלול למעלה מ-80 אירועים וסרטים ישראלים ובינלאומיים מ-30 מדינות – סרטים עלילתיים ותיעודיים עטורי פרסים מהפסטיבלים הגדולים בעולם, העוסקים בקשת רחבה של נושאים הקשורים בסוגיות ומאבקים בתחומים שונים כמו דמוקרטיה, גלובליזציה, פליטים ומבקשי מקלט, כיבוש וחוק הלאום, אפליה, גזענות, מעמד הנשים, קהילת הלהט"ב, ילדים ובני נוער, אנשים עם מוגבלויות, חופש הביטוי, זכויות עובדים, רעב, עוני, ביטחון תזונתי, צדק סביבתי ומשבר האקלים.

לראשונה בפסטיבל, תתקיים השנה תחרות סרטים בינלאומיים לסרטים עלילתיים ותיעודיים חדשים בנושאי זכויות אדם  – כולם באורך מלא ובהקרנות בכורה בישראל.

התוכנית הישראלית כוללת תחרות נושאת פרסים לסרטים בנושאי זכויות אדם, כולם בהקרנות בכורה, במסלולים לסרטים באורך מלא, סרטים קצרים, סרטי סטודנטים ותחרות יצירה צעירה לסרטי תיכוניסטים, שנועדה לעודד עיסוק בנושאים פוליטיים וחברתיים ולחזק את מעמדו של תחום זה בקרב תלמידים, סטודנטים לקולנוע ויוצרים ישראלים ותיקים. לצד התחרות ייערכו הקרנות מיוחדות של מבחר ממיטב הסרטים הישראליים בתחום זכויות אדם, מחוות ליוצרים בולטים  מפגשים ושיחות בנושאי קולנוע וזכויות אדם בישראל.

"לילה בחיפה" , סרטו החדש של עמוס גיתאי יפתח את הפסטיבל , דרמה קומית המתרחשת במשך לילה אחד בבר חיפאי, אותו פוקדות שלל דמויות ובו משתתפים השחקנים: נעמה פרייס, קלרה חורי, צחי הלוי, מכרם חורי, הישאם סולימאן, טום באום וחנה לסלאו. הסרט, קופרודוקציה ישראלית־צרפתית, היה הנציג הישראלי היחיד בתחרות הרשמית של פסטיבל ונציה.  כמו כן יקדיש הפסטיבל מחווה לציון יצירתו הקולנועית בנושאי זכויות אדם של עמוס גיתאי במשך 40 שנה .

 

הביקורת שלי על הסרט לילה בחיפה כאן:

https://wp.me/p1Kg5O-dAm

-צילום אריק גוטיה

 

בין הסרטים שיוקרנו במחווה לגיתאי בנוכחותו ובהשתתפות שותפים לעשייתו ואורחים נוספים יהיו: "אסתר", "קדוש", "הארץ המובטחת", "אנה ערביה", "עלילה", "אזור חופשי", "בית", "יומן שדה" ומערב לירדן".

מערב לירדן – מחווה לעמוס גיתאי – צילום שוקי פרידמן

לזכרו של הבמאי יהודה ג'אד נאמן ז"ל, שהלך לעולמו השנה והיה ממייסדי עמותת סולידריות  לקולנוע וזכויות אדם, חבר ועד מיום הקמתה וחבר בצוות ההיגוי של הפסטיבל, יקיים הפסטיבל מחווה ובה הקרנה מיוחדת לסרטו  "רחובות האתמול " (1989) שהקדים את זמנו ומנבא בדיוק מעורר חלחלה את רצח רבין שש שנים לפני שאירע וכן את הסרט המיתולוגי  "הקרב על אלג'יר" (1966) תיאור אותנטי ומדוייק של אווירת הטרור והאלימות באלג'יר, הנאבקת על שחרורה מן הקולוניאליזם הצרפתי, שאותו אהב וביקש להקרין בפסטיבל סולידריות..

