29 במרץ 2024 13:06
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

יקב עגור בערב יין אצל דולב גבעון בג'אפה

דולב גבעון מקיים זה זמן מה ערבי יין וג'אז ביפו שם הוא מארח ייננים מיקבים שונים, כעת מיהודה, ערבי יין ומפגשים עם ייננים, יין, וגבינות זה לא חדש אולם כאן אצל דולב מצאתי את החיבור הנכון, למה הנכון, כי זה לא היה אירוע מסחרי. מדובר במפגש אינטלקטואלי מדהים לצד יינות משובחים וגבינות תוצרת חוץ. אבל הכוכב האמיתי של הערב היה שוקי ישוב מיקב עגור, שנמצא בחבל עדולם.

 

ביצה עם כמהין בקבלת הפנים

כל הפגישות שלי עם האיש המדהים הזה הן בלתי נשכחות, אולם כאן בערב זה החברה המדהימה, היין המעולה והגבינות גרמו לסיעור מוחות שלא רק ריתק אותי אלא העשיר את הידע וגרם להנאה מרובה ומדהימה.

דולב גבעון, החל לקיים את ערבי היין והג'אז בביתו שברחוב אבטליון ביפו מזה מה חודשים, כשמאחוריו ניסיון בשיווק ומכירה של יינות באנטוקה ובחנויות היין של משפחת חינאווי שם גם הכיר את יקבי עמק האלה.

יקב עגור השוכן בעמק האלה בואכה פארק בריטניה הוקם על ידי שוקי ישוב ומשפחתו.

על עצמו אמר לי פעם שוקי  " אני בעל מלאכה טוטאלי, חיי היום יום שלי מוקדשים כולם ליצירת אין סוף חיבורים בין המחשבה, הרגש, התרבות, לבין פרי האדמה – היין. זה אגב היה בפגישתנו הראשונה ב 2009 מאז אני גרופי של האיש הזה וכן גם של היין שלן

יקב עגור נמצא בפאתי המושב עגור ונוסד ב 1999

היין הראשון שלגמו בערב זה אצל דולב היה רוסה, זה היין שדרכו הכרתי ונסחפתי אחרי שוקי כבר אז ב2009 אז לגמנו את רוסה 2007 שזכה באשכול הזהב במקום הראשון ליין מסוגו, חברים זה יין מצוי סודות האהבה והארוטיקה, אין שני לו!

את היין הציג חיליק שעובד עם שוקי מזה ארבע שנים, ומי שמחזיק עם שוקי 4 שנים כנראה שיש לו את החיידק הזה.

הרוסה יין רוזה בלנד של זנים: קברנה פרנק, קברנה סוביניון, מורבדר.הכרמים בהרי יהודה, הקברנה סוביניון מיצוי המיץ החופשי שלוש שעות לאחר הסחיטה, מורבדר בניקוז המיץ החופשי אחרי השרייה של לילה על הקליפות,  וקברנה פרנק שנסחט ונכבש ישירות, כמו יין לבן. ערבוב משקעי השמרים בחביות מוליד גוף סמיך וטעמים מורכבים. 13% אלכוהול. ליין יש נוכחות וגוף שלא פוגשים ביין מסוג זה, הסוד הוא כנראה הסחיטה העדינה שלא מותירה מרירות ושאריות. יין צלול כתוצאה מתהליך בו מפילים את כל המשקעים מטה ולוקחים רק את הצלול העליון. הניחוח הפרחוני משגע, טעמי הדרים אפרסק ומשמש מתערסלים בפה והעיניים נעצמות בחלומות.. הוא אמנם מותסס בחביות ישנות שלא נותנות שום טעם וגם אין תאנינים, אבל איך שהוא שוקי מצליח תמיד למצות ממנו ניחוחות וטעמים משגעים, הבעיה! אף פעם אני לא מספיק להגיע לזמן בו הוא בוקבק ונמכר או מוקדם מדי או שנגמר. בערב זה הוא הגיע מהחבית ללא תווית לשולחן הערוך שדולב הכין. את היין טעמתי עם קפרזה מוצרלה מעולה.

שוקי פתח את הלגימה באומרו שיש כאן סימפוזיון , מה זה סימפוזיון? זהו טקס שתית היין ביוון העתיקה, מנהג 4 כוסות בא משם אליבא דשוקי יישוב. מכאן כבר הדיון עבר לאפלטון וסוקרטס.

ואם כבר להתפלסף שוקי שם על השולחן דיון: האם יין ( בטח התכוון לעשיית יין ) זו אומנות? מה אתם חושבים?

