כשאביגדור רותם מפאוזה ( PAUSA) בגליל העליון ורעייתו עינת רותם נחושתן מי שבפועל מנהלת את המלון בשאר ישוב הזמינו אותי להצטרף למפגש של ה SLOW FOOD בגליל העליון, גירדתי בהיסוס את הפדחת. SLOW FOOD מיד מקבל את ההפך של FAST FOOD, ואני כפי שאתם יודעים אוכל ( כמעט) הכל. במחשבה שנייה ראיתי כאן הזדמנות ( לאכול) לפגוש ולהכיר אנשים שחורטים על דגלם לא רק אוכל טוב, נקי, בריא וידידותי לסביבה. יש תורה שלמה מאחורי ההבנה וההסכמה הזו שמקבלת ביטוי בחברות ובשותפות ל SLOW FOOD אבל אני יכול לסכם אותה בסלוגן שמצאתי שנותן הכי הרבה ביטוי: Good, Clean and Fair food.
אנשים מכל השכבות והמגזרים ומכל הארץ מאמינם בזכות שלנו, ושל הסביבה לקצת יותר כבוד לאוכל אותו אנחנו אוכלים ולתוצרים אותם אנחנו מייצרים.
בשעה 12:00 בדיוק הגיעו מכל קצווי הארץ חברים, אנשים כמוני וכמוך בלי שום פוזה ( אפילו שנפגשנו בפאוזה) , אנשים שחלקם מכיר האחד את השני ושמחים לקראתם ופתוחים להגיר אנשים נוספים. אני ורעייתי, היינו סוכני חרש.
זה התחיל בנסיעת שיירה בשבילי הגליל העליון לחניה בפרדס קליפים (הדרים) שם נפגשנו עם אדם מעניין מאוד שעדיין מוכן בארץ הזאת לגדל חקלאות. יגאל חן, האיש חקלאי ומומחה למים.
(יועץ בכיר לחקלאות והתיישבות כפרית, ניתוח תהליכים ותוכניות אסטרטגיות, מנהל פרויקטים גדולים בחקלאות. יגאל הוא חקלאי המגדל מטעים במושב שאר ישוב)
כאן קיבלנו הסברים על סוג של קליף חדש מתוק ועסיסי "אור" שמו ( סוג של קלמנטינה) ומה אומר ממש פרי מעולה. אבל בעוד המתיקות הנעימה זורמת בגרון הוא מצביע על גבעה סמוכה,ואומר לנו זה " תל עזעזיאת" ה' ישמור. צמרמורת! התל יושב מעל שאר ישוב ודפנה כמטחווי אבן. יותר היה מעניין לשמוע כיצד הוא ובעוד ישובים החקלאים מדבירים מזיקים בבקבוק מחורר עם חלבון בפנים.
אבל לא באנו לדאגות ולא לזיכרונות כבדים אז יגאל המשיך את הסיור בפרדס והפעם אל האשכוליות האדומות סנרייז. גם כאן חיכו המסחטות והבנות והגברים התנדבו לחצות ולסחוט ולהשקות. כל עץ מניב 120 קילו פרי והחקלאי אם הבנתי טוב מקבל 60 אגורות לקילו!
אז לגמתי בכיף כ זה היה בריא וטעים ומתאים ל SLOW FOOD מה עוד שאת הקליפות הוא מבקש לזרוק לקרקע ולהשיב לה את המזון.
מכאן מסע כומתות של חמש דקות ואנחנו בפלג של הבניאס. הבניאס שוצף וזורם וזה מרומם את הנפש לראות ולשמוע מיגאל הסברים על כמוות המים והצריכה לנפש ועוד..
אם זה יום קיץ בטח היו כמה קופצים למים אבל המים שם 18 מעלות ולא הבאנו בגדים להחלפה…
מכאן השיירה נסעה לפארק בקיבוץ דפנה. כאן אביגדור כבר חיכה עם שולחנות סכו"ם וצלחות וכן גם כיסאות והמון יינות ( שתיתי רק כוסית אחת כי צריך גם לנהוג הביתה) .
אביגדור רותם אם אני מבין נכון מנהל ומארגן את הסניף הצפוני של ה SLOW FOOD , מפעם לפעם יש אירועים ומפגשים לחברים. אינפורמציה אפשר למצוא באתר
http://www.slowfood.org.il/manifest.asp
אביגדור עורך מפגש היכרות, ואני כאורח, מתבונן, מקשיב ומתפעל מהבאים . וכמובן הרמת כוסית המוקדשת לשובו של גלעד שליט.
כעת לאחר סיבוב היכרות כל אחד ואחת מהחברים מגישים את המאכלים שהכינו והביאו למפגש.
לצערי לא הבאתי כלום אז השתדלתי לאכול כמעט מהכל. והיה שם שפע של אוכל טעים, סלטים, פשטידות, מאפים, עוגות, מרק ופירות ומה לא. הכל ידידותי לסביבה, עשוי בטעם טוב, בריא ואוכל שאוהבים לאכול, פיתוח טעמים, ארוחה בחברותא, אוכל טעים טרי, כל אלו חברו יחד בחיבור בין האדם לטבע ולחברה ולחברות. כל זה קיבל מעט ביטוי מכפי שאפשר בצילומים שלי ובסרטונים.
כעת משאני מביט בחומרים, קורא אני מבין כמה חסר היה לי באי ההכרה של ה Convivium הזה של ה SLOW FOOD בגליל העליון ובארץ.
כאמור הייתי אורח במקום.