28 במרץ 2024 22:42
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

חלקם של מלאכים – סרט


"חלקם של מלאכים" זו קומדיית פשע אנושית ומבריקה על וויסקי וחברות.

כיאה לסרט על ויסקי, הצגת הבכורה לוותה בטעימות וויסקי מדהימות שמכניסות אותך לתוך החוויה…

זהו סרט אנושי, המתמקד בשולי החברה הסקוטית של "פושעים" קטנים חסרי השפעה ואשר הבמאי קן לואץ' בוחר להתמקד בה כדרכו כדי להאיר פינות אפלות אפרוריות ולהציג אותן לקהל.

רובי הוא פרחח סקוטי שלא מפסיק להסתבך עם טיפוסים מפוקפקים. כשהוא מקבל הזדמנות אחרונה להישאר מחוץ לכלא הוא מוכן לעשות הכל כדי להוכיח לחברתו ההרה שהוא מסוגל לנהל חיי יושר הגונים. במסגרת שיקומו הוא מצטרף לעבודות קהילה ומתיידד עם חבורה מקסימה של" לוזרים" משולי החברה. יום אחד מנהל העבודה שלו נותן לו לטעום וויסקי משובח ועיניו של רובי נפתחות. רובי מגלה אנינות מרשימה ומתגלה ככישרון נדיר בזיהוי  טעמי המשקה הסקוטי. במהרה העולם החדש שנפתח בפניו מביא גם הזדמנות מפתה שמחזירה הרגלים ישנים, ורובי טווה תוכנית שוד מבריקה שעשויה לשנות את חייו וחיי חבריו מן הקצה.

הסרט מציג את תרבות הוויסקי הסקוטי על רקע נופים וצילומים מערי סקוטלנד. תרבות זו כל כך אופיינית לסקוטלנד, והפשטות של המבשלות כולל התמימות הסקוטית מאפשרים לצופה להציץ לשולי החברה, לסכסוכים הבין משפחתיים ובינם לבין החוק. וויסקי הוא משקה אשר כמו יין לכל מבשלה יש את הטעמים האופיינים שלה, הדבר מחייב ייצור קפדני עוקב,הנשמר בדרך כלל בסוד,  אשר מבטיח את התוצאה. מסתבר שוויסקי שיושן שנים על גבי שנים בחבית, רק משתבח ויש קהל אספנים וחובבי ויסקי שישלמו כל מחיר הנדרש על מנת לשים יד על חבית ישנה כזו או בקבוק  נדיר.

הסרט חושף בממדים שלו את היחס המשפחתי אל רובי הנמצא בשולי החברה, את הניסיון שלו להקים משפחה משלו ולקיים אותה כאשר הוא נדחה ונדחק לשוליים ולפשע. הסרט מציג את הניסיון הכושל ( או שלא ) של החוק לשקם עבריינים קטנים על ידי עבודות שירות וכד'. ובתוך כך מציג לנו את מנהל העבודה המגלם דמות של אב אנושי המנסה ככל יכולתו לסייע לשיקום הנערים.

רובי (השחקן פול ברניגאן) מגלם בחור עם עבר טרגי, ילדות כאוטית והתבגרות במוסד לנערים בסיכון. האם הוא ייתן לבן שלו את החיים שהוא חי עם אביו וסבו? דור שלישי של מובטלים? זה לא משהו לא רגיל בערים רבות אצלנו. הוא בהחלט מנסה להיות שונה ממה שחושב עליו אביה של חברתו המכנה אותו "שק זבל". זהו צעד גדול להביט על עצמך ולשאול את עצמך "האם אני לוזר, או שאני אוכל לעשות משהו עם החיים שלי?". יש כאן מאבק דרמטי גם מול העולם וגם בתוך ראשו שלו. כאן עולה השאלה המרכזית של הסרט: מה עבריין שוליים לא נחשב יכול להעניק לבנו, עד כמה הוא מסוגל להרחיק ולנסות לתת לבן שלו חיים הוגנים?

