הרקוויאם של דבוז'ק התזמורת הסימפונית ראשון לציון

התזמורת הסימפונית ראשון לציון ביצעה את הרקוויאם של דבוז'ק, יצירה ליטורגית ווקאלית מרגשת ומיוחדת והיא נחשבת בין יצירותיו המצליחות של המלחין.

הרקוויאם של דבוז'ק הוא יצירה דתית, תפילת אשכבה לתזמורת, סולנים ומקהלה.

זכינו שוב לניצוחו של אנדרס מוסטונן אחת הדמויות המובילות בניצוח בארץ בשנים האחרונות ומי שמוביל זה כמה שנים את פסטיבל טאלין תל אביב.

אנדרס מוסטונן, מנצח (אסטוני))
אלה וסילביצקי – סופרן
מוניקה אוולין ליב – מצו סופרן
אוליבר קוסיק – טנור
פרית וולמר – בס
מקהלת האקדמיה למוסיקה ולמחול ירושלים (מנצח: סטנלי ספרבר)
מקהלת עמק חפר (מנצח: שמעון לבטוב)

היצירה מאופיינת בסולם מינורי, עגום, ועצוב. דבוז'ק כאדם דתי לא חרג הרבה בתרועות חצוצרה כפי ששמענו ביצירות רקוויאם דומות. הרקוויאם שלו מאופק לא מתחנף ומהווה את תפילת האשכבה שער הכניסה והתפילה לישו והאלוהים. יצירה קודרת משהו ואינה מציבה את החיים לאחר המוות אלא את קבלת המת לשמים. ההתבוננות על המוות אינה מעוררת פחד, אלא תהליך מלווה צער ופרידה מהחיים.

היצירה בנויה ומחולקת לשלושה עשר פרקים

• Requiem aeternam
• Graduale מנוחת עולם
• Dies irae  מחזור  יום הדין
• Tuba mirum חצוצרה תריע
• Quid sum miser  מה יטען אומלל
• Recordare, Jesu pie זכור נא
• Confutatis maledictis עת קץ יבוא
• Lacrimosa יום דמעה
• Offertorium מנחה, אלוהינו מושיענו
• Hostias  מנחות
• Sanctus קדוש
• Pie Jesu  ישו החנון
• Agnus Dei שה האלוהים

החל מהפתיחה בולט הקו הנוגה והעצוב, שמקבל ביטוי גם במוסיקה וגם בשירת המקהלה באוניסון עצוב. החצוצרה שמלווה לא משנה את האופי הכנסייתי של הפרק, רקוויאם.

מנוחת עולם תן להם האל, ואור ונצח תן להם..

זמר הטנור משמיע את התפילה ואחריו שתי הסופרניות, הסופרן והמצו סופרן בקולות אדירים שראוי לשמוע אותן שוב. העוצמה של התפילה הזו חודרת.

תפילת המדרגות, מנוחת עולם מבוצעת על ידי הסופרנית אלה וסילביצקי שהקול שלה צלול, נעים וממש אהבתי את הבחירה שלה לביצוע.

יום הדין נפתח בתרועת חצוצרה זהו פרק מקהלתי שמציג את היכולות הווקאליות של המקהלות שנבחרו לביצוע הקולות מתחלפים בין מקהלת הבנות למקהלת הבנים, הביצוע של הסופרניות והטנורים במקהלה יותר ממושלם.

הפרק הרביעי חצוצרה תריע קולות האלט והסולנית בעוצמה גבוהה כאן כבר ראינו או  שמענו את זמר הבס המיוחד שבהחלט הוא מרשים ביותר. צלילי הכינורות מרשימים.

פרק מה יטען אומלל מבוצע  על ידי סולנים ומקהלה, שוב אנו מאזינים לזמר הבס האדיר. העוצמה של הקולות ממשיכה גם בפרק זכור נא הסולנים מרשימים.

עת קץ יבוא זה חלק מקהלתי ואין לי די שבחים לביצוע. יום הדמעה  מסיים את החלק הראשון  בביצוע סולנים ומקהלה. הקודה או הסיום עוצמתי אמן אמן.

הפרק השני שמתחיל נוגה ומאפשר הבלטה של כלי נשיפה קטנים, המנחה, פרק שבו הזמרים הבסים במקהלה מראים את היכולת המרשימה שלהם. גם המצו סופרן מוניקה אוולין ליב מרשימה ומצמררת אבל מי שהרשים אותנו  זה פרית וולמר הבס, אין דברים כאלה.