ובאשר לרוסה, זו האומנות: לייצר את הרוזה הכי טוב בארץ. ( טוב בטח לקסטל יש השגות על זה )

היין השני שהציג ומזג חיליק הוא  " לַיָּם" LAYAM , " היין הזה חדש לי" אני אומר לשוקי, והוא עונה לי " כמה זמן לא היית ביקב?" והאמת שמאחר והיח"צ של מטה יהודה שם עלי ווטו אני ממעיט לבקר יקבים שם…

מה לים ויין? ים במובן של הרפתקה, של חיפוש הלא נודע, של הכח העליון. התווית של היין מאוד מיוחדת, אולם הצד האחורי מעורר יראת שמים ליין הזה  "ח  וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם;    בְּגִיחוֹ, מֵרֶחֶם יֵצֵא.
ט  בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ;    וַעֲרָפֶל, חֲתֻלָּתוֹ. " איוב לח

זה יין מעולה 50% סירה, 50% מורבדר.  אחרי תסיסה מלולקטית חוברו להם שני הזנים יחדיו והוכנסו לחביות  עץ צרפתי  בנות שנה שם שכנו לבטח 14 חודש. גוף עדין, חמיצות מורגשת, ארגמני בניחוח סיגליות ותבלינים וטעם פירותי, עשבוני. זה היין שהייתם רוצים ללגום מענבי הסירה של מטה יהודה.

סערת גלי הים ועמידתו של איוב מול הקב"ה מתריסה כמו סלט החסה המסולסלת עם אגסים ושבבי הפרמזן, ניסיתם פעם יין עם סלט? זה היה מצוין.

כך או אחרת השיחה עברה לדקלומים מתוך מקבת' אולי בגלל קללת המכשפות, קשה לי לזכור , בחינוך הדתי שעברתי לא היה זכר למקבת' רק לאיוב.

כל הארוחה לוותה במגשים של גבינות תוצרת חוץ שדולב מגיש בערבים מסוג זה, והן היו טעימות ונאכלו עם הפוקצ'ה שליוותה את לגימות היין. האווירה וכמות האינטלקטואל הדהימו אותי וזה לא היין, יתרה מכך הדהים אותי שמגיע יינן ולא מנסה למכור לנו את היין ( למרות שהיה מחיר הזדמנותי לפי חיליק) אלא מעשיר אותנו בידע שהיושבים לשולחן מוסיפים ומעשירים אותו, מדהים.

קסם הוא השאלה וגם השם של היין השלישי שחיליק מזג כעת. אולי בשל העמידה של שוקי פעם ראשונה בה הוא ייצר את היין הזה ( היקב מ 1999) בו הוא ערבב קברנה סוביניון,  30% מרלו , 25% קברנה פרנק, 5% פטי וורדו. לגם, טעם ובטח אמר "קסם" של יין. לך תדע מנין הוא מעניק את השמות ליינות.

היין הזה זכה בתחרויות אין ספור כול מדליות זהב, כי טעמו הוא זה שעושה את הקסם, הטעם של האיש, הרוח ואדמת מטה יהודה שם נמצאים הכרמים של שוקי. יין שיש לו סיומת ארוכה, פיירותי והוא שכן לו לבטח בחביות העץ 12 חודשים טרם בוקבק.

יין כזה מחייב מנה מתאימה ודולב שידך לו פסטה רחבה תוצרת בית עם פסטו שהוא הכין, ללקק ת'צלחות.

ערפל חתולתו של דולב כערפילי אידי היין שלגמתי, למזלי באתי עם נהג תורן מה שאפשר לי ללגום עוד לגימה מ "שמירה מיוחדת" יין הדגל של יקב עגור שחיליק מזק לנו ודולב הגיש לידו גבינות מסריחות ואחרות תוצרת חוץ שהתערסלו עם השמירה המיוחדת.

כאן רשמתי לי בפנקסי הקט " אם יין זה האדם, והרוח אז כאן אצל גבעון הכל מתבהר" ולא שהייתי צלול ובהיר בעת הכתיבה. אבל שמירה מיוחדת זה יין עם כבוד מהזנים % 55  קברנה סוביניון, 25% מרלו, 15% קברנה פרנק, 5% פטי וורדו, הייתה לי תחושה של מתיקות, יין עם גוף מלא סיומת ארוכה פיירותי מאוד, ארגמני כהה, והוא מתערסל לי כקטיפה נעימה בפה עם ניחוחות של צימחי תבלין וטעמי פירות שחורים, כאלו שאני לא בטוח שגדלים באדמה של מטה יהודה ועדולם. זה לא יין שמח אומר שוקי, זה יין שבוכים עליו.

המתיקות של הקינוחים של הקונדיטור אסף צור והאספרסו הטעים האיכותי, והאוויר הקריר והצח שבחוץ בלילות יפו השקטים ליוו אותי הביתה לשינה מתוקה מלאה חוויות ומחשבות. האם יין זו אומנות או לא?

אומנות היא מלאכה הנעשית על ידי בעל מקצוע שהגיע לדרגת מומחיות בתחומו ( ויקיפדיה) ולדעתי שוקי הוא אומן ומומחה בתחומו זאת ועוד לדעתי האומנות היא העשייה בחומר ויצירת התוצר ( בשונה ממלאכה) כאן בא היינן האומן ועושה בענבים לפי רוחו ויצירתו ואם זו לא אומנות  אז נלגום אותה ונהרוס את היצירה.

הייתי אורח המקום.

Jaffa  ערבי יין וג'אז וסודות…

אבטליון 1ב יפו

העמוד בפייסבוק

שתפו את הפוסט!