קונצרט הפתיחה של העונה עם היצירה הליטורגית "המיסה הגדולה" של באך הייתה חגיגה ווקאלית מרגשת.
"המיסה הגדולה" כפי שהגדיר אותה יוהאן סבסטיאן באך, המיסה בסי מינור נחשבת לא רק כיצירתו האורטורית הגדולה והחשובה ביותר, אלא רבים רואים בה את היצירה הווקאלית המשמעותית ביותר בהיסטוריה של המוסיקה המערבית, לא פחות. באך בעצמו התייחס אליה בכובד ראש – הוא החל לכתוב אותה (פרק הקרוסיפיקס) בשנת 1714 והמשיך את כתיבתה עד 1749 – שנה אחת לפני מותו. את הסנקטוס המפורסם כתב ב-1724, ואתה ה-קיריה המורכב שפותח את היצירה – כתב ב-1733. שנה זו, 1733, היתה גם שנת מותו של אוגוסטוס השני, אלקטור סקסוניה ובאך, ככל הנראה מתוך ניסיון לקבל תואר ומישרת מלחין האלקטור של סקסוניה, הקדיש את המיסה למחליפו, אוגוסטוס השלישי. זוהי גם הסיבה לכך שבאך הלותרני, הרפורמי, כתב מיסה קתולית, לטינית, מלאה ומושלמת. כל חלקי היצירה מביעים באופן מרשים ביותר את יכולתו הפוליפונית, הפוגאלית, של באך, מה שמעניק ליצירה רבדים עמוקים מבחינת ההבעה הרגשית, החופפים ליחסים המרתקים בין הקולות המוסיקליים.
מה שעשה את הביצוע בערב זה לטעמי הוא לא רק הנגנים המצוינים של התזמורת הקאמרית הישראלית שהיו מעולים, גם לא הסולנים המופלאים אלא המקהלה הנהדרת שהפגינה יכולת ומקצוענות אדירה. אילו היה אלוהים שם בשמים ומישהו נשא אליו את התפילה ודאי שהיה נענה. המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים הגישה ביצוע מדויק, מהוקצע ומרגש.
על הקונצרט והמיסה ניצח אריאל צוקרמן.
סולנים:
קלייר מגנאג'י – סופרן
אביטל דרי – אלט
איתן דרורי – טנור
ריימונד נולטה (גרמניה) – בס
והתזמורת עצמה שמן הראוי לציין את הסולנית על חליל הצד, דומני ששמה כריסטיאנה פטרסהיים, אבל כל הנגנים או רובם הפגינו מקצועיות ותרמו את חלקם להצלחת הקונצרט ולביצוע האדיר.
התזמורת הקאמרית הישראלית נוסדה בשנת 1965 כ"אנסמבל הקאמרי" על ידי גארי ברתיני, אשר שימש כמנהלה המוסיקלי ומנצחה במשך 10 שנים. בשנים שלאחר מכן שמשו בתפקיד זה: לוצ'אנו בריו, רודולף ברשאי, אורי סגל, יואב תלמי, שלמה מינץ, פיליפ אנטרמון (אשר מונה כמנצח כבוד של התזמורת), סלבדור מאס קונדה, נעם שריף, גיל שוחט, רוברטו פטרנוסטרו ויואב תלמי. החל בעונת הקונצרטים 2015-2016 מונה המנצח אריאל צוקרמן למנהל המוסיקלי החדש של התזמורת. התזמורת הופיעה עם מקהלות מפורסמות רבות מהארץ ומחו"ל בשפע תוכניות ווקאליות ובנוסף להופעותיה הקבועות בתל-אביב, מוזמנת התזמורת להופיע בתוכניות מגוונות בכל רחבי הארץ ובפסטיבלי מוסיקה שונים בארץ, בהם: פסטיבל ישראל, פסטיבל קלאסיקאמרי בשיתוף עם רשת מלונות ישרוטל, פסטיבל מוסיקה בגליל העליון, פסטיבל פליציה בלומנטל , חגיגות המוסיקה באבו גוש, חג המוסיקה הישראלית ועוד. כמו כן, עורכת התזמורת בקביעות סיורי קונצרטים בחו"ל: ברחבי אירופה, ארה"ב, קנדה, דרום אמריקה והמזרח הרחוק ומשתתפת בפסטיבלים יוקרתיים, בהם: זלצבורג, הלסינקי, איסטנבול, אתונה, מרכז אירופה והונג קונג. התזמורת הקליטה עבור החברות צ'אנדוס, נקסוס, מוזיק מאסטרכט, קוץ', הוצאת המוסיקה הישראלית וטלדק. התזמורת מקיימת בקביעות סדרות למנויים ולילדים במוזיאון תל אביב ובמרכז המוסיקה ביפו.
