28 במרץ 2024 23:29
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

אלמניה שלי בקולנוע לב

"ביקשנו עובדים קיבלנו אנשים"

סרט המתעד בתמונה יפה את חיי המהגרים הטורקים בגרמניה. אירופה של היום הולכת והופכת לאימפריה תרבותית מוסלמית והתחזית לעוד 10 שנים עגומה. אבל בעיני הבמאית

יסמין סמארדלי התמונה שונה. היא מגישה לנו סרט אנושי המשלב צחוק ודמעות ונוגע היטב בנקודה העיקרית: האם המהגרים האלו שנמצאים על אדמת גרמניה כבר 40 שנה ויותר הם גרמנים או טורקים? ולא רק למבוגרים הוא מתייחס אלא הילד צ'נק בן ה 6 שואל את המשפחה: " אני טורקי או גרמני ?

לא רק איך החברה מקבלת אותם אלא איך הם רואים את הזהות שלהם: טורקים או גרמנים?

 

זהו סיפור על מהגר טורקי הפועל המיליון ואחד שהגיע לטורקיה, הביא את המשפחה והקים משפחה בגרמניה ובעיות הזהות שלו . זהו סיפור אנושי מאוד , נוגע , על המסע של המשפחה לחופשה בטורקיה עם הסב.

ובסיפור הזה מתחוללות כמה וכמה דרמות שלפעמים נדמה שהבמאית מעדנת אותן או שבאמת התרבות המערבית הצליחה לשנות הרגלים מוסלמיים\ טורקיים

יש כאן סיפור מנקודת מבטו של ילד המתאר את המשפחה הזו החל מהחיזור של הסב חוסיין בצעירותו אחרי אם המשפחה וכלה בסוף המסע לטורקיה וחזרה לגרמניה. ובתווך בני הדודים שלו והאחיינית צ'נאן ששומרת סוד שההתייחסות אליו מפתיעה.

 

זה סרט שלא צריך ללכת אליו אלא לרוץ ולא להחמיץ!

ומי שקרא לו " סרט בורקס" כנראה מזמן לא אכל בורקס.

שתפו את הפוסט!