הקשר הגֵאורגי קונצרט התזמורת הקאמרית הישראלית עם מקהלת הגברים מגאורגיה

קונצרט ייחודי ומיוחד בו התזמורת הקאמרית הישראלית בניצוחו של אריאל צוקרמן הפגישה אותנו הצופים והמאזינים עם נפלאות השירה הגרוזינית עם האנסמבל האקדמי הממלכתי רוּסְטָווי (גאורגיה).

הקונצרט זכה לברכות ושבחים מראש העיר.

בתכנית:

סוּלְחָן נַסִידְזֶה(1996-1927)  סימפוניה קאמרית מס' 3 לתזמורת כלי קשת

שירים גאורגיים עממיים בשירת א-קָפֶּלָה

הפסקה

יוסף בַּרְדָנָשְוִילִי (1948) "הדרך לציון" לכינור סולו, למקהלת גברים ולכלי קשת

סוּלחַן צִינְצַדְזֶה(1991-1925) חמש מיניאטורות לרביעיית כלי קשת בעיבוד לתזמורת כלי קשת

אוֹטָר טַקְטָקִישְוִילִי (1989-1924)"שירים מֶגְרֶלִיים" למקהלת גברים ולתזמורת

אריאל צוקרמן מנצח

האנסמבל האקדמי הממלכתי רוּסְטָווי (גאורגיה)

בניהולו המוזיקלי של אַנְזוֹר אֶרְקוֹמָישְוִילִי

הקונצרט הזה ברובו לכלי קשת בלבד וליצירה אחת (התפלחו) נוספו כמה כלי נשיפה קטנים. המלחינים כולם  מגרוזיה והתמהיל הפגיש אותנו עם יצירות שונות וסגנונות שונים של המוסיקה הגיאורגית.

לכל אורך הקונצרט המיוחד הזה התפעלתי מאחד הנגנים במיוחד (אם כי מכולם), הכנר הראשי רודה אלבס דה סילבה. הוא חבר בתזמורת והגיע מברזיל, אחד מהקונצרט מייסטרים שהרשים אותי עד צמרמורות.

היצירה הראשונה היא מודרנית, יש לה חלקים יפהיפיים ויש בה חלקים מייללים ואפילו צורמים לאוזן.

היצירה היא: סוּלְחָן נַסִידְזֶהסימפוניה קאמרית מס' 3 לתזמורת כלי קשת

סימפוניה זו, שהייתה ליצירתו המפורסמת ביותר, הלחין נסידזה ב-1969 והקדישָהּ לתזמורת הקאמרית הגאורגית. אף כי הסימפוניה חד-פרקית, מתגלים בה שלושה חלקים: הראשון, נקרא לו אלגרו, מתחיל באוניסונו של כל הקשתנים וחבויים בו זרעי הדרמות שבהמשך: אקורדים כרומטיים עוכרי שלווה הצצים באמצעו מְפַנִּים מקום להרמוניות אֶלֶגיות, המזכירות קטעים ברביעיות שְנִיטְקֶה ושוסטקוביץ'. כעבור כשבע דקות מתחיל חלק אמצעי, מין סקרצו זועם, המביא לידי הקצנה את המהלכים האפלים של חלק א' ומסתיים במחול מאיים. בסביבות הדקה ה-13 מופיע חלק מסיים, נכנה אותו לרגו, מלנכולי ורצוף גליסנדי הנשמעים כאנחות. שיח חרישי בין שני כינורות על רקע כינרוּר עצבני של כל השאר יורד לפיאניסימו ומסתיים דוּמָם, כשאלה פתוחה.

הפתיחה הייתה נוגה משהו אולם מלאת עוצמה תזמורתית שמיד הופכת לצליל אוניסוני של הכינורות. ולאחר מכן גלים, גלים  של אקורדים משתנים ועוצמה גוברת והולכת, הסגנון הזה של מתעצם וגובר ושוב צליל אוניסוני ארוך מאפיינת את היצירה הזו.

סוּלְחָן נַסִידְזֶה למד פסנתר והלחנה בקונסרבטוריון טביליסי, ב-1962 היה ליו"ר אגודת הקומפוזיטורים הגאורגית וב-1964נתמנה לפרופסור לקומפוזיציה במוסד שבו למד. ב-1974 היה למנהל המוזיקלי של הפילהרמונית של טביליסי. בכתיבתו הושפע לא במעט על ידי שוסטקוביץ', שְנִיטְקֶה, סטרווינסקי וברטוק. בתחילת דרכו התרחק ממורשת המוזיקה הגאורגית, אך אחר כך החל לשלבה עם אידיומים מודרניסטיים. יצירותיו של נסידזה החלו להישמע במרכז-אירופה ובעיקר בגרמניה, אחרי ש"התזמורת הקאמרית הגאורגית" הֶעֱתיקה את מושבה מטביליסי לעיר הבווארית אִינְגוֹלְשְטָדְט שליד מינכן, שם גם פגש בה מאסטרו צוקרמן בעשור כהונתו כמנהל המוזיקלי של התזמורת.