רחובות האתמול – מחווה לג'אד נאמן – צילום ניקול דה קסטרו –

תכנית הפסטיבל כוללת סרטים בינלאומיים המשתתפים בתחרות ובהקרנות מיוחדות הבוחנים את האופן המורכב שבו אמנות בכלל וקולנוע בפרט מציגים סיפורים היסטוריים וזכויות אדם. "פאני", סרטה של הבימאית בובי ג'ו הארט, מתעד את סיפורה של להקת הרוק האמריקאית הכל נשית, שלא זכתה לצדק ההיסטורי שהגיע לה (לדעת דיוויד בואי – ורבים אחרים – היא "מהלהקות החשובות בתולדות הרוק האמריקאי, שנקברה בזיכרון ההיסטוריה ללא שום עקבות"). כמו כן יוקרן בפסטיבל הסרט "מלחמה ושלום", מסה קולנועית על ייצוגה של המלחמה בקולנוע, וכן תיערך הקרנה מיוחדת בנוכחות הבמאי הגרמני קרל-לודוויג רטינגר של הסרט "התזמורת האדומה" על רשת הריגול בראשותו של ליאופולד טרפר שפעלה באירופה בימי מלחמת העולם השנייה והאופן שבו הוצגה בשני פרויקטים קולנועיים עלילתיים..

אירועים מיוחדים בפסטיבל יתקיימו סביב הסרט על אדמה ולחם (ישראל, פלסטין, 2019) של איהאב טרביה, לאחר בכורה עולמית בפסטיבל אידפ"א וסביב גרסה חדשה של סרט באורך מלא של המדריך לג'נטריפקציה של אסנת טרבלסי, לביא ונונו וקרן שעיו, שתוקרן גם היא בבכורה ישראלית.

במסגרת תחרות הסרטים הישראלים בפסטיבל  תתקיים תחרות סרטים קצרים , תחרות סרטי סטודנטים ו בשיתוף האיחוד האירופי תתקיים תחרות יצירה צעירה נושאת פרסים בהשתתפות נוער מבתי ספר תיכוניים מרחבי הארץ .

 

בנוסף להקרנות של סרטי הפסטיבל בסינמטק תל אביב, יוקרנו אונליין במהלך ימי הפסטיבל מבחר מסרטי תחרות הסרטים הבינלאומיים. מבחר מסרטי המחווה לעמוס גיתאי וסרטים נוספים יוקרן במהלך ימי הפסטיבל גם במרכז תרבות אניס ביפו.

פסטיבל סולידריות לקולנוע וזכויות אדם נערך בשיתוף סינמטק תל אביב, בתמיכת עיריית תל אביב, האיחוד האירופי, מכון גתה, מזון – תשובה יהודית לרעב, זולת, הקרן החדשה לישראל, BSST – בריטיש שלום-סלאם טראסט, ובזכות פעילות התנדבותית של חובבי קולנוע וזכויות אדם.

תוכנית הפסטיבל

במסגרת תחרות הסרטים הישראליים יוקרנו השנה שישה סרטים באורך מלא בבכורה בפסטיבל:

המסע (The Voyage) בימוי: איתמר וכסלר -היו כמה גירסאות למותה של סוניה, אמא של אבא. סיפרו שהיא מתה ב-1922 בלטביה, או ב-1929 בדנמרק, או ב-1934 בגרמניה. מאז שהבנתי שאף גירסה איננה נכונה, לא הייתה לי מנוחה. לאט-לאט, צעד אחר צעד, נודע לי מה באמת קרה, ומדוע, כאשר עזבו כולם את גרמניה הנאצית, סבתא לא הייתה איתם.

נופלים (Falling Invisibles) בימוי: יצחק רובין לראשונה בישראל, סרט המעמיק בבעיה המזעזעת ההרג של  אלפי פועלי בניין הנופלים מפיגומים, תוצאה של הזנחה פושעת של רשויות הבטיחות של המדינה יחד עם אינטרסנטים בקרב הקבלנים ובעלי ההון, כלפי הפועלים השקופים ביותר בחברה – מעמידים את מעצמת ההייטק במקום הלא מכובד של המדינה השלישית בעולם במוות של פועלי בניין. אלה הם הפועלים הבונים את בתינו ותשתיות ארצנו- שמונים וחמישה אחוז מהם ערבים.

תחקיר מעמיק בעזרת פועלים ומשפחות שכולות נוספות חושפות את כרוניקת סיפור הזלזול של הרשויות ובצע הכסף של הקבלנים ואינטרסים של גורמים פיננסים.

ביערות האלה (These Woods) בימוי: רונן זרצקי, יעל קיפר שישה ימים על גבעת טרשים בקיץ של 1961. קבוצת עולים ממרוקו נשלחת לעבודות דחק של חפירת בורות, עישוב וסיכול אבנים כהכנה לנטיעת עצים עבור הקרן הקיימת לישראל. כשירדו מהגבעה יבינו העולים כי חייהם, כמו הגבעה, השתנו ללא הכר.