שני מצבים בסיסיים עלו בדעתנו שחשבנו שכדאי לחקור, כשנולד לך הילד הראשון זו חוויה שמשנה את חייך לגמרי. זה באופן אוטומטי מוביל אותך אל העתיד ומעלה שאלות קיומיות ושאלות פרקטיות מן המעלה הראשונה.  כמו-כן אנחנו חיים כעת בעולם שלאנשים צעירים רבים לא תהיה עבודה מסודרת . שתי העובדות האלה הן חלק משמעותי בעיצוב דמותו של רובי והן ספקו פוטנציאל דרמטי רב.

התסריטאי פול לאברטי על הסרט

הסרט הקודם שלנו היה ספור טרגי, עם הסרט הזה חיפשנו לומר משהו אחר. כבר מהתחלה זה היה נראה כמו ספור אגדה למרות שהדמויות נראו לנו מוכרות מאד. אני מקוה שיש הגיון ברצון החיים שלהם ובחוסר המזל שלהם מצד שני  שיעורר מעט חמלה כלפיהם. לפחות ניסינו להיות ריאליסטיים ובאותה מידה גם עם הרבה דמיון. אולי יש כאן משל על כישרונות מבוזבזים, או מה קורה כשניתנת לנו הזדמנות בחיים.

במהלך העבודה על הסרט הגענו אל פול ברניגאן שמגלם את התפקיד של רובי. חבר טוב שלי קני מקאסקיל שאיתו למדתי משפטים לפני 30 שנה הציע שאפגש עם קצין משטרה ותיק שעמד בראש מרכז להפחתת אלימות. היה לו ניסיון רב והבחנה נהדרת והם פעלו רבות בנושא אלימות צעירים שהתפרצה בעיקר בערבי שישי בהם חיבור בין אלכוהול זול ביחד עם אדרלנין וחוסר מעש הביא לאירועים קשים. וכך החלו ג'ון וחבריו לארגן תחרויות כדורגל בימי שישי בערב במקומות שונים בעיר, טוב יותר שישחקו אחד עם השני מאשר ילחמו אחד בשני. וכך פגשתי את אחת הדמויות המרתקות, את פול.

הוא בחור מבריק שעבר דברים קשים בחייו, אבל היה לו חוט שדרה והיה בו משהו מאד יציב. הוא קיבץ כמה נערים מן הקבוצה שהוא עבד איתה והיתה להם הזדמנות לשבת ולקשקש שעתיים עם יוצר קולנוע. זה היה כאוטי, מצחיק, הוא ניהל את הנערים בצורה נהדרת. ספרתי עליו לקן לואץ  וזה לא היה קל , אבל כשהוא עשה את האודישן הראשון, את האימפרוביזציה הראשונה, ראינו שיש לו כריזמה, פנים חזקות ושהוא מבין את הסיטואציה וחי אותה. אני תמיד מעריך איך קן מוכן לקחת את הסיכון לעבוד עם אדם שאין לו ניסיון משחק. הוא עשה את זה בעבר ועשה את זה גם עכשיו.

עולם הוויסקי מלא בניגודים שזה כבר מעורר עניין. מאז ששמעתי שלהקת אווזים שומרת על מחסני וויסקי הבנתי שיש כאן פוטנציאל למשהו קומי. אני מאשים את אמי שחשפה בפני את העולם המופלא של המאלט שטעמתי באזורים שונים ומאשים אותה בהרבה חמרמורות שסבלתי מאז. במידה מסוימת זו אמנות המחברת הרבה ידע, מחקר, אמנות ומדע. אבל מצד שני יש לה איכויות כמעט קסומות החל מצורת החבית, דרך התהליך עצמו ועד לאחסון השונה לכל סוג. יש משהו אקזוטי באלפי חביות המאוחסנות בחשכה במשך שנים, והאיש האחראי עליהם טועם אותם כמו קוסם הטועם משיקוי פלאים. המזקקות נמצאות בהרים ליד נהרות ולחופי האטלנטיק. הפואטיקה והטפשות חיים זה לצד זה, המיסטי לצד המקצועי,  המכירות לצד הזיוף, הסנוביות לצד חוסר ההבנה וכמובן ההנאה האמיתית והמזוקקת מכל זה שיוצרים ביחד סיפור מיוחד ומשעשע.

