29 במרץ 2024 12:30
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

אדיסון בר מסעדה ברעננה

 

צילום: יאיר ברטשפייז

 

אילו היו אומרים לי שיש מסעדה טובה ברעננה , הייתי מגחך, גם על אדיסון ממציא הנורה החשמלית בטח היו שגיחכו, היו שהשמיצו והיו שנתנו אימון.

למען האמת הייתי ברעננה רק ב"מקום בלב" שלגביו גם חלוקות הדעות.

אז בטרם נכנס לתוך המסעדה נאמר: יש שלא היו מרוצים מאדיסון, אנחנו היינו הרבה יותר ממרוצים.

עמדתי בכניסה כעשרים דקות וראיתי את המארחת מכניסה אורחים וראיתי זוגות יושבים ונהנים, לא שמעתי מחאות ולא ראיתי עדות לקיום הדברים שקראתי.

גילוי נאות הייתי אורח המסעדה בארוחת לילה אינטימית על הבר.

נכנסתי פנימה בליווי המארחת ופגשתי את שחר שמייצג את המקום. אני הקדמתי וישבתי עם שחר שהציג את המסעדה כאחד המקומות הטובים ברעננה. התקוממתי!

" שמעתי שאין בכלל מסעדות טובות ברעננה" אמרתי לו דוגרי

הוא חייך והיה סבלני והסביר על המקום ועל הקונצפט וקהל היעד. כעת הייתי חייב כוס שנדי שהמילים שלי יחליקו לי בגרון.

למזלי החברים באו והתיישבנו. מיגל הברמן מדרום אמריקה הציע לחברים קוקטילים.

יאיר הזמין פינה קולדה, ואיבי אפלג'ק שזהו קוקטיל עם ויסקי ג'ק דניאלס, סיידר מקלות קינמון ופלחי תפוח. לא האמנתי שאיבי תשתה משקה אלכוהולי. כעת השתכנעתי להזמין אותה לטעימות היינות שיזכו באליפות הטררהוינו. גם מרינה הזמינה פינה קולדה.

 

המסעדה שוכנת בקומפלקס של כמה מסעדות במיקום מעולה עם חניה ענקית (בלילה חינם ביום שעתיים ראשונות חופשיות) באחוזה 282 . יופי של מקום, יופי של עיצוב ובר מדליק.

 

שש שנים המקום קיים ואני בדעה שמקומות טובים במיוחד עם המספר שש  צפויה להם הצלחה..

 

המנות הראשונות התחילו לצאת והבעיה אם לאכול או לצלם התחילה, חלק ממש נטרף..

 

אגדאשי טופו במיסו לבן וסויה מתוקה: התפללתי שהחברים שלי לא יאהבו! פעם ראשונה בחיים שלי שאכלתי טופו כזה טעים. מה שנשאר לגמתי עם המיסו עד הטיפה האחרונה. 28 ₪

 

סלט תפוחי אדמה ומקרוסקה זה משהו שמרינה התפללה שלא נאהב, היא לקחה את כל הצלחת אצלה! כשאלוהים ברא את הדגים הוא התכוון למנה הזו. בטח שזה הולך עם שוט של וודקה קפואה משובחת. איזו מנה אדירה, אני חייב לנסות להכין בבית לחברים. 36 ₪

 

קרפצ'ו סלמון טרי בשמן זרעי חרדל ונענע מנה ליחיד שארבעה טורפים עטו עליה.באתם לטעימות אז תטעמו ותשאירו לאחרים! בכל אני אומר שחלוקת האוכל צריכה להיות לפי המשקל.. מנה אדירה שיש לה בעיה אחת של טעם של עוד.28 ₪ לא בשמיים.