הסרט כולו מתרחש על הגבעה ומתאר את מערכות היחסית בין העולים לבין עצמם ובינם לבין מנהל העבודה שגם הוא עולה חדש ממרוקו שנבחר למשימה על ידי האחראים בקרן הקיימת. שעון החול של הסרט הוא תאריך היעד לטקס חנוכת היער החדש .מבוסס על אירועים שהתרחשו בעיירה מעלות ועל סיפוריהם של "פועלי דחק" מכל הארץ.

ביערות האלה – רונן זרצקי

פרון והיהודים ( Perón and the Jews) בימוי: שלמה סלוצקי –"אבא שלך גורילה ריאקציונר!" האשמת חבריו הארגנטינים של שלמה סלוצקי כנגד אביו כשותף להפלת ממשלתו העממית של פרון ב-1955, מוציא את שלמה למסע אל עובדות ומיתוסים בעברו של אביו בפרט וביחסים שבין פרון לקהילה היהודית וישראל, ששיכתבו היסטוריה כדי ליישר קו עם המשטר החדש. מסע גילוי אמיתות בועטות עד היום.

כתמים (Stains) בימוי: עדינה נוגה כתריאל – האם צבע העור מגדיר את הזהות שלנו? כתמים מספר את סיפורה של עדינה, בחורה כהת עור, המחפשת אהבה, בעולם לא מתפשר. בילדותה רצתה להיות בהירת עור כשאר הבנות בכיתתה, ובגיל 18 משאלתה התגשמה, היא אובחנה במחלת הויטיליגו, מחלה שבה הגוף מפסיק לייצר צבע עור, ומופיעים כתמים לבנים. היא יוצאת למסע בהגדרת זהותה. במהלך הסרט היא נפגשת עם בועז, אלמן אתיופי, שצבע עורו השתנה לחלוטין ללבן כתוצאה מאותה מחלה. שניהם מתמודדים עם שאלה של מה להיות כאשר המחלה חוזרת או נסוגה ומכריחה אותם לבחור בצבע עור ובזהותם בחיפוש אחר אהבה וקבלה.

כתמים – קרדיט מיכאל מורוזוב

הרעות (ישראל,2021)  Friendship בימוי: יונתן  פז –סרט מסע , העשוי מרצף סצנות אסוציאטיביות, סוריאליסטיות, ולא כרונולוגיות, במהלך "טיול שחרור" למדבר של שלושה קשישים, בו נפרשת לפנינו רעות אמיצה, אולטימטיבית, שבין השלושה. בעברם היו השלושה מפקדים בכירים וראשי אגפים בשירות הביטחון הכללי. האירוע הדרמטי המכונן והטראומטי ביותר בחייהם, היה "פרשת קו 300 " ראובן חזק – שרת כמשנה לראש השב"כ. פסל. מתנדב לסייע לחולים פלסטינאים. רפי מלכא – עלה ממרוקו כילד. שירת כראש אגף מבצעים ומינהל בשב"כ. מרצה על "פרשת 300", פלג רדי – קיבוצניק לשעבר. שירת כראש האגף לסיכול ריגול, ואחראי לאבטחת הנציגויות הדיפלומטיות הישראליות ברחבי העולם.

הרעות-צלם-יונתן_פז

תחרות הסרטים הבינלאומיים כוללת השנה 23 סרטים בבכורה ישראלית:

107 אימהות (סלובקיה, צ'כיה, אוקראינה 2021), בימוי: פטר קרקס  Mothers  107  )Dir: Peter Kereke בבית כלא לנשים באודסה מנסות רבות מגיבורות הסרט – אסירות וסוהרות, רווקות, נשואות ואלמנות, נשים מבוגרות וצעירות – לתפקד כאמהות מאחורי הסורגים. כולן כאחת נאבקות במציאות בלתי אפשרית, קרה ופטריארכיאלית, ביצירה קולנועית מרשימה שנעה על קו התפר שבין העלילתי והדוקומנטרי.