חייו של כל אדם משתנים מהטעימה וההרחה הראשונה של וויסקי. זהו משקה המזוהה מאוד עם התרבות הסקוטית ועם זאת מפתיע אותי עד כמה רבים מהצעירים הסקוטיים מעולם לא טעמו את המשקה הלאומי שלנו. אבל זה היה מפתיע פחות לעומת כמות הצעירים הגדולה שמבלים בבתי משפט ובתי מעצר ומעולם לא בילו בהרים, בחופים ובכפרים, אותם מקומות נפלאים בהם מיצרים וויסקי.

יש אלפים כמו רובי שם ברחובות,אהבתי את הרעיון שהם יכולים לשנות את דרכם וללמוד ליהנות מן הדברים היפים בחיים אם תינתן להם ההזדמנות הראויה.

בראיון עם קן לואץ' הוא אומר בין היתר:

ש: למה הסיפור הזה?

ת: בשנה שעברה מספר המובטלים הצעירים בבריטניה הגיע למעל למיליון, בפעם הראשונה. רצינו לספר סיפור על הדור הזה, שלרבים מהם צפוי עתיד חלול. הם יכולים להיות בטוחים שלא תהיה להם עבודה קבועה. איזה אפקט יש לזה עליהם ועל חייהם ואיך הם רואים את עצמם?

ש: עשית כמה סרטים בגלזגו, למה בחרת לצלם שם שוב?.

ת: יש ערים נוספות כמו ליברפול, ניו קאסל, מנצ'סטר ומקומות נוספים במידלנדס שניתן למצוא בהם סיפורים דומים. אבל פול לאברטי מגיע משם, על האזור הזה הוא כותב את הסיפורים הטובים ביותר. גלזגו הוא מקום בעל עוצמה רבה ולכן זה נראה נכון למקם את הסיפור שם. ההומור של האנשים, היחס שלהם אל החיים, וההיסטוריה שהתפתחה שם, זו לא תרבות אינדיבידואליסטית, ויחד עם זאת לאנשים שם קשה בדיוק כמו בכל מקום שניתן לשער.

ש:למה קומדיה?

ת: רק כדי לעשות משהו שונה. אתה תמיד רוצה ללכת בנתיב לא צפוי, עשינו סרט כמו "16 מתוק", שעסק בנערים צעירים מגיבורי הסרט הזה, שמוקם גם הוא בסיטואציה בלתי אפשרית וזה אכן הסתיים בצורה טראגית. אבל לדמויות הללו יכולים לקרות אירועים בחייהם שבהחלט יהיו מאד קומיים, ובפעמים אחרות לא. ולכן חשבנו שיהיה נחמד לבחור את אחד הרגעים הקומיים.

לסיכום, אנו ממליצים לראות את "חלקם של מלאכים" שהוא סיפור מן החיים ומעורר הזדהות עם הדמויות וגם משאיר הרבה חומר למחשבה לצופה.

בריטניה, צרפת, סקוטלנד ואיטליה 2012

101 דקות, אנגלית עם תרגום לעברית

 

הסרט מופץ על ידי סרטי אורלנדו החל מן ה 27 לספטמבר בבתי הקולנוע אורלנדו בבית ציוני אמריקה וברחבי הארץ

בימוי: קן לאוץ Ken Loach

תסריט: פול לברטי Paul Laverty

הפקה: רבקה אובריין

הפקה בפועל : פסקל קשטו, וינסנט מקואל

צילום: רובי ריאן

מוסיקה מקורית: גו'רג פנטון

עריכה: ג'ונתן מוריס

משתתפים

רובי : פול בראניגן Paul Branigan

ליאוני: שיבון ריילי Shiboan Riely

הארי : ג'ון הנשו Jhon Hensaw

אלברט : גארי מייטלנד

רינו : ויליאם רואן

מו: ג'סמין ריגיס

שתפו את הפוסט!