 

על הסלט וואקאמה עם מלפפונים ושומשום לא הייתה מריבה, אנשים לא תמיד מתחברים לטעם הים השורה על האצה. הטעם מיד החזיר אותי לסאקורה הנפלאה

צילם יאיר ברטשפייז

את המנות היפניות מכין שף יפני חמוד קאזומי נומי, או שאול  בקיצור. באותו הרגע החלטתי שאני בא בשקט לארוחת סושי שם.

 

טרטר דג ים ( בורי) אינו מופיע בתפריט הלילה אבל אולי רצו לנסות אותנו.. בקושי צילמנו אותו, טורפים אמיתיים. הוא עשוי עם כוסברה עגבניות  קצוצות דק רק הבשר, לימון בצל סגול ומלח אטלנטי. מנה סוף הדרך. 44 ₪

 

הסלט בשר נא שהכילה פרוסות עבות יחסית של פילה בקר על סלט ירוק של ארגולה, בצל סגול, פלפל קלוי ופרחי כרובית שובבים, לא שכנעה אותי. זה נקרא בעצם סלט רו ביף הפילה כבוש נא אבל לפילה אין טעם ממילא כך שלא היה טעם לסלט פרט לחדוות הלעיסה. 34 ₪

 

היה גם סלט סלק שלא רשום בתפריט של המסעדה , לא מצאתי בו ייחוד

 ולחם מעניין

זוג המיני המבורגר קלאסי ו"אדיסון  " היוו איזה סוג של ויכוח. הקלאסי היה מעולה ממש. עשוי כמו שצריך. ה"אדיסון" שמכיל פיסטוק, חצילים וקשיו היה מעט יבש ושונה. קשה לי לקבוע דעה עליו מביס אחד וחצי. באופן מובהק הייתי מעדיף את הקלאסי. מה שלא אהבתי ( והיה גם ליד הנקניקיות בכרוב הכבוש) זה שימוש בחומץ בן יין בקולסלו, זה ממש נותן טעם רע לסלט לדעתי. 36 ₪

 

המטבל הסודי?: סויה , צ'ילי, ומיונז

בשלב הזה החלטתי שאמנם חצות אבל אני עדיין זקוק למנה בשרית והזמנתי נקניקיות. מסתבר שאלו נקניקיות עגל של סילבר. המרקם עסיסי ועשיר. אני אהבתי ונדמה לי שגם יאיר. 34 ₪

 

שעת המתוקים היא כזו שכבר לא רושמים כלום. הגוף דורש את הסוכרים והריכוז נמוך כך שלא רשמתי כלום והכול מהזיכרון.

 

היה שם ממתק אדיסון שאני מניח שהוא שוקולד וולרונה עם עוד מרכיבים שלא מומלץ לכם לבחור בקינוח אחר, לכו על זה . משהו כמו 19 ₪

 

צילום יאיר ברטשפייז

עוגת הגבינה הייתה מפנקת

 

גלידה קוקוס הקפיאה לי את השיניים

אבל הברנדי שהגיע הפשיר אותם

 

וליאיר היה סורבה …

 

אבל הטראפלס והקוניאק יצרו סלוגן חדש: "סע לאט בכביש 4 מצלמות מצלמות מהירות לא רמת אלכוהול"

 

סיכום: למרות שהייתי אורח לא נראה לי שיכלו ל"שחק במנות" שלנו גם לא של האורחים מסביב. הברמן נתן שירות טוב מאוד וגם אסף טיפ נדיב.

שף המסעדה שלומי אלפסי בוגר הקורדון בלו בצרפת יכול להבטיח לנו אוכל טוב ברמה. ונקווה שאם היו בעבר תלונות על שירות, ביושבנו על הבר לא נרגשנו בכך. אולם לא ראיתי ולא נתקלתי בלקוחות זועמים ראיתי אנשים מאושרים וזוגות אוהבים.

 

ובכלל אוכל זה עניין של טעם, אז לי הרוב היה טעים ( מה חדש כאן?) והיה לי שווה להגיע לרעננה ואפילו יהיה לי נעים לשוב ואני אשוב.

שתפו את הפוסט!