האמת העירומה על להקת ז'יגולי ( עלילתי – בולגריה 2021) בימוי: ויקטור בוג'ינוב The Naked Truth about Zhiguli Group   Dir: Victor Bojinov"יבוא היום וכולם ידעו שכולנו בולגרים", שרו פעם גידי גוב ודני סנדרסון, ולא טעו: "האמת העירומה על להקת ז'יגולי", קומדיה אוניברסלית על איחוד מחדש של להקת רוק בולגרית פיקטיבית, מציעה סיפורים על נשים וגברים, הורים וילדים, מוסיקאים ומעריצים, כינורות וגיטרות חשמליות. הקריצה המשועשעת שמאפיינת את הסרט מאפשרת לו לשרטט את כללי המשחק הכלכליים והנורמות החברתיות של ההווה מבלי לוותר על הזכות של המוסיקה (ושל הקולנוע) לחתור תחתיהם.

אנחנו החזית (גרמניה 2021) בימוי: מארק ווייס We Hold the Line– סיפורו של מסע הרצח ההמוני שהוביל נשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה כנגד מכורים לסמים, מבעד לעיניה של עיתונאית אחת, כלת פרס נובל לשלום 2021, המנסה לחשוף את פשעיו לעולם, ומשלמת על כך מחיר כבד.

אני דור Z (בריטניה, ארה"ב, 2021),בימוי: ליז סמית, I am Gen Z  Dir: Liz Smithבמבט אוהב, בגובה העיניים וללא התנשאות או פטרונות, יוצאת הבימאית ליז סמית לחקור את העולם שלתוכו מתבגרים בני דור ה-Z. "אני דור Z" משלב עדויות של מומחי מדעי המוח ופסיכולוגיה התנהגותית, לצד קטעי וידיאו שבני דור ה-Z מפרסמים ביוטיוב, בטיקטוק ובאינסטגרם. התוצאה היא מסע עמוק ומורכב, שיגרום לכל צופה מכל דור לבחון מחדש את הרגלי המסך הפרטיים שלו.

אני לא לבד (בריטניה, ארמניה, 2019) בימוי: גארין הובנסיאן I am Not Alone) Dir: Garin Hovannisianסיפורה הדרמטי ומעורר ההשראה של "מהפכת הקטיפה" של ארמניה, שהחלה בצעדה של אדם אחד והסתיימה בהתפטרותו של הנשיא סרז' סרקיסיאן

אריקה (בלגיה, נורבגיה, צ'ילה, שבדיה, בריטניה, 2020) בימוי: לארס אדמן, ויליאם יוהנסון קאלןArica  Dir: Lars Edman, William Johansson Kalén )) -דרמה משפטית נוקבת ומותחת על קבוצה מתושבי העיירה אריקה בצפון צ'ילה, היוצאת למאבק משפטי כנגד תאגיד כרייה שבדי שהטמין באדמתה 20 אלף טון של פסולת מסוכנת. מאז ההטמנה, אלפי תושבים פיתחו סרטן ומחלות אחרות, וכעת דורשים תושבי אריקה צדק וקבלת אחריות.

גנון הלילה (צרפת, גרמניה, בוריקינה פאסו, 2021)  בימוי: מומוני סאנו Night Nursery, Dir: Moumouni Sanou-בכל לילה מפקידות עובדות תעשיית המין בעיירת המחוז בובו-דיולאסו שבבורקינה פאסו את ילדיהן בידי גברת קודה, המנהלת זה עשרות שנים גנון עבור נשים בזנות. הבמאי ממוני סאנו מתבונן במבט אינטימי, חומל ומכבד בפינה הנסתרת הזו, וכן בחייהן המורכבים של אודיל ופארידה, שתיים מהנשים שילדיהן פוקדים את גנון לילה.

הוא אחי (דנמרק, 2021)  He's My Brother בימוי: סילה הניבל בימאית שותפה: כריסטין הנברג סיפורו של פיטר בן השלושים, שאינו מסוגל לראות, לשמוע או לדבר, ושל אחותו כריסטין, המקדישה את חייה לטיפול בו. יצירה פיוטית על גורל, אהבה והקרבה.

הרחק ממך גדלתי (צרפת, 2020) בימוי: מארי דומורה  Far from You I Grew    Dir: Marie Dumora ניקולאס, נער בן 13, חי מאז ינקותו בבתי אומנה בעמק ברושה. במקביל לחיי היומיום שלו, הוא מתמודד עם סיומה הקרוב של תקופת האומנה, ועם ההחלטה האם לחזור לביתה של אמו הביולוגית. באמצעות התבוננות בהתרחשויות הפשוטות של היומיום, ללא מניפולציות של סאונד ושל עריכה, מצליח "הרחק ממך גדלתי" לבחון סוגיות קורעות לב ביחסים בין המעמדות ובמבנה מערכת הסעד הצרפתית.

