אהרוני מכין ארוחה ברגע
היום אפשר לומר שפספסתי את התכנית, כיוון שהגעתי למסך בדיוק כשאהרוני
הכין טופו ברוטב ומכוון שאני לא אוכל טופו זה לא ממש עניין.
אבל פספסתי כיוון שהפתיחה אהרוני הכין חצילים מאודים ברוטב טחינה וסויה,
ואני מת על כל מאכלי חצילים. ככה זה בחיים אי אפשר רק להרוויח.
פעם כשהיינו צעירים אבל ממש צעירים בילינו בנהריה שהייתה מאוד מצומצמת סביב הנחל הזה שחוצה אותה ואחד ממקומות הבילוי היה מועדון הפינגווין שבעצם היה גם בית קפה. הרגליים כאבו לנו והרגשנו שאנחנו חייבים לשבת, להזמין לא ממש כי היינו תפרנים.
כשמגישים לך תפריט מתכוונים שאפשר להזמין מה שרשום,לא?
אז היה רשום " תות שדה וקצפת" משו כזה.
המלצר הגיע ושאל מה מזמינים?
"תות שדה וקצפת" ענינו בסנכרון מדהים
" אין כעת תות שדה, זו לא העונה" הסביר המלצר הנבוך
" אז נחכה עד שיהיה" עניתי….
למה אני מספר לכם את זה?
כי למנה אחרונה אהרוני הגיש שמנת עם יוגורט על מצע פירות אקזוטיים כמו תאנים תותי יער ותותי עץ וגם תותים טריים הוא הגיש.
רגע!!! אהרוני – איפה יש תותי שדה כעת? כי בסוף התכנית אמרת שמחר אתה מכין ארוחת חג לסוכות. זאת אומרת ידעת מתי זה ישודר.
אבל לתוכנית הפעם היה ערך מוסף מעולה, וכוונתי לראיון עם העיתונאית שירי כץ.
הפעם שירי דיברה על תושבי אוקינוואה, אתם יודעים שם ביפן.
מסתבר שאנשים חיים שם בממוצע כ100 שנה והם מתפקדים .
מה הסוד? אוכל שהם מגדלים, אורז, דגי ים (היא אמרה מים קרים) האוויר, השלווה הקראטה, ואולי הסאקה.
ראיתי סרט מיד ביו טיוב וזה באמת נכון
הנה הכתובת
http://www.youtube.com/watch?v=J7te6UwgSOY
שווה