28 במרץ 2024 20:05
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

התשיעית של בטהובן והמשולש נפגשים בפסטיבל מוסטונן פסט

20170219_213513A

 

התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון קיימה את הקונצרט "חגיגת בטהובן" בניצוחו של אנדרס מוסטונן במסגרת פסטיבל מוסטונן פסט.
התזמורת ביצעה את הקונצ'רטו המשולש לכינור, לצ'לו ולפסנתר ואת הסימפוניה התשיעית של בטהובן "הכוראלית". התארחו בקונצרט סולנים מאסטוניה: קתרינה מריה קיץ (כינור), מרסל יוהאנס קיץ (צל'ו) וסטן היינויה (פסנתר) וזמרים סולנים: יעל לויטה (סופרן), נעמה גולדמן (מצו סופרן), איתן דרורי (טנור) ופבלו בלאקין האסטוני (באס). המקהלות שהשתתפו בקונצרט הן מקהלת קולגיום מוסיקלה מאסטוניה וזמרים ממקהלת עמק חפר וממקהלת תיכון אלון מרמת-השרון.

מרסל יוהאס קיץ, קתרינה מריה קיץ וסטן היינויה הם הזוכים בתחרות הטלוויזיה האסטונית למוסיקאים צעירים בשנים 2013, 2014 ו-2016 בהתאמה. הם כולם החלו את חינוכם המוסיקלי באסטוניה, זכו בפרסים וממשיכים את לימודיהם מחוץ לארצם ובאותו זמן מופיעים כסולנים עם תזמורות והרכבים קאמריים בבמות יוקרתיות.

אנדרס מוסטונן, מנצח

בחמש עונות הקונצרטים האחרונות היה המוסיקאי האסטוני אנדרס מוסטונן פעיל מאד בסצנת המוסיקה הישראלית. עם התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון הופיע לראשונה בעונת תשע"ה. שיתוף הפעולה עם התזמורת כלל הופעות בסדרות המנויים והופעה של התזמורת ב"מוסטונן-פסט טאלין – תל-אביב" שהוא הפיק בישראל. שיתוף הפעולה כלל הבאת אמנים מאסטוניה והכללת יצירות מארצו בתכניות התזמורת.

Andres_Mustonen_photo_Maxim_Reider
Andres_Mustonen_photo_Maxim_Reider

למוסיקאי האסטוני אנדרס מוסטונן נוכחות אישית וייחודית על במת הקונצרטים. אישיותו הייחודית מוצאת את ביטויה בכל הופעותיו ככנר וכמנצח, בין אם מדובר בניצוח על סימפוניות של מאהלר ושוסטקוביץ' או הובלת תזמורת ביצירות של הקלאסיקונים הווינאיים, או בנגינה של מוסיקה מוקדמת או עכשווית. כמנצח הוא עוקב אחר מהלך התקדמות ההיסטוריה המוסיקלית ומתמקד באורטוריות, בפסיונים, ביצירות סימפוניות וביצירות דרמטיות. מוסטונן נולד בשנת 1953 באסטוניה ובארצו עשה את שנות לימודיו, הוא בוגר האקדמיה למוסיקה בטאלין וזכה בפרסי הצטיינות והוקרה רבים באסטוניה ובברית המועצות.  הוא גם מנהל את "מוסטונן פסט", פסטיבל חורפי בטאלין ובו הוא מארח את טובי המוסיקאים מרחבי העולם והחל מפברואר 2014 גם את "פסטיבל טאלין-תל אביב" בישראל.

הקונצ'רטו המשולש נוגן כבר בראשון לציון לזכרוני ב- 2012. גם הוא מעולה.

מכאן ברור שבתכנית היו שתי יצירות.
בטהובן, הקונצ'רטו המשולש לכינור, לצ'לו ולפסנתר, בדו מגו'ר אופ. 56
בטהובן, סימפוניה מס' 9 ברה מינור, אופ. 125.
Beethoven – Triple concerto for violin, cello and piano in C major op. 56
Beethoven – Symphony No. 9 in D minor, op. 125

בהשתתפות מנצח אנדרס מוסטונן Andres Mustonen

קתרינה מריה קיץ – כינור (אסטוניה)
מרסל יוהאנס קיץ – צ'לו (אסטוניה)
סטן היינויה – פסנתר (אסטוניה)
יעל לויטה – סופרן
נעמה גולדמן – מצו סופרן
איתן דרורי – טנור
פבלו בלאקין – באס (אסטוניה)
מקהלת קולגיום מוסיקלה מאסטוניה (מנצח: אנריק אוקסברב)
זמרים ממקהלת עמק חפר וממקהלת תיכון אלון (מנצח: שמעון לבטוב)

Katariina Maria Kits by Kaupo Kikkas
Katariina Maria Kits by Kaupo Kikkas
Kits_Marcel_Johannes by DSM_David Ausserhofer (1)
Kits_Marcel_Johannes by DSM_David Ausserhofer (1)

הקונצ'רטו המשולש לכינור, לצ'לו ולפסנתר, בדו מגו'ר אופ. 56

התענגתי על הצלילים של הקונצ'רטו המשובח של בטהובן זה הקרוי "הקונצ'רטו המשולש".