זאב ערבות לטבי (לטביה 2020), בימוי: איוורס זווידריס Latvian Coyote (Latvia, 2020) Dir: Ivars Zviedrisפפה הוא מבריח מהגרים בגבול-הרוסי לטבי, שטח עצום של יערות, ביצות וכפרים שכוחי אל, שבו אפילו מים זורמים נחשבים למותרות. באמצעותו אנחנו מתוודעים למשולש של המבריחים, הפליטים ואוכפי החוק, הלכודים כולם במאבק הישרדות נואש.

זאב ערבות לטבי – פסטיבל סולידריות לקולנוע וזכויות אדם 2021

חלומות דמשק (קנדה, 2021), בימוי: אמילי סריDamascus Dreams Canada, 2021)  Dir: Emilie Serriבעקבות מותה של סבתה יוצאת אמילי סרי, סורית ילידת קנדה, למסע אישי ופיוטי בין תמונות, סרטים ישנים וזיכרונותיהם של גולים, עקורים ופליטים מהמולדת החרבה.

הילדים של האויב (שבדיה, דנמרק, קטאר, 2021) בימוי: גורקי גלסר-מיולר Children of the Enemy, Dir: Gorki Glaser-Mullerמאבקו הבלתי ייאמן של פטריציו, מוזיקאי תושב שבדיה שבתו התאסלמה, הצטרפה לדעא"ש ומתה בסוריה, לחלץ את נכדיו הקטנים ממחנה המעצר של ילדי המדינה האסלאמית.

לשחרר את רנטי (ארה"ב, 2021) בימוי: דיוויד גרובין (2021, USA) Free Renty: Lanier vs. Harvard, Dir: David Grubin תמרה לניר יוצאת למאבק באוניברסיטת הרווארד, המחזיקה בזכות הקניין על תמונת אחד מאבות-אבותיה, העבד השחור רנטי. הקרב המשפטי מתרחש במקביל לרצח ג'ורג' פלויד, ולהופעת תנועתBlack Lives Matter.

מלחמה ושלום (איטליה, שוויץ, 2020) בימוי: מאסימו ד'אנולפי, מרטינה פרנטי War and Peace  Massimo D'Anolfi, Martina Parenti  -מסה קולנועית מקורית הבוחנת את מערכת היחסים האינטימית שהתפתחה בין המלחמה לקולנוע במשך יותר ממאה שנה, תוהה על מידת האחריות של היוצרים בכינונה, ושואלת כיצד נוכל לפתח אסתטיקה חדשה, של ימי שלום.

משחק הצללים (הולנד 2021) בימוי: איפייה בלנקרוורט, אלס ון דריל  Shadow Game (Netherlands, 2021)  Dir: Eefje Blankevoort, Els Van Driel  –קבוצה של בני נוער עוסקת במשחק המסוכן ביותר בעולם: חציית הגבול באירופה. הם נולדו בסוריה, בדארפור, באפגניסטן ובעירק, ונמלטו על חייהם מהמלחמות שפקדו את ארצם. באירופה הם קיוו למצוא ביטחון כלכלי ואנשים טובים שמכבדים זכויות אדם. במקום זה, הם פגשו מחסומים, גדרות ושומרים קשוחים. כדי לנוע קדימה, עליהם לצלוח מכשולים מפלצתיים כמו "אי הכלא", "מעבר המוות" ו"הגדר המדברת". לכן הם קוראים לזה "המשחק".

נולד חופשי (דנמרק 2021) בימוי: מתיאס ניהולם שמידט, אנה סטן האנסן Born Free  Dir: Mathias Nyholm Schmidt, Anna Steen Hansenעל רקע הבחירות הדמוקרטיות הראשונות בזימבבואה לאחר הדחת הדיקטטור רוברט מוגאבה, קבוצת צעירים מייחלת לטעום לראשונה את החירות בארצם. אלא שהמציאות מתבררת כמורכבת וכואבת הרבה יותר

 נשים דווקא בוכות ( עלילתי – בולגריה, צרפת 2021) ,בימוי: מינה מילבה, וסלה קזקובהWomen Do Cry, Dir: Vesela Kazakova, Mina Mileva דרמה המבוססת על אירועים אמיתיים, ומהווה כתב אשמה חריף על יחסה של בולגריה לנשים. סוניה (מריה בקאלובה, שהיתה מועמדת לאוסקר על תפקידה ב"בוראט 2") ולורה (רלטיסה סטויאנובה) הן שתי אחיות, המתקוטטות על כל דבר קטן. חייהן של סוניה ולורה, דודתן ורוניקה ויתר הנשים במשפחה עוברות תהפוכות אכזריות אחרי שסוניה מגלה שהחבר שלה נשוי, אב לילד, ונשא HIV. דרמה המבוססת על אירועים אמיתיים, ומהווה כתב אשמה חריף על יחסה של בולגריה לנשים.