היצירה השנייה הפגישה אותנו עם מקהלת הגברים האנסמבל האקדמי הממלכתי רוּסְטָווי אשר שרו אקפלה שירים גיאורגים עממים. מה שמאפיין את המקהלה הזו זה הקולות הפוליפוניים המדהימים בכל האוקטבות  כך שהם באמת לא צריכים תזמורת. הם הופיעו בתלבושות מסורתיות עם חרבות או סכינים (איפה הביטחון).

שירים גאורגיים עממיים בשירת א-קָפֶּלָה

הגאורגים גאים, ובצדק, בשירתם הפוליפונית בשלושה ובארבעה קולות. אנסמבל רוסטאווי מקפיד להציג לקהליו אסופות שירים מגוונות: שירי דת ואפוס, שירי אהבה ומשתה, שירי מחול, קרב והליכה. הגיוון בא לידי ביטוי גם בפן הגאוגרפי. יש ייצוג של מחוזות גאורגיה השונים על לשונותיהם. הנה שירי המחזור בקונצרט זה:

1. גָרֶקָכוּרִי סָצִ'ידָאוֹ: שיר ליווי למחול קרב מסוגנן מחבל קָחֶטִי
2. צ'וֹנְגוּרוֹ: שיר לירי מחבל קָחֶטִי
3. סְוָנוּרִי פֶּרְחוּלִי: מחול מעגלמחבל סְוָנֶטִי
4. רוֹמֶלְנִי קֶרוּבִּינְטָה: מזמור דתי כפי שהוא מושר בחבלים קַרְטְלִי וקָחֶטִי
5. רִירָרָה: שיראפי מחבל אַבְּחַזְיָה
6. דִידָה ווֹי נָנָה: שיר לירי מחבל סָמֶגְרֶלוֹ (בשפה המֶגְרֶלִית)
7. חָסַנְבֶּגוּרָה: שיר אפי מחבל גוּרִיָה
8. צָ'קְרוּלוֹ: שיר שתייהמחבל קָחֶטִי*

*אחת מ-29 היצירות המוזיקליות – לצד באך, מוצרט, בטהובן וצ'אק בֶּרִי ועוד –  שנשלחו לחלל בגשושית Voyager 2 ב-1977.

אנסמבל רוסטאווי נוסד ב-1968 בידי אַנְזוֹר אֶרְקוֹמָישְוִילִי, דור שביעי לחוקרי פולקלור גאורגיים. לאורך חצי יובל הלהקה מגשימה את חזון מייסדה: אוגֶמֶת ומשמרת פניני פולקלור גאורגי ומגישה אותם בביצוע מעובד ומלוטש בגאורגיה ובעולם: האנסמבל הופיע באלפי קונצרטים ביותר מ-80 ארצות. קולות זמריו מייצגים את גוני הקול ואת אופני הפקת הקול של מחוזות גאורגיה השונים. השירה פוליפונית ולרוב א-קפלה, אך פה ושם השירים מלוּוים בכלי נגינה מהלכי קסם: צ'וֹנְגוּריוּפַּנְדוּרִי (כְּלֵי פריטה), צ'וּנִירִי (כְּלִי קשת), סָלָמוּרִי ודוּדוּקי (כלֵי נשיפה). האנסמבל זכה בפרסים רבים, ובין היתר בפרס אלברט שווייצר הגרמני.

לאחר ההפסקה נפגשנו עם התזמורת והמקהלה יחד לביצוע יצירה של יוסף בַּרְדָנַשְוִילִי (משלנו).