הפרק הראשון הוא ממש מלכותי ומסב עונג לצופים. רוח של שיר לכת, מלודיה נעימה עוצמתית כאשר הכינורות וכלי המיתר מציגים את הנושא על ידי הכלים הסולניים הצ'לו, הכינור והפסנתר ובהמשך על ידי הצ'לות והקונטרבסים. בחלק הראשון האלגרו הנושא מוצג בכמה וריאציות שמועצמות על ידי הסולנים, אשר לפעמים ממש מנגנים דואט ולפעמים מתמודדים בדיאלוג מוסיקלי. החלק השני פתיחה נוגה ואיטית – לארגו- דיאלוג בין הצ'לו הכינור והפסנתר עליהם מנגנים הסולנים שראויים לציון מיוחד ובמיוחד הצ'לן המוכשר מאסטוניה. חלק זה במידת מה הוא שיא היצירה וההנאה למאזין, יש כאן עבודת כינורות של התזמורת ולקראת הסיום של הקלרניתות והבסונים שמדגישים את הנושא. למרות שהוא איטי וקצר הוא היה יפה ביותר והכין את המאזין לקראת הפרק האחרון. עבודת הכינורות הפסנתר והקלרניתות ממש מעולה והסולנים עצמם חותמים את הפרק.

פרק הסיום הרונדו אלה פולקה כתוב בסגנון פולונז, הנושא מוצג כאן בווריאציות מעניינות ושונות. פרק מהיר מאוד. והצ'לן פותח בניגון שכיוונו ריקוד, פרק תוסס ומעולה שמסתיים בקודה קצרה ומבריקה.

20170219_203440A

החלק השני של הקונצרט בטהובן, סימפוניה מס' 9 ברה מינור, אופ. 125 הכוראלית.

מעבר לנגינה האדירה של התזמורת הסימפונית ראשון לציון, המנצח אנדרס מסטונן נתן הופעה נמרצת ומרשימה.

הארטילריה הכבדה הייתה שלש מקהלות:

מקהלת קולגיום מוסיקלה מאסטוניה

מקהלת עמק חפר

זמרים ממקהלת תיכון אלון

Choir Collegium musicale by Kristel Üksvärav
Choir Collegium musicale by Kristel Üksvärav

זאת ועוד 4 סולנים ששרו בקדמת הבמה

יעל לויטה – סופרן
נעמה גולדמן – מצו סופרן
איתן דרורי – טנור
פבלו בלאקין – באס (אסטוניה)

20170219_224041A

20170219_223707A

20170219_223711A

החיבור הזה בין הסימפוניה התשיעית לבין האודה לשמחה, שיר שאינו ליטורגי כמקובל בימי הביניים אלא שיר שהלחין פון שילר יוצר מוסיקה ווקאלית אדירה אשר לימים לא רק ישפיע על ההיסטוריה במיוחד של המוסיקה הקלאסית אלא יהפוך להמנון של שלום בין העמים וסמל שאומץ על ידי מדינות וארגונים. אין ספק שהשיר "אודה לשמחה" שבוצע כאן על ידי המקהלות והסולנים כפי שהוא מבוצע מ- 1824 נתן את השיא של הסימפוניה, משהו שכל אחד לוקח עימו בזמזום בדרכו הביתה מהקונצרט.

הפרק הראשון אלגרו מא נון טרופו שמחת החיים בבריאת העולם העוצמה המתפרצת של הכינורות וכלי הנשיפה.

הפרק השני המולטו שבו גם המלחין הציב את הסקרצו הוא מהיר ועוצמתי, הקרנות, כלי הנשיפה הקטנים כגדולים מעצימים את הביצוע וחוזרים על הנושא הראשי שרק הולך ומתעצם וסוחף את המאזינים לו.

הפרק השלישי אדג'ו מולטו לירי עם מלודיה נעימה. הצ'לנים הכינורות והוויולות עושים נפלאות כאן, צלילים שממש מתמכרים ומתמסרים להם.

והפרק הרביעי פרסטו אלגרו מה נטו טרופו מתחיל איטי וממש מעייף אחרי כל החגיגה שקדמה לו, אפילו הנגנים "נרדמו", אבל כל זאת הכנה להתפרצות שתבוא עם האודה לשמחה של המקהלות. הצ'לות והקונטרבס מכינים את הקדימון לכך תוך שהם מציגים את הנושא.

האודה לשמחה מתחילה בפתיחה עוצמתית שמחזירה עם הצ'לות את הנושא הראשי והעוצמות רק עולות.

הזמרים הסולנים מפגינים את קולם/קולן הבס עוצמתי (מאסטוניה) וכשהמקהלה עונה לו הטנור והמצו סופרן וגם הסופרנית עונים לו ומתפתחת כאן שירה כאשר המקהלה פשוט נהדרת (לפחות הקוליגיום מאסטוניה בקולות הבס בריטון שלהם) והסופרניות של עמק חפר (לא הצלחתי לשמוע ממש ולהבחין בתרומה של מקהלת אלון רמת השרון). יש כאן וריאציות ודיאלוגים בין הסולנים לבין המקהלות והתזמורת שממש מענגות את המאזין.

ההרמוניות הווקאליות בקונצרט זה פשוט אדירות.

התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון
נוסדה בשנת 1988 על-ידי עיריית ראשון לציון. בתוך זמן קצר התמקמה בקצה העליון של הפירמידה האמנותית, כגוף מוסיקלי מוביל ומחדש בישראל. משנת 1989 משמשת התזמורת בהצלחה רבה כתזמורת הבית של האופרה הישראלית.

 

 הקלטה ( לזמן מוגבל ) של הקונצרט בערוץ המוסיקה

 

 

 

שתפו את הפוסט!