סוף הדרך- הנשים של סטנדינג רוק (ארה"ב, פינלנד, 2021) בימוי: שאנון קרינג End of the Line – The Women of Standing Rock  Dir: Shannon Kring – הבמאית שאנון קרינג עוקבת אחרי מאבקה מעורר ההשראה של קבוצת נשים ילידות כנגד צינור הנפט Dakota Access, והאופן שבו הוא מהדהד את הדיכוי והרדיפה של הילידים האמריקאים במאות האחרונות.

עבור ילדי המחר (גרמניה, בריטניה, 2020) בימוי: פרנץ בוהם Dear Future Children Dir: Franz Böhmריאן מפגינה למען צדק חברתי בצ'ילה, פפר נאבקת למען הדמוקרטיה בהונג קונג והילדה נלחמת בתוצאות ההרסניות של שינויי האקלים באוגנדה. שלושתן משלמות מחיר אישי כבד, מתמודדות עם אלימות ואיומים, אך בטוחות שזו הדרך היחידה להבטיח את עתידו של הדור שלהן, ואת זה של הדורות הבאים אחריו.

עצם הכריש (קנדה, 2021), (Canada, 2021) Zo Reken בימוי: עמנואל לישהZo reken ("עצם כריש") הוא הכינוי שניתן בהאיטי לטויוטה לנד קרוזר, רכב 4×4 פופולרי בקרב ארגוני הסיוע, הנמצאים באי מאז רעידת האדמה ב-2010. עשור מאוחר יותר, מפלס רכב שכזה בין ההפגנות והמתרסים בבירה פורט-או-פרנס. הנהג, פסקל, מעלה אליו תושבים לשיחות על ניאו-קולוניאליזם ועל סיוע הומניטרי, ועל ההבטחות שהקהילה הבינלאומית פיזרה בארצם ומעולם לא התכוונה לקיים.

פאני (ארה"ב, 2021) Fanny: The Right to Rock (USA, 2021)  בימוי: בובי ג'ו הארט"מהלהקות החשובות בתולדות הרוק האמריקאי, שנקברה בזיכרון ההיסטוריה ללא שום עקבות" אמר דיוויד בואי על להקת הנשים פאני. חמישים שנה מאוחר יותר, על רקע האיחוד של חברותיה, יוצאת בובי ג'ו הארט להבין למה זה קרה.

פאני – פסטיבל סולידריות לקולנוע וזכויות אדם 2021 (1)

פיוס (סלובניה, סרביה, מונטנגרו, קוסובו), בימוי: מריה זידאר   Reconciliation   Dir: Marija Zidarבהרי אלבניה, נערה בת 18 נהרגת מכדור שנועד לאביה, תוצאה טרגית של סכסוך משפחתי מר. בן דודו של האב נמצא אשם ומרצה עונש מאסר בגין רצח. עם זאת, החוק השבטי העתיק במדינה דורש ממשפחת הקורבן לפנות לאחת משתי אפשרויות: סליחה ופיוס או נקמת דם. סרטה האפי של מריה זידר, שצולם במשך חמש שנים בצפון ההררי של אלבניה, יהדהד לצופה הישראלי מציאות מוכרת עד כדי כאב.

התפילות של דלפין (בלגיה, קמרון 2021).בימוי: רוזין מ'בקאם ,Delphine's Prayers Dir: Rosine Mbakam עדותה המטלטלת והישירה של דלפין, אישה קמרונית צעירה החיה בבריסל. כמו רבות אחרות, דלפין שייכת לדור הצעירות האפריקאיות שקיוו להיחלץ מהחברה הפטריאכלי בארצן, רק כדי להיקלע למעגל אחר של דיכוי במערב. בסדרה של מפגשים אינטימיים עם בימאית בת ארצה, היא מגוללת את סיפור חייה בישירות, בפיכחון, אך גם בהומור ובתקווה.