היצירה "הדרך לציון" לכינור סולו, למקהלת גברים ולכלי קשת

אם לשומע הישראלי מובן מאליו מהי צִיּוֹן שבכותרת היצירה, הקהל ששמע את היצירה בבכורתה ניצב לפני דו-משמעות. לבָאֵי "פסטיבל ציון", שנערך ב-2013 ב-Sion, בירת הקנטון השווייצי ואלֶה Valais)), הוסבר בתכנייה כי הדרך לציון היא הדרך ירושליימה של מלחין שנולד מחוץ למולדתו המקראית, אך גם הדרך אל Sion שלהם, שכן – כך הסבירה התכנייה – יצירה זו הוזמנה במיוחד ממלחין שפיתוחי דיאלוג הם לחם חוקו: שיח בין האידיום הקלאסי למסורות עממיות ושיח בין ליטורגיקה יהודית לנוצרית (ו/או אחרת). ואמנם, ברשימת יצירותיו של ברדנשוילי המגניפיקט הללו-יה, המפגיש את הבֶּנֶדִיקְטוּס הנוצרי עם פסוקים מקראיים ועם משפטי יידיש ופסיון ר' שמעון בר-יוחאי, המבוסס על טקסטים מסֵפֶר הזוהר. גם הדרך לציון מאופיינת בנימת שיח בין-תרבותי. השירה מזכירה שירה ליטורגית גאורגית, והליווי הכֵּלי מעלה לתודעה זמירות יהודיות וישראליות.

ביצירה זו שוב הסולן רודה אלבס דה סילבה הפגין שליטה בכינור ונגינה הרמונית מלאה ברגש, גם הצ'לן והתזמורת כמובן אבל הכינור סולו היה מדהים.

המקהלה שהצטרפה ליצירה זו שרה בקולות אוניסוניים עם קריאות בס רמות, הבאסים פרצו את השקט  והקולות מתחלפים נמוך גבוה שקט ובס טנור מדהימים לעומת הקונטרה טנור. לקראת הסיום  מקהלה שרה אקפלה באוניסון והכנר סולו מצטרף והלב פשוט רוטט! מותר גם לבכות.

יוסף בַּרְדָנַשְוִילִי קיבל דוקטורט באקדמיה למוזיקה של טביליסי ב-1976. עד לעלייתו ארצה, ב-1995, לימד באקדמיה שבה למד, עמד בראש מוסדות מוזיקה, כיהן כסגן שר התרבות במחוזו והפיק פסטיבלים בינלאומיים. כיום הוא נמנה עם סגל בית הספר הגבוה למוזיקה בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב. ברדנשוילי הלחין כ-100 יצירות ובהן  אופרות, סימפוניות, קונצ'רטי, מוסיקה קאמרית וקולית, יצירות לכלי סולו, מוזיקה למחול ולבמה וכ-40 פסקולי סרטים. את יצירותיו ביצעו מיטב התזמורות בארץ וכן תזמורות באיטליה, אנגליה, ארצות הברית, גרמניה, ספרד, צרפת, קנדה ורוסיה. על ביצועיהן ניצחו בין היתר גֶרְגְיֶב, הוֹלֶרוּנְג, מינץ, קָחִידְזֶה ושַמְבָּדָל. מאסטרו ברדנשוילי זכה ביותר מ-12 פרסים בגיאורגיה ובישראל.

היצירה הבאה הייתה ממתק, משהו עילאי שלא זוכים לשמוע במחוזותינו.

סוּלחַן צִינְצַדְזֶה – חמש מיניאטורות לרביעיית כלי קשת בעיבוד לתזמורת כלי קשת….כ-10 דקות.

אם נסידזה שיקף ביצירתו נימות אופל ומלנכוליה מימי גאורגיה הסובייטית ואם ברדנשוילי העביר ללשון המוזיקה את המסע מ"שם" ל"כאן", הרי שמיניאטורות צינצדזה מציגות לנו – כגלויות נוף מנוגנות – נופי פרא גאורגיים, הווי רועים ומחולות קרב, כנרמז בתלבושת זמרי רוסטאווי. המיניאטורות הן עיבודים של שירים גאורגיים עממיים לרביעיית כלי קשת. צינצדזה עשה את העיבודים בשלבים שונים בחייו, וזוהי מלאכת מחשבת המעניקה לפוליפוניה הווקאלית המתוחכמת ולליווי הכֵּלִי הגאורגי הטיפוסי תרגום לשפת כינורות-ויולה-צ'לו. לימים עיבד צינצדזה את המיניאטורות לתזמורת כלי קשת והוסיף קונטרבס. הנה סדר המיניאטורות:

1. אִינְדִי-מִינְדִי (ג'יברישילדותיAllegro Scherzando – )
2. סִימְעֶ'רָה (שיר – Allegretto)
3. סָצֶקְוָאוֹ (נעימת מחול –  Vivo)
4. סוּלִיקוֹ (שיר אהבה – Andante)
5. סָצִ'ידָאוֹ (מחול קרב מסוגנן – Allegro)

יצירה קלאסית יפיהפייה , הפתיחה נמרצת,יצירה מלודית , הכינורות מול הוויולות מוסיקה נעימה לאוזן מאוד יפה.