המיסה עצמה מלודית, המקצבים מרגשים בהרמוניות שמחברות בין המקהלה לתזמורת ולנגינה העוצמתית, אין ספק שמדובר ביצירת מופת שמגיעה לשיא לדעתי בפרק ה"סנקטוס" וחוזרת בעוצמה מרגשת ב"שה האלוהים".
כמו בכל מיסה הפרקים קבועים.
חלק ראשון הקיריה היה נפלא, אולי הקדרות שבפתיחה מכניסה אותך לתוך קודש הקדשים של היצירה, ההבעה המוסיקלית והווקלית בעוצמות של האל דרך התפילה העזה.
בהמשך משיח רחם עלינו עולות הסולניות ופוצחות בדואט אלט, סופרן, לאלוהים שיושיע.
החלק השלישי אדון רחם עלינו מאוד אינטנסיבי.
בפרק השני הגלוריה מכיל תשעה נושאים, הרמוניות מתחלפות בקולות ותזמורים והביצועים פשוט מרגשים. הביצוע המקהלתי ל "ושלום על פני האדמה" מעולה בכלל המקהלה שבתה אותי, מה שמקבל ביטוי בביצוע הווקלי האדיר של "הנושא עוונת עולם" והסיום העוצמתי "עם רוח הקודש" -אדיר!
בחלק ב' האני מאמין גם תשעה פרקים ומכיל פוגות מקהלתיות תוססות ודואט של זמרות הסופרן והאלט. הצלילים המלודיים העולים ויורדים ונגינת הצ'מבלו יוצרים מעין מרקם מוסיקלי מעניין ואז האריה של הבס ברוח הקודש ממש מעולה.
חלק ג' קדוש ברובו מקהלתי ונפלא ראוי לציין את הטנור איתן דרורי והבס שיובא מגרמניה – ריימונד נולטה המרשים.
חלק ד' הושע נא, שה האלוהים תן לנו שלום מגיעים אולי כשאורך היצירה כבר נושף בגבינו אבל מהווים בביצוע התזמורתי והמקהלתי פיצוי נאות, אמנם במקהלה נערך שינוי מקומות צורם לטעמי אבל הביצוע מעולה.
לסיכום התזמורת הקאמרית מפגינה שוב את היכולות שלה לפתיחת העונה החדשה והמבטיחה ואני אישית (כזמר אנונימי במקהלה קטנה לשעבר) חוויתי חוויה משלי.
בנוסף למיסה הגדולה של באך, יבוצעו העונה יצירות מופת נוספות, כיוהנס פסיון, סטאבט מאטר של שוברט, סימפוניות של בטהובן, שוסטקוביץ', ברטוק והיידן. התזמורת תקפיד אף לתת במה למלחינים ישראליים, בהם יוסף ברדנשווילי, מנחם ויזנברג, מתן דסקל ואחרים.
כך, תארח התזמורת השנה אמנים ישראלים נהדרים בהם גיא בראונשטיין, עמיחי גרוס, הלל צורי, תומר לב, תומר יריב, סאלים עבוד אשקר ועוד, לצד אמנים בינלאומיים בעלי שם, כמו הזוכה הטרי של תחרות צ׳ייקובסקי, הצ׳לן אנדרה יוניצה, הבריטון ריימונד נולטה, הסופרנית הנפלאה וירג'יניה טולה ועוד רבים אחרים.
השנה שמחה התזמורת לשוב למסורת הווקאלית שהיתה תפארתה במשך שנים ולשתף פעולה עם ארבע מקהלות נפלאות: מקהלת הילדים המפורסמת של טאלין, אסטוניה, מקהלת גארי ברתיני, המקהלה הקאמרית של האוניברסיטה בירושלים ומקהלת מורן.
עוד בתחום הווקאלי תשתף התזמורת פעולה לראשונה עם סדנת האופרה הבינלאומית "הקשר הווקאלי וינה-תל אביב" בניהולה של רוזמרי דנציגר, שיתוף פעולה מודרני שיניב את אחת ההפקות המפתיעות לאופרה הקומית "האימפרסריו" מאת מוצרט.