התזמורת הסימפונט רעננה הגישה לקראת יום הולדתה אוסף מנגינות צבעוניות ומענגות מאת מלחינים ספרדיים בעיקר. הצליל הספרדי הוא ייחודי והוא ממש כתבלין במוסיקה הקלאסית.
זה מכבר הגישה הסימפונט רעננה את המוסיקה של רודריגו, כעת בערב הזה שנקרא " מחול האש" השלימו את החסר.
במוסיקה הספרדית ההתייחסות לפסנתר שונה ולכן חלק ניכר מהיצירות מתאימות ומוכרות לנו כיצירות לגיטרה. בערב הזה הפסנתרן אסף פייר עיבד את היצירות והתיזמורים והגיש פסיפס מעניין כשבמרכזו כמובן הפסנתר. מתוך הרפרטואר העצום נבחרו בקפידה יצירות שעובדו ותוזמורו כך שיביאו למאזין את האלמנטים המאפיינים את המוסיקה והיצירה הספרדית.
המנצח דוד זבה, יליד חיפה בעל תואר מאסטר בקומפוזיציה בהצטיינות יתרה מהאקדמיה למוסיקה ע"ש רובין ת"א.דוד כותב מוסיקה ועיבודים ומאחר והוא אישית מצטיין בזמרה הוא גם שר תפקידי סולו באופרות. דוד השתתף בהפקות של אופרות של האופרה הישראלית כפסנתרן סולן ואף בתרגום. בין התרגומים שלו נמצא את "כרמן " " הספר מסביליה" " חליל הקסם" ועוד. הוא אף ניצח על אופרות והפקות כגון " חליל הקסם" " לה טרוויטה" " סינדרלה" ועוד תורם מכישרונו כמנהל הסטודיו לאמנים צעירים של האופרה הישראלית אותו הוא מנהל. מנהל את סדנת האופרה של האקדמיה בירושלים ועד. דוד הוא מנצח הבית של התזמורת הסימפונט רעננה.
אסף פייר הפסנתרן סולן בקונצרט זה רואה חשיבות רבה בבחינה מעמיקה של הרבדים השונים של הטקסט ובחינה של היצירות לרוח התקופה. ככזה רוב היצירות בערב זה עברו עיבוד משלו ותוזמרו על ידו. מתוך אמונתו זו כי חלק מהיצירות ברפרטואר הקלאסי רלוונטיות יותר מאחרות לימנו , נבעה הבחירה ליצור ערב זה של מופע פסנתר ספרדי THE FLAME OF FIRE.
מאד התרגשנו ואהבנו את ההסברים שלו ליצירות שהוגשו. זו הגישה שלו בשנים האחרונות להגיש מפגשי שיחה ונגינה תוך הכוונה של הקהל מתוך אמונה שיש לשלב מלה וצליל גם במסגרת קונצרט מסורתי. דוד מאמין כי יצירת שיח עם הקהל באופנים שונים הוא בבחינת הכרח להמשך הקיום של המימד המסורתי של הקונצרט הקלאסי. הופיע בתקופה האחרונה עם תזמורות שונות כסולן ביצירות משל מוצארט, בטהובן, ושופן.
קונצרט זה הוא שיתוף פעולה ראשון שלו עם הסימפונט רעננה ונקווה שלא האחרון. בראבו!
מדוע מחול האש ולא רק בשל היצירה של מנואל דה פאיה?
ספרד אינה מקשה אחת , כל אחד מכיר את הפסיפס האנושי תרבותי של מדינה זו הכילה את קטלוניה, קסטיליה, וחבל הבאסקים. לכל אחת ישות תרבותית משלה. המוסיקה הספרדית היא תרכובת של התרבות האירופאית הקתולית והתרבות המוסלמית יחד עם פולקלור צועני, יחד נוצרים צלילים ומלודיות המתמזגים לבליל צבעוני מיוחד.
