אבו גוש, עיירה ערבית מוסלמית שחיה בדו קיום עם מדינת ישראל משחר הימים ושמרה על ניטרליות במלחמת העצמאות ואף סייעה לכוחות שלנו.
לא בכדי יש בכפר על יד המסעדה של נאג'י כנסיה צלבנית ומנזר בנדיקטיני.
אנשי המקום שכנראה באו מהקוקז שונים כנראה מהערבים הפלשתינאים.
אבל כך או אחרת יש משהו קסום במקום הזה שיש בו 6000 תושבים ונראה שבמספר הזה של סועדים פוקדים את המקום הזה בכל סוף שבוע.
זה יישוב שרובו מבוסס על תיירות וחלק ניכר ידוע בשל כישורי ההסעדה והאוכל המשובח.
מסעדת נאג'י הוא אחד מהמקומות שומרים על הרמה הגבוהה שבשל כך שווה להגיע למקום הזה, אבל הרבה מעבר לזה. נאג'י זה סיפור חיים, זה היסטוריה ובעיקר קבלת אורחים כיד המלך ואוכל משובח ובשרים מיוחדים. למה מיוחדים? כי נאג'י הוא גם קצב ואטליז המביא בשר משובח משחיטה כשרה ואף מהדרין.
בימים רגילים נאג'י מגיש את הסלטים הטריים והמשובחים שלו, ואת מגוון הבשרים על האש. אני כבר אכלתי אצלו את הבשרים הנהדרים. ובמיוחד אציין לשבח את נתח הקצבים והקבבים המעולים.
אבל נאג'י קלט אותי כשעזבתי הכל ופניתי לשולחן של הבנים ואכלו קידרא
תבשיל קדרה של אורז עם בשר ואכלתי מצלחתם.
העובדה היא שנאג'י החליט להזמין אותנו לארוחת תבשילים. ואצל נאג'י הכל כיד המלך.
ארוחת התבשילים של נאג'י.
אי אפשר לפתוח ארוחה מכל סוג שהו ללא הסלטים,ואצל נאג'י הסלטים טריים ומעולים. הייתי חייב לשבת עם איהד שיאמר לי מה אכלנו כי היו כל כך הרבה…
סלט ירקות ערבי קצוץ, נו מה אפשר לומר על הר סלט טרי קצוץ שלא הורידו מהשולחן כי זה הולך טוב עם התבשילים.
טאבולה עשיר בעלים רעננים טריים ירוקים ובריאים.
חצילים בטחינה
חצילים פיקנטי, הבנות לידי לא המליצו. וחצילים עם ירקות מעולה.
מטבוחה, אני לא בטוח שהיא עברה לידי, נראה לי שהאגף הימני חיסל.
טורקי, נו הטורקים העותומנים היו כאן באבו גוש והשאירו כנראה את המתכון הסודי.
סלט הדלעת המבושלת שמועכים עם טחינה, מעדן בלתי מוכר במחוזותינו.
בגדונסייה- טחינה ירוקה עאסלית.
טחינה לבנה משובחת, אם אני מזהה זו טחינה כאמל.
חומוס:
חומוס צנובר מעולה
חומוס פול
חומוס פטריות שנחל הצלחה
ואני אהבתי הכי הכי את החומוס האוריגינלי עם גרגרים
סלט כרוב אדום וסלט כרוב לבן
הפלאפל שהוגש לשולחן היה פריך מבחוץ, לא שרוף מטוגן בחום מתאים ובזמן שיכין אותו מבפנים. מושלם זו המילה.
כך גם הקובות המטוגנות אלו ממש טעימות, המרקם עדין פריך והמילוי טעים.
אהבתי וכעת קיבלתי תיאבון רק מהכתיבה עליהן.
את הסיגרים לא אהבתי, תשאיר אותם ליוצאי צפון אפריקה או תכין עלי סיגר ושים במילוי משייה!
וכעת לתבשילים:
המקלובה, הגיעה בטקס מלכותי כאשר כולם צובאים על נאג'י והסיר המהופך שצריך לשחרר ממנו בדפיקות את המקלובה עד כי משל הזמן נוצר מכתש בתחתית הסיר.
אבל נאג'י לא ויתר והמקלובה השתחררה למגש של יד המלך. כמות שהספיקה לגדוד..
תפוחי האדמה שהתבשלו יחד עם העוף והאורז היו טעימים מאוד. נאג'י הביא יוגורט והציע לאכול עם יוגורט, עצה מעולה ומתאימה כמו כפפה.
באופן כלי אני אוהב תיבול יותר חזק ואני אוהב גזר וכרובית בתבשיל שחסרו לי מאוד.
את התבשיל הזה אפשר להזמין מראש לכמות של חמישה אנשים מינימום, ואז מנה תעלה כ 60 שקל לאיש.
התבשיל השני הוא חשווה של עוף ממולא באורז, צנובר, ובהרט המתכון משחרזאדה- אלף לילה ולילה. 70 ₪ מנה
שני תבשילי סינייה
האחת בטחינה על בשר טלה, מנה לשלושה ארבעה לפחות.
והשנייה בתבשיל עגבניות ופלפלים שחצרו מעדן שאני חייב לשחזר בשבת הקרובה.
סינייה עולה 60 ₪
נראה לכם שזה הכל? לא! מגש של ממולאים: פלפלים , קישואים וחצילים קטנים ועלי גפן . החצילים ועלי הגפן היו משו משו , מאחר והממולאים צמחוניים הפלפלים חסרו תיבול או עסיסיות מסיומת אבל החציל ועלי הגפן מעולים.
בעצם הארוחה הייתה אמורה להסתיים כאן, אלא שאז אירע אירוע נדיר.
מאיה אמרה לי שאך זה שלא טעמנו מהצלעות המהוללות. ונאג'י שאל אם הכל בסדר ולא חסר כלום.
ואני רק אמרתי : רוצים לטעום מהצלעות. ונאג'י אפ אתם מבינים, במקום לומר נו שיבואו בשבת הלך לגריל והגריל מן מיד הכין צלעות וסטייקים אנטריקוט ליגה ראשונה באליפות. חברים אין דברים כאלה וזו לא מליצה.
זהו הוא שואל אחרי שעדר האריות והלביאות סיימו עד העצם.
לא!!!!! בל משהו מתוק לא מסיימים הם אומרים ומגיע מלאבי וקרם מוס שפשוט השאיר אותי אילם
וכן תה, קפה ובקלאוות כיד המלך.
נ.ב שני מגשיות מקלובה שלקחתי בטיי לעבודה נעלמו כלא היו מיד כשהנחתי אותם בחדר אוכל בעבודה
וכן, נכון הייתי אורח המסעדה
הללויה.