המנגינה כמו תכשיט יפה וחשים בתמונות נוף והדר.

סוּלחַן צִינְצַדְזֶה – בתום לימודי צ'לו בגימנסיה לאמנויות בטביליסי ובקונסרבטוריון הלאומי במוסקבה היה לצ'לן ברביעיית כלי הקשת הלאומית של גאורגיה. במקביל לקריירת ביצוע, הלחין אופרות, סימפוניות, בלטים, קונצ'רטי ומוזיקה לסרטים. כבר יצירתו הראשונה הסבה אליו את זרקורי הקהילה המוזיקלית: אוסף של מיניאטורות לרביעיית כלי קשת (או לאנסמבל כלי קשת), המבוססות על תבניות מוזיקליות גאורגיות מסורתית והיונקות השראה גם מן הקומפוזיטורים הסובייטיים שבסביבתו – מורו וִיסָרְיוֹן שֶבָּלִין וחברו דמיטרי שוסטקוביץ'. צינצדזה נחשב לאחד המובילים במלחיני גאורגיה וזכה בפרסים, ובהם "אמן העם של גאורגיה" (1961) ו"אמן העם של ברית המועצות" (1987).

לסיום

אוֹטָר טַקְטָקִישְוִילִי"שירים מֶגְרֶלִיים" למקהלת גברים ולתזמורת.

בשנות השבעים עיבד טקטקישוילי שלושה מחזורי שירי עם לשמיניית גברים ולתזמורת: "שירים גוּרִיִים (מגוּרִיָה), "שירים מֶגְרֶלִיים" (מסָמֶגְרֶלוֹ ומאַבְּחַזְיָה) ו"שירי אהבה". במחזור המגרלי הוּסָף טנור ואלה שיריו:

1. שיר לירי על יופיו של הוורד

2. קינה אבחזית

3. שיר מצחיק על בטלן

4. שיר עבודה

5. שיר ערש

6. שיר הומוריסטי על תָן לקחן ועל כלב נאמן

7. שירו של נהג עגלת שוורים

8. שיר אֵבֶל על מותו של ילד

9. מחרוזת: שיר חנוכת הבית / שיר חתונה.

אין מילים פשוט אין מילים על העוצמה הבוקעת מהקולות הפוליפוניים של מקהלת הגברים . כזה עוד לא היה לנו כאן.

אוֹטָר טַקְטָקִישְוִילִי מלחין, מורה, מנצח ומוזיקולוג גאורגי-סובייטי, ידוע במערב בעיקר בזכות הסונטה שלו לחליל ולפסנתר משנת 1968, אך הוא הלחין גם סימפוניות, אופרות, אורטוריות, קונצ'רטי לפסנתר, לכינור ולצ'לו, שפע יצירות כליות וקוליות ועיבודים לשירי עם גאורגיים. עוד בהיותו סטודנט זכה שיר שהלחין להיות להמנון הלאומי הגאורגי. ב-1949 היה לפרופסור בקונסרבטוריון של טביליסי והמנצח והמנהל האמנותי של המקהלה הלאומית הגאורגית. ב-1962 היה ליו"ר איגוד הקומפוזיטורים הגאורגי ובין 1965 ל-1982 היה שר התרבות של הרפובליקה הגאורגית. הוא הוכתר בפרסים רבים ובתואר "אמן העם של ברית המועצות", כיהן בוועדות מוזיקה של אונסק"ו ושימש פעמיים יו"ר חבר השופטים של תחרות צ'ייקובסקי היוקרתית במוסקבה.

בראבו!

אריאל צוקרמןלמד ניצוח אצל יוֹרְמָה פָּנוּלָה בסטוקהולם ואצל ברונו וייל במינכן. ב-2004 נתמנה למנהל המוסיקלי של התזמורת הקאמרית הגיאורגית רבת-המוניטין, היושבת מ-1990 באִינְגוֹלְשְטָדְט שבגרמניה, ובמקביל היה עוזרו של איוון פישר, מנצח תזמורת פסטיבל בודפשט. מ-2014 הוא המנצח הראשי והמנהל המוסיקלי של הקאמרית הישראלית ובד בבד הוא מנצח על תזמורות בארץ ובעולם, ובהן הפילהרמונית הישראלית, הקאמרטה הישראלית ירושלים, הפילהרמוניות של ברמן ופראג, הסימפוניות של בזל ולוצרן, הסימפונית של בית השידור הדרום-קוריאני והתזמורות הלאומיות של חֶמְנִיץ ודַרְמְשְטַדט. ראשית הכשרתו המוסיקלית הייתה כחלילן וגם היום הוא מרבה להופיע כחלילן וירטואוז.