אי אפשר לבוא אל נאג'י למסעדה בלי לעבור באטליז ולבדוק או לבחור איזה בשר יש לו שם במקרר, ואי אפשר לשבת עם נאג'י בלי לשמוע ממנו את כל ההיסטוריה, והבנאדם ספר היסטוריה ודברי הימים בעיקר בסוגיה של אבו שוקרי.
הסוגיה הזו של אבו שוקרי הרבה יותר מסובכת ומפותלת מהחד גדיא של היהודים, ואם בגדיא אנחנו עוסקים הרי הטלאים שנאג'י מגיש במסעדה כמו הבקר נשחטים שחיטה כשרה בחיפה ונמצאים בפיקוח וטרינרי .
נאג'י היה ילד כשאבו נאג'י היה קצב, אבל הילד הזה היה השובב של הכפר.
לשבת מול האיש הזה ולשמוע את הסיפורים שלו איך גלגל ג'יפ לוואדי, ואיך הלך לעבוד אצל הקבלן בעל הג'יפ זו היסטוריה רחוקה.
ואני קשה לי להתרכז בסיפורים כאשר מניחים לי סלטים בצלחות אבו גוש המיוחדות לכפר הזה, אז באוזן אחת הקשבתי ופזלתי, פעם לכיוון הסלטים ופעם אל נאג'י , מהנהן לו בראש ומנסה לומר לו: תן לאכול…
- סלט ערבי
חצילים בטחינה, חציל טבעי וחציל במיץ עגבניות, סלט מבושל טאבולה רעננה טחינה נהדרת משכם וחומוס שהכינו בחמש בבוקר, זיתים וחמוצים תוצרת בית, פלאפל שאין דברים כאלו וטורקי שמזכיר את התקופה העותמנית שם. וסלט של דלעת עם טחינה שפעם ראשונה טעמתי.
בדרך כלל מחיר ממוצע לסלט 15 ₪
ועם הגעת הסלט הקצוץ, נאג'י מעלה הילוך ומתחיל את ההיסטוריה של אבו שוקרי ועל פתחי על סובחי וסמי והמריבות על השם " אבו שוקרי" מריבות שהביאו למתן שם למסעדה : "מסעדת הכפר אבו שוקרי"
האבו שוקרי המקורי הוא אומר עבדו אצל שמש בירושלים, אבל המריבות שהיו גרמו לפיצול ואני לא אכנס לסיבה למריבה כי על מה יכולים שותפים בני משפחה לריב?
אני גם לא אכנס לסיפורים על אבי אתגר ועל הלבנונית שהייתה בכלל חנות ירקות אבל אני שומע שנאג'י אומר לי שבכלל הוא הקים את מסעדת אבו שוקרי והמסעדה הייתה שייכת לו. אני חזק בהקשבה אבל חלש בנכסיי דלא ניידי ומערכת היחסים המסובכת של אבו גוש.
כולה ארבע משפחות או חמולות וכל כך הרבה רעש בפסטורליה:
ג'עבר
איברהים
אבד אל רחמן
ועותמן
כעת אני מחפש מסעדה לעשות שם סדנא ליחסי אנוש לבדוק את הקשרים האמיתות ומה קרה שם למשפחות שחומוס הפך סמיך כמו הדם של המשפחות ועד היום האחד מנסה לגנוב לשני את הלקוחות וההשמצות שם ומה שקוראים בעיתונים שם בכיס את החד גדיא של היהודים.
שוב פעם שאני אומר גדיא אבל בשולחן ממול יושבים הבנים של נאג'י ( אני לא מסוכן נאג'י, לא צריך שומרי ראש ) אבל אני מסוכן כאשר אנשים ממולי אוכלים קדרות. ולמרות שמגש הבשרים מגיע מרחוק אני מסיט את הכסא לאחור, קם וניגש לשולחן של האחים ומבקש כף. וכבר הראש שלי עובד איך אני מביא לשם את בני הדודים האמיתיים שלי לארוחת קדרות … מזל שלאלו נשאר משהו בצלחת כי הייתי רעב אחרי היין ששתיתי ביקב יהודה.
על המגש היה אנטריקוט עד העצם שבחרנו באטליז שלצערי מאחר ולא ביקשנו מידת עשיה הגרילמן הוציא אותו well well dan 95 ₪ זה עולה התענוג הזה
צלעות טיבון טלה משהן בסביבות ה 90 ₪ למנה מעולות מאוד
קבב מעולה ששמו יצא למרחוק 45 ₪ של קבב אמיתי שאין דברים כאלה
ושיפודי נתח קצבים שלא אכלתי כמותם. אין מחיר!
לסיכום מדובר באחת המסעדות הטובות באבו גוש שהבשרים שלהם משובחים מאוד. הסלטים טובים. הפיתות באות מירושלים והן נהדרות לעומת הפיתות היבשות של אבו גוש. והמקום האווירה והיחס מעולים
כעת אני חייב להגיע לטעימות התבשילים ואת הממולאים אבל זו מנגינה אחרת..
ובעוד אני מסתבך בקשרים המשפחתיים שם " אבו סמי שוקרי נשוי לאחותו של אבו סובחי שוקרי, וסובחי נשוי לאחותו של סמי, ורושדי עבד אל רחמן, האבו רושדי נשוי לאחותו של סמי , וסמי נשוי לאחותו של אבו רושדי ואני כבר מבולבל שרק המעמול העגות הממולא בתמרים ויש לו בצק פלאים שאבו דאוד מכין. הקשר הזה בבצק המתוק , הפריך והשברירי יכול להסביר מה קורה שם.
האנשים באבו גוש יושבים על מכרה זהב. הם כולם מומחים לחומוס, ומומחים לסלטים. ואם היו ביחסי רעות טובים כולם הבשרים שלהם היו משובחים כי נאג'י איברהים שם..ובכל אבו גוש זו פנינה שכדאי שיפסיקו המלחמות, ויפסיקו האחד לגנוב לשני את הלקוחות. ואז אני עולה לגג לשתות תה ולקנח במאליבי וקרם בוואריה ומה אני רואה? המלצר של אבו שוקרי מנסה ל"גנוב " לקוחות מנאג'י " זו סתם מסעדה " הוא אומר להם. אבל הם לא טועים ושמים פעמיהם לנאג'י וזה אומר שנאג'י צריך לרדת לאטליז להכין בשרים. ואם נאג'י הולך לאיטליז, אז אני אחריו כי צריך קצת בשר לעשות שבת.
על הבשרים שקניתי שילמתי 200 ₪
במסעדה הייתי אורח.
נאג'י נמצא באבו גוש נכנסים מרחוב והוואדי ל מחמוד ראשיד 4.
אם אתם באבו גוש אני ממליץ