אולי עברו הימים של לחם וגבינה כמו ימי החלוצים אלו שהקימו את עין חרוד כמו יצחק טבנקין, ואולי לא. כי מי כמוני מעריך לחמים איכותיים, לחם בוטיק או לחם מאפיה. בטח כאשר זה בא עם הגבינות הכי טובות בארץ. גילוי נאות אנחנו לא אוכלים לחם אחיד בבית רק לחם איכותי, לחמי מחמצת או לחם דגנים ועוד.
איך מחברים בין ימי החלוציות ללחם וגבינה? ובכן בכפר הרוא"ה נישאו הנינות של יצחק טבנקין לבנים של יעקבס והקימו מאפית לחמים שהיא מקור כאווה ועליה לרגל של תושבי עמק חפר והסביבה. ובאמת מגיע לאיזור הזה שתהיה לו מאפיה איכותית. מה עוד שעם השינויים בשיווק והמכירה ליחידים החנות של משק יעקבס עברה לידיים של הבנות המקסימות האלו, ניבי ושני.
הלחמים הם לחמי מחמצת טבעית לא חומרים משמרים
ניבי ושני אחיות. שנולדו וגדלו בקיבוץ עין חרוד מאוחד כחלק מחמש בנות למשפחת טבנקין.
לפני כחמש שנים החליטה ניבי להגשים חלום ולפתוח בית מאפה. בעזרתו של בן זוגה רועי יעקובס התחילה לברר ולחקור את הנושא. שנה לאחר מכן הצטרפה אליה, אחותה-שני לרעיונות ולמחשבות. יום אחד ביקשה להראות לשני מקום, בית כנסת ישן בכפר הרא"ה. הן הלכו לשם יחד בשעת אחה"צ של יום חול. פתחו את הדלת הישנה והמאובקת. החלונות האירו אור חמים נעים של אחה"צ של חודש יוני. הן עמדו שם ומשהו התרחש בפנים. ניבי הייתה אז בת 27 ואני בת 22.
אפיית לחם היא משימה מורכבת. החל ממספר השלבים הרב שהיא מכילה בתוכה כולל מספר התחנות בתהליך היצור בהן דבר מה עלול להשתבש ועד רמת הידע ,המקצועיות והניסיון שהתהליך דורש.
הן מספרות ומסבירות:
"בשנה הראשונה עבדנו בפרך. היינו עייפות וכואבות. כל בוקר, לפנות בוקר ולפעמים בלילה התעוררנו למאפיה מבולבלות אך חדורות מוטיבציה.. היה בנו משהו חייתי, ראשוני שרצה להוכיח לכולם, לעולם, לכל מי שנורא רצה אבל לא הצליח להאמין בנו.
היינו שוקלות ולשות, מתבלבלות, מגלגלות ומחכות, מטפיחות ושוב מחכות, מתפללות שהכל ילך כשורה..הינו בוכות וצוחקות ימים ולילות. בתוך כל הבלבול הזה משהו קרה. משהו המשיך להוביל אותנו בדרך.
מאז חלפו חמש שנים. יש לנו היום כ 20 עובדי מאפיה ומוכרות. חנות משותפת עם גבינות משק יעקובס שמוכרת את תוצרי עמק חפר בדגש על טריות ואיכות. קנינו ציוד והרחבנו את העבודה בקצב קבוע ומגמתי. הכשרנו עובדים טובים ומיומנים. הם ואנחנו ממשיכים ללמוד את רזי המקצוע.
רבים מעובדי המאפיה מגיעים מהקיבוצים והמושבים הקרובים, אנחנו מאמינות במתן הזדמנות שווה לכל חתכי האוכלוסיה. אט אט נרקמה לה פיסה אנושית המרכיבה בתוכה פרטים רבים ומעניינים. בסופי שבוע במיוחד, המאפייה פורחת ומתוגברת ע"י נוער מ"מעיין שחר" (בית ספר אזורי בעין החורש) ושפרירים (בית ספר לבעלי צרכים מיוחדים בגח"א). האנשים בעמק אוהבים את הלחם שלנו, את הלחם והסיפור.
חלות השבת שלנו הן מוקד משיכה משמעותי וחשוב. בחרנו להיות מאפייה כשרה בחזקת פרווה, עף על פי שאנחנו איננו דתיות על מנת שנוכל לכבד את שולחן השבת של תושבי הכפר והאוכלוסייה הדתית באזור.