מנחות בביצוע סולנים ומקהלה יוצר קולות שפותחים שערי שמים "גאל נא את נשמות מאמינך, שהשיבו נפשם אליך מייסורי גיהינום  ומשאול תחתיות אל חיי הנצח.

ואז מגיע פרק הקדוש, אני מורגל לסנקטוס מרשים ועוצמתי כאן הוא היה שקט יותר אולם מרשים בביצוע משולב , מקהלה, תזמורת וסולנים. הביצוע של הושענה נא  הוא יחסית לרקויאמים אחרים די מאופק. פרק הסנקטוס, קדוש, מכיל ליווי מושלם של הכינורות הושעה נא הושעה נא חצוצרות וכלי נשיפה מריעים.

ישו החנון הפרק שלפני האחרון פרק עגמומי עצוב , ביצוע מושלם של הטנורים מהמקהלה. כמובן גם הסולנים. ישו הרחום הענק להם מנוחה זו החמלה שמכניס דבוז'ק לתחנונים

שה האלוהים, פרק הסיום מצמרר, עוצמתי, הבס מדהים, המקהלה נכנסת אחרי הטנור והבסים במקהלה בשירה מושלמת גם הבנות  מדהימות בשירה שמאפשרת כניסה של המצו סופרן. הסיום של מקהלת הבנות שרות בעצב והסולנים משלימים. המקהלות משלימות זו את זו באוקטבות שונות. הביצוע הווקאלי בשיאו כשהסופרניות  עוברות לעוצמה גבוהה בשירה. לדעתי אחד הפרקים המוצלחים ביותר בקונצרט.

ביצוע לדוגמא

https://www.youtube.com/watch?v=QYlzQ5hN910

לסיכום זהו רקוויאם שונה מאוד מהרקוויאם של מוצארט או פורה, אין בו נחמה, הוא מתבונן אל המוות והחמלה שבו כאדם דתי פורצת. היכולות הגבוהות הווקאליות של הסולנים והמקהלות יחד עם התזמורת מצביעות על עבודה רבה שהושקעה על ידי המנצח.

אנדרס מוסטונן, מנצח

את הופעותיו של מוסטונן ניתן לאפיין כהופעות אישיות במיוחד. את רוב עשייתו כמנצח הוא מקדיש ליצירות קוליות ולסימפוניות דרמטיות. מוסטונן מאד פעיל בביצוע יצירות של מלחינים בני דורו וחש שותף בתהליכי היצירה. לצד עבודת הניצוח ממשיך מוסטונן לעמוד בראש "הורטוס מוסיקוס" (הגן המוסיקלי), קבוצת הנגנים שהקים כסטודנט בשנות השבעים של המאה שעברה. עוד מרבה מוסטונן לנגן עם חברים מוסיקה קאמרית ולבצע עם רביעיית "ארט ג'ז" עיבודים ליצירות מופת.

אלה וסילביצקי, סופרן

אלה וסילביצקי, בוגרת מיתר אופרה סטודיו וסולנית באופרה הישראלית, נולדה ברוסיה. היא עלתה לארץ בשנת 2008 והשתתפה בסדנת האופרה של המכון הישראלי לאמנויות הזמרה. היא זכתה בשני פרסים בתחרות "בלוודר" לזמרים צעירים באוסטריה. בישראל זכתה במלגות בסר, המועדון המסחרי תעשייתי, אלי ליאון וגרבוב. אלה וסילביצקי מופיעה בקונצרטים רבים של האופרה הישראלית ועם רוב התזמורות בארץ ובחו"ל.

מוניקה אוולין ליב, מצו סופרן

את השכלתה המוסיקלית רכשה מוניקה אוולין ליב באקדמיות למוסיקה באסטוניה ובליטא וכן בתכנית פארקר לאמנים צעירים של האופרה המלכותית בלונדון. תפקידה הראשון באופרה המלכותית היה פלורה בלה טרוויאטה (ורדי) לצדם של אנה נטרבקו ויונאס קאופמן ודמיטרי חוורוסטובסקי בתפקידים הראשיים. מאז הופיעה באותו בית אופרה וכן בבתי האופרה של אסטוניה, ישראל ופינלנד. מוניקה אוולין ליב זכתה בפרס קרן התרבות של אסטוניה ופעמיים בפרס התיאטרון האסטוני לביצוע המצטיין. היא הופיעה על במות הקונצרטים בצרפת, קנדה, פינלנד, ישראל, ליטא, סרי לנקה, קוסטה ריקה וארצות הברית תחת שרביטיהם של אנטוניו פפאנו, דניאל אורן, מארק אלדר, קרלו ריצי, קרי-לין וילסון, אנדרס מוסטונן ועוד.

