25 באפריל 2024 18:02
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

גרנד בלט ז'נבה

גרנד בלט ז'נבה

יחצ מתוך LUX
יחצ מתוך LUX

בלט ז'נבה היא אחת מלהקות המחול הבולטות הפועלות כיום.

הלהקה נוסדה ב-1962, ועד מהרה התבססה כאחת הלהקות החשובות באירופה ובעולם המחול כולו. כבר בראשית פעילותה נתנה במה למחול העכשווי לגווניו והציגה מיצירותיהם של כוריאוגרפים נודעים כגון ז'ורז' באלנשין ששימש גם כיועץ אמנותי ללהקה בין השנים 1978-1970. משנת 2003 הלהקה נמצאת תחת שרביטו של פיליפ כהן שממשיך ליזום ולהזמין עבודות חדשות ומקפיד להעלות יצירות  קלאסיות. הלהקה מופיעה על הבמות החשובות בעולם ובפסטיבלים יוקרתיים ברחבי אירופה, ארצות הברית, דרום אמריקה, המזרח הרחוק וגם בישראל.

 

מנהל: טוביאס ריכטר  Tobias Richter

מנהל אמנותי: פיליפ כהן  Philippe Cohen

 

הלהקה הופיעה לפני כמה שנים בפסטיבל ישראל בירושלים (2013) וזו הופעה נוספת שלה בארץ שהתקיימה במשכן אומנויות הבמה האופרה במסגרת מחול במשכן.

המופע התחלק לשנים, החלק הראשון יצירתו של הכוריאוגרף קן אוסולה למוסיקה של הרקוויאם מאת פורה.

תפאורה ותלבושות: ז'אן מרק פואיסן  Jean Marc Puissant

פתיחה עגמומית ( קיריה , רקוויאם) 22 רקדנים שמתחלפים לצמדים זוגות ולהקה בבגד גוף המדגיש את מחזור בדם כחלק מהשלמות האנושית ועמוד השדרה כמרכז העצבים. לכל אורך המחול הלבוש אינו משתנה.  יש כאו משחקי אור וצל בתפאורה מינימלית המדמים חיים ומוות, בדו-שיח זה בין חיים ומוות, בין אור לחושך, החיים וניצחון האור שמוביל אופק של שלווה ובהירות, זאת בזכות המוסיקה, כי היא לא משאירה אותך אדיש, ​​קן אוסולה מביא מימד חדש ביצירת המופת הזאת של ההיסטוריה המוסיקלית.

lux-2-sbprיחצ

לא זכור לי מחול לפס קול של מוסיקה ליטורגית בארץ ולכן זה משהו חדש לי שצריך להתרגל לרעיון או לבוא מוכן. המוסיקה השמימית של פורה עליה כתבתי פעם " אם יש מוסיקה כזו לאלוהים, כנראה יש אלוהים בשמים"

אבל לא באנו לשמוע את הגלוריה ולא להאזין לקולות הנפלאים באנו לראות מחול, זהו מחול הנע על הקו הדק של מחול קלאסי ומודרני, הרקדנים מרחפים, מתענים והייסורים מקבלים ביטוי. פורה  שהמחול מתבסס על יצירתו לא כתב אותה כמוסיקת אבל, אלא ביטוי לאושר ולשלמות לקראת חדוות העולם הבא. כך גם המחול אם כי לדעתי יש הדגשת יתר בתנועות הייסורים מהקימה מהקרקע של הבמה. הריקוד מלא רגש מהפתיחה עד לסיום אבל הוא אינו וירטואוזי או מסעיר, המחול מאוד מונוטוני ואין משהו שיחדש לנו או שייזכר כקטע מיוחד במחול, אולי ריקוד השלישיה, אישה ושני גברים כאילו היא שליח אלוהים.

בכל אופן זו יצירה מיוחדת שמקבל עוצמה משלה הן מהמחול והן מפס הקול המרשים.

יחצ
יחצ

קן אוסולה הוא רקדן וכוריאוגרף שוויצי. הוא החל את לימודי המחול בז'נבה, הצטרף לתיאטרון המחול של הולנד שם ביצע כמה תפקידים בולטים ביצירות מאת טובי הכוריאוגרפים. לאחר פרישתו המשיך בדרכו כרקדן עצמאי והוזמן להופיע עם להקות מחול ברחבי העולם. במקביל החל ליצור עבודות משלו.

הוא מומחה ליצירות של יירי קיליאן ומרבה להעלות מעבודותיו בלהקות שונות בעולם. משנת 2010  הוא יוצר עבור בלט ג'נבה ועבור בלט ג'וניור ג'נבה.

"עשרים ושניים רקדני בלט ז'נבה מגישים ערב בלתי נשכח… הכוריאוגרפיה של קן אוסולה מרשימה בכוח הדימיון ובחוש דרמה, הנעים בין הגשמי למטאפיזי. זוהי הגדרה מחודשת של המחול". אלכסנדר דמידוף, Le Temps

 

בשונה לחלוטין המחול השני,  גלורי GLORY יצירתו של הכוריאוגרף אנדוניס פוניאדאקיס למוסיקה של הנדל. יש כאן פס קול מתוך האורטוריה המשיח להנדל וביצוע של ההללויה. וכן הליברית Serse ועיבודים וקטעים נוספים חדשים: ז'וליאן טארידה  Julien Tarride

התלבושות כאן מגוונות ומדהימות ונראה שהוקעה כאן המון מחשבה לתת את כל אמצעי הביטוי, תאורה, פס קול, תלבושות וכמובן המחול עצמו.

