18 באפריל 2024 21:04
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

לילות לבנים עם התזמורת הסימפונט רעננה

זה מכבר התזמורת הסימפונט רעננה חזרה מסיור בשוויץ עליו דיווחתי. אולם היא ( אורית פוגל- שפרן) אינה שוקדת על השמרים יחד עם התזמורת המעולה ואינה נחה לרגע.  הקונצרט " לילות  לבנים הוא הזדמנות שלא תחזור כנראה אבל הזדמנות פז לחוות ולהאזין למוסיקה מעולה וגם להכיר כנר רוסי וירטואוז : סרגיי קרילוב.

הקונצרט נפתח עם נגינת הפתיחה לאופרה כלת הצאר של ניקולאי רימסקי קורסקוב.

המנצח על התזמורת הסימפונט רעננה ומנהלה המוסיקלי הוא עומר. מ. ולבר הצעיר והמוכשר.

הפתיחה לכלת הצאר היא מוסיקה נמרצת מחד ונעימה ומתנגנת. התיחה לאופרה  הטראגית הזו משקפת את היכולת של רימסקי קורסקוב להוביל את הנושא באופו וירטואזי. ולא סתם הוא נחשב אחד מכמה מלחינים שביקשו לשמר, לחדשף  ולהוביל , את המסורת המוסיקאלית הרוסית  הלאומית, תוך שמירה על " עצמאותו" כמלחין מפני הגישה הארופאית הגרמנית.

 

מוגשת לנו יצירה לירית מענגת בניצוחו המעולה של המנצח עומר .מ. ולבר המגיש את היצירה בתנועותיו וניצוחו בצורה לא רק מושלמת אלא  ממש בהרמוניה.

 

 

הקטע השני  בו ניגן הכנר סרגיי קרילוב את היצירה של סביליוס – קונצ'רטו לכינור ברה מינור אופ. 47 וכן עוד שלושה הדרנים לתשואות רמות של הקהל הייתה אחד השיאים בחוויה המוסיקלית. בגיל 5 החל ללמוד כינור. וכבר בגיל צעיר זכה  בפרס ראשון בתחרות בינלאומית.

הוא המשיך את הקריירה שלו בפילהרמונית של ברלין, הפילהרמונית של מינכן, בתיאטרון השאנז אליזה בפריז, ועוד בבריסל, בטוקיו, בונציה ועוד.

סרגי קרילוב הוא נגן רוסי, נולד במוסקבה אולם ניגן עם כמה מהתזמורות הכי יוקרתיות בעולם

הוא משמש מ 209 כמנהל המוסיקלי של התזמורת הקאמרית בלטביה.

אל תתפלאו על איכות הנגינה שלו הוא מנגן על סטראדווריוס מהאוסף של סאו ווינג לאם. והוא מפיק צלילים יחודיים. היצירה קשה מאוד לביצוע ומעטים הם המצליחים להגיש אותה באיכות כה גבוהה לקהל.

היצירה הראשית בערב זה הייתה משל צ'ייקובסקי סימפוניה מס 4 בפה מינור אופ. 36

היא מבטאת את ניצחון ההגיון על הגורל האכזר שפוקד אותו בכל, נישואים כושלים, חובות, ומשברים פסיכולוגים עד סף התאבדות.

המבוא אנדאנטה סוסטונוטו – מודארטו קון אנימה – אלגרו וויו  זה הגרעין של היצירה מלאת העוצמה ומאפיין את כל הסימפוניה עצמה , יש המחשיבים את הפרק כאחת הסונטות המוצלחות ביותר.

הפרק השני מלנכולי שקט ו… מרדים מאוד קודר.

הפרק השלישי ערבסקות וצלילים שנעימים לאוזן. לירי ומעורב במעין מנגינה של מצעד.

הפרק הרביעי  אלגרו פון פואקו מבוסס על מנגינה של נעימה רוסית עממית  מלודי בצורה לא רגילה והתזמורת במיטבה תחת ניצוחו של עומר מ. ולבר.

סיום שמשאיר בך שמחה ועליזות.

 

יופי של קונצרט.

שתפו את הפוסט!