אוליבר קוסיק, טנור

אוליבר קוסיק הוא בעל תואר שני מביה"ס למוסיקה ולדרמה בלונדון. משנת 2008 הוא הטנור הראשי של האופרה האסטונית הלאומית. קוסיק מופיע גם על בימות הקונצרטים בעשרות מופעים. עוד הופיע כסולן באסטוניה, באירופה ובצפון אמריקה.

פרית וולמר, בס

פרית וולמר הוא בוגר בית הספר היינו אלר למוסיקה בטארטו, אסטוניה והאקדמיה האסטונית למוסיקה. בשנת 2003 זכה בפרס הראשון לביצוע המוצלח ליצירות המלחין האסטוני מארט סאאר. וולמר נמנה עם צוותי הזמרים בתיאטרון ואנמוינה בעיר טארטו, תחנותיו הבאות היו בית האופרה האסטוני בטאלין ובית האופרה בון בגרמניה עוד הוא משתתף כאמן אורח בהפקות אופרה, בהפקות אופרטות ומחזות מוסיקליים וכזמר על במת הקונצרטים. על במת הקונצרטים שר תחת שרביטיהם של ארי קלאס, ריסטו יוסט, טונו קליוסטה ואנדרס מוסטונן. הוא זכה בשבעה פרסי ביצוע ובמלגה מטעם אגודת וגנר האסטונית.

המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים

במקהלה הקאמרית הירושלמית, זוכת הפרס הראשון בתחרות המקהלות הארצית לשנת 2008, שלושים ושניים חברים, רובם סטודנטים או בוגרי האקדמיה למוסיקה בירושלים. את המקהלה יסד אבנר איתי ב- 1969. מראשית דרכה הוכרה כאחת המקהלות הטובות בארץ והופיעה עם הפילהרמונית הישראלית, הסימפונית ירושלים והקאמרית הישראלית. המקהלה הופיעה בין היתר תחת שרביטם של המנצחים ליאונרד ברנשטיין, זובין מהטה, גארי ברתיני, קורט מזור ודניאל ברנבוים. מאז שנת 1973 סטנלי ספרבר הוא מנהלה האמנותי של המקהלה.

המקהלה הקאמרית עמק חפר

את המקהלה הקים בשנת 1965 הנרי קלאוזנר שגם היה ראשון המנצחים ואחריו ניצחו עליה מיה שביט, נעמי פארן, רונית אייזנברג, ורדה זליג ויעל קיין. משנת 2000 שמעון לב טוב הוא המנצח והמנהל המוסיקלי של המקהלה. המונה חמישים חברים בעיקר מיישובי עמק חפר והסביבה.

אנטונין דבוז'ק | רקוויאם אופ' 89

את הרקוויאם שלו כתב דבוז'ק ברוסיה, באנגליה, בגרמניה ובביתו בוויסוקה, מדרום לפראג. הטיוטה הראשונה הייתה מוכנה ב-18 ביולי. את תזמור היצירה סיים דבוז'ק באוקטובר. "נובלו" דאג למהדורה מודפסת בתחילת 1891, וב-9 באוקטובר 1891 ניצח דבוז'ק על היצירה בברמינגהם שבאנגליה.

כשדבוז'ק ניגש לחבר את הרקוויאם שלו, חרגה כבר צורה מוסיקלית זו מגבולות הפולחן הדתי אל ההיכל החילוני; מן הכנסייה אל אולמי הקונצרטים. דבוז'ק החל בעבודה על הרקוויאם כשהוא בעל ניסיון דרמטי לא מבוטל. ובכל זאת, מאחר שהוא היה קתולי מאמין, שהעריך וכיבד טקסי פולחן ודת, הרקוויאם שלו מאופק, יכולותיו המלודיות המוכרות מן הסימפוניות נשארות ברקוויאם בגדר רמזים. דבוז'ק הצניע לכת בטפלו בטקסטים ליטורגיים, ונראה שהוא בחר לעצמו כמופת רקוויאם שלישי שביצועו רווח באירופה, הרקוויאם  של לואיגי' כרוביני משנת 1816. מקורות ההשראה של דבוז'ק בחיבור הרקוויאם כוללים מגוון סגנונות, טכניקות הלחנה שונות הנוגעות באלפיים שנות אמונה נוצרית.