יקב קדמא הנמצא בכפר אוריה הוא היקב הצעיר ביתר שאני מכיר וגם המיוחד ביותר.
הייתי מצפה שיקבים חדשים יהיו יותר מודרניים, אולם לינה סלוצקין בחרה לייצר יין בשיטה העתיקה ביותר – בכדי חרס.
מדובר בשילוב מיוחד וכנראה יחידי בארץ של שיטת קדומות של יצור יין בכדי חרס חרוטים וחביות.
זו הדרך המסורתית העתיקה ליצור יין. מהלך התסיסה של היין עם הקליפה כאשר כל המשקעים שוקעים בתחתית החרוט של הכד מעניקים ליין טעם יותר טוב ועגול לדבריה של לינה. הרעיון בא מחקירת יצור היין בארץ ובעולם, וידוע שארץ יהודה עשירה בגתות עתיקות ובמקומות שונים בעולם נמצאו כדי חרס עתיקים ששימשו ליצור יין.
המנטורים שלה ליצור היין הם פרופסור עמוס הדס והד"ר ארקדי פפיקיאן, יחד איתם ובהנחייתם תוך חזרה לשורשים שלה בגרוזיה היא מצאה כי המקום בו עדיין מייצרים כדים כאלו מחרס זה גרוזיה. שם יש כדרים המכינים את הכדים שעוברים תהליך של שריפה וגם ציפוי בדונג דבורים. דונג זה אוטם את החרס משמש מבודד בין החרס ליין ומעניק תכונות אנטיספטיות טבעיות המונעות עובש או התפתחות בקטריות אחרות. אולם משהו שאי אפשר להסביר אותו מעניק בתהליכי יצור היין בכדים אלו משבח את טעמי הגפן מה שספק בסופו של תהליך יין ייחודי. את הענבים מכניסים לכדים על חרצניהם וקליפתם כפי שנבצרו בבציר ידני כרמים. כארבעה חודשים ישהה היין בכדים ויעבור שם את התהליכים: השריה קרה השריה חמה, תסיסה, ותסיסה מלולקטית טרם יעברו לחביות העץ. כך מתקבל יין איכותי, צלול, בעל טעמים עזים אשר עומד בסטנדרטים גבוהים.
2010 זו השנה שהיקב נוסד, לינה עזבה משרה בהיי טק לטובת הענין שסחף אותה פנימה וזאת בתמיכה וסיוע של המשפחה. בסוציולוגיה יש מושג " עבודתו אמנותו" זה מושג המביא את שיא ההגשמה של האדם כאשר הוא עוסק ומתפרנס מהעבודה שהיא לא רק החביב שלו אלא האומנות שלו ולינה אכן מגשימה כאן ביקב לא רק את האומנות שלה, והתחביב שלה אלא הרבה יותר מזה, יש כאן את החיבור לשורשים , לאדמה , לארץ וחבל יהודה. יין שימש את האדם אלפי שנים. ידוע הוא שהדבר הראשון שנח עשה לאחר המבול הוא נטיעת גפנים לכרם יין. (בראשית,ט,כ וַיָּחֶל נֹחַ, אִישׁ הָאֲדָמָה; וַיִּטַּע, כָּרֶם).
ואכן היין שטעמתי משובח ביותר. טעמתי את הקברנה סובניון 2010 יין ארגמני צלול פירותי מאוד ובעל טעם חזק ומודגש. את הקברנה סובניון הם מגדלים על 16 דונם בסמוך ליישוב אולם כמות זו בטח לא מספיקה ליצור יותר מ 1000 בקבוקים כך שהכרמים של הגליל העליון שימשו ליצור היין. לפי מה ששמעתי יין זה שהה כשלושה חודשים בכדי החרס טרם העברתו לחביות ל 10 חודשים נוספים.
היין שכבש אותי בטעמו הוא הסנג'ובזה 2010 יין זני מכרמים בגליל התחתון אשר לאחר תהליך היצור בכדי החרס שהה 10 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. יין יבש בעל טעם מעולה, זה מה שחשוב ביין אם הוא טעים לך. יש לו משהו לא שגרתי לענב של הגפן הזה הסנג'ובזה וכאן הרגשתי את מה שלינה מגדירה כיין עם טעם עגול, משהו שכל כך מתאים לארוחה. פשוט יין שכיף ללגום אותו. קניתי, בטח שקניתי – 90 ₪ לחברי מועדון.
לכאורה בשבילי כמי שדי מכיר את היקבים בשפלת יהודה היה יקב קדמא משהו חדש ולא מוכר, אולם מרכז המבקרים שם שוקק מבקרים ובקושי מצאתי 3 דקות לשוחח עם לינה. פשוט מקום נפלא, מארחים כאן בצורה נהדרת ואפשר לערוך סיור ביקב ולשבת על ירקות וגבינות וללגום מהיינות הנפלאים. תפתיעו את עצמכם ובואו לבקר וחוות את החוויה הזו שם, ויתרה מכך תפתיעו את החברים והידידים באירוע יין שם.
בעודי יושב שם כתבו לי בטכנולוגיה החדשה …פייסבוק לטעום מיין הקינוח. יין קינוח?
מסתבר שיש להם כאן יין קינוח פשוט מדהים, היין 50% סנג'ובזה ו 50% פטיט וורדו שנבצרו בשיא מתיקותם, ולאחר התסיסה בכדי החרס יותר מחודשיים הועברו לחביות עץ האלון הצרפתי לעוד עשרה חודשים.. אני הרגשתי טעם של תאנים ופירות אחרים ובעיקר טעם גן עדן. יין נדיר, לא זול ( קניתי ) 145 ₪ לחברי מועדון, כעת צריך איזו שמחה בשביל לענג את החברים או המשפחה.
היקב מאוד ידידותי לסביבה ומסתבר שעל הגג יש לוחות שקולטות אנרגית שמש והופכות אותה לחשמל שמסופק ליקב. כאן האקולוגיה באה לביטוי רציני.
מייצרים כאן סה"כ מעל 3000 בקבוקים לשנה ומקווים שהשנה החדשה תניב 5000 בקבוקים אז יש למה לצפות וסיבה טובה לחזור ולבקר – חצי שעה מראשון לציון לערך. חוויה לא שגרתית ויום של כיף אמיתי.