במשך הזמן למדנו להכיר את עולם התעשייה והאפייה בעזרת עבודה קשה והתמדה. גדלנו והתפתחנו במובן של המאפיה אבל גם במובן האישי. היום אנחנו מתקדמות במסע רצוף הצמתים והתחנות, אוחזות ותומכות אחת בשניה, מובילה כל אחת בתורה, את הפרויקט הקטן גדול הזה שנבנה כאן בבית הכנסת הישן בכפר הרא"ה. "
הגעתי לשם במסגרת סיור בלוגרים כאשר קודם לכך ראינו כיצד מכינים את הגבינות במשק יעקבס והצצנו לכספות ( חדרי הקירור) בהן מאכסנים את הגבינות בתהליך ההבשלה והאיחסון.
אני חייב להודות, אני ממעיט מאוד באכילת פחמימות ( תפ"א, אורז פסטה וכד')
אבל מאידך אני פריק של פוקצ'ות ולחמי בוטיק איכותיים
החיבור הזה של הגבינות שאני הכי אוהב בארץ עם הפוקצ'ות והלחמים גרם לי להרהר איך אני עובר דירה לחדרה והסביבה ( שם גם גרים הנכדים שלי)
פשוט אין דברים כאלו.
אני בטוח שאני לא צריך לספר לכם על הגבינות של משק יעקבס, כבר סיקרתי את המחלבה כמה פעמים. כאן וגם כאן
ויש עוד
בקיצור באנו כעת למשק יעקבס סיירנו במחלבה וטעמנו מהגבינות המעולות שאני אוהב , מנצ'גו, פיקורינו , גאודה, וגם טעמנו פוקצ'ות של אגדת לחם ופרוסות של לחם עם אגוזים איתם ניגבנו לבאנה עיזים מצוינת ולגמנו יוגרט עם פרג וגם בלי פרג. בקיצור גורמה זה באמת מה או מו.
אודות המחלבה:
סיפורה של משפחת יעקבס:
….. השנה הייתה 1936, ועדרי הצאן והבקר רעו בשטחי הבעל הפוריים של מישור החוף. מהחלב המעולה שהניבו הפרות, העיזים והכבשים של משפחת יעקבס, הכינו במשק המשפחתי גבינות לשימוש ביתי.
לא עבר זמן רב, והשמועות על טעמן וניחוחן של הגבינות יצא למרחוק. עם השנים החלו להתאסף בחצר המשק אורחים רבים, שקפצו כדי לבקר ובעיקר כדי לטעום.
ואז בשנת 1996 החליטה המשפחה להפוך את המסורת למקצוע, להקים מחלבה מתקדמת ולשכלל את הציוד, חוץ מזה, לא השתנה כמעט שום דבר….
תהליכי הייצור וההבחלה של הגבינות עדיין נעשים תוך שמירה קפדנית על השיטות המסורתיות, הטעם עדיין עשיר וייחודי,וחצר המשק עדיין עמוסה מבקרים………
במחלבת יעקבס מייצרים מגוון רחב של גבינות; קצו'טה, פקורינו, רוקפור, איטליקו, קממברט, גאודה, תום, מנצ'גו, אופיר, סנט מור, שחר, מורבייה, שבר, גורגונזולה, גבינת שמנת, לבנה, עז-מה, יוגורט צאן, פטה, צפתית, קרם פרש ועוד.
את המוצרים ניתן להשיג ברחבי הארץ במעדניות המובחרות וברשתות השיווק השונות. במושב כפר הרא"ה בסמוך למחלבה נמצאת חנות המפעל המציעה למכירה את מגוון המוצרים. כמו כן מחלבת יעקבס משווקת את מוצריה לשוק המקצועי – מסעדות, בתי קפה, בתי מלון וחברות קייטרינג.
הסיור בחנות של אגדת לחם זה הצילומים שתראו את הטעמים וריח הלחם תצטרכו להרגיש כשתבואו הנה.
רציתי לתת לכם מתכון לפוקצ'ה אגדה באדיבות אגדת לחם
לבצק ( 8 פוקצ'ות)
1 ק"ג קמח לחם שטיבל
20 גרם (כף) מלח
1 כף סוכר
1 קוביית שמרים טריים\ או 10 גרם שמרים יבשים
3 כוסות מים
3.5 כפות שמן זית
מכינים בצק רטוב ודביק, מכסים ומתפיחים.
ציפוי
4 עגבניות פרוסות
3 בצלים בינונים פרוסים
שום פרוס
עלי אורגנו או בזיל
פטה של משק יעקבס מפוררת
מחלקים את הבצק אחרי התפחה ל8 כדורים , פותחים למלבן מניחים בתבנית על נייר אפיה מניחים ציפוי, מהדקים מפזרים מלח גס ושמן זיתמתפיחים מעט ומכניסים לתנור חם 220 מעלות כ 10-15 דקות
מוציאים ומפזרים פטה מפוררת ועלים ומחזירים לחמש דקות לתנור החם.
כעת בא לי סנדוויץ…
בעצם עדיף לי לנסוע ולקנות שם.