מופע הפסנתר הספרדי שם במרכזו את האינטראקציה בין הפסנתר שהופיע בספרד בעקבות התעוררות אסכולה לאומית במחצית המאה ה 19 לבין הגיטרה שנתפסת ככלי עממי המאפיין את המוסיקה הספרדית. לכן קטעים רבים המנוגנים בפסנתר מוכרים לנו בקלסיקה כמנגינות לגיטרה.
לאורך מאות שנים יצרו, סקרלטי, סולר, אלבניז, ודה פאיה את אסכולת הפסנתר הספרדי תוך התייחסות שונה מהנהוג ומקובל במרכז היבשת. כך פיתחו טכניקות נגינה ומצלולים המבטאים את העושר האינסופי של המיזוג המוסיקלי בין מזרח למערב. הפולקלור הספרדי חי ונושם ומסעיר את המאזינים ביצירתם.
מתור הרפרטואר העשיר נבחרו בקפידה יצירות היכולות לשקף את האלמנטים הללו, אשר כאמור עובדו ותוזמרו על ידי אסף פייר להנאת הקהל שהריע לביצועם המדהימים.
לבקשת הסולן אסף פייר נמחקו כל קטעי ההקלטה מהקונצרט והקטעים שיובאו הם כמובן קטעי יו טיוב מהרשת שאינם יכולים לאפיין את הביצועים אולם לתת לקורא את ההבנה.
הקונצרט נפתח בארגונייז מתוך סוויטת כרמן של ביזה מחול האופייני למחוזות צפון ספרד והמוכר לכולם.
בהמשך שמענו יצירה מקורית מאת אסף פייר עצמו – אספמיה המהווה הומאז' לאלבנייז , מבט אישי של אסף פייר על האלמנטים האהובים עליו בתרבות המוסיקלית הספרדית. חיבור בין הסלסול הנובע מהמנגינות שהושרשו עם הכיבוש המאורי. זהו סיפורו של אסף על המוסיקה הספרדית דרך התווים שהוא כתב בשנת 2001 בהשפעת יצירתו של אלבניז – קאנטוס דה אספניה.
ואם כבר אלבניז עוד יצירה שעובדה על ידי אסף פייר, כאן הוא חיבר בין שתי יצירות האלהמברה של אלבניז עם המלאגניה. צלילים אנלוסים מעיר הנמל מלאגה על מקצביה ונוף של ארמון אלהמברה, פאר היצירה.שוב חוזרים המוטיבים המסולסלים של הכיבוש המוסלמי עם הפסנתר בשתי וערב עם המוסיקה הספרדית הארופאית.
לאחריה הושמעה היצירה שכה חיכיתי לה בקונצרט הקודם שהאזנתי לו בסימפונט רעננה : האדג'יו מתוך הארחונאז של רודריגו, יצירת אלמוות בשבילי, נכון היצירה נכתבה לגיטרה אבל הביצוע בפסנתר בעיבוד של אסף פייר מעלה אותה לשיא, כמובן שהתזמורת הסימפונט נותנת את כל מה שיש לה לשלמות הזו.
רודריגו שהיה עיוור איבד את בנו והעצב מונח לפתחנו ביצירה זו.
מתוך יצירותיו של דה פאיה שכתב גם את מחול האש ע"ש נקרא המופע, ניגנה התזמורת הסימפונט את החלק השלישי קורדובה מתוך לילות בגני ספרד.יצירה מהחשובות שנכתבו לפסנתר ותזמורת במוסיקה הספרדית. הפעם הקצב הוא ריקודים בהשפעה צוענית.
מיד לאחר מכן את היצירה הידוע של אלבניז – אסתוריאס בעיבוד אסף פייר, יצירה המציגה את המוטיב הנוצרי שממש מנוגן בתנועות צלב בקלידים. גם ביצירה זו של אלבניז נשמעים כאילו ברקע צלילים מוסלמים.
עוד יצירה של אלבניז היא סביליה גם היא עובדה לפסנתר על ידי הסולן. זו יצירה של מחולות אנדלוסיים שסוגרת את החגיגה הספרדית
שוב התזמורת הסימפונט רענה ידעה להגיש לקהל שלה קונצרט בסגנון ספרדי סוחף ורק מגיע לה שאפו והערכה על פועלה זה.