עיצוב התאורה הוא חלק בלתי נפרד מהעבודה. הרקדנים נכנסים ויוצאים מבמת עמודות עם תאורה אחוריות, כאשר הם הרקדנים מוסתרים והם הופכים צללי חיים של תנועה עד שנכנסים לבמה.

photo%e2%94%ac%e2%8c%90-gregory-batardon_50a1592-sb

תלבושות: טסוס סופרוניו  Tassos Sofroniou

תאורה: מיקי קונטו  Mikki Kunttu

https://www.youtube.com/watch?v=EzB8KbVn_lI

 

מרחק שתי מאות מפריד בין הנדל לפורה ומעניין לגלות כיצד המוסיקה של שני מלחינים אלה יכולה ליצור בסיס משותף לשתי יצירות המחול. הפתרון  מצוי באינטראקציה בין המוסיקה למחול וביכולת שתי האמנויות להשתלב יחד. המחול מקבל את הרובד הרוחני הערטילאי של המוסיקה, בעוד המוסיקה מקבלת מימד גשמי של עוצמת הגוף.

היצירה השנייה, נוצרה בידי אנדוניס פוניאדאקיס ב-2012. גם זו עבודה ל-22 רקדנים. מוסיקת הבארוק של הנדל תואמת להפליא את שפת התנועה של פוניאדאקיס, לעתים לירית, לעתים מוחצנת תמיד עוצמתית. במקום לכתוב דיאלוג בין תנועת הגוף והמוסיקה, הכוריאוגרף יוצר האנשה של המוסיקה באמצעות הגוף שבה בעת הופך למוסיקה טהורה. כך הוא מכוון את הרקדנים להביא את קהל הצופים אל הנשגב.

במחול זה מצליח הכוריאוגרף אנדוניס פוניאדאקיס להעביר את המסר לקהל אפילו להסעיר ולענג. יש כאן שימוש בטכניקות מחול מיוחדות וליצור מצגת על הבמה שממש מהממת לפעמים בווירטואוזיות שלה, הקפאה לרגע של תנועה, שימוש בגל העובר בקבוצה, ריחוף באוויר של הרקדנית תוך ניצול כח המשיכה ( הנפילה) לטובת המחול והמשכיות של התנועה למחול.

photo%e2%94%ac%e2%8c%90-gregory-batardon_50a2174-sb
photogregory-batardon_50a2174-sb

כדאי לציין גברים ונשים הם בחצאיות קפלים ארוכות שחורות או אדום עשויים בד אוורירי יפה העוקב אחר תנועה של כל הרקדן. צעדי אישה  מן הכנפיים הלבושות בשמלה דמוית  מצנח גדולה ומוטות ארוכים המחוברים למכפלת של החצאית, המאפשרים לרקדנים להרים מאחור עד שהוא מדמה נוצות של טווס .

העיבוד מעיד שהכוריאוגרף השקיע את כל הידע שלו  והיכולת של הרקדנים לתת מחול מעולה שזכה לתשואות.

photo0-gregory-batardon_50a1622-sb
photo-gregory-batardon_-sb

אנדוניס פוניאדאקיס הוא יוצר יווני, העומד בראש להקה הנקראת על שמו, ומשתף פעולה עם להקות רבות בעולם הן כרקדן והן ככוריאוגרף. הוא נולד בכרתים, למד באתונה וזכה במלגת מריה קאלאס ללימודים בפרויקט רודרה של מוריס בז'אר להכשרת רקדנים. הוא רקד כמה שנים בלהקתו של בז'אר ואף יצר עבורה כמה עבודות. כרקדן המשיך בבלט בית האופרה של יוון ובלהקתו של סבורו טשיגוארה. הוא הקים להקת מחול משלו שבסיסה בליון והמשיך ליצור עבור להקות שונות כמו אטר בלטו, בלט לורן, להקת המחול של סידני, בלט ג'ז מונטריאול, להקת המחול של מילפייה. כמו כן יצר כוריאוגרפיה לסרטו של דארן ארונופסקי "המבול", וזכה בפרסים רבים.

בלט ז'נבה מביא ערב מחול עכשווי עם סגנון ייחודי ודרמטי העוסק בנושאים של לידה מול מוות, רגע פקיחת העיניים ועצימתן.

גם מוסיקת בארוק היא לא משהו שאנו רגילים לשמוע במחול וזה הרגע שאני יכול רק להמליץ לכם ללכת לראות.

הערת ביניים בחו"ל שמעתי שהקהל לא נתן להם לרדת ללא הדרן אבל הקהל התל אביבי ממהר מי יצא ראשון בשיירת החניה התת קרקעית.

כל המופעים יתקיימו בבית האופרה הישראלית – המשכן לאמנויות הבמה תל אביב יפו

 

המופעים

יום שלישי 20/12 בשעה 20:00

יום רביעי 21/12 בשעה 20:00

 

 

מחירי כרטיסים 149- 299 ₪

להזמנות באתר האופרה הישראלית:
http://www.israel-opera.co.il/?CategoryID=955&ArticleID=3853

להמחשה

https://www.youtube.com/watch?v=PfkZoLZlZS4

 

גלורי

https://www.youtube.com/watch?v=y5d3Jitpo5Y

 

 

 

שתפו את הפוסט!