 

הקרנות מיוחדות של סרטים בינלאומיים, ובהם:

התזמורת האדומה ( עלילתי – גרמניה, בלגיה, ישראל, 2021). בימוי: קרל-לודוויג רטינגר  THE RED ORCHESTRA , Dir. Carl-Ludwig Rettinger

שני סרטים עלילתיים בשם "התזמורת האדומה" הופקו במרחק של 18 שנה זה מזה, בגרמניה המזרחית ב-1971 ובצרפת ב-1989. שני הסרטים, מותחני ריגול שסגנונם דומה להפליא, מציעים זוויות ראייה שונות לסיפור המאבק בנאצים: זה, מנקודת מבט קומוניסטית, מתייחס להתנגדות מתוך שורות הנאצים, וזה, מנקודת מבט מערבית, מתייחס לגבורה העממית. כל אחד מהם מציג תמונה חלקית ומוטה.

התזמורת האדומה – פסטיבל סולידריות לקולנוע וזכויות אדם 2021 (2)

כעת מבקש הבמאי, קרל-לודוויג רטינגר, להציג את התמונה השלמה, באמצעות התחקות אחרי שני הגיבורים – הקצין הנאצי, הארו שולץ-בויסר, והיהודי, לאופולד טרפר – וחברי רשת הריגול במדינותיהם. בנוסף לראיונות עם קרובי משפחה של הגיבורים, הסרט משלב חומרי ארכיון מאותה תקופה, וקטעים משני הסרטים העלילתיים. אלה שזורים ביד אמן, ומעניקים לסרט אספקט אמנותי מרהיב. התוצר הוא מסמך מרתק ומקיף מבחינה היסטורית, המכוון זרקור אל אותה רשת ריגול חשובה, וכן מדבר על כוחו של הקולנוע ליצור נרטיב ולבסס אותו כעובדה היסטורית. הקרנה בנוכחות הבמאי

 

הקרב על אלג'יר ( עלילתי – אלג'יר, איטליה 1966) בימוי: גילו פונטקורבו, The Battle of Algiers, Dir: Gilo Pontecorvo

סרט עלילתי השולח מבט ביקורתי לעבר תולדות מלחמת השחרור האלג'יראית בשנים 1954-1962 ומציע תיאור אותנטי ומדויק של אווירת הטרור והאלימות באלג'יר, הנאבקת על שחרורה מן הקולוניאליזם הצרפתי. פונטקורבו, מהבמאים הרדיקליים ביותר של הדור השלישי של הניאוריאליזם האיטלקי (לצידם של פזוליני, אולמי, רוזי ואחרים), יוצר מעין דרמה דוקומנטרית, המביטה על האירועים מתוך עמדה פוליטית חד משמעית, אך ללא התערבות מלודרמטית, שאופיינית לסרטים מז'אנר זה. במסגרת המחווה ליהודה ג'אד נאמן

 

מאסר בית (עלילתי – רוסיה 2021) , בימוי אלכסיי גרמן ג'וניור, House Arrest
משחק: מראב נינידזה, רוזה חאיורולינה, אנה מיכלקובה, אלכסנדר פאל, אנסטסיה מלניקובה

דויד הוא מרצה באוניברסיטה בעיר פרובינציאלית ברוסיה. השחיתות של הממשל המקומי מרגיזה אותו והוא מחליט למחות. אבל במקום שראש העיר יתן את הדין, דויד מואשם במעילה ונשלח למאסר בית. עד מהרה הוא מוצא עצמו בסחרור של מעקבים, בגידות ועניין מצד התקשורת, אך הוא בשלו ואין לו כוונה להתנצל. האם יש לדויד המודרני סיכוי מול גוליית? סרטו החדש של הבמאי הרוסי הנודע אלכסיי גרמן ג'וניור ("דובלטוב", פסטיבל חיפה 2018) מגיע לתכנית הפסטיבל הישר מן הבכורה בפסטיבל קאן. גרמן מגיש דרמה סאטירית, קפקאית ונוקבת, ששואבת את השראתה מגדולי הספרות הרוסית ומן המציאות ברוסיה של ימינו.

 

 

פסטיבל סולידריות לקולנוע וזכויות אדם

https://www.solidaritytlv.org/

18-9 בדצמבר 2021

סינמטק תל אביב

 

 

 

 

שתפו את הפוסט!